המצע המלא

נשים

 

שוויון בין המינים הוא ערך מרכזי וחשוב בחברה דמוקרטית. מדינת ישראל, אשר העמידה את השוויון כערך בסיסי במגילת העצמאות כבר עם הקמתה, נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם בחקיקה בנושאים הקשורים במעמד האישה. על אף שעקרון השוויון הוא ערך יסוד של השיטה המשפטית במדינת ישראל, הוא איננו מנוי על הזכויות המוגנות על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
 

החוק לשיווי זכויות האישה נחקק כבר בשנת 1951, ומאז הניבה הפעילות בתחום מעמד האישה חקיקה משמעותית במהותה ובהיקפה, הן בתחום הציבורי והן בתחום הכלכלה, החברה והפוליטיקה בישראל.
 

למרות כל אלה, עדיין קיימים כיום בישראל פערים גדולים בין נשים וגברים. את הפערים הללו ניתן למצוא, בין היתר, בגישה למוקדי הכוח וקבלת ההחלטות, בנושאי תעסוקה ושכר, זכויות בנושאי מעמד אישי, בריאות וחינוך וכן באשר למעמדן של נשים בתוך המשפחה ומחוצה לה, והאלימות נגדן.
 

מפלגת 'יש עתיד', אשר לה ייצוג הנשים הגבוה ביותר בכנסת היוצאת, מאמינה כי המדינה אחראית לקידום מעמד האישה ולהשגת שוויון מלא בין נשים וגברים, תוך הבנה כי שוויון מגדרי, מלבד היותו מתקן עוולות ומסייע בצמצום אלימות המופנית נגד נשים, יניב תרומה מיידית וממשית לקידומה ולחוסנה של החברה הישראלית כולה.
 

השתתפותן המלאה של נשים בכל תחום ובכל זירה, ציבורית או פרטית, חיונית לקיומה של מדינה דמוקרטית, מתוקנת וחופשית. אנו רואים חשיבות רבה בקידום ייצוגן של נשים בגופים ציבוריים ובמוקדי קבלת ההחלטות ופועלים לעגן זאת בחקיקה. נמשיך לפעול למיגור התופעה המכוערת של הדרת והפליית נשים ולתיקון אי השוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל. נעגן בחוק יסוד את הזכות הבסיסית לשוויון בפני החוק ואת חובת הייצוג ההולם, המעניקה עדיפות לאוכלוסיות מוחלשות ומסייע בצמצום פערים חברתיים.
 

נפעל לקידום מעמד האישה בשוק העבודה; לקידום זכויות הנשים בתחומי המעמד האישי, הבריאות, החינוך, העולם הדתי; נקדם חקיקה שתסייע באתגר של שילוב אימהות וקריירה ולתמיכה במשפחות יחידניות (חד-הוריות).
 

'יש עתיד' מחויבת למיגור הדרת הנשים מהמרחב הציבורי, למניעת התייחסויות מחפיצות ומשפילות כלפי נשים במדיה ובמרחב הציבורי ולמאבק בתופעת עבירות המין והאלימות נגד נשים.

 

 

קידום מעמד נשים בשוק העבודה
 

שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עולה בהתמדה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגיע בשנת 2014 ל-75.3%. על אף שנרשמה ההתקדמות רבה בחקיקה לשוויון תעסוקתי ולקידום נשים בעולם העבודה, השינוי במעמדן של נשים בשוק העבודה רחוק מלהיות מספק. פערי השכר בין גברים ונשים מגיעים ליותר מ-30%.

למרות ששיעורן של הנשים הלומדות לתארים גבוהים גבוה מזה של גברים, עם ההתקדמות המקצועית, מתחילים להיווצר חסמים משמעותיים המונעים מהן להיות שותפות מלאות לפעילות הכלכלית ולטפס במעלה סולם התפקידים. רק 34% מהן מאיישות משרות ניהול בדרגי הביניים, ורק 4.5% מהמנכ"לים בישראל הן נשים.

