המצע המלא

כלכלה, חברה ויוקר המחיה


 

בין השנים 2002-2012, הצמיחה בישראל היתה 26.8%. באותן עשר שנים העלייה בשכר החודשי הריאלי של אזרחי ישראל היתה רק 2.1%. סדרי העדיפויות של הכלכלה הישראלית הפנו משאבים בעיקר לקבוצות הלחץ הפוליטיות – להתנחלויות מבודדות, לישיבות ולמתן הטבות לבעלי ההון – וזנחו את מעמד הביניים הישראלי, שנושא את המשק על גבו.
 

מדיניות כלכלית זו הביאה להעמקת הפערים החברתיים והכלכליים, לירידה ברמת החיים של מעמד הביניים, להחמרת מצבן של השכבות החלשות ולהרחבת מעגל העוני. כלכלת החילחול, לפיה צריך לתת לעשירים הקלות ואפשרות להרוויח בלי הגבלות, ואז הכסף יחלחל מטה, ממעמד הביניים עד לעניים, פשוט אינה עובדת.
 

'יש עתיד' מאמינה בכלכלה הוגנת, המנתבת את ההשקעה התקציבית אל מעמד הביניים והשכבות החלשות, ומביאה לצמצום הפערים החברתיים, לחזוק המשק ולסיוע לצמיחה. על ידי הרחבת השירותים החברתיים הניתנים על ידי המדינה – בחינוך, בבריאות וברווחה – מצטמצמת ההוצאה של משקי הבית בגינם, מה שמותיר יותר הכנסה פנויה בידי הציבור. כך גוברת הצריכה וגדלה הצמיחה. במקביל נדרשת מדיניות מעודדת צמיחה, המשקיעה בתעשייה, מעודדת עסקים קטנים ובינוניים, מקדמת את החדשנות במשק, נלחמת בהון השחור ודואגת להחזיר את כספי הציבור לציבור. זו התפיסה שעמדה בבסיס הצעת התקציב והתכנית הכלכלית לשנת 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. תקציב זה הגדיל את ההשקעה בשירותים החברתיים ביותר מ-10 מיליארד שקל, ללא העלאת מיסים.
 

לפיד קיבל לידיו בור תקציבי של למעלה מ-40 מיליארד שקלים וגרעון של 4.5% שאיים להגיע ליותר מ-5%. גביית המיסים היתה נמוכה מהתחזיות, מחירי הדירות עלו ב-80% תוך שש שנים, מחירי המזון זינקו, ביטוחי הבריאות זינקו, האבטלה עמדה על 6.5% והתקציבים החברתיים הלכו והתכווצו.
 

לאחר שנה ושמונה חודשים, עת סיים לפיד את תפקידו, הגרעון עמד על 2.6%, נמוך מהיעד שנקבע, גביית המיסים היתה גבוהה ב-4.4 מיליארד שקלים מהיעד, האבטלה ירדה ל-5.6%. מחירי המזון ירדו בשנה האחרונה ב-3.2%, בעוד שבשאר מדינות ה-OECD הם עלו ב-2.4%. למרות מבצע "צוק איתן", המבצע הצבאי הארוך ביותר מזה שני עשורים, שעלויותיו הכבדות שולמו ללא העלאת מיסים, המשק צמח ב-2.6%, גבוה מהתחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמו גם מהצמיחה הממוצעת במדינות ה-OECD  שעומדת על 1.8%. על פי דוח הביטוח הלאומי 60,000 ילדים יצאו מתחת לקו העוני.
 


שינוי סדרי העדיפויות וצמצום פערים חברתיים

 

הובלנו שינוי בסדרי העדיפויות התקציביים, אשר הציב את האדם העובד במרכז. מעמד הביניים הישראלי, שעובד, משלם מיסים ומשרת בצבא והשכבות החלשות, הנאבקות יום יום כדי לשרוד.
 

בתקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2015, אשר גיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ואושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת טרם התפרקות הממשלה, הצלחנו להביא, ללא העלאת מיסים, להגדלה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בתקציבי השירותים החברתיים, החינוך, הבריאות, הרווחה ובטחון הפנים. הגדלת ההשקעה בשירותים אלה מצמצמת את נטל התשלומים המוטל על הורים לילדים,; מספקרת שירותים בפריפריה וחוסכת לתושביה נסיעה למרכז לקבלת טיפולים רפואיים או בדיקות;, ומגדילה את ההכנסה הפנויה. התקציב הזה הוא תכנית העבודה שלנו.
 

אימצנו תכניות עומק להתמודדות עם העוני בישראל ולחילוץ קבוצות אוכלוסייה שלמות מתוכו, הובלנו מהפיכה במערכת החינוך, גיבשנו תכנית להבראת מערכת הבריאות הציבורית בישראל ולעידוד התעסוקה והצמיחה במשק. הובלנו את המשא ומתן בין המעסיקים במשק להסתדרות אשר הוביל להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקלים בחודש. נפעל להצמיד העלאה זו גם לשכר חיילי החובה, שדמי הקיום המצומצמים המשולמים להם, אינם מספיקים לקיום בסיסי.
 

