המצע שלנו

כלכלה וחברה

המשק הכלכלי הישראלי הוא משק חזק ויציב. אחוזי התעסוקה בו עולים באופן יציב והאבטלה מצטמצמת, וחל גידול עקבי בהכנסות המדינה ממיסים. אולם מדובר במצב זמני בלבד, משום שלאורך זמן המשק לא יוכל להתמודד עם העובדה שהממשלה נמנעת מטיפול ומקידום סוגיות משמעותיות שישפיעו על עתיד המשק הישראלי, הכלכלה הישראלית והחברה הישראלית.


סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית הפנו משאבים בעיקר לקבוצות הלחץ הפוליטיות – להתנחלויות מבודדות, לישיבות ולמתן הטבות לבעלי ההון – וזנחו את מעמד הביניים הישראלי, הנושא את המשק על גבו. מדיניות כלכלית זו הביאה להעמקת הפערים החברתיים והכלכליים, לירידה ברמת החיים של מעמד הביניים, להחמרת מצבן של השכבות החלשות ולהרחבת מעגל העוני. כלכלת החלחול, שלפיה צריך לתת לעשירים הקלות ואפשרות להרוויח בלי הגבלות, ואז הכסף יחלחל מטה, ממעמד הביניים עד לעניים, פשוט אינה עובדת.


במרוצת השנים צמחה מדינת ישראל והתעצמה בתחומים רבים – כלכלי, חברתי, טכנולוגי ועוד. למעט השיפור המתמיד בעוצמה הצבאית, בעשור האחרון לא שיפרה ישראל את עוצמתה היחסית בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למדינות אחרות שהתקדמו והתחזקו. יתרה מכך, בתחומים חיוניים שונים ישראל דורכת במקום מבחינת מצבה לעומת מדינות אחרות ובתחומים אחרים אף התדרדרה (השקעה במערכת ההשכלה הגבוהה, פיתוח תחבורה ציבורית, השקעה בהון האנושי ותקציבי השירותים הציבוריים).


פוטנציאל הצמיחה בישראל אינו מנוצל בגלל פריון נמוך, בגלל ביורוקרטיה שוחקת ובגלל קיבעון מחשבתי הגורמים לכך שאיננו חותרים לתהליכים שישמרו על ישראל כמובילה בפיתוח וביישום טכנולוגיה במכלול רחב של תחומים.
"יש עתיד" מאמינה בכלכלה הוגנת המנתבת את ההשקעה התקציבית אל מעמד הביניים ואל השכבות החלשות, ומביאה לצמצום הפערים החברתיים, לחיזוק המשק ולסיוע לצמיחה. על ידי הרחבת השירותים החברתיים הניתנים על ידי המדינה בחינוך, בבריאות וברווחה מצטמצמת ההוצאה של משקי הבית בגינם, מה שמותיר עוד הכנסה פנויה בידי הציבור. כך גוברת הצריכה וגדלה הצמיחה. במקביל נדרשת מדיניות מעודדת צמיחה, המשקיעה בתעשייה, מעודדת עסקים קטנים ובינוניים, מקדמת את החדשנות במשק, נלחמת בהון השחור ודואגת להחזיר את כספי הציבור לציבור.


כחלק משינוי סדרי העדיפויות הכלכלי, נפעל למתן תקציבים ייעודיים שקופים במקום כספים קואליציוניים. כספי תקציב המוקצים למקבל באופן ישיר תמורת תמיכה פוליטית הם כר פורה להתנהלות מושחתת ואינם משקפים התנהלות כלכלית מושכלת, אלא כניעה לקבוצת לחץ פוליטיות. נקדם את הצעת החוק להסדרת שימוש בכספים קואליציוניים. החוק יבטל את התופעה שלפיה חברי הכנסת מתנים את הצבעתם בקבלת כספים פוליטיים, ומסדירה את הדרכים שבהן נקבעים הסכמים בין סיעות החברות בקואליציה.


צמיחת המשק


מדע וטכנולוגיה – המפתח לצמיחת הכלכלה והמשק בטווח הארוך הוא המדע והטכנולוגיה. כלכלתה של מדינת ישראל מבוססת במידה רבה על החדשנות הטכנולוגית ועל הקדמה המדעית שלה, המעניקים יתרון יחסי למדינת ישראל על פני שכנותיה ועל פני מדינות רבות בעולם. בעולם שגבולותיו הולכים ומטשטשים ולנוכיח מהלכים פוליטיים המסכנים שותפויות מדעיות ותמיכה במחקר שכל כך דרושים לנו, "יש עתיד" פועלת לשימור יתרונה היחסי של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ". השוק לחדשנות הוא 7 מיליארד בני אדם. השוק בלי חדשנות הוא פחות מ-8מיליון בני אדם, ואנחנו איננו יכולים להיות תחרותיים אפילו בו, לעומת סין וירדן, בגלל הסכמי השכר במשק. אם לא נהיה חדשניים נפסיד משרות גם למכונות וגם למדינות אחרות.


