המצע המלא

עידוד שילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית

'יש עתיד' שואפת לקיומה של חברה ישראלית אחת, מאוחדת, על כל מרכיביה ורבדיה השונים, שכולם בה ערבים זה לזה. אנו מאמינים בחובתנו לעשות תיקון בשסע הקורע את החברה, ליצור חיבור אמת – תרבותי, קהילתי, כלכלי ולאומי - בין הציבור החרדי לכלל הציבור בישראל, וללמוד לחיות יחד מתוך הבנה, שיתוף, וגיבוש ערכים משותפים.

אנו מאמינים כי חברה ללא ערכי יסוד משותפים וכזו המקוטבת לקבוצות שונות, עם זכויות וחובות שונות, היא חברה הניצבת בפני סכנת התפוררות. מצב בו קבוצה הולכת וגדלה בציבור אינה משתתפת בשוק העבודה, פטורה מחובות אזרחיות המוטלות על חלק ניכר מהציבור ואינה מעניקה כלים יסודיים שנועדו להפוך את הדור הבא ליצרני ותורם הוא מצב שמטיל איום גם על המשך שגשוגה של הכלכלה הישראלית.

'יש עתיד' הובילה לחקיקת חוק השוויון בנטל, חוק המעניק פתרון לסוגיה החברתית המשמעותית והמפלגת ביותר בציבוריות הישראלית, שהפילה ממשלות ופירקה קואליציות. אחרי 65 שנה התחלנו לסגור את הפצע הכי מדמם של החברה הישראלית. חוק שהביא לגיוס של מאות רבות של חרדים לצה"ל ושחרר עשרות אלפים צעירים, שהיו כלואים בישיבות, לשוק העבודה. חוק השוויון בנטל מסדיר את חובת הגיוס לחילונים ולחרדים כאחד, על החובות והזכויות הנגזרות ממנה. החוק מטיל חובת התייצבות כללית ומכיל סנקציות פליליות על המשתמטים משירות ועל אי עמידה ביעדי הגיוס בשנה הקובעת. בחוק נקבעו יעדי גיוס ברורים לשירות צבאי ואזרחי של הציבור החרדי, אשר עולים משנה לשנה. לא עוד חוק טל, או מתווים זמניים ופרטניים כאלו ואחרים, אלא חוק אחד לכולם.

ההסדר שגובש מתחשב בצרכי האוכלוסייה החרדית מחד, ומאידך מייצר לראשונה, חוק אחד לכולם המטיל חובת גיוס גם על הציבור החרדי בישראל. בשנת הגיוס 2013-2014 נרשמה עליה של 39% בשיעור החרדים שהתגייסו לצה"ל לעומת שנת הגיוס שקדמה לה. החוק קיצר את שירות החובה לגברים משלוש שנים ל-32 חודשים.



החוק מאפשר לאלפי חרדים להיכנס למעגל העבודה, לפרנס את משפחותיהם בכבוד ולהפוך לאזרחים יצרניים. מדובר במנוף צמיחה אמיתי לכלכלת ישראל. מאז נחקק החוק לשוויון בנטל יושמו צעדים מעשיים רבים שמטרתם סיוע ועידוד יציאה לעבודה של הציבור החרדי. הנתונים הדרמטיים שנמדדו מראים עליה של 300% במספר החרדים אשר פנו למרכזי ההכוון התעסוקתי בבקשה להשתלבות בשוק העבודה. נתונים אלה משקפים מגמה רחבה של שינוי בציבור החרדי, אשר הופך מציבור נתמך על ידי המדינה, למנוע צמיחה כלכלי למשק. 'יש עתיד' תפעל לגיבוש תמריצים למעסיקים המגייסים עובדים מן הציבור החרדי.

במקביל ננקטו צעדי עומק במערכת החינוך, על מנת לחייב את לימוד מקצועות הליב"ה בכלל מוסדות החינוך המתוקצבים על ידי המדינה. כך נוכל ליצוק ערכי יסוד משותפים וכלים פרקטיים שיסייעו לכל ילד להפוך בבוא היום לאזרח יצרני, תורם ומשלם מיסים.

יישום החוק, על מאפייניו השונים, החל באופן מיידי. הוצבו יעדי גיוס הדרגתיים ושאפתניים לחברה החרדית, על מנת לייצר תהליך הדרגתי אל מול אוכלוסייה זו. לצד יעדי הגיוס גובשה מערכת תמריצים כלכליים משמעותיים (חיוביים ושליליים) על הישיבות, במטרה לעודד גיוס ולמנוע השתמטות. מעבר לכך, החוק קובע מנגנוני פיקוח ובקרה במשרד הביטחון ומנגנוני העברת מידע בין משרד הביטחון למשרד החינוך, לייעול הפיקוח והמעקב.

