המצע שלנו

עידוד שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית

מצע עידוד שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית


"יש עתיד" שואפת לקיומה של חברה ישראלית אחת, מאוחדת, על כל מרכיביה ורבדיה השונים, שכולם בה ערבים זה לזה. אנו מאמינים בחובתנו לעשות תיקון בשסע הקורע את החברה, ליצור חיבור אמת: תרבותי, קהילתי, כלכלי ולאומי, בין הציבור החרדי לכלל הציבור בישראל וללמוד לחיות יחד מתוך הבנה, שיתוף, וגיבוש ערכים משותפים.


אנו מאמינים כי חברה ללא ערכי יסוד משותפים וכזו המקוטבת לקבוצות שונות, עם זכויות וחובות שונות, היא חברה הניצבת בפני סכנת התפוררות. מצב שבו קבוצה הולכת וגדלה בציבור אינה משתתפת בשוק העבודה, פטורה מחובות אזרחיות המוטלות על חלק ניכר מהציבור ואינה מעניקה כלים יסודיים שנועדו להפוך את הדור הבא ליצרני ותורם הוא מצב המטיל איום גם על המשך שגשוגה של הכלכלה הישראלית.


"יש עתיד" הובילה לחקיקת חוק השוויון בנטל, חוק המעניק פתרון לסוגיה החברתית המשמעותית והמפלגת ביותר בציבוריות הישראלית, שהפילה ממשלות ופירקה קואליציות. אחרי 65 שנה התחלנו לסגור את הפצע הכי מדמם של החברה הישראלית. חוק שהביא לגיוס של מאות רבות של חרדים לצה"ל ושחרר עשרות אלפים צעירים שהיו כלואים בישיבות לשוק העבודה. חוק השוויון בנטל מסדיר את חובת הגיוס לחילונים ולחרדים כאחד, על החובות והזכויות הנגזרות ממנה. החוק מטיל חובת התייצבות כללית ומכיל סנקציות פליליות על המשתמטים משירות ועל אי עמידה ביעדי הגיוס בשנה הקובעת. בחוק נקבעו יעדי גיוס ברורים לשירות צבאי ואזרחי של הציבור החרדי העולים משנה לשנה. לא עוד חוק טל או מתווים זמניים ופרטניים כאלו ואחרים, אלא חוק אחד לכולם.


ההסדר שגובש מתחשב בצורכי האוכלוסייה החרדית מחד גיסא ומייצר לראשונה חוק אחד לכולם המטיל חובת גיוס גם על הציבור החרדי בישראל מאידך גיסא. החוק קיצר את שירות החובה לגברים משלוש שנים ל-32 חודשים.


בשנת הגיוס 2013–2014, השנה שבה הושם החוק באופן מלא, נרשמה עליה של 39% בשיעור החרדים שהתגייסו לצה"ל לעומת שנת הגיוס שקדמה לה. החוק מאפשר לאלפי חרדים להיכנס למעגל העבודה, לפרנס את משפחותיהם בכבוד ולהפוך לאזרחים יצרניים. מדובר במנוף צמיחה אמיתי לכלכלת ישראל. הנתונים הדרמטיים שנמדדו בעת יישום החוק מראים עלייה של 300% במספר החרדים אשר פנו למרכזי ההכוון התעסוקתי בבקשה להשתלבות בשוק העבודה.


הממשלה הנוכחית ביטלה את התיקון לחוק. בעקבות עתירה שהגישה "יש עתיד" קבע בית המשפט העליון כי ביטול החוק פוגע בעקרון השוויון והנחה את הכנסת לחזור לחקיקה שוויונית. לאחר הבחירות נחזיר את החוק הגיוס המקורי של "יש עתיד".


במקביל נחייב לימודי יסוד במערכת החינוך החרדית, כדי שכל ילד בישראל ילמד אנגלית ומתמטיקה, שני מקצועות החיוניים להשתלבות עתידית בשוק העבודה. כך נוכל ליצוק ערכי יסוד משותפים וכלים פרקטיים שיסייעו לכל ילד להפוך בבוא היום לאזרח יצרני, תורם ומשלם מיסים. נוסיף מסלולי שירות אזרחי מגוונים ומשמעותיים, אשר במסגרתם ישרתו החרדים במשטרת ישראל, במכבי האש ובשירות בתי הסוהר, זאת נוסף על הגדלה משמעותית של כ-50% בהיקף השירות האזרחי.


מנגנוני פיקוח – חוק השוויון בנטל של "יש עתיד" קובע מנגנוני פיקוח של משרד הביטחון על קיום תנאי דחיית השירות ונוכחות התלמידים בישיבות. זאת לצד מערכת ענפה של תמריצים חיוביים ושליליים המדרבנת את הישיבות עצמן לעמוד ביעדי הגיוס ומטילה סנקציות על אלה שאינן עומדות בהן.


