המצע שלנו

עסקים קטנים ובינוניים

מעל לחצי מיליון העסקים הקטנים והבינוניים הם המגזר הגדול ביותר והיצרני ביותר במשק הישראלי. העסקים הקטנים מהווים 99% מהעסקים הרשומים בישראל, תורמים למשק כ-53% מהתמ"ג ומעסיקים כ-69% מהמועסקים במגזר הפרטי. הם פרוסים בכל רחבי המדינה ומחזיקים את הפריפריה על גבם. הם הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה, בעוני ובפערים חברתיים. הם המנוע האמיתי של המשק.

למרות חשיבותם ותרומתם לכלכלה העסקים הקטנים והבינוניים סובלים במשך שנים ממדיניות מפלה, המעודדת את העסקים הגדולים בלבד. זאת לצד רמת תחרותיות נמוכה במשק הישראלי וריכוזיות גבוהה. אחוז ניכר מהעסקים הקטנים נסגרים בתוך פחות משנה מיום הקמתם בשל מצוקת אשראי, בשל עומס בירוקרטיה ובשל קשיים אחרים. ההבנה שכל מה שעסק קטן באמת צריך הוא מישהו שיאמין בו ויעזור לו לגדול חייבת להציב את הסיוע לעסקים הקטנים במרכז העשייה הממשלתית. יש להוציא אל הפועל שורה של רפורמות כדי להביא למהפכה של ממש בעולם העסקים הקטנים והבינוניים ולסייע להם להתקיים, לגדול ולהתפתח, להעסיק עוד עובדים ולפרנס עוד משפחות. זאת מתוך אמונה שהאחריות לסיוע ולעידוד העסקים הקטנים מוטלת על המדינה, וכי שגשוגם והצלחתם תצעיד את המשק כולו קדימה ותסייע לצמיחתו.

צמצום אפליה של בעלי עסקים קטנים ובינוניים בזכויות סוציאליות

חוק העובד העצמאי – נקדם הצעת חוק שהוביל יו"ר סיעת "יש עתיד" ח"כ עפר שלח המעגנת את מכלול זכויות העובדים העצמאיים ומחזקת את מעמדם ואת כושר התחרות שלהם ושל עסקים קטנים ובינוניים. לעומת עובדים שכירים, משפט העבודה בישראל, המסדיר את היחסים בין העובד למעסיקו וקובע זכויות וחובות החלות על הצדדים ומגן על העובדים, אינו חל על עובדים עצמאיים במלואו. הצעת החוק תביא לשיפור מצבם של העובדים העצמאיים אל מול המזמינים במגוון תחומים ובהם: הזכות לשוויון ואי אפליה של עצמאיים המספקים שירות או המועמדים לספק שירות למזמין; הגנה על עובדים עצמאיים המועסקים במקומות עבודה כעובדים חליפיים לעובדים שכירים; קביעת מועדי תשלום מקסימליים לתמורה לעבודה; עיגון הזכות להתארגן בארגון עובדים עצמאיים ולפעול כאיגוד מקצועי; הגדלת מנת חלקם של עובדים עצמאיים, ובכלל זה אף עסקים קטנים ובינוניים, במכרזי ממשלה.

קביעת דמי אבטלה לעובדים עצמאיים – עובדים עצמאיים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, אינם זכאים היום לקבלת דמי אבטלה. זאת אף על פי שהם משלמים את דמי הביטוח הלאומי והם זכאים לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי כל גמלה שהיא, למעט דמי אבטלה וזכויות בגין פשיטת רגל. במצב אבסורדי זה, עובדים עצמאיים מפרישים כסף לביטוח לאומי יותר משכירים ומקבלים בתמורה הרבה פחות מהם. מצב החוק הקיים מהווה אפליה יסודית בזכויות הסוציאליות שהמדינה מעניקה לעובדים עצמאיים לעומת אלו המוענקות לעובדים השכירים. נוכח המשבר המתמשך של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שרובם נאלצים להיסגר כעבור שנה-שנתיים ללא כל פיצוי לבעלים, ומתוך הכוונה לעודד פתיחת עסקים קטנים ובינוניים וקיומם נדרש תיקון חקיקה. "יש עתיד" תוביל לתיקון המצב, כך שגם עובד עצמאי העונה על דרישות המוסד לביטוח הלאומי, ובהן ותק בעבודה, יהיה זכאי בעת שאיננו מצליח להשתכר בעצמו לקבלת דמי אבטלה, על פי הכללים הנהוגים לשכירים.