נוספו מסלולי שירות אזרחי מגוונים ומשמעותיים, אשר במסגרתם ישרתו החרדים במשטרת ישראל, במכבי האש, ובשירות בתי הסוהר, זאת בנוסף להגדלה משמעותית של כ-50% בהיקף השירות האזרחי.

 

חוק השוויון בנטל
חוק השוויון בנטל, המהווה למעשה תיקון לחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי-אזרחי חדש, מסדיר את חובת הגיוס לחילונים ולחרדים כאחד, על החובות והזכויות הנגזרות ממנה. לא עוד חוק טל, או מתווים זמניים ופרטניים כאלו ואחרים, אלא חוק אחד לכולם. ההסדר שגובש בחוק מתחשב בצרכי האוכלוסייה החרדית מחד, ומאידך מייצר לראשונה, חוק אחד לכולם המטיל חובת גיוס גם על הציבור החרדי בישראל.

מאז שנחקק החוק לשוויון בנטל יושמו צעדים מעשיים רבים שמטרתם סיוע ועידוד יציאה לעבודה של הציבור החרדי. פתיחת מרכזי הכוון תעסוקתי ועיבוי המרכזים הקיימים, בניית תכניות ייעודיות לתעסוקת חרדים ושחרור החרדים מחובת הלימוד בישיבות, יצרו מציאות חדשה בישראל. הנתונים הרשמיים הדרמטיים מראים עליה של 300% במספר החרדים אשר פנו למרכזי ההכוון התעסוקתי בבקשה להשתלבות בשוק העבודה. נתונים אלה משקפים מגמה רחבה של שינוי בציבור החרדי, אשר הופך מציבור נתמך על ידי המדינה, לציבור שמפרנס את עצמו בכבוד ולמנוע צמיחה כלכלי למשק.

יישום החוק, על מאפייניו השונים, החל באופן מיידי. הוצבו יעדי גיוס הדרגתיים ושאפתניים לחברה החרדית, על מנת לייצר תהליך הדרגתי אל מול אוכלוסייה זו. לצד יעדי הגיוס מגובשת מערכת תמריצים כלכליים משמעותיים (חיוביים ושליליים) על הישיבות, במטרה לעודד גיוס ולמנוע השתמטות. מעבר לכך, החוק קובע מנגנוני פיקוח ובקרה במשרד הביטחון ומנגנוני העברת מידע בין משרד הביטחון למשרד החינוך, לייעול הפיקוח והמעקב.

בנוסף, נוספו מסלולי שירות אזרחי מגוונים ומשמעותיים, אשר במסגרתם ישרתו החרדים במשטרת ישראל, במכבי האש ובשירות בתי הסוהר, זאת בנוסף להגדלה משמעותית של כ-50% בהיקף השירות האזרחי.
 

גידול משמעותי בהיקף הצעירים החרדים שהתגייסו לצה"ל
בשנת הגיוס 2013-2014 נרשמה עליה של 39% בשיעור החרדים שהתגייסו לצה"ל לעומת שנת הגיוס שקדמה לה. החוק קובע יעדים ברורים לשירות צבאי ואזרחי של הציבור החרדי, שיעלו בכל שנה.

בשנת 2017 יידרשו כ-5,200 חרדים להתגייס לשירות צבאי או אזרחי, מספר השווה לכ-70% ממחזור גיוס של תלמידי הישיבות, בדומה לאחוזי הגיוס בציבור החילוני. רק מי שיתגייס בפועל לשירות, לאחר שיימצא מתאים לכך, ייספר בחישוב היעדים. יעדים אלו ילוו במערך תמריצים כלכליים (חיוביים ושליליים) על הישיבות. החוק אינו משאיר כל שיקול דעת, לשר הביטחון או לממשלה, באשר להפעלת חובת הגיוס משנת 2017 ואילך, וקובע חובת גיוס במידה ויעדי הגיוס לא ימולאו.
 

מנגנוני פיקוח
חוק השוויון בנטל קובע מנגנוני פיקוח של משרד הביטחון על קיום תנאי דחיית השירות ונוכחות התלמידים בישיבות. זאת לצד מערכת ענפה של תמריצים חיוביים ושליליים שמדרבנת את הישיבות עצמן לעמוד ביעדי הגיוס, ומטילה סנקציות על אלה שאינן עומדות בהן.

