המצע שלנו

אזרחים ותיקים

מפלגת "יש עתיד" רואה באזרחים הוותיקים בישראל נכס חברתי וקהילתי, מכבדת ומוקירה את תרומתם לבניין הארץ, לתרבות, לחינוך, לחברה ולביטחון. אנו רואים במדינה אחראית לרווחתה ולקיומה בכבוד של האוכלוסייה הוותיקה בארץ ומציעים מערך פתרונות אשר יבטיחו לאזרחים הוותיקים ביטחון אישי והזדקנות בכבוד.


בעשורים האחרונים נמצאת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל בעלייה מתמדת הן באופן מוחלט והן בשיעורה מתוך כלל האוכלוסייה. כמו כן הודות לשיפור בשירותי הרפואה תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ועומדת כיום על 82.1 שנים בממוצע. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מונה יותר ממיליון ישראלים בני 65 ומעלה, המהווים כ-11% מהאוכלוסייה הכללית, כשבשנת 2040 צפוי מספרם לעמוד על קרוב לשני מיליון איש, שיהוו כ-14% מהאוכלוסייה. בתוך כך שיעור האזרחים הוותיקים הסיעודיים גדל בקצב גבוה אף יותר.


מדינת ישראל ניצבת לא ערוכה לנוכח הגידול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים: אחד מכל חמישה אזרחיםוותיקים מוגבל בתפקודו, כרבע מהם מתגוררים לבד ללא משפחה וכ-11% מהם חווים בדידות יום-יומית. כ-200,000 אזרחים ותיקים חיים בעוני, סכום הפנסיה החודשית הממוצעת בישראל עומד על כ-5,200 שקלים בלבד ורק שליש מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים נהנה ממנו. השאר חיים על חסכונות פרטיים או על קצבאות שתקרתן עומדת על כ-3,200 שקלים ובפועל, אחד מכל שלושה אזרחים ותיקים מטופל על ידי שירותי הרווחה. האוכלוסיות הנזקקות ביותר לשירותי הרווחה הן אוכלוסיות האזרחים הוותיקים התשושים, הבודדים ומעוטי ההכנסות. מדובר בבעיה המחייבת היערכות לאומית מיידית וחוצת משרדי ממשלה.


ממשלות ישראל לא השכילו להתמודד עם האתגר, והיום אנו עדים להיעדר מערך תומך היודע לתת טיפול מרבי בעלות סבירה: יש מחסור חמור במיטות בבתי חולים שיקומיים וסיעודיים, מחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הגריאטריים, מחסור בבתי דיור מוגן, מחסור בתקציבים ובפיצול הטיפול בין מספר רב של נותני שירות. כדי להיטיב עם האוכלוסייה הוותיקה יש לבצע צעדים בשלושה תחומי חיים מרכזיים: בריאות, כלכלה וחברה. תחומים אלו, לתפיסתנו שזורים זה בזה ומחייבים התייחסות מקיפה ומעמיקה שתעניק לכל אזרח ותיק את הזכות לחיות את חייו בכבוד.


נפעל לחיזוק ושיפור השירות הרפואי הניתן לאזרחים הוותיקים במדינת ישראל; למתן מענה לצורך בדיור מוגן בקרב האזרחים הוותיקים; לקידום הנגשתם של מוסדות תרבות ופנאי ולהגנה מיטבית על זכויות הפנסיה של אזרחי ישראל. נפעל להעלאת גיל הפרישה של נשים בד בבד עם שמירה על זכויותיהן של נשים שאינן עובדות ונשים במקצועות שוחקים; לעידוד תעסוקה מעל גיל 65, להוזלת עלויות הדיור המוגן והתאמה של התשלומים המתקבלים מביטוח לאומי, ונאפשר לכל אזרח מעל גיל 90 לקבל רישיון להעסקת עובד בסיעוד ללא קשר למצבו הרפואי, כך שכל האזרחים הוותיקים במדינת ישראל יחיו את חייהם בכבוד.
 