קביעת דמי מחלה ודמי פגיעה לעצמאים – היום עובדים עצמאיים אינם זכאים לדמי מחלה ודמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. "יש עתיד" תקדם יצירת מנגנון חלופי למתן פיצוי בגין ימי מחלה לעובדים עצמאיים על ידי הכרה בהוצאות ביטוח בריאות לצורכי מס הכנסה. נוסף על כך, נקדם תיקון לחוק, כך שעובדים עצמאיים יהיה זכאים לתשלום "דמי פגיעה בעבודה" מהיום הראשון של היעדרות מהעבודה.
גמלת אבל – כדי להשוות במעט את מצבם של עובדים עצמאיים לזה של עובדים שכירים נקדם הצעת חוק שתעניק גמלת אבל מהביטוח הלאומי לעובדים עצמאיים המקיים מנהגי אבלות ויושב שבעה על קרוב משפחה מדרגה ראשונה.


הטבות ליולדות עצמאיות – על פי החוק, יולדת עצמאית אינה זכאית לגמלת שמירת הריון, אם היעדרות מהעבודה על פי אישור הרופא נמשכת פחות משלושים יום ברציפות. עובדת שכירה אם אינה זכאית לגמלה מכוח חוק הביטוח הלאומי או לתשלום כלשהו מכוח הסכם או חוזה עבודה, ימי היעדרות יהיו כדין היעדרות מפאת מחלה. לעומת זאת, יולדת עצמאית אינה זכאית לתשלום ימי מחלה. לפיכך נקדם מנגנון השוואת תנאי הזכאות לקבלת גמלת שמירת הריון בין יולדת שכירה ליולדת עצמאית, כך שזכאות היולדת העצמאית לגמלה, בהיעדר הזכאות לימי מחלה, תקום מהיום הראשון של תקופת השמירה או ממועד אחר הפוחת משלושים ימים ברציפות. עובדת עצמאית, להבדיל מעובדת שכירה, אינה זכאית לפיצוי עקב היעדרות מעבודתה לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון או לשם בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהיריון. נקדם תיקון לחוק שייצור מנגנון המפצה עובדת עצמאית על אובדן הכנסות בגין פיקוח רפואי במשך חודשי ההריון או בשל בדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון בהיקף של עד ל-40 שעות לכל התקופה.



הקלה בנטל המס על עסקים קטנים ובינוניים

קיזוז הפסדים עסקיים מול רווחי העבר – היום סעיף 28 לפקודת מס הכנסה מתיר קיזוז הפסדים עסקיים כנגד רווחים בשנות המס העתידיות. הסעיף אינו מאפשר קיזוז הפסדים כנגד רווחים מהשנים הקודמות. אפשרות זאת קיימת במדינות רבות בעולם. כדי לאפשר לעסקים המצויים בקשיים את יכולת ההישרדות והשיקום נאפשר קיזוז הפסדים עסקיים כנגד הרווחים שנוצרו בשלוש השנים שקדמו ליצירת ההפסד.


שינוי הגדרת עוסק פטור – היום בעלי מקצועות חופשיים: עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, יועצים ועוד אינם יכולים להירשם כעוסק פטור, מה שלעיתים מקשה על יכולת הישרדותם בשנים הראשונות לפתיחת העסק. אנו נרחיב את הגדרת המקצועות היכולים להיחשב לעוסק פטור ונכלול בהם בעלי מקצועות חופשיים ונותני שירות שונים.

החלת פחת מואץ – נבחן החלת פחת מואץ לנכסים מסוימים המשמשים את העסקים הקטנים. החלת פחת מואץ תאפשר להקדים את ההכרה בהוצאה, לשקף טוב יותר את הקיום הכלכלי של הנכס בספרי העסק ולהוריד את נטל המיסים הן בשנים הראשונות לפעילות העסקית והן בשנים שבהן מתבצעת השקעה משמעותית ברכוש קבוע ובחידוש ציוד.

הכרה בהוצאות הקמת עסק – היום הוצאות שהוצאו במסגרת הכנסות להקמת העסק אינן מוכרות בדרך כלל לצורכי מס. כדי להקל את נטל המס על העסקים בתחילת דרכם נקדם את ההכרה בהוצאות טרום-עסקיות לצורכי מס.