 

צמצום פערי שכר בין גברים לנשים

על מנת להגביר את המודעות לפערי השכר ולהביא לצמצומם, העבירה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת, ח"כ ד"ר עליזה לביא, חקיקה אשר חייבה שקיפות בדיווחי השכר של חברות ציבוריות בנוסף לחברות הממשלתיות לפי פילוח מגדרי. בהתאם לחוק, על החברות הציבוריות והממשלתיות מוטלת חובה לאסוף, לעבד ולפרסם מידע שכולל התייחסות למין העובדים, כדי שניתן יהיה לנתח ולעקוב אחר פערי השכר בהם ולפעול למיגורם.

בנוסף העבירה לביא חוק לפיו עובדת שמרוויחה פחות מעמיתיה הגברים תוכל לתבוע פיצויים גם על הפרשי השכר וגם על עצם האפליה והפגיעה בכבודה. חוק זה נועד לסייע לנשים לקבל פיצוי הולם על הפגיעה המתמשכת בכבוד ובכושר ההשתכרות, ולדרבן מעסיקים לפעול לצמצום פערי שכר.

 

השוואת דמי לידה לנשים עצמאיות

המצב החוקי הקיים כיום יוצר אפליה בחוק כלפי נשים עצמאיות. גובה דמי הלידה של נשים עצמאיות נקבע על בסיס שנתי ולא על בסיס חודשי (כפי שנקבע לנשים המועסקות כשכירות) ומתייחס גם להכנסות האישה לאחר הלידה. מנגנון חישוב זה פוגע בנשים עצמאיות רבות, שמן הסתם היקף העבודה שלהן ושכרן מצטמצם לרוב לאחר הלידה, ומפלה אותן לעומת הנשים השכירות, ששכרן נותר זהה לאחר חופשת הלידה.

'יש עתיד' תקבע בחקיקה כי גובה דמי לידה המוענקים לנשים עצמאיות יחושבו על פי שניים עשר החודשים שקדמו ללידה, ולא יכללו את אלו שלאחר הלידה. כך נוכל להבטיח כי אם אכן הייתה ירידה בשכר העובדות העצמאית, היא תוכל לבחור ששכרה שנלקח בחשבון יחושב לפי הכנסות השנה הקודמת ללידה.

 

בינוי 400 מעונות יום מפוקחים ל-30,000 ילדים נוספים 

מעונות יום מפוקחים חוסכים כ-1,000 שקלים בממוצע מדי חודש לזוגות צעירים. החלטת הממשלה לקידום בנייתם נתקבלה עוד ב-2012 אך יישומה נעצר.

התנענו מחדש את המהלך, כולל מימון מלא לרשויות שיקדמו בניית מעונות יום, לכ-30,000 ילדים בגילאי 0-3, מעונות שיאפשרו ליותר אימהות צעירות לצאת לעבודה בידיעה שלא כל משכורתן תשמש לכיסוי הוצאות הטיפול בילדים. מעונות אלה יהיו חלק מהמשאבים אשר יאוגמו בהרחבת אחריות משרד החינוך על כלל הילדים בישראל, מגיל אפס עד בגרות.

העדפה מתקנת לעסקי נשים במכרזים ברשויות המקומיות

נפעל לחייב העדפה מתקנת לעסקים בבעלות נשים במכרזים של רשויות מקומיות. מדובר בהרחבה של מנגנון שקיים במכרזים לאומיים, שלא נעשה בו די שימוש, מכיוון שלא היו די נשים שבבעלותן עסקים בסדר גודל שיכול להתמודד במכרזים ברמה הלאומית.

 

תמרוץ מקומות עבודה גדולים לקיים במסגרתם גנים ומעונות יום

על מנת לסייע למיליוני נשים בישראל בשילוב בין אימהות וקריירה, נפעל לבניית מערכת תמריצים אשר תעודד מקומות עבודה גדולים לקיים במסגרתם פתרונות להורים המועסקים במסגרתם. על ידי קיום מעונות וגני ילדים במקומות העבודה, ירוויחו העובדים חסכון משמעותי בהוצאות החינוך, הילדים ירוויחו זמן איכות נוסף עם הוריהם ונשים תוכלנה להתקדם מקצועית ולהגביר את תרומתן למקום עבודתן.