היום 85% מהמשק אינו משתתף בחגיגת החדשנות, והסיכוי שלנו להגיע לצמיחה כלכלית משמעותית שואף לאפס אם לא נטפל בכך. יש השלכות חברתיות בהיבט האי-שוויון הכלכלי-חברתי בישראל, הנובע בין השאר מהפער בין תעשיית ההיי-טק ליתר ענפי המשק. הכלכלה העולמית החדשה היא כלכלת טכנולוגיה וחדשנות. זה היתרון היחסי של ישראל. אנחנו חייבים להשקיע מאמצים אדירים כדי להמשיך להיות מובילים ברמה העולמית ולעבור להיות חדשניים בכל המגזרים, בכל הענפים ובעוד אזורים גיאוגרפיים במדינה. נושא החדשנות הוא בעל חשיבות מכרעת לחוסנה הלאומי של ישראל, אי אפשר לדבר על צמיחה כלכלית ועל טיפול באתגרים כלכליים וחברתיים ללא התייחסות מפורשת וללא שימוש בכלי החדשנות. אין מדובר רק בחדשנות סקטוריאלית של ענפי ההיי-טק, הדגש הוא על חדשנות מכלילה. התמודדות מוצלחת עם האתגרים ועם המגמות שמולם ניצבת מדינת ישראל תיתכן רק באמצעות החדשנות, אשר רק לה הפוטנציאל להבטיח את החוסן ואת התחרותיות של המשק הישראלי.


חיזוק תעשיית ההיי-טק הישראלית


"יש עתיד" רואה בחיזוק תעשיית ההיי-טק הישראלית יעד לאומי. כדי לאפשר לכל צעיר ישראלי להשתלב בשוק ההיי-טק נפעל להגדרת לימודי מחשבים כלימודי יסוד ולא רק לימודי מגמה ונוודא שמערכת החינוך מאפשרת סביבת למידה ממוחשבת כלל מדינתית. נעלה את ההשקעה הממשלתית בהשכלה הגבוהה בתחומים הטכנולוגיים ונשקיע כסף רב בפרויקט "החזרת המוחות". נפעל לחיבור בין האקדמיה לתעשייה ולחברות הגלובליות – כדוגמת שיתופי פעולה ברמה מדינתית עם ענקיות ה-GAFA – גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון.


בשיתוף עם ההסתדרות והמעסיקים נשאף לפיתוח מודל תעסוקתי הדומה למודל ה-FLEXICURITY הדני, שאינו ממוקד במקום העבודה, אלא בעובד עצמו (גם מבחינת הסכמי העבודה). מודל כזה מציע בתמורה לגמישות תעסוקתית מערך של קידום והכשרות מקצועיות שיאפשר לכל עובד להשתלב במערכי המו"פ החדשים ובתעשיות המתקדמות. נעזור לעובדים רבים ככל האפשר להגיע לכלכלת ההיי-טק הישראלית, לרבות קבוצות שאינן מיוצגות היום כראוי בשוק העבודה, באמצעות פתרונות מודרניים. כך לדוגמה נוודא כי לנשים ערביות יש אפשרות לעבוד מהבית באמצעות שימוש בפס-רחב ונפתח מרכזי IT גדולים באזור מגוריהם של גברים חרדים. נחזק את תעשיית הרובוטים והרחפנים ואת תעשיית ה-Food Tech בצפון שבהן אנחנו מצטיינים.

 

הגדלת אחוז המועסקים בהיי-טק לכ-30% עד 2029


היעד של המדען הראשי להגדלת שיעור המועסקים בהיי-טק הוא 15% בלבד. בעשור האחרון לא גדל שיעור העובדים בהיי-טק, אלא התייצב על 8.3%. כדי להניע את מגמת הצמיחה נכניס ענפים, אוכלוסיות ואזורים גיאוגרפיים להיי-טק. מלבד משיכת ההיי-טק לפריפריה ניתן דגש על פיתוח מוקדים משמעותיים במטרופולינים של הערים הגדולות: ירושלים, חיפה וב"ש. לא רק היי-טק קלאסי, אלא תעשיית ייצור, חקלאות, מסחר ושירותים, תחבורה, שירותים חברתיים וכו'.


החסם העיקרי להמשך ההתפתחות של תעשיית ההיי-טק היום הוא כוח אדם מיומן ברמות הגבוהות ביותר. ישראל מצליחה להכשיר בכל שנה רק 15,000 סטודנטים במקצועות הקשורים לתעשיית ההיי-טק, מספר זעום ביחס למעצמות הטכנולוגיות העולמיות. יש להכפיל כל 5 שנים את מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק ובוגרי יחידת 8200 היכולים להשתלב בטופ של ההיי-טק. (היעד הממשלתי היום צנוע מאוד ועומד רק על 40% בכמות הסטודנטים בתוך 6 שנים.)


