המצע המלא

ניצולי השואה

 


 

בישראל חיים היום קרוב ל-200,00 ניצולי שואה, והם הולכים ומתמעטים. לאורך שנים, יצרה המדינה סבך בירוקרטי בלתי אפשרי, שהביא לכך שניצולי רבים לא הצליחו לממש את הזכויות המגיעות להם; אחרים כלל לא ידעו שהם זכאים לקצבה זו או אחרת; עבור כל החזר או הנחה נאלצו ניצולות וניצולי השואה להגיש אין ספור מסמכים ואישורים ולעבור ועדות רפואיות; ובעיקר, במשך שנים, הממסד הישראלי היה אדיש, הקשה ולעיתים אף התעלם ממצוקתם ומצרכיהם של ניצולי השואה בישראל.

'יש עתיד' ובראשה יאיר לפיד, הציבו את החובה המוסרית לעשיית תיקון היסטורי, תקציבי ובירוקרטי עם ניצולי השואה. הפעולה הראשונה בה נקט לפיד בתפקידו כשר האוצר, הממונה על הרשות לניצולי השואה בישראל, הייתה ביטול הקיצוץ בשעות הסיעוד של הניצולים בהיקף של 50 מיליון שקלים והגדלת התקציב השנתי של הניצולים ב-100 מיליון שקלים נוספים.

בשלב השני, לאחר שבעיותיהם וצרכיהם הדחופים ביותר של ניצולי השואה נלמדו, גובשה תכנית לאומית לסיוע לניצולי השואה, על מנת שיוכלו לחיות את השנים האחרונות של חייהם בכבוד וברווחה המגיעים להם.

התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, שתקציבה נאמד בלמעלה ממיליארד שקלים בשנה, אשר הוספו לטובת הניצולים, כבר מיושמת במלואה. בעזרת התכנית הוסדרו והורחבו זכויותיהם של כ-180,000 ניצולי השואה שעוד חיים בתוכנו, ונעשה שינוי מהותי בגישה הממסדית כלפיהם: לא רק לתת לניצולים יותר כסף, אלא גם להעביר להם אותו ביתר יעילות, פחות בירוקרטיה, פחות סיבוכים, פחות אישורים וטפסים.

בזכות התכנית, כל ניצולי השואה בישראל מקבלים היום תרופות בחינם. התכנית הרחיבה את אוכלוסיית הזכאים, הכירה בזכאותם של עשרות אלפי ניצולים חדשים והגדילה את ההטבות לניצולים המוכרים. בין השאר, תוקן עוול מתמשך כלפי 18,500 יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי 1953, על ידי השוואת זכויותיהם ותנאיהם לאלה להם זכו הניצולים שעלו לפני כן, הועלתה הקצבה המינימלית ל- 2,200 שקלים לחודש, הועברו כספים לצורך טיפולי שיניים ישירות לחשבון הניצולים במקום סחבת וקבלות. ניתן מענק שנתי של 2,000 שקלים לכ-9,000 ניצולים, הוענק סיוע, לכל החיים, לבני זוג של ניצולי שואה שנפטרו ובחייהם התקיימו מהקצבאות להן היה זכאי הנפטר והורחבו תקציבי הסיוע לסיעוד, סיוע נפשי, שירותי רווחה במעונות היום ועוד.

'יש עתיד' תפעל לחיזוק ארגוני ניצולי השואה הממלאים תפקיד חשוב בדאגה לניצולים, בייצוגם מול רשויות הממשל ובהנצחת זכר השואה למען הדורות הבאים.


רשימה מאוחדת של כלל ניצולי השואה בישראל
לראשונה מזה 65 שנה גובשה, בהובלת משרד האוצר בראשות יאיר לפיד, רשימה מאוחדת של כלל הניצולים המוכרים לארגונים בישראל ומטופלים על ידם. רשימה זו הינה פרי של עבודה מאומצת של משרדי האוצר והרווחה, מול כלל הארגונים האמונים על הטיפול בניצולי השואה בישראל. הנתונים נאספו מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, הקרן לרווחת ניצולי השואה, מקבלי רנטות מגרמניה וארגונים חוץ ממשלתיים נוספים.
על פי הרשימה, בישראל חיים קרוב ל-200 אלף ניצולי שואה. במקביל הרשות לזכויות לניצולי השואה במשרד האוצר ממשיכה להוביל מהלך כולל לאיתור ניצולי שואה נוספים, אשר לא פנו מעולם לאף אחד מגופי הסיוע. 
לקיומה של רשימה מאוחדת חשיבות רבה בכך שהיא יוצרת בסיס מידע שמאפשר לוודא שכל ניצול וניצולת שואה בישראל נהנים ממלוא הזכויות המגיעות להם. האחדת ריבוי הרשימות לרשימה אחת נועדה לוודא כי כל ניצולי השואה ממצים את זכויותיהם וחוסכת מניצולי השואה התכתשות מתישה ומיותרת מול מערכות בירוקרטיות מורכבות. זהו צעד טכני, אך חשוב, שמסייע לגורמים המטפלים בניצולי השואה לעמוד בחוב המוסרי של מדינת ישראל כלפיהם.
 