הובלנו מהלכים לקידום שוויון ההזדמנויות ולצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל, כדי לסייע לשכבות החלשות. בכללם התכנית לצמצום פערים במערכת החינוך; הכפלת קרן המלגות לעוד 130,000 תלמידים נזקקים; יישום התכנית לביטחון תזונתי. שמספקת ארוחות לבתי ספר, למוסדות רווחה ולמועדוני קשישים, והכפלת תקציבה; סיוע למשפחות במשבר; הצמדת קצבאות הסיעוד לקשישים ונכים להעלאת שכר המינימום; מתן מענק השתתפות בשירותי הרווחה לרשויות המקומיות ביישובי אשכולות סוציו-אקונומיים 1-4 בדרום הארץ.
 

הובלנו ליישום מדורג של מסקנות הוועדה הציבורית למלחמה בעוני, במסגרתה תוקצבה הגדלת קצבאות הזקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה; תכנית "להזדקן בכבוד" לסיוע לקשישים ופרויקט "נושמים לרווחה" להענקת כלים למשפחות במצוקה ליציאה ממעגל העוני. הרחבנו את הזכאות למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) והוצאנו לפועל תכנית לאומית לסיוע לניצולי השואה בישראל בהיקף של למעלה ממיליארד שקלים.
 

חיזקנו את מערכת הבריאות הציבורית ואת איתנות קופות החולים ופעלנו להעצמת השירותים הרפואיים בפריפריה. הובלנו פרויקט לצמצום פערים דיגיטליים ולהנגשת המדע לקהילה ופעלנו להרחבת השיטור העירוני ולתוספת תקנים לשוטרים, כבאים וסוהרים.
 

אנו מאמינים כי העסקה קבלנית מביאה לפגיעה חמורה בזכויות לשכר הוגן ולביטחון תעסוקתי. נפעל לצמצום תופעת ההעסקה העקיפה ולמעבר להעסקה ישירה. בצעד ראשון הבאנו לאישור החוק לשיפור תנאי העסקתם של עובדי קבלן, שמרחיב לכל הגופים הציבוריים והמפוקחים את ההטבות שניתנו לעובדי קבלן בתחומי האבטחה והניקיון; ביניהן סכום מינימום להעסקה, הגברת האכיפה ומתן אופציה לתביעות מנהליות כנגד המדינה.

הורדת יוקר המחיה

 

הגברת התחרות בשוק הבנקאות בישראל ופירוק הריכוזיות בענף

בשוק הבנקאות בישראל שולטות חמש קבוצות בנקאיות המחזיקות ביותר מ-90% ממנו. הן הרוויחו ב-9 החודשים הראשונים של השנה 5.2 מיליארד שקלים. היקף העמלות והריביות שגבו הבנקים ממשקי הבית בישראל בשנת 2013 הגיעו ליותר מ-5 מיליארד שקלים.
 

הרפורמה בענף הבנקאות בישראל תביא להגברת התחרות בשוק הבנקאות ולצמצום הריכוזיות בענף. מכלול המהלכים יביא להורדת המחירים בענף הבנקאות, לעמלות זולות יותר, לפיקדונות ותכניות חסכון משתלמים יותר לצרכן הישראלי ולהורדת הוצאות משקי הבית על שירותי הבנקים, שהיקפן הממוצע הוא 2,000 שקלים למשפחה לשנה.
 

הוזלת עמלות הבנקים
 

הקמת בנק אינטרנטי- נפעל להקמת בנק אינטרנטי עצמאי אשר יספק שירותים בנקאיים מקצועיים, אך גם יעילים יותר וזולים יותר, מאחר ויפעלו ללא סניפים ועם היקף כוח אדם מצומצם.
 

מתן רישיון עיסוק בבנקאות לדואר- נפעל למתן רישיון לדואר לעסוק בשירותי בנקאות. בנק הדואר יוקם תוך הוצאות הקמה נמוכות, בשל יתרון תשתית עצום בפריסה ארצית רחבה של סניפים, מה שיוזיל את עלויות השירותים שיספק ללקוחותיו.
 

הוזלת מחירי האשראי הבנקאי – הציבור הישראלי משלם היום עמלות אשראי יקרות מדי וריביות גבוהות מדי. נפעל להוזלת העמלות בעשרות אחוזים על ידי עידוד גופים חוץ-בנקאיים למתן הלוואות בריביות נמוכות ובתנאים נוחים, מה שיביא להגברת התחרות בין הבנקים ולהוזלת מחירי האשראי.

 

הורדת מחירי המזון
 

'יש עתיד' פעלה, ותמשיך לפעול, להורדת יוקר המחיה בתחום המזון. נרחיב את הצעדים בהם התחלנו לפתיחת שוק המזון בישראל לתחרות, לצמצום פערי התיווך של רשתות המזון, לעידוד יצרנים ויבואנים קטנים, ולהורדת מחירי המזון בישראל.
 

ייבוא מזון – נמשיך לקדם את "רפורמת הקורנפלקס", המקלה על ייבוא מזון יבש ופותחת את המשק לייבוא משמעותי של מוצרי מזון כמו דגני בוקר, פסטות, קטניות ועוד, מה שיגביר את התחרות במשק. 
 

שוק הבקר והחלב – נפעל לפתיחת שווקי ייצוא חדשים של התוצרת החקלאית המקומית ולמתן תמיכה כספית ישירה כדי לקדם רפורמה של תכנון מחודש של הענף ובכך להגיע לרמות מחירי החלב של מדינות ה-OECD.
 