הפיכת המערכת הישראלית לחדשנית בכל תחומי החיים


במסגרת המאמצים להטמיע את החדשנות, כל משרד ממשלתי יחויב לפתח תוכנית עבודה המביאה לידי ביטוי היבטים חדשנים ובמסגרתה להקצות תקציב ייעודי למו"פ. נפעל לגיוס הציבור למאמץ באמצעות הצעת חוק שקידמה ח"כ קארין אלהרר המאפשר לאזרחים הפותרים בעיה בירוקרטית עבור המדינה באמצעות כלים טכנולוגיים לזכות בהטבה בגובה ההפרש בחיסכון.


חדשנות בחינוך


"יש עתיד" מאמינה כי העצמת מדינת ישראל כמדינת היי-טק נובעת מהשקעה מכוונת לנושא במערכת החינוך. נחזיר את החינוך הטכנולוגי המקצועי למשרד החינוך ונחזק את החינוך הטכנולוגי בתיכונים עם אפשרות למסלולי הכשרה מקצועיים למצטיינים. נדאג שבתי ספר עיוניים וטכנולוגיים "יאומצו" על ידי האוניברסיטאות ויפעלו לסיוע בהוראה עיונית ומדעית ובחשיפה למדע ולטכנולוגיה. נייצר סינרגיה בין תוכניות הלימודים במדעים וטכנולוגיה לתעשייה באמצעות מודל "התמחות" במפעלים עצמם. נתניע מסלול לימודים טכנולוגי-מקצועי של כיתות י"ג, שנועד לקלוט את מי שאינו משרת בצה"ל בגילי הגיוס. נקים מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית שתתרום לפיתוח המיומנויות וההון האנושי של הפרטים שאינם בוחרים במסלול האקדמי, ותתמוך בהעלאת הפריון של פרטים אלו ושל המגזר העסקי והציבורי, וכך יתאפשר מעבר בין הטכנולוגי לאקדמי באמצעות צבירת נקודות זכות. נייצר מעטפת כלכלית לטווח ארוך – חקיקה שתקצה אחוז מסוים מהוצאות המדינה לתשתיות ארוכות טווח באוניברסיטאות המחקר. נקדם חקיקה לשמירה על תקציב קבוע לטובת המדען הראשי שיעמוד על 0.8% מהוצאות המדינה כמקובל במדינות ה OECD. ננחיל לימודי רובוטיקה ולימודי חדשנות.


חדשנות בתעשייה


נפעל לקידום מודלים של חדשנות בתעשייה מסורתית, בעיקר במפעלים הפועלים כבר בישראל ומתקשים להתחרות בשוק הגלובלי בעקבות היעדר יעילות ורווחיות נוכח תחרות מהמזרח. נעודד מפעלים להכניס שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדוגמת הדפסה תלת ממדית. ניתן הלוואות וקווי אשראי זולים במימון המדינה למיכון חדש. מדינת ישראל צריכה לחזק את התעשיות המסורתיות ולייעל אותן – לעודד את השימוש בטכנולוגיה מתקדמת בד בבד עם הסבת קווי ייצור, כך שנוכל לייצא סחורה. כך נחזיר לאותם תחומים את היכולת להתחרות בלי לסגור תעשיות שלמות ואת המעגלים התומכים בהם.


חדשנות בסקטור הציבורי ובממשלה


נבצע טרנספורמציה של דיגיטציה וחדשנות בממשלה ובשירותים החברתיים – הפיכת הממשלה ליעילה, חדשנית ובעלת יכולת לספק לאזרחים שירותים ברמה הגבוהה ביותר, בהתבססות על כלים חדשניים. נעביר את פרויקט "ישראל דיגיטלית" למשרד המדען הראשי ונוודא כי הוא מתוקצב כראוי. בעולם המודרני הקשר בין הציבור לממשלה יכול להתבצע באמצעות אפליקציות וכלים דיגיטליים המאפשרים מתן מענה מהיר ומדויק ומונעים בירוקרטיה וסחבת בתהליכים הממשלתיים. נגייס למערך "ישראל דיגיטלית" אנשים מובילים מתעשיית ההיי-טק. נתמקד בתכנות בקוד פתוח בשיתוף המגזר העסקי. נעודד תפיסה של כלכלה דיגיטלית מבוססת נתונים וניתוח מידע גם בענפים לא דיגיטליים במהותם כדי לעודד חדשנות, יצירתיות וצמיחה ונייצר מנגנון תמריצים לעסקים מבוססי דאטה או מהלכים להטמעת דאטה בעסקים קיימים שיפעל על בסיס הפלטפורמות הקיימות.