תרופות בחינם לכל ניצולי השואה בישראל
דאגנו שכל ניצולי השואה בישראל יהיו זכאים לקבל בחינם את כל התרופות שבסל התרופות. על ידי הרחבת ההטבה בהנחה לתרופות, שעד כה הייתה בהיקף של עד 50% והיו זכאים לה רק חלק מניצולי השואה. כיום כל הניצולים אינם משלמים כלל עבור התרופות שהם צורכים. הניצולים יקבלו מעתה הנחה של 100% עבור השתתפות עצמית לתרופות שבסל התרופות זאת לעומת הנחה קודמת של עד 50%.
בעקבות השינוי, ההנחה תחול לראשונה גם על כ-80,000 ניצולי שואה, שאינם מקבלים קצבה חודשית ולא קיבלו לפני כן הנחה ברכישת תרופות כלל. מדובר בפליטי שואה שקיבלו פיצוי חד פעמי בלבד, לא ענו לקריטריונים לזכאות להנחה בתרופות מתוקף קצבת הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי, וכעת גם הם ייהנו מהנחה שווה בתרופות.
 

השוואת תנאים ליוצאי מחנות וגטאות שעלו אחרי 1953
לראשונה, יזכו כ-18,500 ניצולי שואה יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שעלו אחרי ה-11 באוקטובר 1953 לקבל תנאים שווים לאלו של ניצולי השואה שעלו לפני יום 1 באוקטובר 1953, ומקבלים את זכויותיהם על פי חוק נכי רדיפות הנאצים.
הכרה זו מהווה תיקון לעוול שנעשה כלפי אותם ניצולים, ומקורו בהחלטה שרירותית של מועד קובע לעליה לארץ. המצב הקודם הביא לאבסורד שבו שני ניצולים, שיכולים היו להיות יחד באותו גטו או מחנה ריכוז, ועלו בתאריכים שונים ארצה, לא זכו לאותן זכויות. למעשה מי מהם שעלה ארצה אחרי התאריך הקובע, לא קיבל זכויות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, אלא רק קצבה אחידה של 1,500-1,800 שקלים לחודש בלבד. כעת תנאיהם ישוו לתנאי הניצולים שעלו לפני 1953, וזכאותם תגדל משמעותית לקצבה שנעה בין 2,200-5,400 שקלים.
אותם ניצולים יהיו זכאים לתגמול על פי מצבם הסוציאלי (השלמה להכנסה של 5,300- 8,800 שקלים לחודש) והם יוכלו להגיש בקשה להחמרה לוועדה רפואית ובקשה להכרה במחלות. השוואת התנאים כוללת גם תגמולים מוגדלים לנזקקים ונצרכים שבין 5,317-9,000 שקלים לחודש (בכפוף למבחן הכנסות ובהתאם לדרגת הנכות), מימון מלא של טיפול רפואי במחלות שהוכרו כקשורות לרדיפות השואה ותגמול שארים (קצבה לבן הזוג של הניצול לאחר פטירתו).


מתן קצבה מינימלית של 2,200 שקלים לחודש לכל ניצול
כחלק מהתכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה הבאנו להגדלת הקצבה החודשית המינימלית לכל ניצול שואה ל-2,200-5,400 שקלים לחודש. זאת, לעומת הקצבאות שניתנו לפני כן, ועמדו על 1,825-5,400 שקלים לחודש.
הגדלת הקצבה המינימלית לניצולים סייעה באופן מיידי ל-70,000 ניצולי השואה נכי רדיפות הנאצים ול-18,500 ניצולי השואה יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות שזכאים לזכויות בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים.
 

תוספת תקציב לצורך שעות טיפול סיעודי
כחלק ממחויבותם של שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן לרווחתם ושיפור מציאות חייהם של ניצולי השואה, הוגדל התקציב לצורך שעות טיפול סיעודי בכ-50 מיליון שקלים.
הגדלת התמיכה מנעה קיצוץ בשעות סיעוד ל-6,000 ניצולי שואה, שקיבלו בחזרה את שעות הסיעוד שקוצצו להם. משמעות הגדלת התקציב היא תוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות לכל ניצול, מעבר לשעות הסיעוד הניתנות לקשיש על ידי ביטוח לאומי מתוקף גמלת סיעוד.
 


