המצע שלנו

רווחה

מצע רווחה – מעוני לעצמאות כלכלית


בשנת 2014 הניח שר הרווחה אז ח"כ מאיר כהן את דו"ח הוועדה למאבק בעוני בראשותו של אלי אלאלוף. הוועדה הציגה לממשלה לראשונה דו"ח מפורט לצמצום העוני בישראל כחלק מיעד ממשלתי. על פי התוכנית, משרד הרווחה לא יהיה רק משרד סעד המעניק טיפול מתערב, כי אם משרד רווחה הפועל להעצמת אוכלוסיות מוחלשות לקראת מציאות חדשה ומבטיחה עבורם. בתוך כך הכריז כהן על השבת האחריות לאוכלוסיות מוחלשות לידי המדינה. אוכלוסיות החיות מתחת לקו העוני, ילדים ובני נוער במצבי סיכון, קשישים וניצולי שואה, נשים הסובלות מאלימות בתוך המשפחה, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות במשבר, כל אלה אוכלוסיות שהמדינה התנערה מהן במשך השנים, הגבירה את מעורבות המגזר השלישי בטיפול בהן ולמעשה הביאה להפרטת שירותי הרווחה. הטיפול בשכבות החלשות והסיוע להן, כולל את כל הקבוצות באוכלוסייה המקבלות שירותים ממשרד הרווחה באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים הפועלות בתוך הרשויות המקומיות. מדיניות הממשלה במשך שנים דחקה את נושא הרווחה ממעלה סדר העדיפויות התקציבי והציבורי בישראל. התעלמות והזנחת הצרכים של קבוצות אלו באוכלוסייה הביא את מדינת ישראל לזכות בתואר המפוקפק כמדינה עם שיעור העוני הגדול ביותר במדינות ה-OECD, כשיותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל חיה מתחת לקו העוני, ואחד מכל שלושה ילדים מוגדר עני. "יש עתיד" הציבה בלב העשייה שלה את שינוי סדרי העדיפויות והטיפול במעמד הביניים והשכבות החלשות, אלה המחזיקים את המדינה על גבם ואלה הנאבקות כדי לשרוד. שר הרווחה לשעבר מאיר כהן הציג תוכנית לטיפול בבעיות השורש של העוני בישראל על ידי מיפוי העוני והגורמים המבניים בכלכלה ובחברה הישראלית היוצרים אותו, וכעת יש ליישם באופן מלא את המלצות הוועדה הציבורית שהקים לטיפול בעוני בישראל.

הקטנת העוני וצמצום פערים – כאמור, ישראל היא המדינה הענייה בקרב מדינות ה-OECD, "יש עתיד" רואה בצמצום העוני יעד ממשלתי מרכזי כחלק מבניית חוסנה החברתי לעתיד. היעד הראשוני הוא הורדת שיעור העוני לממוצע המדינות החברות בארגון ה-OECD, הנע סביב 11%. אחת מהשלכות העוני הוא הגידול בפערים בחברה הישראלית. במסגרת מימוש הדו"ח למאבק בעוני, הושם דגש על צמצום פערים. הממשלה הנוכחית אימצה את מסקנות דו"ח העוני אך בפועל לא תקצבה את הצעדים הנדרשים באופן מלא, ומשרדי הממשלה נמנעו ביישום ההמלצות בפועל. "יש עתיד" תפעל להוצאה אל הפועל של מסקנות הוועדה על ידי תקצוב מלא ותוודא את ביצוען על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. המפתח ליישום מסקנות הוועדה למלחמה בעוני הוא שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, ובראשם משרד האוצר, הרווחה והשירותים החברתיים, העבודה, הבריאות והחינוך.

 

השוואת קצבאות הנכות לשכר המינימום – "יש עתיד" תומכת בהצעת החוק להצמדת קצבאות הנכות לשכר המינימום כדי לאפשר מחייה בכבוד. קצבת נכות לאדם עם מוגבלות בדרגה מלאה (100% נכות) עומדת נכון להיום על 3,312 ₪ בלבד. הקצבה הזעומה הזאת דנה אדם עם מוגבלות לחיים בעוני. היא אמורה להספיק לקיום מינימלי, אך ברור לכול שהיא אינה מספיקה כהוא זה לצרכיו. על האדם עם המוגבלות לרכוש תרופות, לממן נסיעות בתחבורה ציבורית או במוניות, לכלכל את ביתו ולעיתים גם להעסיק עובד סיעודי נוסף על השאיפה לקחת חלק פעיל בפעולות החיים, כולל תרבות ופנאי. ההוצאות של אדם עם מוגבלות אינן פחותות מהוצאות של אדם שאינו נחשב נכה לפי חוק הביטוח הלאומי. לפיכך אין כל הגיון שהקצבה שיקבל אדם עם מוגבלות הזכאי לקצבת נכות מלאה בגין נכותו ואובדן כושר עבודתו תפחת ממה שנחשב לשכר מינימלי במשק.