הגדלת הכרה בהוצאות רכב – נכון להיום עצמאים המשתמשים ברכב ככלי עבודה זכאים לניכוי הוצאות רכב בשיעור 45% בלבד מסך ההוצאות, הכולל אגרת רישוי, ביטוחים, הוצאות דלק, טיפולים, תיקונים ופחת. שיעור זה ברוב המוחלט של המקרים אינו משקף את ההוצאה הריאלית במסגרת הפעילות העסקית. לפיכך נפעל ליצירת המנגנון אשר יבחין בין בעלי המקצועות השונים ויגדיל את שיעור ההכרה בהוצאות רכב באופן משמעותי.

הכרה בהוצאות אש"ל – סכום הוצאות אש"ל בפקודת מס הכנסה לא עודכן במשך שנים רבות. לאור זאת, ולאור השינויים המהירים בשוק העבודה ובהרגלי ניהול העסקים, נקדם הכרה חלקית בהוצאות ארוחות עסקיות בבתי קפה, בכפוף לתקרה חודשית אשר תיקבע בתקנות.

הכרה בהוצאות שכירות – עשרות אלפי בעלי עסקים הגרים בשכירות מנהלים את עסקיהם מהבית. חרף העובדה הזאת פקודת מס הכנסה אינה מאפשרת הכרה בחלק יחסי מהוצאות שכר דירה, אלא אם כן המשכיר, הנהנה לרוב מפטור עד לסכום בגובה 5,000 ₪ בחודש, יציג אישור ניכוי במקור. מצב זה מקטין באופן משמעותי את היקף ההוצאות המוכרות של בעלי העסקים הקטנים. לפיכך ניצור מנגנון המאפשר הכרה בחלק היחסי של הוצאות שכר הדירה לבעלי העסקים הקטנים השוכרים דירת מגורים ללא אישור ניכוי מס מהמשכיר.

קידום צמיחת עסקים קטנים ובינוניים

צמצום גובה עמלות סליקה – עסקים קטנים, אשר כוח המיקוח שלהם בשוק עמלות הסליקה הריכוזי קטן באופן משמעותי לעומת החברות הגדולות, משלמים עמלות סליקה גבוהות מאוד. לפיכך "יש עתיד" תמשיך לקדם את הצעת החוק של ח"כ מיקי לוי להגבלת עמלות הסליקה במשק. נוסף על כך, נקדם עוד צעדים להגברת התחרות בתחום, כגון הקלות בתנאים לקבלת רישיון סליקה, כדי לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק.

יצירת קרנות ממשלתיות ייחודיות להשקעה בפיתוח בתעשייה המסורתית – התעשייה המסורתית מאופיינת בשיעורים גבוהים של העסקים הקטנים והבינוניים. יצירת קרנות ממשלתיות ייחודיות תגדיל את ההשקעה הממשלתיות בתעשייה הזאת, תסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, תעודד יזמות ותגביר את הפריון בענף זה.

המשך הגברת הנגישות למכרזים ממשלתיים

הרחבת השתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים – נקדם תיקון לחוק חובת המכרזים, ובו נקבע בחוק נתח קבוע של הרכש הממשלתי באמצעות העסקים הקטנים והבינוניים אשר לא יקטן מ-15%–20%.

העדפה מתקנת לעסקים קטנים ובינוניים מהפריפריה במכרזים ממשלתיים – נקדם הצעת חוק המחייבת כל גוף שחלה עליו חובת המכרזים להקנות 15% מהמכרזים אשר הוא מוציא בשנה לעסקים קטנים ובינוניים מהפריפריה. אימוץ הצעת החוק יהווה דחיפה משמעותית לעסקים קטנים ובינוניים מהפריפריה. עידוד עסקים אלו יקדם צמיחה באזורים אלו, יביא ליצירת מקומות תעסוקה חדשים בפריפריה ולהורדת בכמות המובטלים. חיזוק כלכלי של הפריפריה יסייע בעצירת ההגירה השלילית למרכז, מגמה הנובעת בעיקר ממרחב עסקי ותעסוקתי מוגבל.