מענק שנתי של 3,600 שקלים לניצולי שואה שעלו אחרי 1953 ושאינם יוצאי מחנות וגטאות
כחלק מהשאיפה להקל במידת האפשר על ניצולי השואה, שנאלצו ונאלצים להתמודד עם קשיים רבים לאורך חייהם, פעלנו לצמצם את היקף הבירוקרטיה והסחבת בכל הנוגע לטיפול בניצולי השואה.

במטרה למנוע עד כמה שניתן התמודדות מתישה עם מערכות בירוקרטיות מורכבות, הוחלט על מתן מענק שנתי של 3,600 שקלים לניצולי שואה שעלו אחרי 1953 ושאינם יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות. המענק יועבר ישירות לחשבון הניצולים, ללא צורך במילוי טפסים והצגת קבלות.
עד כה היו ניצולים בקבוצה זו זכאים להחזר של 4,000 שקלים, פעם בשנתיים בלבד, על טיפולי שיניים ורכישת משקפיים, רק לאחר הצגת קבלות ומסמכים. בזכות יוזמה זו אותם 80,000 ניצולים, יזכו למענק של 3,600 שקלים בכל שנה בהעברה ישירה לחשבונם, ללא כל צורך בהצגת מסמכים וקבלות. זאת על מנת שכל אחד ואחת יוכלו לקבל את הטיפול הנדרש להם, על פי צרכיהם.
 

מענק שנתי של 2,000 שקלים לניצולי השואה מהמעגל הראשון שעונים להגדרה של נזקק נצרך ומקבלים קצבה חודשית מהאוצר או מגרמניה (BEG)
כ-9,000 ניצולי שואה נזקקים, הזכאים לתגמול לפי הכנסה, לפי חוק נכי רדיפת הנאצים, ומספר זהה של ניצולים המקבלים קצבה מגרמניה וזכאים לתגמול לפי הכנסה, זכאים למענק שנתי של 2,000 שקלים. 
מענק זה שעלותו כ-36 מיליון שקלים, נועד לתת סיוע ישיר לניצולי השואה, בין היתר למימון הוצאות חיוניות ודחופות, הניתן כיום לאחר הצגת בקשות וקבלות באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים.

סיוע לבני זוג של ניצולי שואה שנפטרו
עד כה ניתן הסיוע ניתן רק בשלוש השנים הראשונות לאחר פטירתו של בן/בת הזוג (על פי אחוזי הנכות של המנוח). במסגרת התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה הוחלט על הענקת סיוע לבני/בנות הזוג של ניצולי שואה שנפטרו, גם לאחר השנה השלישית לפטירת בן/בת הזוג.
היקף קצבת הסיוע הוא 2,000 שקלים לחודש לבן/בת הזוג, החל מהשנה הרביעית לפטירה. בזכות יוזמה זו, ימשיך בן הזוג להיות זכאי לקצבה של 2,000 שקלים למשך כל חייו.

תשלום החזר מס קנייה באופן אחיד וללא צורך בהגשת טפסים
עד היום נדרשו ניצולי השואה לפרוצדורה בירוקרטית ממושכת ומסורבלתעל מנת לקבל החזר מיסים עבור מוצרי חשמל שקנו. עם יישום התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, כל הניצולים הזכאים מקבלים את ההחזר באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת טפסים.
כעת מקבלים ניצולי השואה החזר שנתי אחיד של 350 שקלים עבור רכישות של מוצרי חשמל, תנורי חימום, ציוד ביתי ועזרים רפואיים. בנוסף, הזכאות להטבה הורחבה וכעת זכאים לה כלל הניצולים שהוכרו כני המלחמה בנאצים, ללא קשר לאחוז הנכות שהוכר להם.
המענק ישולם בכל שנה בחודש ינואר ועל מנת לוודא שההטבה תטיב עם הניצולים באופן מקסימאלי. הנוהל החדש כולל תקופת מעבר לשנת 2014, כך שרכישות שבוצעו מיום 1 בינואר 2014 ועד ליום 31 במרץ 2014 יוחל עליהם הנוהל הקודם, באופן בו הניצול יקבל את הסכום הגבוה מבין שני אלה.
 