 

קידום חקיקה המחייבת גמישות בהיקף מוגדר במקומות העבודה

'יש עתיד' תפעל להטמעת המלצות דו"ח וועדת שטאובר להעסקה בשירות המדינה ולהרחבתן למגזר הפרטי. המלצות הוועדה כוללות איזון בין משפחה ועבודה, הנהגת שעון עבודה גמיש, ובחירה לבצע חלק מהעבודה, במסגרת שעות נוספות, מהבית.

 

העלאת תקרת ההשתכרות למענק עבודה לאימהות חד-הוריות

כחלק ממדיניות 'יש עתיד' לעידוד השתלבות בשוק העבודה, פעלנו להעלאת גובה תקרת ההשתכרות המזכה בקבלת מענק עבודה לאימהות חד-הוריות.

במסגרת הצעת התקציב לשנת 2015 תוקצבה העלאת התקרה לקבלת מענק עבודה לאימהות החד-הוריות, ממשכורת של 4,760 שקלים בחודש ל-7,500 שקלים בחודש. זאת כדי לאפשר לאימהות חד הוריות להתפתח ולצמוח ולהשתלב במשרות איכותיות יותר.

 

פיילוט לתיקון חוק המזונות

שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, קידם פיילוט לתיקון חוק המזונות, בעלות של 50 מיליון שקלים, אשר אמור היה לכלול 18,000 אימהות חד-הוריות. הפיילוט תוקצב במסגרת הצעת התקציב שהגיש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד.

אימהות חד-הוריות, אשר גרושן אינו משלם להן דמי מזונות, מקבלות את דמי המזונות מהביטוח הלאומי. בכדי לעודד אותן להשתלב בשוק העבודה, תבוטל ההתנאה בין קבלת דמי המזונות מהביטוח הלאומי לזכאות לקבלת הבטחת הכנסה.

 

עידוד ייצוג נשים והגברת נגישותן למוקדי הכוח
 

הגברת נגישות נשים למוקדי הכוח, קבלת ההחלטות והעשייה הציבורית

פעלנו לקידום נשים אל מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. שלושה מחמשת שרי המפלגה מינו מנכ"ליות לניהול משרדי הממשלה שבראשם עמדו, וזאת לצד מינוי נשים נוספות לתפקידים בכירים. אנו מאמינים כי רק ייצוג משמעותי של נשים בצמתי קבלת החלטות, בגופים פרטיים וציבוריים יבטיח את קידומן ואת השתתפותן השוויונית בחברה. 

 

ניתוח מגדרי של תקציב המדינה

תקציב המדינה הוא הביטוי המובהק ביותר לסדרי העדיפויות הכלכליים של מדינת ישראל. מתוך הבנה זו, אושרה החלטת ממשלה לפיה יתקיים יישום הדרגתי של ניתוח מגדרי של תקציב המדינה והטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי התקצוב על כלל תקציב המדינה בתוך ארבע שנים. 

ניתוח מגדרי של סעיפי התקציב משמש כלי אסטרטגי לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה.

הניתוח המגדרי של תקציב המדינה מאפשר לבחון את חלוקת המשאבים בין נשים וגברים ומלמד באיזו מידה הולמת חלוקת המשאבים את הצרכים וסדרי העדיפויות של נשים וגברים. כך למשל, עלה מנתונים שונים כי נשים בישראל משתכרות פחות מגברים, מהוות רוב ממקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וממקבלי קצבאות הסיעוד. כמו כן, שירותים ציבוריים כחינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ורווחה נצרכים במידות שונות על ידי נשים וגברים.

 

עידוד ייצוג נשים ברשימות לרשויות המקומיות

מאז קום המדינה לא גדל במידה מספקת שיעור הנשים הנושאות תפקידים ניהוליים במגזר הציבורי. נוכח מרכזיותו של השלטון המקומי בחיי היום-יום של האזרח קידמו חברות הכנסת עליזה לביא ויפעת קריב תמריצים לייצוג הולם של נשים ברשימות לרשויות המקומיות. חוק זה מסמן לראשונה מסלול מעשי לקידום ייצוג נשי בפועל בשלטון המקומי.

על פי החוק, רשימות לרשויות המקומיות שיבטיחו ייצוג לנשים בשליש מרשימתם יקבלו תוספת מימון בהיקף של 15%.