פנסיה

 

גיל הפרישה לפנסיה – מדינת ישראל היא בין היחידות ממדינות ה-OECD שבהן יש פער בין גיל הפרישה לנשים לגיל הפרישה לגברים. העלאת גיל הפרישה לנשים מתבקשת מכמה בחינות: ראשית, בימינו, כאשר תוחלת החיים עולה, העלאת גיל הפרישה תתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני שיעמוד לרשותה של כל אישה בעת הפרישה. שנית, העלאת גיל הפרישה הכרחית כדי להגיע לאיזון אקטוארי, לאור העלייה בתוחלת החיים. נוסף על כך, מחקרים רבים מראים כי לתעסוקה יש השלכות חיוביות רבות, חברתיות ואישיות: העלאת הבריאות והתפקוד הכללי, שמירה על מסגרת חברתית, תחושת ערך עצמי ועוד. הפער הנוכחי בגילאי הפרישה תורם בין השאר להנצחת הפערים התעסוקתיים והכלכליים בין נשים לגברים. פער זה מניח את חוסר השוויון בין גברים לנשים כנקודת מוצא ומביא לפערים בגובה החיסכון הפנסיוני של נשים לזה של גברים. נפעל להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים ל-64, העלאה של שלושה חודשים בכל שנה, למשך 8 שנים. לצד העלאת גיל הפרישה, נפעל להקמת מערכת של כלים משלימים כדי למנוע פגיעה בנשים שאינן עובדות, נשים העובדות באופן חלקי ונשים ממקצועות שוחקים. כחלק מהכלים הללו, יופחת סף השכר ההתחלתי לקבלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) עבור נשים בגיל 62–64; תוגדל קצבת הבטחת ההכנסה לזכאיות; תינתן אפשרות לפרישה מוקדמת לנשים העובדות במקצועות הכרוכים בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת; ויינתן עידוד תעסוקה לנשים ולגברים שטרם הגיעו לגיל פרישה.

 

ניהול אישי של החיסכון הפנסיוני – על ידי מתן אפשרות לחוסכים לנהל באופן עצמאי את החיסכון הפנסיוני, יכול חוסך להוזיל באופן משמעותי את דמי הניהול של הפנסיה שלו לעומת המסלולים המנוהלים. ניהול אישי מונע ניגודי אינטרסים ועסקאות של בעלי עניין העלולים להתרחש כאשר הגופים המוסדיים ובעלי השליטה משקיעים את כספי החוסכים על פי שיקול דעתם הבלעדי. תקנות שתיקן האוצר לטובת העניין, המאפשרות חיסכון בניהול אישי לכל כספי קופות הגמל, הועברו למשרד המשפטים לחתימה אך נבלמו. אנו נפעל לקידומם וליישומם בפועל.
 

אזרחים ותיקים כנכס חברתי


מחקרים רבים בתחום הזקנה קובעים באופן מובהק כי ככל שאדם פעיל יותר כך הוא בריא יותר, או לחלופין, מתעכבות או נמנעות אצלו תופעות של בדידות, תחלואה, סיעוד וכדומה. לצערנו, על אף התארכות תוחלת החיים, המדינה טרם דאגה לבניית תשתיות של פעילויות ועיסוקים בעשור שנוסף לאזרחים הוותיקים לאחר גיל הפרישה, ולפיכך מתווספות לתקציב המדינה הוצאות רבות על רווחה, על בריאות על וסיעוד בקרב קשישים. בשונה מדימויים הרווח בחברה כקבוצת אוכלוסייה חלשה ונזקקת, מדובר באזרחים בעלי ידע, ניסיון עשיר, אחריות וזמן פנוי לפעול למען החברה. בהשקעה בהקמת תשתיות בתחומי ההתנדבות, התעסוקה, התרבות וההשכלה לצד הסטת תקציבים ושינוי התודעה הציבורית כלפי אוכלוסייה זו, יהיה אפשר להפוך את האזרחים הוותיקים מנטל כלכלי לנכס ולמשאב לאומי שישפיע לטובה על כלכלת ישראל וייטיב עם כלל אזרחי מדינת ישראל. במסגרת זו נפעל להסרת חסמים לתעסוקת אזרחים ותיקים ולפיתוח מסגרות התנדבות לקשישים וחיבורם לקהילה.
 