קידום מעמד הנשים בשוק העבודה


שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה עולה בהתמדה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש מרץ 2018, בשוק התעסוקה בישראל מצויים 4,019,000 גברים ונשים. מתוך אלו כ-1,845,000 נשים מועסקות (כ-48%) וכ-2,030,000 גברים מועסקים (כ-52%). אף שנרשמה ההתקדמות רבה בחקיקה לשוויון תעסוקתי ולקידום נשים בעולם העבודה, השינוי במעמדן של נשים בשוק העבודה רחוק מלהיות מספק. שיעור פערי השכר בין גברים ונשים מגיע ליותר מ-30%. למרות ששיעורן של הנשים הלומדות לתארים גבוהים גבוה מזה של גברים, עם ההתקדמות המקצועית מתחילים להיווצר חסמים משמעותיים המונעים מהן להיות שותפות מלאות לפעילות הכלכלית ולטפס במעלה סולם התפקידים. רק 34% מהן מאיישות משרות ניהול בדרגי הביניים, ורק 4.5% מהמנכ"לים בישראל הן נשים.


גידול בשיעור תעסוקת הנשים והצבת עוד נשים בתפקידי מפתח ובמוקדי קבלת ההחלטות הוא הכרחי כדי לשפר את מעמדן הכלכלי ואת תחושת הביטחון האישי של נשים בחברה, אך יותר מכו, תתרום להורדת רמת האבטלה ולחיזוק המשק הישראלי. תעסוקת נשים וייעודן לתפקידים שבהן יוכלו לממש את מלוא הכישורים והפוטנציאל היא איננה אילוץ, אלא צריכה להיות ממוקמת בראש סדר העדיפויות של כלל המעסיקים במשק.


גיל הפרישה לפנסיה – מדינת ישראל היא בין היחידות ממדינות ה-OECD שבהן יש פער בין גיל הפרישה לנשים לגיל הפרישה לגברים. העלאת גיל הפרישה לנשים מתבקשת מכמה בחינות: ראשית, בימינו, כאשר תוחלת החיים עולה, העלאת גיל הפרישה תתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני שיעמוד לרשותה של כל אישה בעת הפרישה. שנית, העלאת גיל הפרישה הכרחית בכדי להגיע לאיזון אקטוארי, לאור העלייה בתוחלת החיים. נוסף על כך, מחקרים רבים מראים כי לתעסוקה יש השלכות חיוביות רבות, חברתיות ואישיות: העלאת הבריאות והתפקוד הכללי, שמירה על מסגרת חברתית, תחושת ערך עצמי ועוד. הפער הנוכחי בגילי הפרישה תורם בין השאר להנצחת הפערים התעסוקתיים והכלכליים בין נשים לגברים. פער זה מניח את חוסר השוויון בין גברים לנשים כנקודת מוצא ומביא לפערים בגובה החיסכון הפנסיוני של נשים לזה של גברים. נפעל להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים ל-64, העלאה של שלושה חודשים בכל שנה, למשך 8 שנים. נאפשר לנשים במקצועות שוחקים פרישה מוקדמת. לצד העלאת גיל הפרישה, נפעל להקמת מערכת של כלים משלימים כדי למנוע פגיעה בנשים שאינן עובדות, נשים העובדות באופן חלקי ונשים ממקצועות שוחקים. כחלק מהכלים הללו יופחת סף השכר ההתחלתי לקבלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) עבור נשים בגילאי 62–64; תוגדל קצבת הבטחת ההכנסה לזכאיות; תינתן אפשרות לפרישה מוקדמת לנשים העובדות במקצועות הכרוכים בשחיקה פיזית או מנטלית ניכרת; יינתן עידוד תעסוקה לנשים וגברים שטרם הגיעו לגיל פרישה.


שילוב אוכלוסיות לא מועסקות – לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל כ-168 אלף אזרחים בלתי מועסקים (4.1% מכלל האוכלוסייה המחפשת עבודה). מתוכם 38% (71 אלף איש ואישה) לא עבדו כלל בשנה האחרונה. האבטלה בישראל נמוכה יחסית לשאר מדינות ה-OECD, אך יש 3 מגזרים שבהם שיעור הבלתי מועסקים גבוה יחסית והם: נשים ערביות, גברים חרדים ואוכלוסייה כללית מעל גיל 45.