ייצוג נשים בוועדות מקצועיות ציבוריות

'יש עתיד' פעלה להבטיח את ייצוגן של נשים בוועדות ציבוריות - בוועדת לוקר לקביעת תקציב הביטחון ובוועדת המשנה לבחינת תקציב הביטחון בוועדת חוץ וביטחון, בוועדת פרי לשוויון בנטל ובוועדת ששינסקי לבחינת מדיניות משאבי גז ונפט בארץ.

בנוסף פעלנו להבטחת ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות מקומיות, בחברות העירוניות ובוועדות העירוניות.

 

שריון מקומן של נשים בוועדה למינוי שופטים

הוועדה למינוי שופטים היא מהוועדות החשובות במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל אך לציבור הרחב אין זכות לבחירה ישירה של נציגיה. כדי למנוע מצב בו נשים יודרו מוועדה חשובה זו, כפי שהיה גם בעבר, פעלנו להבטחת ייצוגן ההולם של נשים במסגרתה בחקיקה.

הוועדה לבחירת שופטים מונה כתשעה חברים וכוללת שני נציגי ממשלה, שני נציגי כנסת, שני נציגים מלשכת עורכי הדין, שני שופטי בית המשפט העליון ואת נשיא בית המשפט העליון. לחברותן של נשים בוועדה זו חשיבות רבה, הן מההיבט הציבורי של שוויון בין גברים לנשים, והן מבחינת תרומתן של נשים לעבודת הוועדה.

החוק קובע כי לפחות אחד מן הנציגים ששולח כל גוף לוועדה, תהיה אישה. בכך יובטח שארבע מתוך תשעת חבריה יהיו נשים, ויישמר בה ייצוג נשי הולם.

 

שריון מקומן של נשים בוועדה לבחירת דיינים

לבתי הדין הרבניים בישראל סמכות ייחודית בנישואין וגירושין. מכהנים בהם דיינים שהם גברים בלבד. שליטה זו מקנה להם השפעה ישירה על מעמדן של נשים, שכן האופן בו הם מפרשים את הדת היהודית בנושאי אישות מעניקה לגברים יתרון מתוקף היותם המגרשים הבלעדיים, וללא הסכמת הגבר אין גט. מצב זה גורם לקיפוח, הדרה והפליה של נשים, לאי שוויון מובנה ולחוסר איזון בתהליך של פירוק הנישואין.

כיום חיות בישראל אלפי נשים עגונות ומסורבות גט, מציאות שלא הייתה מוכרת בהיקפה בהיסטוריה היהודית. רבות מהן נאלצות בסופו של דבר לוותר על רכוש, על דמי מזונות ועל זכויות המגיעות להן על פי חוק, בתמורה לגט. נשים אחרות מוצאות עצמן במצב בו אינן יכולות להינשא שוב.

הבטחנו בחקיקה את שריון מקומן של נשים בוועדה למינוי דיינים, כמו גם צירוף רבנית כחברה נוספת לוועדה. בכך מובטח ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים שיסייע למאות אלפי נשים בבואן להתמודדות בבתי הדין הרבניים ותשנה את אופיים של בתי הדין שהינם גם כיום, בעלי תפיסה מגדרית, שמרנית ופטרונית.

 

הבטחת ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות

המועצות הדתיות בישראל אמונות על אספקת שירותי הדת בישראל. היום, כמעט ואין במסגרתן נשים. ייצוג שוויוני במועצות הדתיות יביא להתייחסות כוללת ולשיפור תחומים שעד כה סבלו מהזנחה רבת שנים ומחוסר תשומת לב כמו משגיחות כשרות, הכנה לחתונה, תחזוקת מקוואות, הכשרת הבלניות ותנאי העסקתן. בכדי להבטיח שהשירות הניתן ייבחן את השירותים הייעודים לנשים ויבטיח את מקומן בשירותים הכללים, קידמה ח"כ עליזה לביא הצעת חוק שתקבע ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות.

הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ובמסגרת יצירת ההסכמות אודותיה גובשה הנחייה למינוי אישה אחת לפחות בכל מועצה דתית, שיושמה כבר במינוי חברי המועצות הדתיות של שנת 2014. נוסיף ונפעל לייצוג ראוי והולם יותר של נשים במועצות הדתיות בכנסת הבאה.

 

זכויות נשים בתחום המעמד האישי
 

רפורמה בהליך הגירושין בישראל (מרוץ הסמכויות)

הסמכות לדון בענייני משמורת, מזונות ורכוש בהליכי גירושין קיימת כיום במקביל בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה. המצב המשפטי קובע כי התיק יידון במקום הראשון אליו פנה אחד מבני הזוג. כך נוצרה מציאות בה כל הקודם זוכה, וכל אחד מבני הזוג רץ לפתוח תיק במקום המועדף עליו. בכך, מעודדת המדינה את בני הזוג לפנות מוקדם ככל האפשר לערכאות השיפוטיות ומסכלת את האפשרות כי יפנו תחילה לניסיונות לקיים שלום בית או לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. מצב זה מחריף את הסכסוך, מבזבז כספי ציבור, ובעיקר פוגע בילדים המצויים בין הורים שמנהלים מאבק אחד עם השני.

הגשנו הצעת חוק המבקשת לבטל את הסמכות המקבילה בין בתי הדין הרבניים ובין בתי המשפט לענייני משפחה בנושאים הכרוכים לגירושין, ולקבוע כי פתיחת תיק בנושאים אלו יוכל להיפתח בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמה של שני הצדדים. במידה ובני הזוג לא יגיעו להסכמה, יידון התיק בבית משפט לענייני משפחה. בכך, יבוטל מרוץ הסמכויות המהווה את אחת הרעות החולות בישראל.

 

הסדרת ההתדיינות בסכסוכי משפחה

העברנו חוק שמטרתו לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך שביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בקיום התדיינות משפטית ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לצדדים לסכסוך ולילדיהם. החוק קובע חובה על בני זוג המצויים בסכסוך משפחתי, לפנות תחילה למרכזי הסיוע שליד בתי המשפט לצורך בחינת אפשרות פתרון הסכסוך בדרכים אלטרנטיביות של שיחה וגישור טרם פניה להתדיינות משפטית. בכך, צפוי לגדול אחוז הסכסוכים המשפחתיים המסתיימים בהסכמה הדדית.

 

החמרת הענישה של סרבני גט

החוק הקיים אינו מספק מענה במקרים בהם למרות שסרבן הגט נאסר בשל סירובו לתת גט, הוא ממשיך לעמוד בסירובו גם מתוך הכלא. הניסיון מלמד כי סרבני גט מוכנים לשהות במאסר זמן רב, ובכך למנוע מנשים רבות להשתחרר מעגינותן. במקרים כאלו, כל הכלים המצויים כיום בחוק (צווים האוסרים על יציאה מן הארץ, על החזקת רישיון נהיגה, על הטלת עיקולים על גמלה או קצבה וכו'), הפוגעים בזכויותיו של אדם חופשי, אינם אפקטיביים כיוון שממילא סרבן הגט נמצא במאסר".

הצעת חוק בתי דין רבניים של ח"כ דב ליפמן מטילה סנקציות נוספות על סרבני גט המצויים במאסר ונותנת לבתי-הדין הרבניים כלים אפקטיביים לטיפול במקרים כאלו, שבעזרתם ישתכנע סרבן הגט לשחרר את האישה מעגינותה.

 

מניעת אלימות כנגד נשים

החוק למניעת הטרדה מינית נחקק בשנת 1998 ונתן לראשונה שם והגדרה לתופעה שנשים רבות חוו במקומות שונים בחייהן. החוק יצר מהפיכה בהגדרת גבולות האסור והמותר, המקובל והפסול במרחב הציבורי. 'יש עתיד' פעלה, ותמשיך לפעול, למיגור תופעת ההטרדות המיניות ולהחלת חובות מניעת הטרדה מינית על מוסדות וגופים נוספים, על מנת למקסם את ההגנה מפניה.