חיבור בין אזרחים וותיקים לקהילה – מחקרים מראים כי הקרבה בין אוכלוסיות מזדקנות לאוכלוסיות צעירות יוצרת הפריה הדדית, החלפת ידע וניסיון ומביאה לתחושת ערך ומשמעות בקרב כל המעורבים. חיבור נכון בין האזרחים הוותיקים לקהילה יביא למימוש הפוטנציאל הגלום בעליית תוחלת החיים, מתוך תפיסת האוכלוסייה הוותיקה כנכס חברתי-אזרחי. אנו נמסד ונפתח מסגרות להתנדבות קשישים בקהילה ולחיבור בין אוכלוסיות שונות, כדוגמת בתי ילדים ובתי אבות וכפרי נוער עם מועדוניות קשישים.
 

ראו גם בפרק כלכלה, חברה ומאבק ביוקר המחיה.

 

סיוע לאזרחים ותיקים בתחום הרווחה


קצבת "זקנה ראויה" – קשישים רבים חיים היום בתנאי עוני קשים. אנו מאמינים כי על המדינה להבטיח קיום בכבוד לכל אזרח ואזרח, לכן נקודת ההתייחסות הראויה אינה קו העוני, אלא ההכנסה הנדרשת כדי לקיים חיים בכבוד. לשם כך נפעל לאימוץ התוכנית לזקנה ראויה של התאחדות התעשיינים – להענקת קצבה שתבטיח קיום בכבוד לכל קשיש בישראל. קשיש שהכנסתו תימצא מתחת לסכום הנדרש לקיום בכבוד, יהא זכאי לקצבה חודשית בגובה הפער בין הכנסותיו לסכום הנדרש לקיום בכבוד. הקצבה תמומן באופן משותף על ידי קופת המדינה ועל ידי המעסיקים במשק, שכבר הביעו את נכונותם לתרום את חלקם למאמץ לאומי זה.


במסגרת יישום התוכנית, אדם המגיע לגיל פרישה יצהיר על הכנסותיו – אם דרך האינטרנט ואם באמצעות מרכזי מיצוי זכויות ייעודיים לכך. בבחינת הכנסותיו של הקשיש ייבחנו הכנסות משק הבית מכל המקורות, בכללן קצבאות הזקנה. בהתאם לבחינת הצהרת ההכנסות יהיה הקשיש זכאי לקצבת "זקנה ראויה"' אשר תשלים את הכנסותיו כך שיאפשרו לו קיום בכבוד. ליישום תוכנית זו באופן מיידי חשיבות חברתית מהמעלה הראשונה; בעשרים השנים הקרובות צפויה תחולת העוני בקרב הקשישים להצטמצם עקב החלת "פנסיית חובה", ולכן כעת – יותר מתמיד – על מדינת ישראל להתגייס למשימה לאומית זו.
 

ראו גם בפרק הרווחה.

סיעוד


מיצוי הזכאות לגמלת סיעוד – תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם והאוכלוסייה הולכת ומזדקנת. עם הזדקנות האוכלוסייה עולה הצורך להתאים את מנגנוני הסיעוד כך שכל אדם יוכל להזדקן בכבוד. נפעל להרחבת הרפורמה בסיעוד בדגש על הקלת הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת הזכאות לגמלת סיעוד, כך שהרפורמה תיושם ותמוצה במלואה.
 

חוק הסיעוד – הזכאות לגמלת סיעוד קבועה בחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995, ולפיו קשישים המוגדרים סיעודיים רשאים לקבל מהמדינה מימון לטיפול סיעודי או לחלופין את ערכו בכסף. בהמשך הוחלט על תיקון לחוק, אשר שלל את הזכאות מקשישים השוהים בבתי אבות כדי למנוע ממשרד הרווחה כפל תשלומים. החלטה זו מונעת מזקנים רבים לממן מגורים בבית אבות, משום שהם יודעים שללא גמלת הסיעוד לא יוכלו להיעזר במימון הטיפול בהם בבוא הצורך. נפעל לתיקון שיקבע כי מגורים בבית אבות אינם שוללים באופן גורף את הזכאות לגמלת סיעוד, משום שלא כל בית אבות המקבל קצבת סיעוד ממשרד הרווחה אכן מוגדר כ"מוסד סיעודי" ומצדיק שלילת זכאות אוטומטית מכל דייריו.