עידוד היזמות וקידומה בקרב בני 45 ומעלה – מנתוני משרד התעסוקה עולה כי יכולת ההשמה הולכת ופוחתת עם הגיל ומחריפה אחרי גיל 45. בולטת במיוחד קטגורית הגיל 55–-64, שבה יש מספר גדול של דורשי עבודה ושיעור נמוך במיוחד של השמות לתעסוקה. שיעור הבלתי מועסקים בקרב גברים בגיל 55–64 עומד על 23%, ושיעור הנשים בגילים אלו שאינן מועסקות עומד על 36%. המחקרים שנערכו בתחום התעסוקה בישראל וגם בעולם מלמדים על קושי בקבלתם של בני 45 ומעלה לשוק העבודה ובשילובם בו. הם מצביעים על כך שבני 45 ומעלה עשויים לחוות קושי יחסי בשמירה על מקום עבודתם או במציאת עבודה חדשה. נוסף על כך, מרגע שאיבדו את עבודתם, הזמן הנדרש לחיפוש עבודה חדשה מתארך. עובדים מעל גיל 45 משתייכים כמובן לכל קבוצות האוכלוסייה ולכל רמות השכר, ועל כן יש למצוא פתרונות המתאימים למגוון רחב של עובדים. עובדים ללא השכלה מתקשים יותר במציאת עבודה בגילאים מבוגרים. שוק העבודה המודרני, המשתנה בקצב מהיר, מקשה על פי רוב על מבוגרים להישאר בו ולהסתגל לדרישות ולהכשרות חדשות. השינויים המהירים המתרחשים בשוק העבודה המודרני דורשים עדכון כישורים קיימים ורכישת כישורים חדשים, דבר הקשה יותר לעובדים מבוגרים לעומת עובדים צעירים. לראיה, קצב פליטת העובדים המבוגרים בענף ההיי-טק גבוה לעומת ענפים אחרים במשק, כאשר רק 9% מהמועסקים בענף זה הם מעל גיל 50. שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלה של טכנולוגיות מידע ושירותים מודרנית. עקב כך, חלק מהמקצועות במשק מצויים בסיכון לאוטומציה. עובדים המועסקים בהם עשויים להיות מוחלפים במכונות או במחשבים. מחקרים מראים שבטווח של שני עשורים יוחלפו מועסקים, המספקים היום כ-40% משעות העבודה במשק הישראלי, במחשבים ובמכונות אוטומטיות. נוסף על כך, אומנם יש מקצועות לא ישתנו בהגדרתם, אך מהות העבודה והכישורים שיידרשו מהמועסקים בהם ישתנו כליל. בין המקצועות הנחשבים לבעלי סיכון גבוה לאוטומציה: מקצועות פקידות ואדמיניסטרציה, עובדים בלתי מקצועיים בתחומי התעשייה, הבינוי והייצור, סוכנים, עובדי מכירות ושירותים ועובדים בלתי מקצועיים. מקצועות אלו מאופיינים בכך שאינם דורשים השכלה אקדמאית וברובם הם ברמות מיומנות ושכר נמוכות. רבים מהעובדים במקצועות אלו הם בני 45 ומעלה והם צפויים להיתקל בקשיים במציאת מקור פרנסה חלופי. אנחנו מאמינים כי על המדינה לעודד עובדים בני 45 ומעלה אשר יש להם נטייה ליזמות להקים עסקים קטנים ובינוניים. כדי לעשות כן נקים מסלול מיוחד תחת מעוף לעסקים במשרד הכלכלה והתעשייה. המסלול יכלול ייעוץ ראשוני ומיפוי צרכים, בניית מודל עסקי או רעיון עסקי כדי לבחון כדאיות כלכלית, הכנת תוכנית עסקית לצורך קבלת מימון עבור הקמת עסק, הרחבת עסק ופיתוח עסקי, ייעוץ וליווי עסקי בתחומים הבאים: שיווק, פיננסים ומיסים, אסטרטגיה והלוואות נוחות דרך קרן בערבות המדינה. נפעל להקמת מתחמי עבודה משותפים ליזמים ובעלי עסקים, שיהוו חממות עסקיות ליזמים בני 45 ומעלה. המרכזים יעניקו שירות ליזמים ולבעלי עסקים: עמדות עבודה, שירותי משרד, חדר ישיבות, ייעוץ וליווי עסקי ומערך של קורסים, סדנאות והכשרות ויאפשרו נטוורקינג עסקי. המרכזים יוקמו על ידי מרכז השלטון המקומי.


שילוב גברים חרדים בשוק העבודה – התנאי הבסיסי להשתלבות בשוק העבודה הוא רכישת ידע בסיס במערכת החינוך. לימודי הבסיס, ובמיוחד לימודי אנגלית ומתמטיקה (שהם חלק מתוכנית הבסיס), נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת, להיות חוליה מקשרת בין כל פלגי העם ומגזריו כדי ליצור מכנה משותף בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה בין חלקי החברה השונים, והשנייה, לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודדות עם החיים המודרנייםולמימוש הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמאותו הן בילדותו והן בבגרותו. תוכנית היסוד נועדה לחשוף כל תלמיד בישראל לתכנים לימודיים בסיסיים בעלי אופי כללי, לאומי ואוניברסלי. תכנים אלו הם הגרעין הבסיסי, המשותף והמאחד לזרמים השונים בחברה הישראלית. תוכנית היסוד יוצרת מכנה משותף בין תלמידי הזרמים השונים ברמת התוכן וכן ברמה המושגית והערכית ובכישורי החשיבה והלמידה.