הפירות והירקות – נקבע כללי משחק חדשים שיביאו להורדת מחירי התוצרת החקלאית לצרכנים, ויבטיחו מחיר הוגן למגדלים משלמים עבור תוצרתם. נילחם בפערי התיווך בין החקלאי לצרכן. נבטל את הפער הענק בין המחיר שהחקלאי מקבל למחיר שהצרכן הסופי בסופרמרקט משלם.
 

מהלכים אלה מצטרפים לצעדים הרבים שבוצעו בתחום המזון על מנת לפתוח את שוק המזון בישראל, להגביר את התחרות ולהביא להורדת מחירים. ביניהם אישור חוק המזון שיגדיל את התחרות בשוק; הכנסת הגבינה הלבנה לפיקוח; מתווה להורדת המכס על שימורי הטונה; ביטול הפטור מהסדר כובל למשווקי תוצרת חקלאית בסיטונאות, כדי להקטין את פערי התיווך בין החקלאי לצרכן, המייקרים מאוד את התוצרת, תוך שמירת ההגנה על החקלאים.
 

נפעל להמשך הורדת מחירי המזון ולצמצום יוקר המחיה על ידי פתיחת שוק הכשרות לתחרות; משיכת רשתות שיווק מחו"ל להגברת התחרות; פתיחת שווקי איכרים בשולי הערים; וזירוז ההליכים לפתיחת שוק סיטונאי.
 

הורדת עלויות הביטוחים והפנסיה
 

פנסיה
 

הציבור הישראלי משלם עבור דמי ניהול פנסיוניים בכל שנה מאות מיליוני שקלים. חלק ניכר מהחוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל משלמים דמי ניהול מקסימליים. המשמעות היא שהם מאבדים כ-16% מהחיסכון שלהם.

מסלול פנסיה ממלכתי 

יצירת מסלול פנסיה ממלכתי בכל אחת מקרנות הפנסיה, שיהיה ברירת המחדל ויתנהל בדמי ניהול מינימליים. מסלול זה יעמוד בעיקר לטובת העובדים החלשים במשק, אשר כיום מופנים לאפיקי חיסכון עתירי דמי ניהול שאינם מתאימים להם. מהלך זה יביא להורדת מחיר דמי הניהול של 750 אלף חוסכים לפנסיה, המשלמים היום את דמי הניהול המקסימליים ובעקבותיו יגדלו קצבאות הפנסיה שלהם בכ-10-15%. 
 

הגברת התחרות באמצעות בחירה חופשית של סוכני הביטוח

החוסכים השכירים לפנסיה חופשיים לבחור את המוצרים הפנסיוניים שלהם, אך הם עדיין חייבים להפעיל את החיסכון דרך סוכן הביטוח ("סוכן ההסדר") שבוחר המעביד שלהם. כך שלמעשה, החוסך הוא לקוח שבוי של סוכן ההסדר, אשר לעיתים מנצל זאת על מנת לבצע הטיות או לגבות דמי ניהול עודפים. על ידי עידוד התחרות בתחום הפנסיוני, יכולים החוסכים להשוות עלויות, לבחור במסלול הפנסיוני שמיטיב עימם ולהוזיל את דמי הניהול לפוליסה שהם משלמים. הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק הפיקוח על מוצרים פנסיוניים, שהוביל סגן שר האוצר לשעבר, מיקי לוי, ועברה בקריאה ראשונה בכנסת, מאפשרת לחוסכים בחירה חופשית של סוכן ההסדר. נמשיך לקדמה גם בכנסת ה-20.
 

ניהול אישי של החיסכון הפנסיוני

על ידי מתן אפשרות לחוסכים לנהל באופן עצמאי את החיסכון הפנסיוני, יכול חוסך להוזיל באופן משמעותי את דמי הניהול של הפנסיה שלו לעומת המסלולים המנוהלים. ניהול אישי מונע ניגודי אינטרסים ועסקאות בעלי עניין שעלולים להתרחש כאשר המוסדיים ובעלי השליטה משקיעים את כספי החוסכים על פי שיקול דעתם הבלעדי. תקנות שהתקין האוצר לטובת העניין, המאפשרות חיסכון בניהול אישי לכל כספי קופות הגמל, הועברו למשרד המשפטים לחתימה, אך נבלמו.
 

 

עידוד מעבידים להעניק לעובדיהם ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי

החיסכון הפנסיוני הוא הצבירה הפיננסית המשמעותית ביותר לאדם הממוצע. מרבית העובדים אינם משתמשים בייעוץ פנסיוני בשל העלות החד-פעמית הגבוהה יחסית. נפעל להכיר בהוצאה של מעבידים לייעוץ פנסיוני אובייקטיבי של העובדים שלהם כהוצאה מוכרת למס, על מנת לעודד זאת.

 

 

ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים

נעצור את כפל ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים, אותם מחזיקים קרוב ל-20% מהציבור. זאת בעזרת קביעת פוליסה אחידה לביטוחים פרטיים ויצירת מערכת ממוחשבת להשוואת מחירים, שתאפשר לכל אזרח לקבל פרטים על הביטוח לו הוא זקוק ועלותו. נביא לירידת מחירים משמעותית לטובת הצרכן של כ-1,500 שקלים למשפחה מבוטחת בכל שנה.
 