עיגול אחוזי נכות
בהתאם לתיקון תקנות חוק נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), אחוזי הנכות של הניצול אשר נקבעים על ידי וועדה רפואית, מעוגלים מעלה לשלם שאחרי השבר. צעד זה מגדיל את הקצבה החודשית במאות שקלים בחודש לחלק מהניצולים (אלו שנמצאים על סף המדרגה הבאה של הקצבה).
בהתאם לתיקון תקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות), התשע"ג-2013, שנחתמו וקודמו על ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, במקרים שבהם נקבעה דרגת נכות על ידי ועדה רפואית, והדרגה מבוטאת בשבר אחרי השלם, מעוגלים אחוזי הנכות של הניצול לשלם שאחרי השבר.
 

הגברת היקף שירותי הרווחה לניצולי השואה במרכזי יום של משרד הרווחה
משרד הרווחה מפעיל מרכזי יום הפרוסים ברחבי הארץ ומהווים מסגרות יומיות לקשישים וניצולי השואה המתגוררים בבתיהם, מתקשים בניהול משק ביתם וזקוקים לעזרה וטיפול אישי. בכדי לתת מענה לכלל הצרכים של ניצולי השואה, הרחבנו את היקף השירותים במסגרת מרכזי היום של משרד הרווחה,.
השירותים במרכזים כוללים הסעות, ארוחות, טיפול אישי, פעילות חברתית ותעסוקתית וקידום בריאותם האישית של הקשישים. יוזמה זו מהווה תוספת משמעותית לרווחתם של ניצולי השואה, העושים שימוש בשירותים אלו.


הגדלת השתתפות המדינה בפרויקט ”והדרת“
מתוך הבנה כי הדאגה לרווחתם ולבריאותם של ניצולי השואה, כוללת גם דאגה לצרכיהם החברתיים והרגשיים, הרחבנו את השתתפות המדינה במימון פרויקט "והדרת", המקיים ביקורי בית אצל ניצולי השואה.
פרויקט זה, המשתייך למשרד לאזרחים ותיקים, מפעיל מערך ביקורי בית אצל ניצולי השואה של בני ובנות שירות לאומי ואזרחי בפריסה ארצית. זאת במטרה להפיג את תחושת בדידותם, לספק להם תמיכה חברתית, לשלבם בקהילה וליצור שיח בין דורי משותף.
 

הגדלת היקף תקציבי לטובת סיוע נפשי ופסיכולוגי
הגדלנו את היקף התקציב לטובת סיוע נפשי ופסיכולוגי לניצולי השואה מהמעגל השני, בהתאם לצורך הרפואי של כל ניצול. הרחבת תקצוב הסיוע הנפשי כוללת את זה הניתן בביתו של המטופל ואת הטיפול הניתן במועדונים ומרכזי הטיפול.
הרחבת הסיוע תאפשר גם לאותם 80,000 פליטי שואה שעלו לאחר 1953 ושאינם יוצאי מחנות ההשמדה והגטאות, להפוך לזכאים למענק שנתי בסך 3,600 שקלים ולקבל טיפול נפשי, על פי ההסדרים המופעלים כיום עם ניצולים המוכרים לפי חוק נכי רדיפת הנאצים (המשתייכים למעגל הראשון).
 

שינוי מבחן הכנסה לקבלת קצבת סיעוד של הביטוח הלאומי
קצבת הסיעוד של ביטוח לאומי משולמת בהתאם למבחן של היקף הכנסת הקשיש. החל מהכנסה העולה על 8,955 שקלים בחודש (השכר הממוצע במשק) זכאי הקשיש למחצית הקצבה, והחל מ-13,432 שקלים הקשיש אינו זכאי לקצבת סיעוד.
נוכח הרחבת ההטבות והגדלת הקצבאות להם זכאים ניצולי השואה, וכדי למנוע מצב בו יד אחת נותנת ויד אחרת לוקחת, החליט שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לשנות את מבחן ההכנסה לצורך זכאותו של הקשיש.
מבחן ההכנסה לקצבת הסיעוד לא יכלול את הקצבאות המשולמות ע"י הרשות לזכויות ניצולי השואה. שיטת מבחן תקדימית זו, מעמידה במרכז את ניצול השואה ופליטי השואה בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר.
 