חוק השוויון בנטל של "יש עתיד" יוצר מערכת המעודדת ומסייעת השתלבות בשוק העבודה. חוק טל קבע כי אדם שלא שירת בצה"ל יחויב להישאר במסגרת הישיבה. מצב זה הביא לכך שגברים חרדים רבים נעדרו משוק העבודה ונאלצו להתקיים מקצבאות שונות. חוק השוויון בנטל שהובלנו הביא ליציאתם של עשרות אלפי חרדים לשוק העבודה. עם ביטול החוק התהפכה המגמה, וב-2018 לבדה נרשם גידול של 21% במספר החרדים הלומדים בישיבות. בממשלה הבאה נחזיר את חוק השוויון בנטל המקורי, נחזיר את הסנקציות למשתמטים מגיוס וגם את התמריצים ליציאה לעבודה, ובאמצעות כך נוביל להשתלבות עוד חרדים רבים בשוק העבודה.


"יש עתיד" תחזק את פעילותם של מרכזי הכוונה תעסוקתיים לציבור החרדי ברחבי הארץ שהוקמו בעקבות חוק השוויון בנטל. המרכזים החדשים, המופעלים באמצעות הרשויות המקומיות, מספקים ליווי משלב ההכוונה והענקת ההכשרה הנדרשת למקצועות השונים ועד להשמה ולעידוד מעסיקים לקלוט את העובדים החדשים. במרכזי ההכוון מקבלים המשתתפים מגוון שירותים שיסייעו להם להשתלב בעולם התעסוקה, הכוללים אבחון מקצועי, הכוונה מקצועית, ייעוץ למסלולים מקצועיים על פי כישוריהם, סדנאות לכישורים נדרשים לשוק העבודה, ליווי בלימודים ובתעסוקה. נוסף על כך, מקבלים המשתתפים ייעוץ והכוונה ללימודים – הכשרה מקצועית, לימודים אקדמיים, שיעורי עזר ועוד. התוכנית כוללת תמריצים למעסיקים בגין העסקת עובדים מקרב האוכלוסייה החרדית וכן מימון להכשרות פנים-מפעליות. נפעל להקמת עוד 6 מרכזים במתכונת דומה ברחבי הארץ.


שילוב נשים ערביות בשוק העבודה – "יש עתיד" תפעל לשילובן של נשים ערביות בלתי מועסקות על ידי הפעלת תוכניות להכשרה תעסוקתית במגזר הערבי. נחזק את התוכנית להשמת אקדמאים מהמגזר הערבי שמטרתם לאתר, ללוות ולהכשיר סטודנטים ואקדמאים בעלי השכלה טכנולוגית מהחברה הערבית ולשלבם בתעשייה עתירת הידע. נעודד יוזמות וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים במגזר הערבי באמצעות מרכזי הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ונגדיל את היקף פעילותה של קרן ההלוואות לנשים מהמגזר הערבי, הפועלת תחת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי. ליציאת נשים ערביות לשוק העבודה יש שני חסמים מרכזיים שהממשלה יכולה לפתור בקלות יחסית. החסם הראשון הוא הקושי בנגישות למקומות עבודה. "יש עתיד" תגביר את הנגישות של נשים ערביות למקום העבודה על ידי פיתוח התחבורה הציבורית וחיזוקה ועל ידי עידוד פתרונות של תחבורה שיתופית. החסם השני העומד בפני האישה הערבייה הוא המחסור במעונות יום במגזר הערבי. במגזר היהודי 28% מהילדים בגילי שלושה חודשים עד שלוש שנים נמצאים במעונות יום מפוקחים, ואילו במגזר הערבי רק 16% מהילדים נמצאים במסגרות דומות. נשקיע את המשאבים הדרושים כדי להגדיל את היצע מעונות היום ולאפשר לנשים להשתלב במעגל העבודה.


חיזוק ושיפור המגזר הציבורי ותפקוד הממשלה – המגזר הציבורי בישראל, הכולל את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות ועוד גופי סמך רבים, מתאפיין, למרות מרכזיותו וחשיבותו, ביעילות נמוכה, בחולשה בירוקרטית וביכולות ביצוע נמוכות. המגזר הציבורי בישראל פועל בשיטות מיושנות, סובל מסטגנציה ארגונית ואנושית, לוקה בהיעדר חדשנות ויצירתיות, מתקשה ביצירת שיתופי פעולה – ובמידה רבה דרכי פעולתו אנכרוניסטיות ולא יעילות. חולשתו המתמשכת של המגזר הציבורי מונעת ממנו להגיב כראוי למגמות המתהוות במשק ובכלכלה העולמית, לבצע ולהוביל רפורמות ושינויים נדרשים ולקדם פרויקטים ומיזמים לאומיים הנדרשים לשימור ישראל בחזית המדינות המפותחות. לכן תפקודו של הממשל והמגזר הציבורי מסיג לאחור את איכותם של השירותים החברתיים בישראל ומבטא רמה נמוכה של זמינות, של נגישות ושל שירות לאזרח. מספר ניסיונות שנעשו במשך השנים מצד הממשלות לקדם רפורמה בשירות הציבורי הביאו להצלחות נקודתיות בלבד ולא יצרו את השינוי המקיף והעמוק הנדרש. "יש עתיד" תפעל להעמדת המגזר הציבורי במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי ולשיפורו. מגזר ציבורי איכותי ואפקטיבי, הפועל באופן מקצועי ומכוון לציבור, הינו צו השעה.