על מנת להבטיח גיוס משמעותי של החרדים, נפתחו מסלולים ייחודיים בצבא ובשירות האזרחי, מתקיימת התגייסות מלאה של המערכת הצבאית והביטחונית, וחלות חובות דיווח שנתיות של שר הביטחון והשר הממונה על מספר המשרתים מקרב הציבור החרדי בתום כל שנת גיוס ובמחציתה, לממשלה ולכנסת. בנוסף, נקבע מנגנון לעידוד גיוס תלמידי ישיבות צעירים (גילאי 18-20) לתפקידי לוחמה. מנגנונים אלו נועדו לתת בסיס יישומי חזק לחוק, שיבטיח את הצלחתו ויעילותו במבחן המציאות.

הרחבת היקף ומשך השירות האזרחי והוספת מסלול אזרחי-בטחוני
חוק השוויון בנטל מרחיב את היקף ומשך השירות האזרחי ומוסיף מסלול אזרחי-ביטחוני לביצוע שירות משמעותי בגופים כדוגמת המשטרה ושירות בתי הסוהר. לצה"ל ניתנת זכות הבחירה הראשונית מבין החרדים המיועדים לגיוס. אלו שלא יגויסו על ידי צה"ל יופנו לשירות אזרחי, שהוארך בכ-50%, כחלק מהחוק, וכן נוספו לו מסלולים מיוחדים של שירות אזרחי-ביטחוני משמעותי ככיבוי אש, מד"א, משטרה, כוחות ההצלה ועוד.

מסגרות שירות אלה יאפשרו סיוע לגופים התומכים ויתנו הזדמנות לאותם חרדים לרכוש יכולות מקצועיות שיסייעו להם להשתלב בשוק התעסוקה בהמשך. על מנת להבטיח כי שירות החרדים יהיה שירות משמעותי, נקבעו מנגנונים שיסיעו לכך שיתרום לכלל החברה.
 

גידול משמעותי במספר החרדים המשתלבים בשוק העבודה ובאקדמיה
"כָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה". חוק השוויון בנטל יוצר מערכת שמעודדת ומסייעת השתלבות בשוק העבודה. חוק טל קבע כי אדם שלא שירת בצה"ל יחויב להישאר במסגרת הישיבה. מצב זה הביא לכך שגברים חרדים רבים נעדרו משוק העבודה ונאלצו להתקיים מקצבאות שונות. חוק השוויון בנטל שהובלנו הביא ליציאתם של עשרות אלפי חרדים לשוק העבודה.
לצד עליה דרמטית של 300% בשיעור החרדים דורשי העבודה, נרשמה גם עלייה של 12-15% בשנה במספר הצעירים החרדים הפונים לאקדמיה בשנתיים האחרונות, מה שמסייע בהקניית יכולות מקצועיות הנחוצות לתעסוקה. 
 

הקמת מרכזי הכוונה תעסוקתיים
בכדי לסייע להשתלבותן של האוכלוסיות הבלתי מועסקות במעגל העבודה, הוקמו מרכזי הכוונה תעסוקתיים ברחבי הארץ. מדובר בתוכנית בהשקעה של כ-500 מיליון שקלים על פני חמש שנים. המרכזים החדשים, המופעלים באמצעות הרשויות המקומיות, יספקו ליווי החל משלב ההכוונה והענקת ההכשרה הנדרשת למקצועות השונים, ועד להשמה ועידוד מעסיקים לקלוט את העובדים החדשים.

במרכזי ההכוון יקבלו המשתתפים מגוון שירותים שיסייעו להם להשתלב בעולם התעסוקה הכוללים אבחון מקצועי, הכוונה מקצועית, ייעוץ למסלולים מקצועיים על פי כישוריהם, סדנאות לכישורים נדרשים לשוק העבודה, ליווי בלימודים ובתעסוקה.

בנוסף יקבלו המשתתפים ייעוץ והכוונה ללימודים - הכשרה מקצועית, לימודים אקדמיים, שיעורי עזר ועוד. התכנית כוללת תמריצים למעסיקים בגין העסקת עובדים מקרב האוכלוסייה החרדית, וכן מימון להכשרות פנים-מפעליות. בשלב הבא תוכננו להיפתח 6 מרכזים נוספים במתכונת דומה ברחבי הארץ.

החזרת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" כתנאי להטבות

כחלק מהמאמץ לעידוד ההשתלבות במעגל העבודה ובהרחבתו ובתגמול הציבור היצרני והתורם, הבאנו לשינוי הקריטריונים בתנאי הזכאות לדיור בר השגה. הקריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" הוגדר כאבן בוחן מרכזית בבחינת הזכאות לדיור בר השגה. במקביל ביטלנו את קריטריון "ותק בנישואין", שיצר אפליה ברורה לטובת הסקטור החרדי.

שינוי הקריטריונים מעודד השתלבות במעגל העבודה, מיטיב עם בני זוג עובדים, ומגביר את ההגינות בקריטריונים לטובת מעמד הביניים הישראלי. נפעל להחיל קריטריון זה כתנאי לקבלת הטבות נוספות, דוגמת הנחה בארנונה או במחירי מעונות יום.