הרפורמה נועדה להביא להגברת השקיפות, לצמצום כפל הביטוחים ולהוזלת ההוצאה הגבוהה על ביטוחי בריאות. בעזרתה נבטיח גמישות למבוטחים ברכישת הביטוח והימנעות מתשלום על כפל ביטוח הקיים בקרב 25% מהאזרחים. בנוסף, הרפורמה מרחיבה את מרחב האפשרויות של האזרח בביצוע בחירה צרכנית מושכלת של השירותים הנדרשים לו, ולשלם עליהם בלבד.

 

ביטוח רכב

ההוצאה השנתית הכוללת בישראל לדמי ביטוח חובה לרכב פרטי מגיעה לכ-4.5 מיליארד שקלים. במשך שנים, חלק מהתשלום הגיע לקרן פיצויים שצברה עודפים עצומים. יש להשתמש בחלק מכספי הצבירה בקרן להוזלת ביטוח החובה לרכב ב-5%.

 

ביטוח דירה

הגברת התחרות על ידי חיוב שקיפות מחירים. זאת באמצעות מחשבון להשוואות מחירים בין ביטוחי הדירות של החברות השונות. על ידי כך נביא להורדת מחירי ביטוחי הדירות ב-10% אחוזים בשנה.

 

הגברת התחרות בשוק התקשורת

משפחה ממוצעת בישראל משלמת היום מאות שקלים בחודש על ערוצי שידור שונים לחברות הכבלים והלוויין, HOT ו-YES. התחרות בשוק תגדל על ידי הרחבת חבילת השידורים הבסיסית ומתן האפשרות לציבור לטלוויזיה רב-ערוצית זולה ושידורי טלוויזיה באינטרנט.

המהלך יספק למשפחה הישראלית חבילת ערוצים מוזלת ורחבה שתחסוך קרוב ל-250 שקלים בחודש למשפחה. מהלך זה יפתח כמובן תחרות בין חברות הכבלים והלוויין ויספק לאזרח הישראלי מרחב אפשרויות רחב יותר מזה הקיים כיום. מהלך זה מצטרף לרפורמה המתבצעת ברשות השידור וההליך ההיסטורי של ביטול אגרת הטלוויזיה הצפוי להתרחש בשנה הבאה ולחסוך 345 שקלים נוספים בשנה לכל משפחה בישראל.

'יש עתיד' תפעל לפישוט וצמצום הרגולציה בתחום התקשורת הרב-ערוצית, בין היתר על ידי איחוד גופי הרגולציה תחת קורת גג אחת. איחוד כזה חיוני להגברת עצמאותם התוכנית והכלכלית של גופי השידור ולאי תלותם במערכת הפוליטית. בנוסף, איחוד זה יביא לחיסכון כספי ניכר ברגולציה היקרה שעולה הכלכלי נופל על גופי השידור ומסרבל את פעילותם.

'יש עתיד' תפעל למעבר מהיר ככל האפשר של גופי השידור המסחריים ממשטר של זיכיונות למשטר של רישיונות וזאת כדי להסדיר שוק תחרותי משוחרר מלחצים פוליטיים.

 

רפורמת הייבוא

הוצאה משפחתית ממוצעת על מוצרי צריכה נאמדת בין 6,000-11,000 שקלים בשנה. הרפורמה בייבוא תביא לחסכון ממוצע למשפחה בהיקף של 10-15%. זאת על ידי אימוץ שורת צעדים, בתוכם הרחבת הפטור ממכס לכל חבילה עד חמש מאות דולר, לטובת ציבור הרוכשים באינטרנט; הקלות בתהליך היבוא האישי והמסחרי על ידי קיצור הבירוקרטיה, הסרת חסמים וזירוז האישורים. רפורמת היבוא תוזיל את העלויות ליבואנים, תפתח את השוק, תביא להגברת התחרותיות במשק, ולהרחבת המגוון והאלטרנטיבות לצרכנים.

 

הוזלת שירותים

הורדת מחירי החשמל בכ-10% מתחילת 2015

החלטתו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, שלא להעלות את המס על הפחם איפשרה את הוזלת מחירי החשמל ב-10% מתחילת 2015. מהלך זה מקל לא רק על משקי הבית, אלא גם יביא להפחתה משמעותית בהוצאות החשמל בתעשייה ויסייע לעסקים להתייעל, לייצר יותר ולייצא יותר, מה שיביא להגדלת הצמיחה ולהגברת יכולת התחרות שלהם בשווקי העולם.

 

ביטול תאגידי המים

ועדה שהקים שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, בשיתוף עם משרד האנרגיה והמים, המליצה לבטל את תאגידי המים המקומיים ולהקים חברה ממשלתית שתנהל את משקי המים. יישום המלצות הועדה יביא להוזלת מחירי המים ב-9% נוספים.

 

האחדת חישוב הארנונה

כל רשות מקומית בישראל מפעילה שיטת חישוב משלה לכימות השטח בגינו נגבית הארנונה, לעיתים ללא כל קשר לשטח הנכס ולרמת השירותים אשר הדיירים או בעלי העסקים מקבלים מהעירייה.

