ניצולי השואה

בישראל חיים היום כ-200,000 ניצולי שואה, והם הולכים ומתמעטים. לאורך שנים יצרה המדינה סבך בירוקרטי בלתי אפשרי, שהביא לכך שניצולי רבים לא הצליחו לממש את הזכויות המגיעות להם; אחרים כלל לא ידעו שהם זכאים לקצבה זו או אחרת; עבור כל החזר או הנחה נאלצו ניצולות שואה וניצולי השואה להגיש אין-ספור מסמכים ואישורים ולעבור ועדות רפואיות; ובעיקר, במשך שנים, הממסד הישראלי היה אדיש, הקשה ולעיתים אף התעלם ממצוקתם ומצורכיהם של ניצולי השואה בישראל.


"יש עתיד" ובראשה יאיר לפיד הציבו את החובה המוסרית לעשיית תיקון היסטורי, תקציבי ובירוקרטי לניצולי השואה. הפעולה הראשונה שנקט לפיד בתפקידו כשר האוצר, הממונה על הרשות לניצולי השואה בישראל, הייתה ביטול הקיצוץ בשעות הסיעוד של הניצולים בהיקף של 50 מיליון שקלים והגדלת התקציב השנתי של הניצולים בעוד 100 מיליון שקלים.

בשלב השני, לאחר שבעיותיהם וצורכיהם הדחופים ביותר של ניצולי השואה נלמדו, גובשה תוכנית לאומית לסיוע לניצולי השואה כדי שיוכלו לחיות את השנים האחרונות של חייהם בכבוד וברווחה המגיעים להם.

התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, שתקציבה נאמד ביותר ממיליארד שקלים בשנה אשר הוספו לטובת הניצולים, כבר מיושמת במלואה. בעזרת התוכנית הוסדרו והורחבו זכויותיהם של כ-180,000 ניצולי השואה שעוד חיים, ונעשה שינוי מהותי בגישה הממסדית כלפיהם: לא רק לתת לניצולים עוד כסף, אלא גם להעביר להם אותו ביתר יעילות, בפחות בירוקרטיה, בפחות סיבוכים, בפחות אישורים וטפסים. בזכות התוכנית כל ניצולי השואה בישראל מקבלים היום תרופות חינם. התוכנית הרחיבה את אוכלוסיית הזכאים, הכירה בזכאותם של עשרות אלפי ניצולים חדשים והגדילה את ההטבות לניצולים המוכרים. בין השאר תוקן עוול מתמשך כלפי 18,500 יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 1953 על ידי השוואת זכויותיהם ותנאיהם לאלה שלהם זכו הניצולים שעלו לפני כן, הועלתה הקצבה המינימלית ל-2,200 שקלים לחודש, הועברו כספים לצורך טיפולי שיניים ישירות לחשבון הניצולים במקום סחבת וקבלות. ניתן מענק שנתי של 2,000 שקלים לכ-9,000 ניצולים, הוענק סיוע, לכל החיים, לבני זוג של ניצולי שואה שנפטרו ובחייהם התקיימו מהקצבאות שלהן היה זכאי הנפטר והורחבו תקציבי הסיוע לסיעוד, לסיוע נפשי, לשירותי רווחה במעונות היום ועוד.

"יש עתיד" תפעל לחיזוק ארגוני ניצולי השואה הממלאים תפקיד חשוב בדאגה לניצולים, בייצוגם מול רשויות הממשל ובהנצחת זכר השואה למען הדורות הבאים.

רשימה מאוחדת של כלל ניצולי השואה בישראל – לראשונה זה 65 שנה גובשה, בהובלת משרד האוצר בראשות יאיר לפיד, רשימה מאוחדת של כלל הניצולים המוכרים לארגונים בישראל ומטופלים על ידם. רשימה זו הינה פרי של עבודה מאומצת של משרדי האוצר והרווחה, עם כלל הארגונים האמונים על הטיפול בניצולי השואה בישראל. הנתונים נאספו מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, מהקרן לרווחת ניצולי השואה, ממקבלי רנטות מגרמניה ומעוד ארגונים חוץ-ממשלתיים. על פי הרשימה, בישראל חיים כ-200 אלף ניצולי שואה. בד בבד הרשות לזכויות לניצולי השואה במשרד האוצר ממשיכה להוביל מהלך כולל לאיתור עוד ניצולי שואה אשר לא פנו מעולם לאף לא אחד מגופי הסיוע. לקיומה של רשימה מאוחדת חשיבות רבה מאחר שהיא יוצרת בסיס מידע המאפשר לוודא שכל ניצול שואה וכל ניצולת שואה בישראל נהנים ממלוא הזכויות המגיעות להם. האחדת ריבוי הרשימות לרשימה אחת נועדה לוודא כי כל ניצולי השואה ממצים את זכויותיהם וחוסכת מניצולי השואה התכתשות מתישה ומיותרת עם מערכות בירוקרטיות מורכבות. זה צעד טכני אך חשוב, המסייע לגורמים המטפלים בניצולי השואה לעמוד בחוב המוסרי של מדינת ישראל כלפיהם.