 

מנגנון ביטוחי סיעודי – גם לאחר הרפורמה בסיעוד קשישים רבים חווים קשיים במימון טיפול סיעודי, יש שאינם עומדים בקריטריונים הנוקשים המזכים אדם בסיוע ממשלתי במימון אשפוז סיעודי ונאבקים לממנו באופן עצמאי.כדי לאפשר ביטחון סיעודי לאוכלוסייה זו,על המדינה לפעול וליזום מנגנון ביטוחי סיעודי-ממלכתי, אשר יביא להפחתה הדרגתית של דמי ההשתתפות העצמית והעומס על בני המשפחה.
 

הקצאת עובדים זרים לסיעוד במוסדות הסיעודיים – היום המדינה מתירה לקשיש סיעודי הנמצא בקהילה לקבל עובד זר, ומנגד אינה מאפשרת למחלקות הסיעודיות תקנים להעסקת עובדים זרים. נפעל לשנות נוהל זה כדי להגביר את היכולת לספק שירותי סיעוד בבתי אבות המספקים שירות לקשישים סיעודיים ולהגדיל את התחרות ביניהם, שתוביל להורדת מחיריהם לקשישים ולמשפחותיהם.
 

מרכזי יום לקשיש – מרכזי היום מספקים שירותים מקומיים לקשישים ומהווים מענה למגוון צרכים הן בפן הטיפולי-סיעודי והן בפן החברתי-תרבותי. בישראל היום אין מספיק מרכזי יום כדי לספק מענה מדויק לכלל אוכלוסיית הקשישים. נפעל להרחבת מערך מרכזי היום מתוך הבנת המשמעות הייחודית והמענה שהם מספקים עבור קשישים רבים המעוניינים להמשיך ולהתגורר בערוב ימיהם בביתם, בקהילתם, בסביבה המוכרת להם.
 

הגברת הפיקוח במוסדות הסיעודיים – בשנים האחרונות אנו עדים לעוד ועוד מקרים של התעללות בקשישים חסרי ישע. נגביר את הפיקוח על המוסדות הסיעודיים באמצעות התקנת מצלמות בכל המוסדות הגריאטריים ובאלו המטפלים בתשושי נפש. כמו כן נתגבר את צוותי הפיקוח של משרד הבריאות האמונים על פיקוח המוסדות הסיעודיים, אשר נמצאים היום בתת-תקינה. לצד הגברת האכיפה, נחמיר את הענישה על אלימות ועל תקיפה של קשישים וחסרי ישע כדי למגר את התופעה.
 

דיור מוגן


דיור מוגן מספק מענה לבעיית הבדידות הקשה בקרב האוכלוסייה המבוגרת, מקנה תחושת ביטחון אישית ומאפשר נגישות ישירה לשירותים חברתיים ורפואיים. לעומת זאת, מעבר דירה בגיל מבוגר עלול להיות צעד קשה עד בלתי אפשרי עבור כמה מהקשישים. לצד הגדלת היצע הדירות בדיור המוגן, אנו נתגבר את המערך התומך בקהילה באופן שיאפשר לאותם קשישים שאינם מעוניינים לעבור לדיור מוגן להישאר בערוב ימיהם בסביבתם המוכרת. באמצעות העמדת ממונה ברשויות המקומיות על תחום האזרחים הוותיקים נוודא כי לכל אזרח ותיק המעוניין בכך יינתן מענה חברתי-תרבותי מעשיר בסביבתו הטבעית והמוכרת.

ראו גם בפרק הבריאות.

 

תחבורה ציבורית


ציבור האזרחים הוותיקים בישראל מסתייע רבות בשירותי התחבורה הציבורית. היום מקנה חוק האזרח הוותיק הנחה של 50% מעלות הנסיעה בתחבורה הציבורית. נפעל להגדלת ההנחה כך ששירותי התחבורה הציבורית יינתנו לאזרחים הוותיקים חינם. הנחה זו תהווה הקלה משמעותית ביוקר המחיה עבור ציבור הקשישים בישראל המתקיים בצמצום.

 

ראו גם בפרק התחבורה.