'יש עתיד' תאמץ את דו"ח מבקר המדינה משנת 2014, ותפעל לקביעת כללים אחידים לקביעת מחירי הארנונה. נפעל לאחידות בשיטות מדידת הנכסים שבגינם משולמת הארנונה ובקביעת תעריפי הארנונה למבנים המשמשים בתי עסק ובעלי מלאכהשינוי החישוב יביא להורדת מחירי הארנונה, כחלק מהמאבק שמובילה 'יש עתיד' להורדת יוקר המחיה.

 

הוזלת מחירי מבחני הנהיגה המעשיים (טסטים)

מחיר מבחני הנהיגה המעשיים, הטסטים, הופחת בכמחצית מעלותם. המחיר הקודם ירד במתווה הדרגתי בלמעלה ממחצית, מ-500 שקלים ל-229 שקלים.

 

צמצום הוצאות החינוך

אחד התפקידים המרכזיים של החינוך הציבורי הוא להפוך את החינוך לנגיש, זמין ואיכותי לכלל הציבור, ולהבטיח שכל התלמידים בישראל ייהנו ממערכת חינוך חזקה ומעצימה. כדי שהפערים הכלכליים לא יהפכו גורם מנבא בעתידו של הילד, נרחיב את סל השירותים החינוכיים לכלל ילדי ישראל, באופן שיאפשר לכל ילד לפרוץ את תקרת הזכוכית התרבותית, החברתית והכלכלית.


יום חינוך ארוך – בתי הספר והגנים של שעות הצהריים

כחלק מתפישת האחריות הכוללת של משרד החינוך על כל ילד מסביב לשעון, 'יש עתיד' תרחיב את תכנית "בתי הספר של החופש הגדול" ל"בתי הספר של הצהרים". יום הלימודים יימשך עד השעה 16:45, התלמידים יקבלו חונכות אישית לליווי במטלות הלימודיות, ארוחת צהרים, פעילות ספורטיבית ותרבותית במסגרת תכנית קרב, וחוג חינם.

התכנית תפעל עד כיתה ד'. התשלום יקבע בהתאם לאשכולות סוציו-אקונומיים, כפי שמתקיים ב"בתי הספר של החופש הגדול".

 

בתי הספר של החופש הגדול

בזכות התכנית נהנו בקיץ 2014 כל תלמידי כיתות א' ו-ב' ברחבי הארץ, 200,000 תלמידים, ממסגרת חינוכית וחווייתית בחופש הגדול, אשר ניתנה בעלות בסיסית של עד 450 שקלים. הורי התלמידים חסכו 500-1,000 שקלים עבור כל ילד, לעומת קייטנות במסגרות פרטיות. באשכולות סוציו-אקונומיים 1-3, שאוכלוסייתם סווגה כמשתייכת לרמות החברתיות-כלכליות נמוכות יותר, בתי הספר של החופש הגדול ניתנים ללא תשלום.

על ידי כך התאפשר לילדים ממשפחות שידן אינה משגת ליהנות מחופשת הקיץ כמו כל ילד בישראל. התכנית תוכננה להתרחב באופן מדורג, כך שתכלול בקיץ 2015 גם את תלמידי כיתות ג'-ד' וב-2016 תיושם במלואה ותספק מענה לכל תלמידי גן חובה ועד כיתה ה'.
 

פרויקט השאלת ספרי לימוד

הנטל הכספי הכרוך ברכישת ספרי לימוד הכביד מאד על ההורים, העמיק את הפערים החברתיים ופגע בשוויון ההזדמנויות של התלמידים במערכת החינוך, שהוריהם לא יכלו לממן את ההוצאה ולצייד את ילדיהם כראוי. הרחבנו את תכנית השאלת הספרים, והיום היא פועלת בהצלחה בכ-1,500 בתי ספר ברחבי הארץ. בתכנית הושקעו כ-35 מיליון שקלים והיא חוסכת להורים 280-1,000 שקלים עבור כל ילד (280-700 שקלים להורי תלמידי ביה"ס היסודי, 320-1000 שקלים להורי תלמידי התיכון). מהלך זה מעניק הזדמנות שווה לכלל התלמידים להצטייד בסל ספרים מלא, תוך צמצום משמעותי של הנטל הכלכלי המוטל על ההורים. בנוסף, התכנית מסייעת בצמצום הפערים, מעודדת תחושת אחריות לרכוש בקרב התלמידים, תורמת לאיכות הסביבה ומחזקת את הקשר בין התלמידים לקהילה.

 

ספרי לימוד ללא עלות

שר החינוך לשעבר, שי פירון, הוביל צעד נוסף המצמצם את הוצאות ההורים על ספרי לימוד, באמצעות רכישת זכויות שימוש בספרים דיגיטליים שעלותם מגיעה לכדי 40% מעלותו של ספר לימוד רגיל. פרויקט זה נעשה במקביל ל"תכנית התקשוב בגישת מחשוב ענן", שמקדם משרד החינוך, שמהותה למידה באמצעות טאבלטים ומכשירים אישיים.
 