שילוב חרדים במערכת החינוך


חיוב לימודי ליב"ה בכלל מוסדות הלימוד בישראל
שר החינוך פירון חתם על הסכם היסטורי ופורץ דרך עם רשת החינוך התורני "אל המעיין", שמשמעותו הרחבת לימודי הליב"ה. בבתי ספר של הרשת ילמדו התלמידים אנגלית, מתמטיקה, ועברית. כמו כן יורחבו שאר תחומי הלמידה כמקובל בתכנית הלימודית, יאוחדו הכיתות הקטנות בהם לומדים כ-10 תלמידים לכיתות גדולות יותר, ויסגרו בתי ספר קטנים.

נבנו מסגרות להכשרה המונית של מורים חרדים - בשנת הלימודים תשע"ה התחילה הכשרתם של 1,075 מורים למקצועות הליב"ה.

ביטול חוק נהרי
שר החינוך לשעבר, שי פירון, הוביל תכנית אסטרטגית כוללת להסדרת החינוך החרדי, כך שתכנית הלימודים תכלול את מקצועות הליב"ה. במסגרת תכנית זו בוטל חוק נהרי, תיקון לחוק חינוך ממלכתי שהועבר ב-2007, אשר חייב רשויות מקומיות לתקצב מוסדות חינוך המוגדרים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי", כדוגמת המוסדות החרדיים.

עצירת המימון הממלכתי למוסדות שאינם מחויבים ללימודי ליב"ה, אשר מונעים את השתלבותם של עשרות חרדים בשוק העבודה בעתיד, היא חלק ממדיניות מעודדת השתלבות בשוק העבודה, אשר מובילה 'יש עתיד'. על ידי ביטול החוק נחסכו כ-400 מיליון שקלים מתקציבי השלטון המקומי. מימון מוסדות חינוך פרטיים על ידי הרשויות חזר להיות בגדר רשות ולא חובה.
 

הקמת מחוז ממלכתי חרדי במערכת החינוך
על מנת לצייד את הדור הצעיר החרדי בכלים הדרושים להשתלבות בשוק העבודה, הקים שר החינוך, שי פירון, מחוז ממלכתי חרדי במערכת החינוך. משמעות הקמתו של מחוז ממלכתי חרדי היא כי תכני הלימוד, הפיקוח על איכות ההוראה ועל מעבר כספי התמיכה במוסדות, ייעשה על ידי משרד החינוך. כ-56 מוסדות חינוך חרדיים צורפו לחינוך הציבורי, ועוד עשרות רבות של בתי ספר וגני ילדים הביעו עניין להצטרף.

במסגרת הקמת המחוז אף הופחת התקציב למוסדות הפטור, מוסדות חרדיים שאינם את מלמדים את מקצועות הליב"ה, כפי שקובע התיקון לחוק לימוד חובה, וקוצצו 20 מיליון שקלים ממוסדות חרדיים שאינם מלמדים את מקצועות הליב"ה - ברשתות החינוך "אל המעיין" והחינוך העצמאי. 

שינויים אלה משפיעים על זהותה של החברה הישראלית, על שיח ותרבות משותפים, אך יש בהם לתרום תרומה משמעותית להגדלת ההשתתפות בשוק העבודה ולהרחבת מעגל הנושאים בנטל תשלום המסים. במאבקה לטובת מעמד הביניים והשכבות החלשות רואה 'יש עתיד' במערכת החינוך כמי שמוטל עליה להכשיר את ילדינו לחיים, ולהעניק להם את הכלים הנכונים להשתלב בשוק העבודה ולהפוך לאזרחים יצרניים.
 

הכשרת מורים ומפקחים ללימודי ליב"ה במגזר החרדי
לצורך לימוד התכנים, במסגרת לימודי הליב"ה במוסדות החינוך החרדיים, התחילה בשנת הלימודים תשע"ה הכשרתם של 1,075 מורים. לשם קידום יעד זה הוקצו כ- 50 מיליון שקלים, כאשר 10 מיליון שקלים הוקצו כבר בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ד) ועוד כ- 40 מיליון שקלים, בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ה).
 

תכנית קיצוץ תקציבי הישיבות שאינן מלמדות לימודי ליב"ה
על מנת לקדם את הכנסת לימודי הליב"ה, המקנים ערכי יסוד, זהות משותפת וכלים להפיכה לאזרח יצרני במדינת ישראל, לכמה שיותר מוסדות חינוך בישראל, נקבעו תקנות לקיצוץ תקציבי המוסדות שאינם מלמדים.