 

מעמד העובד הסוציאלי– העובד הסוציאלי הוא הלוחם מטעם המדינה בחזית החברתית. עומס רב, סביבה בלתי מוגנת ושכר נמוך משקפים את מצבו של העובד הסוציאלי היום. שיפור מצב זה הוא תנאי הכרחי לשיפור שירותי הרווחה בישראל. שכר התחלתי הולם, סביבה מוגנת ובטוחה וצמצום כמות התיקים לעו"ס למשפחה למספר מקסימום של חמישים. נפעל לקידום הצעת החוק של ח"כ מאיר כהן הקובעת את עומס העבודה הסביר לעובד הסוציאלי ונוסיף תקנים בהתאם כדי לסייע לעובדים הסוציאליים לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
 

חיזוק מעגלי ההכשרה לשילוב בשוק העבודה – צמצום העוני ייעשה על ידי הקצאת משאבים ממשלתיים מחד גיסא בניית נתיבים לעצמאות כלכלית מאידך גיסא. יש לחזק את מעגלי ההכשרה הרווחתיים באופן נקודתי למשפחות הנמצאות במעגל העוני מתוך מטרה לאפשר להן עצמאות כלכלית. דוגמה טובה לכך היא תוכנית "נושמים לרווחה" שיזמו מאיר כהן ויאיר לפיד, והיא מיושמת בהצלחה זה 4 שנים. במסגרת התוכנית נבנית מעטפת תמיכה למשפחות החיות בעוני, הכוללת הקצאת משאבים והכשרות שונות, כגון הורות, התנהלות כלכלית, לימודים והכשרה מקצועית. בצורה זו לא רק מסייעים לקושי הכלכלי בצורה נקודתית, אלא נותנים כלים להתמודדות עם המצוקה ויציאה ממעגל העוני.

 

שינוי מהותי של מערך הוצאת ילדים בסיכון מביתם – בתקופת כהונתו בתפקיד שר הרווחה מינה ח"כ מאיר כהן את "ועדת סילמן", שעסקה בהוצאת ילדים מביתם על ידי רשויות הרווחה. הוועדה קבעה כי הוצאת ילדים מביתם היא רק במקרים שבהם אין אפשרות אחרת. במקביל יש לתת עדיפות גבוהה להעברת הילדים לבני משפחה או למסגרות אומנה על פני מסגרות חוץ-ביתיות מסורתיות כגון פנימיות. נפעל לפתיחת עוד מסגרות אומנה כדי לספק לילדים שהוצאו מבתיהם את הפתרונות שלהם הם זקוקים.

 

הכנסת עובדים סוציאליים למערך החינוכי – "יש עתיד" מאמינה כי מערכת החינוך היא כלי מרכזי בידי רשויות הרווחה בטיפול באוכלוסיות מוחלשות. נפעל לחיזוק הקשר ושיתוף הפעולה בין רשויות הרווחה והחינוך כדי להעניק לילדים מערך רווחתי תומך בתוך בתי הספר. כדי לעשות כן נאפשר הכנסת עובדים סוציאליים למערך החינוכי ונפתח תוכניות משלימות בבתי הספר.

סיוע לאזרחים ותיקים בתחום הרווחה


קצבת "זקנה ראויה" – קשישים רבים חיים היום בתנאי עוני קשים. אנו מאמינים כי על המדינה להבטיח קיום בכבוד לכל אזרח ואזרח, לכן נקודת ההתייחסות הראויה אינה קו העוני, אלא ההכנסה הנדרשת כדי לקיים חיים בכבוד. לשם כך נפעל לאימוץ התוכנית לזקנה ראויה של התאחדות התעשיינים להענקת קצבה שתבטיח קיום בכבוד לכל קשיש בישראל. קשיש שהכנסתו תימצא מתחת לסכום הנדרש לקיום בכבוד, יהא זכאי לקצבה חודשית בגובה הפער בין הכנסותיו ובין הסכום הנדרש לקיום בכבוד. הקצבה תמומן באופן משותף על ידי קופת המדינה ועל ידי המעסיקים במשק, שכבר הביעו את נכונותם לתרום את חלקם למאמץ לאומי זה. במסגרת יישום התוכנית, אדם המגיע לגיל פרישה יצהיר על הכנסותיו – אם דרך האינטרנט ואם באמצעות מרכזי מיצוי זכויות ייעודיים לכך. בבחינת הכנסותיו של הקשיש ייבחנו הכנסות משק הבית מכל המקורות, בכללן קצבאות הזקנה. בהתאם לבחינת הצהרת ההכנסות יהיה זכאי  הקשיש לקצבת "זקנה ראויה", אשר תשלים את הכנסותיו, כך שיאפשרו לו קיום בכבוד. ליישום תוכנית זו באופן מיידי חשיבות חברתית מהמעלה הראשונה; בעשרים השנים הקרובות צפויה תחולת העוני בקרב הקשישים להצטמצם עקב החלת "פנסיית חובה" ולכן כעת – יותר מתמיד – על מדינת ישראל להתגייס למשימה לאומית זו.

 

קידום חוק שירותי רווחה – סיעת "יש עתיד" מחויבת לקדם חוק שירכז לראשונה בחקיקה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בישראל ויעגן אותן. החוק נועד לתת מענה לכל אדם עם מוגבלות בכל הנוגע לשירותים ולקצבאות שלהן הוא זכאי ולשנות את שיוך הזכויות הנקבע היום על פי סוג המוגבלות לשיוך בהתאם לצרכים. הפרק הראשון בחוק שירותי הרווחה עוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות תקשורתית (אוטיזם). עבודת המטה בין משרדי הממשלה על פרק זה הושלמה והוא הונח על שולחן הכנסת. הפרק השני יעסוק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית. לשם כך מינה המשרד ועדה לבחינה ולמיפוי של צורכי אוכלוסייה זו. נפעל להקמת ועדה דומה שתיבחן את צרכיהם של אנשים עם מוגבלות התפתחותית וקוגניטיבית ותנסח את הפרק השלישי לחוק.