קידום בינוי 400 מעונות יום במחיר מפוקח

מעונות יום מפוקחים חוסכים כ-1,000 שקלים בממוצע מדי חודש לזוגות צעירים. החלטת הממשלה לקידום בנייתם נתקבלה עוד ב-2012 אך יישומה נעצר. התנענו מחדש את המהלך, כולל מימון מלא לרשויות שיקדמו בניית מעונות יום מסובסדים ומפוקחים, לכ-30,000 ילדים בגילאי 0-3. רשויות מקומיות שיקדמו בנייה בהליך מואץ במהלך השנה הנוכחית יקבלו מימון מלא מהאוצר, בלי מצ'ינג.

הרחבת מעונות היום תהיה חלק מתכנית 'יש עתיד' להרחבת אחריות משרד החינוך, על כל הילדים, מגיל אפס ועד בגרות. זאת בכדי לעודד יציאה לעבודה של הורים לילדים קטנים, להקל על הוצאות החינוך להורים לפעוטות במאות שקלים בחודש ולאפשר ליותר אימהות צעירות לצאת לעבודה בידיעה שלא כל מה שהן ירוויחו ילך ישר למטפלת.


ביטול חיוב הבחינה הפסיכומטרית 

צעד שנועד להגביר את נגישותה של ההשכלה הגבוהה לכלל הציבור, תוך חסכון שמגיע עד ל-10,000 שקלים. קבלה לאוניברסיטאות ולמכללות תתבצע על סמך תעודת הבגרות החדשה, אשר תשמש כמסלול כניסה מרכזי לאקדמיה, למגוון רחב של חוגים. בנוסף, חמשת התלמידים המצטיינים בכל בית ספר בפריפריה החברתית-גאוגרפית יוכלו להתקבל להשכלה גבוהה ללא כל מיון נוסף.

 

תעסוקה

עידוד השתלבות הציבור החרדי בשוק העבודה

הגדלת ההשתתפות בשוק העבודה הוצבה כיעד מרכזי במדיניות שהובילה 'יש עתיד' בכנסת ה-19. קידום יעד זה התאפשר בזכות מספר מהלכים, שהביאו לשינוי של ממש בהשתלבות אוכלוסיות שנעדרו משוק העבודה בתוכו.

 

חוק השוויון בנטל

מנוף צמיחה כלכלי זה מאפשר לאלפי חרדים להיכנס למעגל העבודה ולהפוך לאזרחים יצרניים. מאז נחקק החוק לשוויון בנטל נרשמה עליה דרמטית בביקוש עבודה בקרב הציבור החרדי, אשר הופך מציבור נתמך על ידי המדינה, למנוע צמיחה כלכלי למשק.

 

הקמת מרכזי הכוונה תעסוקתיים

כדי לסייע להשתלבותן של האוכלוסיות הבלתי מועסקות במעגל העבודה, הוקמו מרכזי הכוונה תעסוקתיים ברחבי הארץ. בתכנית הושקעו כ-500 מיליון שקלים על פני חמש שנים. נרחיב את המרכזים, המופעלים באמצעות הרשויות המקומיות, כך שיספקו ליווי החל ל משלב ההכוונה והענקת ההכשרה הנדרשת למקצועות השונים, ועד להשמה ועידוד מעסיקים לקלוט את העובדים החדשים.


עידוד תעסוקה בפריפריה

הדרך הטובה ביותר להגדלת אפשרויות התעסוקה היא על-ידי עידוד הקמת עסקים קטנים ובינוניים ויצירת מקורות תעסוקה איכותיים, כדוגמת מקצועות היי-טק, ביו-טק ומחקר. שילוב של תמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים, לצד הגדלה משמעותית של היצע תעסוקה איכותית, היא הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה, בעוני ובפערים חברתיים. בכך נקדם את הצמיחה בפריפריה, נסייע ביצירת מקומות עבודה חדשים ונבלום את ההגירה השלילית מהפריפריה למרכז, מגמה הנובעת בעיקרה ממרחב עסקי ותעסוקתי מוגבל.

 

החזרת קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" כתנאי להטבות

שינוי הקריטריונים בתנאי הזכאות לדיור בר השגה מעודד השתלבות במעגל העבודה, מיטיב עם בני זוג עובדים, ומגביר את ההגינות בקריטריונים לטובת מעמד הביניים הישראלי והשכבות החלשות. פעלנו להגדרת הקריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" כאבן בוחן מרכזית בבחינת הזכאות לדיור בר השגה. במקביל ביטלנו את קריטריון "ותק בנישואין", שיצר אפליה ברורה לטובת הסקטור החרדי. נפעל להחיל את קריטריון "מיצוי כושר השתכרות" כתנאי לקבלת הטבות נוספות, דוגמת הנחה בארנונה או הוזלת מחירי מעונות יום.
 

סיוע ועידוד לעסקים קטנים ובינוניים

העסקים הקטנים מהווים 99% מהעסקים הרשומים בישראל, תורמים למשק כמעט מחצית מהתמ"ג ומעסיקים כ-69% מהמועסקים במגזר הפרטי. הם פרוסים על כל המדינה ומחזיקים את הפריפריה על גבם. הם הדרך הטובה ביותר להיאבק באבטלה, בעוני ובפערים חברתיים. הם המנוע האמיתי של המשק. הובלנו שורה ארוכה של צעדים לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל ונמשיך במדיניות זו לעידודם. הרחבה מלאה תוכלו למצוא בפרק העסקים הקטנים והבינוניים במצע.