תרופות חינם לכל ניצולי השואה בישראל – דאגנו שכל ניצולי השואה בישראל יהיו זכאים לקבל חינם את כל התרופות שבסל התרופות על ידי הרחבת ההטבה בהנחה לתרופות, שעד כה הייתה בשיעור של עד 50% והיו זכאים לה רק חלק מניצולי השואה. היום כל הניצולים אינם משלמים כלל עבור התרופות שהם צורכים. הניצולים מקבלים מעתה הנחה של 100% עבור השתתפות עצמית לתרופות שבסל התרופות, זאת לעומת הנחה קודמת של עד 50%. בעקבות השינוי ההנחה חלה גם על כ-80,000 ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית ולא קיבלו לפני כן הנחה ברכישת תרופות כלל. מדובר בפליטי שואה שקיבלו פיצוי חד-פעמי בלבד, לא ענו לקריטריונים לזכאות להנחה בתרופות מתוקף קצבת הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי וכעת גם הם נהנים מהנחה שווה בתרופות.

השוואת תנאים ליוצאי מחנות וגטאות שעלו אחרי 1953 – בזכות התוכנית הלאומית לניצולי שואה זכו כ-18,500 ניצולי שואה יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 11 באוקטובר 1953 לקבל תנאים שווים לאלו של ניצולי השואה שעלו לפני 1 באוקטובר 1953 ומקבלים את זכויותיהם על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. הכרה זו היא תיקון לעוול שנעשה כלפי אותם ניצולים שמקורו בהחלטה שרירותית של מועד קובע לעליה לארץ. המצב הקודם הביא לאבסורד שבו שני ניצולים שייתכן שהיו יחד באותו גטו או מחנה ריכוז ועלו בתאריכים שונים ארצה לא זכו לאותן זכויות. למעשה מי מהם שעלה ארצה אחרי התאריך הקובע לא קיבל זכויות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, אלא רק קצבה אחידה של 1,500–1,800 שקלים לחודש בלבד. כעת תנאיהם השוו לתנאי הניצולים שעלו לפני 1953, וזכאותם גדלה משמעותית לקצבה שנעה בין 2,200–5,400 שקלים. אותם ניצולים זכאים לתגמול על פי מצבם הסוציאלי (השלמה להכנסה של 5,300–8,800 שקלים לחודש) והם יכולים להגיש בקשה להחמרה לוועדה רפואית ובקשה להכרה במחלות. השוואת התנאים כוללת גם תגמולים מוגדלים לנזקקים ונצרכים שבין 5,317–9,000 שקלים לחודש (בכפוף למבחן הכנסות ובהתאם לדרגת הנכות), מימון מלא של טיפול רפואי במחלות שהוכרו כקשורות לרדיפות השואה ותגמול שארים (קצבה לבן הזוג של הניצול לאחר פטירתו).

מתן קצבה מינימלית של 2,200 שקלים לחודש לכל ניצול – כחלק מהתוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה הבאנו להגדלת הקצבה החודשית המינימלית לכל ניצול שואה ל-2,200–5,400 שקלים לחודש. זאת לעומת הקצבאות שניתנו לפני כן, ועמדו על 1,825–5,400 שקלים לחודש. הגדלת הקצבה המינימלית לניצולים סייעה באופן מיידי ל-70,000 ניצולי השואה, לנכי רדיפות הנאצים ול-18,500 ניצולי השואה יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות הזכאים לזכויות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים.

תוספת תקציב לצורך שעות טיפול סיעודי – כחלק ממחויבותם של שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן לרווחתם ולשיפור מציאות חייהם של ניצולי השואה, הוגדל התקציב לצורך שעות טיפול סיעודי בכ-50 מיליון שקלים. הגדלת התמיכה מנעה קיצוץ בשעות סיעוד ל-6,000 ניצולי שואה, שקיבלו חזרה את שעות הסיעוד שקוצצו להם. משמעות הגדלת התקציב היא תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות לכל ניצול, נוסף על שעות הסיעוד הניתנות לקשיש על ידי ביטוח לאומי מתוקף גמלת סיעוד.