שיפור השירות לציבור וצמצום הבירוקרטיה והרגולציה הממשלתית – לצד המרכיב האנושי, המגזר הציבורי מחייב שינוי סדר עמוק בשיטות העבודה ובמבנה פעולותיו באופן המאפשר נגישות וזמינות מקצועית ואיכותית לאזרח. לצורך כך נדרשים שינויים הן בשיפור נקודות הממשק הישירות עם האזרח והן בארגון מחודש של "פס הייצור" הממשלתי, הכשרה וגיוס של הון אנושי איכותי המותאם ליחידות השונות והקמת מערך הכשרות עדכני ויעיל, איחוד וביטול תהליכים ונהלים הגורמים להכבדה ולנטל על מקבלי השירות. רגולציה (אסדרה) היא כלי מרכזי של המדינה לשמירה על אינטרסים ציבוריים ולקידום הכלכלה והחברה באמצעות קביעת כללי התנהגות מחייבים באופן ההולם את ערכי המדינה והמייצר תשתית לצמיחה בת-קיימא ולחברה שוויונית ובריאה. ככלי מרכזי הנתון בידי הממשלה, על הממשלה מוטלת האחריות לוודא כי הרגולציה מבטאת איזון נכון בין התערבות במשק ובין יצירה ושמירה של מרחב הפעילות החופשית של אזרחים ועסקים. ככל שהרגולציה אינה מאוזנת, היא עשויה להקשות על האזרח את הממשקים עם הממשלה עד כדי אי מימוש זכויותיו וכן היא עלולה להטיל על המשק עלויות שאינן הכרחיות לטובת הגנה על האינטרס הציבורי. רגולציה מטילה עומס ויש לה עלות, אך אלו לגיטימיים ככל שהם הכרחיים להשגת תכלית הרגולציה. מנגד, הם הופכים לנטל כאשר ניתן לוותר עליהם מתוך שמירה על האינטרס הציבורי. נטל רגולטורי מתייחס אפוא לעומס עודף או לעלות העודפת, מעבר לנדרש לשמירה על האינטרס הציבורי. כיוון שרגולציה ממשלתית היא מערכת מורכבת, נדרש מאמץ מודע ומכוון לטובת שימור האיזון האמור.
"יש עתיד" הניחה הצעת חוק הקובעת הקמת נציבות לצמצום הרגולציה והבירוקרטיה הממשלתית. נציב הבירוקרטיה ירכז את המאבק ברגולציה עודפת, יקבע יעדים לצמצום רגולציה, יאשר רגולציה חדשה ויקבע לוחות זמנים מחייבים בממשק בין הרגולטורים לאזרחים.



דיור


מחירי הדיור בישראל עלו מאז הקמת הממשלה האחרונה ב-2015 ביותר מ-10 המצטרפים לעליעה של כ-80% בעשור שקדם לה ונמצאים לאחרונה במגמת בלימה. כבר ב-2013 "יש עתיד" שמה לה למטרה שכל זוג צעיר ממעמד הביניים יהיה מסוגל לקנות דירה. זו המשמעות של שינוי סדרי העדיפויות – להעמיד במרכז הכלכלה והחברה את מעמד הביניים, האדם העובד, המשרת את המדינה ומשלם מיסים ואת מי שנאבק להיות חלק ממנו.


עם מינויו לתפקיד שר האוצר ב 2013, דרש יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד את הקמת קבינט הדיור, ועדת שרים מיוחדת שבה חברים כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לעולם הדיור והרשויות התכנוניות והביצועיות, ופותרים בעיות: מתירים חסמים, מאיצים שיווקיים ואישורים, מקדמים פיתוח תשתיות, מגבשים הסכמים משותפים ופתרונות מערכתיים. יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד בתפקידו כשר האוצר וכיו"ר קבינט הדיור, גיבש תוכנית לאומית לפתרון משבר הדיור שיישומה הכולל יביא להורדת מחירי הדירות בישראל. התוכנית נשענת על שלוש רגליים מרכזיות: הגדלת ההיצע; סיוע ממוקד לזוגות צעירים; פיתוח והסדרת שוק השכירות. התוכנית נותנת מענה גם לסוגיות של דיור בר-השגה והדיור הציבורי. המדיניות שהובילה "יש עתיד" לפתרון משבר הדיור ויישומה של התוכנית, גם אם רק בחלקה, הניבה תוצאות ראשונות, כאשר בחודש אוקטובר 2014 ירדו מחירי הדיור ב-1%, ירידה ראשונה במחירי הדיור מאז 2007.