הרחבת היקף ומשך השירות האזרחי והוספת מסלול אזרחי-בטחוני – חוק השוויון בנטל מרחיב את היקף השירות האזרחי ואת משכו ומוסיף מסלול אזרחי-ביטחוני לביצוע שירות משמעותי בגופים, כדוגמת המשטרה ושירות בתי הסוהר. לצה"ל ניתנת זכות הבחירה הראשונית מבין החרדים המיועדים לגיוס. אלו שלא יגויסו על ידי צה"ל יופנו לשירות אזרחי, וכן נוסיף לו מסלולים מיוחדים של שירות אזרחי-ביטחוני משמעותי בכיבוי אש, במד"א, במשטרה, בכוחות הצלה ובעוד מסלולים. מסגרות שירות אלו יאפשרו סיוע לגופים התומכים ויתנו הזדמנות לאותם חרדים לרכוש יכולות מקצועיות שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה בהמשך. כדי להבטיח כי שירות החרדים יהיה שירות משמעותי, נקבעו מנגנונים שיסיעו לכך שיתרום לכלל החברה.


גידול משמעותי במספר החרדים המשתלבים בשוק העבודה ובאקדמיה – "כָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה". (מסכת אבות, פרק ב', משנה ב'.) חוק השוויון בנטל של "יש עתיד" יוצר מערכת המעודדת ומסייעת השתלבות בשוק העבודה. חוק טל קבע כי אדם שלא שירת בצה"ל יחויב להישאר במסגרת הישיבה. מצב זה הביא לכך שגברים חרדים רבים נעדרו משוק העבודה ונאלצו להתקיים מקצבאות שונות. חוק השוויון בנטל שהובלנו הביא ליציאתם של עשרות אלפי חרדים לשוק העבודה. עם ביטול החוק התהפכה המגמה וב-2018 בלבד נרשם גידול של 21% במספר החרדים הלומדים בישיבות.


הקמת מרכזי הכוונה תעסוקתיים – בעקבות חוק השוויון בנטל של "יש עתיד" הוקמו מרכזי הכוונה תעסוקתיים לציבור החרדי ברחבי הארץ. מטרתם של המרכזים היא לסייע להשתלבותן של האוכלוסיות הבלתי מועסקות במעגל העבודה. מדובר בתוכנית בהשקעה של כ-500 מיליון שקלים על פני חמש שנים. המרכזים החדשים, המופעלים באמצעות הרשויות המקומיות, מספקים ליווי משלב ההכוונה והענקת ההכשרה הנדרשת למקצועות השונים ועד להשמה ולעידוד מעסיקים לקלוט את העובדים החדשים. במרכזי ההכוון מקבלים המשתתפים מגוון שירותים שיסייעו להם להשתלב בעולם התעסוקה הכוללים אבחון מקצועי, הכוונה מקצועית, ייעוץ למסלולים מקצועיים על פי כישוריהם, סדנאות לכישורים נדרשים לשוק העבודה, ליווי בלימודים ובתעסוקה.
נוסף על כך, מקבלים המשתתפים ייעוץ והכוונה ללימודים: הכשרה מקצועית, לימודים אקדמיים, שיעורי עזר ועוד. התוכנית כוללת תמריצים למעסיקים בגין העסקת עובדים מקרב האוכלוסייה החרדית וכן מימון להכשרות פנים-מפעליות. נפעל להקמת 6 מרכזים נוספים במתכונת דומה ברחבי הארץ.


שילוב חרדים במערכת החינוך


חיוב לימודי בסיס בכלל מוסדות הלימוד בישראל – לימודי הבסיס, ובמיוחד לימודי אנגלית ומתמטיקה (שהם חלק מתוכנית הבסיס), נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת, להיות חוליה מקשרת בין כל פלגי העם ומגזריו כדי ליצור מכנה משותף בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה בין חלקי החברה השונים. השנייה, לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודדות עם החיים המודרניים ולמימוש הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמאותו הן בילדותו והן בבגרותו. תוכנית היסוד נועדה לחשוף כל תלמיד בישראל לתכנים לימודיים בסיסיים בעלי אופי כללי, לאומי ואוניברסלי. תכנים אלו הם הגרעין הבסיסי, המשותף והמאחד לזרמים השונים בחברה הישראלית. תוכנית היסוד יוצרת מכנה משותף בין תלמידי הזרמים השונים ברמת התוכן וכן ברמה המושגית והערכית ובכישורי החשיבה והלמידה.


ביטול חוק נהרי – שר החינוך לשעבר שי פירון הוביל תוכנית אסטרטגית כוללת להסדרת החינוך החרדי, כך שתוכנית הלימודים תכלול את מקצועות הליב"ה. במסגרת תוכנית זו בוטל חוק נהרי, תיקון לחוק חינוך ממלכתי שהועבר ב-2007, אשר חייב רשויות מקומיות לתקצב מוסדות חינוך המוגדרים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי", כדוגמת המוסדות החרדיים. עצירת המימון הממלכתי למוסדות שאינם מחויבים ללימודי ליב"ה המונעים את השתלבותם של עשרות חרדים בשוק העבודה בעתיד היא חלק ממדיניות מעודדת השתלבות בשוק העבודה שמובילה "יש עתיד". על ידי ביטול החוק נחסכו כ-400 מיליון שקלים מתקציבי השלטון המקומי. מימון מוסדות חינוך פרטיים על ידי הרשויות חזר להיות בגדר רשות ולא חובה. הממשלה הנוכחית, בכניעתה לעסקנים חרדים, החזירה את החוק אך אנחנו נשוב ונבטלו.