הקלה בנטל המס על עסקים קטנים ובינוניים
אישור חוק מע"מ מזומן; ביטול חישוב המס המאוחד לזוגות נשואים העובדים באותו עסק; צמצום העלייה הצפויה במס המעסיקים.
 

קידום צמיחת עסקים קטנים ובינוניים
הכפלת קרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים; עידוד השקעה בחברות צעירות, קרנות הון צמיחה לתעשייה; מתן אשראי מדינה ישיר והגדלת הערבויות ליצואנים.
 

הגברת הנגישות למכרזים ממשלתיים
טיפלנו במוסר התשלומים של המדינה לספקיה; הרחבנו את השתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה והגברנו את הנגישות למידע והשקיפות במכרזים; והחלנו העדפה מתקנת לעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה במכרזים ממשלתיים.
 

צמצום הבירוקרטיה
הבאנו לקיצור זמני והליכי רישום ופתיחת עסק בישראל; יצרנו הקלות בדיווח המקוון; קידמנו הקלות על יבוא רגיל של מזון; ליווי ותמיכה לעידוד יזמות.

צמצום אפליית בעלי עסקים קטנים ובינוניים בזכויות סוציאליות
קידום חוק העובד העצמאי; קביעת דמי אבטלה לעצמאיים, פיצוי לסגירת עסק; הגדלת הפיצוי לעצמאיים בדמי מילואים; השוואת דמי לידה לנשים עצמאיות.
 

 

קידום התעשייה
 

קצב צמיחת התעשייה בישראל, הנשענת בעיקרה על ייצוא ועל שווקים עולמיים, הואט באופן דרמטי מאז המשבר הגלובלי. מלבד הפגיעה בצמיחה המשקית, חלה האטה בקצב גיוס העובדים לתעשייה. האטה דומה קיימת גם בענף ההיי-טק.
 

'יש עתיד' מאמינה במדיניות מעודדת צמיחה בתעשייה, תוך צמצום רגולציה מכבידה, אשר תביא לשיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשווקים עולמיים ולהמשך ביסוסה של הכלכלה הישראלית ככלכלה מבוססת חדשנות. לכן, נמשיך ביישום ההחלטה שהתקבלה בקבינט החברתי כלכלי בראשות שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לטיוב הביורוקרטיה הממשלתית. נוודא כי כלל הרגולטורים הממשלתיים יפעלו לצמצום משמעותי של הבירוקרטיה, אשר פעמים רבות מתנהלת באופן מיושן ומסורבל והפכה לעינוי לאזרח.

 

הגדלת הערבויות ליצואני

'יש עתיד' מאמינה כי תפקידה של המדינה לספק ליצואנים, המהווים חלק משמעותי בפעילות המשק הישראלי, את התנאים הנוחים ביותר ולתמוך בהם ככל יכולתה. הרחבת קרן "אשרא" המעניקה ערבויות ליצואנים לביטוח עסקאות יצוא, שקידם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, במסגרת תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2015, מסייע ליצואנים להרחיב את פעילותם, להתמודד עם התחרות הבין לאומית ושער הדולר הנמוך, ולהמשיך להוביל את התעשייה הישראלית קדימה.
 

עידוד השקעה בחברות צעירות

במטרה לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע, הובלנו תיקון לחוק האנג'לים, שיעודד ההשקעות בחברות היי-טק צעירות. זאת על ידי מתן תמריצי מס שיסייעו לחברות צעירות לפתח רעיונות חדשניים עד לכדי ביסוסן כחברות גדולות במשק. מהלך זה נועד להגדיל את היקף ההון הזמין להשקעה בחברות הזנק. תיקון החוק אושר במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2015. כחלק ממנועי הצמיחה של המשק.

 

קרנות הון צמיחה לתעשייה

במסגרת תקציב 2015 קידם שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הקמת שתי קרנות השקעה לעסקים בינוניים. קרנות אלה, בהיקף של 300 ו-450 מיליון שקלים, יסייעו לעסקים קטנים ובינוניים להתרחב ולפרוץ לשווקים חדשים, ויעודדו השקעה בעסקים בינוניים בתחומי התעשייה, על ידי השתתפות בסיכון בהשקעה על ידי הממשלה. בכל קרן יהיו שותפים משקיעים מוסדיים ופרטיים, מנהלי הקרן והממשלה. 

 

קידום חיבור מפעלים לגז הטבעי

נסייע לחיבור מפעלים לגז הטבעי, אשר יוזיל את עלויות תשומות האנרגיה שלהם ויסייע בצמיחתם, בהגדלת מספר העובדים, בהורדת יוקר המחיה ובהגברת יכולת התחרות שלהם בשווקים גלובליים. הכפלנו את היקף תקציב המענקים שנועדו לסייע למפעלים בהסבה לגז הטבעי, תוך מתן סיוע מוגדל יותר למפעלים קטנים. במקביל הובלנו לפתרון חסמים מבניים, שמנעו את חיבור המפעלים לגז מול מע"צ ורכבת ישראל. נמשיך לפעול לפתירת כלל החסמים הבירוקרטיים העומדים בפני תעשיינים, לרבות בפריפריה, בחיבור ובשינוע הגז הטבעי, אשר תביא להוזלה ניכרת בהוצאות התעשייה.
 