מענק שנתי של 3,600 שקלים לניצולי שואה שעלו אחרי שנת 1953 ושאינם יוצאי מחנות וגטאות – כחלק מהשאיפה להקל במידת האפשר על ניצולי השואה, שנאלצו ונאלצים להתמודד עם קשיים רבים לאורך חייהם, פעלנו לצמצם את היקף הבירוקרטיה והסחבת בכל הנוגע לטיפול בניצולי השואה. כדי למנוע עד כמה שניתן התמודדות מתישה עם מערכות בירוקרטיות מורכבות, הוחלט על מתן מענק שנתי של 3,600 שקלים לניצולי שואה שעלו אחרי שנת 1953 ושאינם יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות. המענק יועבר ישירות לחשבון הניצולים, ללא צורך במילוי טפסים והצגת קבלות. עד כה היו ניצולים בקבוצה זו זכאים להחזר של 4,000 שקלים, פעם בשנתיים בלבד, על טיפולי שיניים ועל רכישת משקפיים, רק לאחר הצגת קבלות ומסמכים. בזכות יוזמה זו אותם 80,000 ניצולים זוכים למענק של 3,600 שקלים בכל שנה בהעברה ישירה לחשבונם, ללא כל צורך בהצגת מסמכים וקבלות. זאת כדי שכל אחד ואחת יוכלו לקבל את הטיפול הנדרש להם, על פי צורכיהם.

מענק שנתי של 2,000 שקלים לניצולי השואה מהמעגל הראשון העונים להגדרה של נזקק נצרך ומקבלים קצבה חודשית מהאוצר או מגרמניה (BEG) – כ-9,000 ניצולי שואה נזקקים הזכאים לתגמול לפי הכנסה, לפי חוק נכי רדיפת הנאצים, ומספר זהה של ניצולים המקבלים קצבה מגרמניה וזכאים לתגמול לפי הכנסה זכאים למענק שנתי של 2,000 שקלים. מענק זה, שעלותו כ-36 מיליון שקלים, נועד לתת סיוע ישיר לניצולי השואה, בין השאר למימון הוצאות חיוניות ודחופות, הניתן היום לאחר הצגת בקשות וקבלות באמצעות ארגונים חוץ-ממשלתיים.

סיוע לבני זוג של ניצולי שואה שנפטרו – עד כה ניתן הסיוע רק בשלוש השנים הראשונות לאחר פטירתו של בן הזוג או בת הזוג (על פי אחוזי הנכות של המנוח). במסגרת התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה הוחלט על הענקת סיוע לבני הזוג ולבנות בנות הזוג של ניצולי שואה שנפטרו, גם לאחר השנה השלישית לפטירה. היקף קצבת הסיוע הוא 2,000 שקלים לחודש מהשנה הרביעית לפטירה. בזכות יוזמה זו, ימשיכו בני הזוג להיות זכאים לקצבה של 2,000 שקלים למשך כל חייהם.

תשלום החזר מס קנייה באופן אחיד וללא צורך בהגשת טפסים – עד היום נדרשו ניצולי השואה לפרוצדורה בירוקרטית ממושכת ומסורבלת כדי לקבל החזר מיסים עבור מוצרי חשמל שקנו. עם יישום התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה כל הניצולים הזכאים מקבלים את ההחזר באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת טפסים. כעת מקבלים ניצולי השואה החזר שנתי אחיד של 350 שקלים עבור רכישות של מוצרי חשמל, תנורי חימום, ציוד ביתי ועזרים רפואיים. נוסף על כך, הזכאות להטבה הורחבה, וכעת זכאים לה כלל הניצולים שהוכרו כנכי המלחמה בנאצים, ללא קשר לאחוז הנכות שהוכר להם. המענק משולם בכל שנה בחודש ינואר וכדי לוודא שההטבה תטיב עם הניצולים באופן מקסימאלי.

עיגול אחוזי נכות – על פי תיקון תקנות חוק נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), אחוזי הנכות של הניצול הנקבעים על ידי ועדה רפואית מעוגלים מעלה למספר השלם שאחרי השבר. צעד זה מגדיל את הקצבה החודשית במאות שקלים בחודש לכמה מהניצולים (אלו הנמצאים על סף המדרגה הבאה של הקצבה). לפי תיקון תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות) התשע"ג-2013, שנחתמו וקודמו על ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, במקרים שבהם נקבעה דרגת נכות על ידי ועדה רפואית, והדרגה מבוטאת בשבר אחרי המספר השלם, מעוגלים אחוזי הנכות של הניצול למספר השלם שאחרי השבר.