צמצום הבירוקרטיה ועידוד יזמות

פישוט דיווח, מעבר לתשלום מס משוער – עומס רגולטורי בישראל מלווה כל בעל העסק לאורך לחייו העסקיים ומקטין את יכולת הישרדותו וצמיחתו לאורך הזמן. לפיכך נקדם הקמת נציבות בירוקרטיה בעלת סמכויות עבודה על-משרדית רחבות. נפעל לצמצום הזמן והעלות הנדרשים כדי לעמוד בדרישות הבירוקרטיה. בין השאר, נפשט את אופן הדיווח לרשויות המס באמצעות קידום שירותים דיגיטליים וצמצום ניירת. מעבר לתשלום מס משוער בענפים מסוימים (לפי מחזור מכירות, לפי שווי הנכסים וכדומה) יביא להקטנת הנטל הרגולטורי ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים.

ליווי ותמיכה לעידוד יזמות – נפעל להקמתו של מערך ליווי ותמיכה במסגרת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, אשר יספק מענה למכלול הצעדים הנדרשים בהקמת עסק קטן ובתקופת הראשונה לקיומו. השירות, אשר יינתן תמורת סכום סמלי, יסייע בהכנת תוכנית עסקית, ידריך כיצד לבצע התקשרויות חוזיות עם ספקים ועם לקוחות, ילווה הגשת מועמדות והשתתפות במכרזים ממשלתיים, ינחה בנוגע להתנהלות עם רשות המסים ועם הביטוח הלאומי ועוד. נוסף על כך, נגבש תוכנית ייחודית ומקיפה לעידוד היזמות בקרב בני 45 ומעלה אשר נפלטו משוק העבודה. מטרתה הסופית של התוכנית: מיצוי מקסימלי של פוטנציאל אוכלוסיית בני 45 ומעלה בתחום היזמות והקמת עסקים קטנים ובינוניים. התוכנית תכלול:
1. הקמת מסלול סיוע מיוחד ליזמים בני 45 ומעלה במעוף לעסקים של משרד הכלכלה והתעשייה.
2. עידוד הכשרות והסבות מקצועיות לבני 45 ומעלה העובדים במקצועות שוחקים (עצמאים ושכירים כאחד).
3. הקמת מתחמי עבודה משותפים ליזמים ולבעלי עסקים בני 45 ומעלה (חממות עסקיות).
4. הקמת קרן לעידוד העסקת עובדים בני 45 ומעלה.
5. הקמת אתר אינטרנט לצורך הנגשת המידע על מסלולי עידוד היזמות.
 

סיוע לעסקים במהלך מבצעים צבאיים ולאחריהם

מבצעים צבאיים בעשור האחרון מנו עשרות רבות ימי לחימה. הדאגה היום-יומית המלווה כל בעל עסק שעליו לשלם משכורות, להרחיב את מעגל הלקוחות ולשלם חשבונות, הפכה בין לילה לדאגה גדולה הרבה יותר. בתחילת מבצע "צוק איתן" גיבשנו עבור העסקים בדרום "כיפת ברזל" כלכלית כדי לצמצם את הפגיעה בעסקיהם ולהקל עליהם להמשיך ולהתקיים. ראשית פעלנו להעברת מתווה הפיצויים עוד בזמן המבצע ולא לאחריו, כפי שהיה נהוג במבצעים קודמים. כמו כן כדי להקל על ההליך הבירוקרטי ולזרז את הליכי קבלת הפיצויים אפשרנו להגיש תביעות לפיצויים בסניפי מס הכנסה בדרום. על סמך ניסיון העבר ולאור אפשרות של הישנות מבצעים צבאיים בעתיד, "יש עתיד" תקדם יצירת מנגנון מקיף, ברור וקבוע של פיצוי עסקים הנפגעים במהלך מבצעים צבאיים בגין נזק ישיר ונזק כדי לספק להם חמצן כלכלי ולמנוע קריסת עסקים רבים בתקופות הללו.

הפחתת נטל המס על מעסיקים הפועלים בתוואי עבודות של פרויקטים לאומיים: נקצה תקציבים להפחתת נטל המס (ארנונה והיטלים מקומיים) הנגבה מדי חודש מעסקים קטנים והבינוניים המצויים בתוואי עבודות של פרויקטים לאומיים. עסקים קטנים הפעילים בסמוך לתוואי העבודות של הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים נפגעו קשות בתקופת העבודות, בין היתר מקשיי נגישות, ולצד זה הם ממשיכים לשלם מיסי עירייה באופן מלא, היות שהממשלה מתנגדת לשיפוי הרשויות אם יפחיתו במיסוי ובהיטלים לאותם עסקים הפעילים בסמוך לתוואי.