ההסתכלות על פתרון משבר הדיור כעל בניית דירות בלבד היא הסתכלות מעוותת, דיור הוא לא רק הדירה עצמה, דיור הוא מרכז מרקם החיים. כשמסתכלים על משבר הדיור ועל תוכניות לבניית דירות צריך גם לבחון את שאלת מיקום הדירה, מהם השירותים החברתיים הנמצאים סביבה, מהי תשתית התחבורה, איזו תחבורה ציבורית מתחברת לאזור, איך מגיעים לתחנת הרכבת הקרובה, איפה יש גני ילדים, בתי ספר וקופות חולים. תכנון של דיור הוא חלק מתכנון רחב של חיי קהילה.


הגדלת ההיצע


לוועדה למתחמים מועדפים לדיור, אשר הקים לפיד בהיותו השר הממונה על קבינט הדיור, תפקיד מרכזי בהגשמת היעדים הלאומיים ובהגדלת היצע יחידות הדיור במדינת ישראל והיא מהווה כלי חיוני למימוש החלטות הממשלה לעניין היקף הגדלת היצע יחידות הדיור ויצירת מענה למגוון אוכלוסיות. מאז תחילת פעילותה אישרה הוועדה כ-105,000 יח"ד, המהוות כשליש מיחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון השונים. פרק הזמן לאישור תוכנית בוועדה עומד על פחות משנה, ובשנת 2017 משך הזמן לאישור תוכנית בוועדה עמד על כ-9 חודשים. מדובר על קיצור משמעותי של הליך האישור. "יש עתיד" תתמוך בהפיכת חוק הותמ"ל מהוראת שעה (שתפוג באוגוסט 2019) לחקיקה ראשית בשינויים קלים שיאפשרו איזון של האינטרסים השונים המעורבים בתהליך התכנון.


בנקודה שבה אנחנו נמצאים היום בעיית ההיצע הצטמצמה משמעותית ויש מלאים מוכנים מתוכננים של דירות בעיקר בפריפריה. החסם העיקרי היום בשוק הדיור הוא היעדר תשתיות. נושא התשתיות, ובראשן נושא תשתיות התחבורה, מטופל בהרחבה במצע התחבורה שלנו.


סיוע ממוקד לזוגות צעירים:


כדי לשמור על יציבות ועל אמינות בשוק הדיור לא נבטל מהלכים והתחייבויות שיצאו לדרך ונעמוד מאחורי כל הסכמי "מחיר למשתכן כלשונם. נסבסד לזוגות צעירים דירות בעלות של עד 1.5 מיליון שקלים.


פיתוח והסדרת שוק השכירות:


"דירה להשכיר" – פרויקט לבניית 150,000 דירות להשכרה לטווח ארוך – שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור לשעבר יאיר לפיד הביא להקמת חברת "דירה להשכיר". חברה זו קמה במטרה לבנות 150,000 יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך בסטנדרט הבנייה הגבוה ביותר. הפרויקט מכניס משתנה חדש לשוק הנדל"ן, מגדיל משמעותית את היצע הדירות להשכרה ויוצר מציאות חדשה בתחום הדיור להשכרה בישראל. כבר עכשיו מאוכלסים בדירות שנבנו במודל זה מאות משפחות. עד היום לא היה בישראל דיור מוסדר להשכרה. היצע הדירות הפרטיות להשכרה מוגבל, אין בו יציבות וודאות לשוכרים מפני פינוי מוקדם או העלאת מחיר תכופה ואיכותו לרוב אינה גבוהה. על ידי בניית מגדלי הדיור החדשים יצטרפו לשוק הדיור להשכרה בעשור הקרוב 150,000 דירות להשכרה לטווח ארוך, רבע מהן במחיר מפוקח. הדירות יהיו מוארות וירוקות, ובנויות בסטנדרטים הגבוהים ביותר, בלב אזורי הביקוש.


"יש עתיד" תפעל להעלאת שיעור הדירות המוקצות לדיור להשכרה בכל תוכנית המאושרת על ידי הותמ"ל באזורי ביקוש ל-50%. נקבע כי בכל שיווק של קרקע מדינה באזורי ביקוש, גם בתוכניות שאינן תוכניות ותמ"ליות, לפחות 40% מיחידות הדיור תיועדנה לפרויקטים לשכירות ארוכת טווח. נעודד הקמת פרויקטים בפריפריה ובמגזר הערבי באמצעות סבסוד עלויות פיתוח ובאמצעות מתן מענקי הקמה ליזמים. נאפשר את דחיית תשלום המע"מ המוטל על היזם בעת רכישת הקרקע להקמת פרויקט להשכרה ארוכת טווח (ושאינו מותר לניכוי שכן הכנסות מהשכרה פטורות ממע"מ) למועד מכירת הפרויקט.