הגברת היקף שירותי הרווחה לניצולי השואה במרכזי יום של משרד הרווחה – משרד הרווחה מפעיל מרכזי יום הפרוסים ברחבי הארץ ומהווים מסגרות יומיות לקשישים ולניצולי השואה המתגוררים בבתיהם, מתקשים בניהול משק ביתם וזקוקים לעזרה ולטיפול אישי. כדי לתת מענה לכלל הצרכים של ניצולי השואה הרחבנו את היקף השירותים במסגרת מרכזי היום של משרד הרווחה. השירותים במרכזים כוללים הסעות, ארוחות, טיפול אישי, פעילות חברתית ותעסוקתית וקידום בריאותם האישית של הקשישים. יוזמה זו היא תוספת משמעותית לרווחתם של ניצולי השואה העושים שימוש בשירותים אלו.

הגדלת השתתפות המדינה בפרויקט "והדרת" – מתוך הבנה כי הדאגה לרווחתם ולבריאותם של ניצולי השואה כוללת גם דאגה לצורכיהם החברתיים והרגשיים, הרחבנו את השתתפות המדינה במימון פרויקט "והדרת", המקיים ביקורי בית אצל ניצולי השואה. פרויקט זה, המשתייך למשרד לאזרחים ותיקים, מפעיל מערך ביקורי בית אצל ניצולי השואה של בנות שירות לאומי ואזרחי ובני שירות לאומי ואזרחי בפריסה ארצית. זאת במטרה להפיג את תחושת בדידותם, לספק להם תמיכה חברתית, לשלבם בקהילה וליצור שיח בין-דורי משותף.

הגדלת היקף תקציבי לטובת סיוע נפשי ופסיכולוגי – הגדלנו את היקף התקציב לטובת סיוע נפשי ופסיכולוגי לניצולי השואה מהמעגל השני, על פי הצורך הרפואי של כל ניצול. הרחבת תקצוב הסיוע הנפשי כוללת את זה הניתן בביתו של המטופל ואת הטיפול הניתן במועדונים ובמרכזי הטיפול. הרחבת הסיוע תאפשר גם לאותם 80,000 פליטי שואה שעלו לארץ לאחר שנת 1953 ושאינם יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות להיות זכאים למענק שנתי בסך 3,600 שקלים ולקבל טיפול נפשי, על פי ההסדרים המופעלים היום עם ניצולים המוכרים לפי חוק נכי רדיפת הנאצים (המשתייכים למעגל הראשון).
שינוי מבחן הכנסה לקבלת קצבת סיעוד של הביטוח הלאומי – קצבת הסיעוד של ביטוח לאומי משולמת על פי המבחן של היקף הכנסת הקשיש. הקשיש זכאי למחצית הקצבה כשגובה ההכנסה הוא מעל 8,955 שקלים בחודש (השכר הממוצע במשק). כשגובה ההכנסה עלה על 13,432 שקלים הקשיש אינו זכאי לקצבת סיעוד. נוכח הרחבת ההטבות והגדלת הקצבאות שלהן זכאים ניצולי השואה, וכדי למנוע מצב שבו יד אחת נותנת ויד אחרת לוקחת, החליט שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לשנות את מבחן ההכנסה לצורך זכאותו של הקשיש. מבחן ההכנסה לקצבת הסיעוד לא יכלול את הקצבאות המשולמות על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה. שיטת מבחן תקדימית זו מעמידה במרכז את ניצול השואה ואת פליטי השואה בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר.

הכרה בעובדי הכפייה – בישראל קיימות עדיין קבוצות של ניצולי שואה שאינן מקבלות כל סיוע מכל גורם כלשהו. אחת הקבוצות הללו היא קבוצת ניצולי שואה יוצאי רומניה, עובדי כפייה ופרך, שלא קיבלו עד כה מענה לתביעותיהם. זאת מאחר שהם היו בגטאות פתוחים, שממשלת גרמניה לא הכירה בהם. מסיבה זו סירבה מדינת ישראל להכיר בהם גם היא במשך 67 שנים. התנהלות זו הותירה את ניצולי השואה מרומניה חסרי זכויות. לנוכח היעדר ההכרה המשפטית הבסיסית בקבוצה זו במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים, לא היה אפשר להכלילם במסגרת התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה. "יש עתיד" תוסיף ותיאבק למען להכרה פורמלית ומהותית בעובדי הכפייה, ותדאג להשוואת זכויותיהם והזכאויות המגיעות להם לאלה של כלל ניצולי השואה בישראל. יוזמה זו מצטרפת לשינוי התאריך הקובע לזכאות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, אשר כללה בחוק 18,500 ניצולי שואה אשר עלו לישראל לאחר אוקטובר 1953.