 

הקדמת מענק הסתגלות לנשים מוכות היוצאות ממקלטים

נשים היוצאות ממקלטים לשיקום חייהן, זכאיות למענק הסתגלות שנועד לסייע לה להתחיל מחדש. מענק ההסתגלות הועבר לאישה 60 יום לאחר שיצאה מהמקלט. מועד זה פעמים רבות הוא מאוחר מדי, והאילוצים הכלכליים הביאו לא אחת, נשים לשוב לבתיהן על אף האיומים והסכנות המצויים שם.

על מנת להגדיל את סיכוייהן לצאת ממעגל האלימות ולבסס את חייהן מחדש הקדמנו את מועד הענקת מענק ההסתגלות לעת היציאה מהמקלט.

הרחבת המקלטים לנפגעות אלימות

נפעל להבטחת מעורבות המדינה בהפעלת מקלטים לנשים נפגעות אלימות ולהקמת מקלטים נוספים, וכן להגברת פיקוח המדינה על מפעילי המקלטים על מנת לוודא את מקצועיותם.

 

הרחבת הזכאות לנשים במקלטים

קידמנו פיילוט בשלושה מעונות לנשים מוכות אליהם יכולות להגיע נשים המבקשות להגיע למקלט גם עם ילדיהם המתבגרים. עד כה נאלצו נשים כאלה לעמוד בפני דילמה קשה בין קבלת סיוע במעון לבין הישארות עם ילדיהן המתבגרים שאינם מורשים להצטרף אליהן למגורים במעון.

 

חוק הסרטונים

התיקון לחוק למניעת הטרדות מיניות, שיזמה ח"כ יפעת קריב, שינה את הגישה המשפטית כלפי תופעת הפצת סרטונים ותמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולמים, תופעה ההולכת וגדלה, מפגיעה בפרטיות להטרדה מינית.

התיקון לחוק קובע איסור פרסומם של תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. עברה זו תיחשב הטרדה מינית שעונשה עד חמש שנות מאסר. על פי התיקון, המפיץ יוגדר עבריין מין והנפגעת תוכר כנפגעת הטרדה מינית.

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם המצליחה להעביר חקיקה שקובעת באופן מופרש כי עבירות המבוצעות בעולם הווירטואלי יוכרו כעבירות מין ובכך מייצרת חקיקה שמדביקה את הקדמה הטכנולוגית. מדובר בחוק פורץ דרך שהוביל תקדים חקיקתי הן בישראל והן ברמה העולמית ויצר התעניינות רבה מפרלמנטים ברחבי העולם. 

 

הכשרת שופטים

פעלנו לקביעת הכשרה מיוחדת לשופטים בנושא הטרדות מיניות, בתמיכת נשיא בית המשפט העליון בדימוס, כבוד השופט אשר גרוניס, המבהירה את מחויבות בתי המשפט להגן על קורבנות תקיפה מינית.

'יש עתיד' תפעל לוודא ששופטים ופרקליטים העוסקים בעבירות מין יוכשרו הכשרה ראויה, מתאימה וייחודית, שתטמיע רגישות ראויה, התנסחות שאינה פוגענית והכרות מקיפה עם הדין הרלבנטי.

 

בחירת מין החוקר

התיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה, שיזמה ח"כ יפעת קריב, מעניק לנפגע זכויות אשר יגנו עליו וישמרו על בטחונו בהליך הבירור הפלילי והאזרחי, בין השאר לנפגע עבירות מין.

הצעת החוק נועדה לקבוע זכות נוספת לנפגעי עבירת מין לבחור את מין החוקר שיחקור אותם. חקירה בדבר עבירת מין, שבה נדרש לעיתים נפגע העבירה לחשוף פרטים קשים ואישיים, עלולה להיות חוויה קשה עבורו, המצטרפת לפגיעה הקשה שחווה בשל העבירה. נשים מתארות את החקירה כפולשנית ופוגעת פעם נוספת. נוכח הקושי האמור, נקבע שנפגע עבירת מין יוכל לבחור את מינו של האדם החוקר אותו מטעם הגוף החוקר וכי יימסר לו מידע על זכותו זו לפני תחילת החקירה. בעקבות הצעת החוק הוסכם עם המשרד לביטחון פנים שיכשיר חוקרות נשים למערך החקירות של המשטרה.