הכרה בעובדי הכפייה
בישראל קיימות עדיין קבוצות של ניצולי שואה שאינן מקבלות כל סיוע מכל גורם כלשהו. אחת הקבוצות הללו הם ניצולי שואה יוצאי רומניה, עובדי כפייה ופרך, שלא קיבלו עד כה מענה לתביעותיהם. זאת מאחר והם היו בגטאות פתוחים, שממשלת גרמניה לא הכירה בהם. מסיבה זו סירבה מדינת ישראל להכיר בהם גם היא במשך 67 שנים. התנהלות זו הותירה את ניצולי השואה מרומניה חסרי זכויות. היעדר ההכרה המשפטית הבסיסית בקבוצה זו במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים, לא ניתן היה להכלילם במסגרת התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה.
'יש עתיד' תוסיף ותיאבק על מנת להביא להכרה פורמלית ומהותית בעובדי הכפייה, ותדאג להשוואת זכויותיהם והזכאויות המגיעות להם לאלה של כלל ניצולי השואה בישראל. יוזמה זו מצטרפת לשינוי התאריך הקובע לזכאות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, אשר כללה בחוק 18,500 ניצולי שואה אשר עלו לישראל לאחר אוקטובר 1953.
 

מחשבון זכויות ניצולי השואה
אחד האתגרים הגדולים בטיפול בניצולי השואה הוא מיצוי הזכויות. ניצולי שואה רבים אינם מממשים את כלל הזכויות המגיעות להם, בין אם בשל חוסר ידע, קושי בהמצאת אישורים וטפסים או קשיים אחרים.
בזכות התכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, המדינה נותנת היום לניצולי השואה יותר מאי פעם: קצבאות, תרופות בחינם, סיוע פרטני ושעות סיעוד. תפקידינו לוודא שכל אלה יגיעו אליהם. 
כדי להפוך את המידע לנגיש, לניצולי השואה ולמעגל התומך והמטפל בהם, פעלנו להקמת "מחשבון הזכויות", אתר אינטרנט אשר בו מרוכזות כל הזכויות והזכאויות של ניצולי השואה. על ידי הכנסת פרטים אישיים, כמו ארץ מוצא ושנת עליה, ניתן לבצע בדיקת זכאות ולדעת למי יש לפנות על מנת לממשן. מחשבון הזכויות לניצולי השואה הוא כלי מקצועי, פשוט לשימוש, שמאפשר לכל ניצול שואה לדעת בדיוק מה מגיע לו.
 

הגדלת הזכאות לשעות סיעוד לניצולי השואה וצמצום הבירוקרטיה למימושה
אוכלוסיית ניצולי השואה הולכת ומתבגרת, ומטבע הדברים יותר ויותר ניצולי שואה זקוקים לסיוע סיעודי בבתיהם. מכסת שעות הסיעוד המוקצבת להם מצומצמת ואיננה מספיקה לצרכי היומיום של ניצולי השואה.
הצעד הראשון שעשה שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, עם כניסתו למשרד, הייתה הקצבה מידית של 50 מיליון שקלים לניצולי השואה, שמרביתם הוקצו לתוספת 9 שעות סיעודיות אשר קוצצו מניצולי השואה. על אף שמנענו את הקיצוץ בשעות הסיעוד, עדין ניצולי השואה אינם מקבלים היקף שעות סיעוד מספק, ונפעל להרחיבו.
מכסת שעות הסיעוד מתקבלת ברובה מהביטוח הלאומי, וחלקה משולם על ידי המדינה באמצעות הקרן לרווחת ניצולי שואה. כחלק מהמדיניות שהובלנו לצמצום הבירוקרטיה בדרך למימוש הזכאות, נביא לאיחוד במכסות, על מנת שניצולי השואה לא יאלצו לכתת את רגליהם בין המוסדות השונים על מנת לקבל את הסיוע הסיעודי שהם כה זקוקים לו.
 

סיוע של בני נוער לניצולי השואה במיצוי זכויותיהם כחלק מפרויקט "מחויבות אישית" והלמידה המשמעותית
במסגרת רפורמת הלמידה המשמעותית, "ישראל עולה כיתה" שהוביל שר החינוך לשעבר, שי פירון, הושם דגש על המשמעות המוסרית והערכית של תכני הלמידה ועל הנעה לפעולה ולמעורבות חברתית פעילה. במסגרת זו הותנתה קבלת תעודת הבגרות בביצוע פרויקט "מחויבות אישית" בקהילה, להגברת המעורבות החברתית של בני הנוער.
נפעל להקמת מסלול "מחויבות אישית" במסגרתו יגיעו תלמידי כיתות י"א וי"ב אל ניצולי השואה, יוודאו כי הם מקבלים את כלל הזכויות המגיעות להם, יסייעו להם במימוש זכויות אשר עד כה לא מומשו, ויפיגו את בדידותם.
'יש עתיד' מאמינה כי תפקידה של מערכת החינוך הישראלית הוא לא רק להקנות לילדינו ידע והשכלה, אלא להוציא אותם אל העולם כשהם אנשים טובים יותר, ערכיים יותר, הרואים בעצמם חלק מקהילה ומרגישים מחויבים לתרום לה מעצמם.