מחשבון זכויות ניצולי השואה – אחד האתגרים הגדולים בטיפול בניצולי השואה הוא מיצוי הזכויות. ניצולי שואה רבים אינם מממשים את כלל הזכויות המגיעות להם, אם בשל חוסר ידע, אם בשל קושי בהמצאת אישורים וטפסים או אם בשל קשיים אחרים. בזכות התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה המדינה נותנת היום לניצולי השואה יותר מאי פעם: קצבאות, תרופות בחינם, סיוע פרטני ושעות סיעוד. תפקידינו לוודא שכל אלה יגיעו אליהם. כדי להפוך את המידע לנגיש לניצולי השואה ולמעגל התומך והמטפל בהם פעלנו להקמת "מחשבון הזכויות", אתר אינטרנט אשר בו מרוכזות כל הזכויות והזכאויות של ניצולי השואה. על ידי הכנסת פרטים אישיים, כמו ארץ מוצא ושנת עליה, אפשר לבצע בדיקת זכאות ולדעת למי יש לפנות כדי לממשן. מחשבון הזכויות לניצולי השואה הוא כלי מקצועי, פשוט לשימוש, המאפשר לכל ניצול שואה לדעת בדיוק מה מגיע לו.

הגדלת הזכאות לשעות סיעוד לניצולי השואה וצמצום הבירוקרטיה למימושה – אוכלוסיית ניצולי השואה הולכת ומתבגרת, ומטבע הדברים עוד ועוד ניצולי שואה זקוקים לסיוע סיעודי בבתיהם. מכסת שעות הסיעוד המוקצבת להם מצומצמת ואיננה מספיקה לצורכי היום-יום של ניצולי השואה. הצעד הראשון שעשה שר האוצר לשעבר יאיר לפיד עם כניסתו למשרד הייתה הקצבה מיידית של 50 מיליון שקלים לניצולי השואה, שמרביתם הוקצו לתוספת 9 שעות סיעודיות אשר קוצצו מניצולי השואה. אף שמנענו את הקיצוץ בשעות הסיעוד, עדין ניצולי השואה אינם מקבלים היקף שעות סיעוד מספק, ונפעל להרחיבו. מכסת שעות הסיעוד מתקבלת ברובה מהביטוח הלאומי, וחלקה משולם על ידי המדינה באמצעות הקרן לרווחת ניצולי שואה. כחלק מהמדיניות שהובלנו לצמצום הבירוקרטיה בדרך למימוש הזכאות נביא לאיחוד במכסות כדי שניצולי השואה לא יאלצו לכתת את רגליהם בין המוסדות השונים כדי לקבל את הסיוע הסיעודי שהם כה זקוקים לו.

סיוע של בני נוער לניצולי השואה במיצוי זכויותיהם כחלק מפרויקט "מחויבות אישית" – במסגרת רפורמת הלמידה המשמעותית "ישראל עולה כיתה", שהוביל שר החינוך לשעבר, שי פירון, הושם דגש על המשמעות המוסרית והערכית של תוכני הלמידה ועל הנעה לפעולה ולמעורבות חברתית פעילה. במסגרת זו הותנתה קבלת תעודת הבגרות בביצוע פרויקט "מחויבות אישית" בקהילה להגברת המעורבות החברתית של בני הנוער. נפעל להקמת מסלול "מחויבות אישית", במסגרתו יגיעו תלמידי תיכון לביתם של ניצולי שואה להפיג את בדידותם, לוודא כי הם מקבלים את זכויותיהם ולסייע להם.. "יש עתיד" מאמינה כי תפקידה של מערכת החינוך הישראלית הוא לא רק להקנות לילדינו ידע והשכלה, אלא להוציא אותם אל העולם כשהם אנשים טובים יותר, ערכיים יותר, הרואים בעצמם חלק מקהילה ומרגישים מחויבים לתרום לה מעצמם.