נפעל להקמת צוות בין-משרדי, אשר יתכלל את עבודת כלל משרדי הממשלה הרלבנטיים לחיבור מפעלים במרכז ובפריפריה לגז הטבעי, ידע לספק לבעלי המפעלים את המידע אודות זכויותיהם וההקלות המגיעות להם ולוודא כי כל מפעל החפץ בכך יוכל להתחבר לגז הטבעי במהירות, בקלות וללא סרבולים בירוקרטיים מיותרים. 


החזרת החינוך המקצועי

בשנים האחרונות קיים מחסור בעובדים טכנולוגיים מקצועיים ומיומנים. כ-80% מקרב התעשיינים בישראל מדווחים על קושי בגיוס של עובדים מקצועיים. זאת בעיקר על רקע המחסור במסגרות הכשרה מתאימות ודעיכת החינוך המקצועי בשלושת העשורים האחרונים. על מנת להכשיר כוח אדם הכרחי ונחוץ לתעשייה, הקצה שר החינוך לשעבר, שי פירון, כ-70 מיליון שקלים להגדלת תקציב המכללות הטכנולוגיות ב-70% ולהשקעה בחינוך הטכנולוגי. בשיתוף ובתיאום עם התאחדות התעשיינים והאיגודים המקצועיים הרלבנטיים, הורכבה תכנית לשדרוג חמישה בתי ספר קיימים לבתי ספר מקצועיים, בתחומי הרכב, הבניה, המלונאות והרתכות. ולהקמת 4 מרכזי הכשרה בתחומי הבניין, המלונאות, הרתכות והחקלאות.

 

תיירות
 

המפלגה מכירה בחשיבותה של תעשיית התיירות לכלכלה הישראלית ולתרומתה הרבה לתוצר הלאומי. תעשיית התיירות מהווה מנוע צמיחה משמעותי למשק, בהיותה עתירת כוח אדם, המעסיקה עובדים רבים בפריפריה, עולים חדשים, חיילים משוחררים, משפחות חד-הוריות, ובני מיעוטים. תעשיית התיירות תורמת גם לתעשיות נלוות כמו המזון, החקלאות והתחבורה, ומסייעת לעסקים קטנים בכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה.

'יש עתיד' תפעל להצבת תעשיית התיירות בקדימות ראויה בסדר העדיפות הלאומי של ישראל ולהקדיש תקציבים ראויים לקידום תעשייה זו.

 

החזרת כספי הציבור לציבור
 

הלאמת קק"ל
 

'יש עתיד' תפעל להלאמת קק"ל ותחזיר את הקרקעות של הציבור והכסף של הציבור לקופה הציבורית. במקום שהכסף ישמש לשחיתות, נשתמש בו לחינוך, לבריאות ולרווחה ולהגדלת היצע הדיור.
 

קק"ל נוסדה כארגון שמטרתו רכישת קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ולמענו, כיון שלא היתה אז מדינה יהודית. גם לאחר קום המדינה המשיכה קק"ל להחזיק בסמכויותיה, למרות שכבר לא היתה הצדקה לקיומה. מאז 1961 ניהול הקרקעות, הכשרתן לבניה ולפיתוח ושיווקן, נעשים על ידי רשות מקרקעי ישראל, הגובים דמי ניהול מקק"ל. בכל שנה מעבירה המדינה למעלה ממיליארד שקלים לקק"ל עבור הכנסותיה מהחכרת קרקעות, זאת בנוסף להכנסותיה האחרות של קק"ל, בין היתר מתרומות.
 

'יש עתיד' תוביל מהלך היסטורי אשר יחזיר את אדמות המדינה וכספי הציבור לאזרחים בישראל. ביום כינונה של הכנסת ה-20 'יש עתיד' תניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק קק"ל, אשר ילאים את קק"ל, יחזיר אותה לציבור, ויהפוך אותה לחברה ממשלתית, המחויבת לפעול בשקיפות מלאה וכפופה לחובות רגולטוריים, בכלל זה לפיקוח על ידי מבקר המדינה.
 

הלאמת קק"ל תתבצע תוך שמירה על פרויקטים המשרתים את תפקידה, ובכלל זה שמירה על היערות, מסלולי הטיולים והאופניים, תמיכה בהתיישבות בנגב ובגליל, מפעל הנטיעות, חניונים לפיקניקים, שיקום נחלים וסיוע במחקר ופיתוח חקלאי.
 

הלאמת קק"ל תאפשר:

  1. הכפפת קק"ל לחוק התקציב-מה שצפוי להכניס עוד מיליארד שקלים בכל שנה לקופת המדינה ולהקל את נטל המס על הציבור.
  2. החזרת קרקעות המדינה לידי הציבור – פיתוח ושיווק מהירים של הקרקעות (2.35 מיליון דונם, כ-11% מקרקעות המדינה), תוך שמירה על הריאות הירוקות ועל היערות, יאפשרו להוציא לדרך בניה של עוד עשרות אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש ולהוריד את מחירי הדיור.
  3. החזרת מיליארדי שקלים מקופת קק"ל לציבור – בעזרתם נוכל לקיים יום לימודים ארוך בכל רחבי הארץ, לחזק את חדרי המיון ולהילחם בעוני.
  4. הכנסת שקיפות ומניעת שחיתות – הבטחת כללי מינהל תקין וצמצום הדרג הניהולי הבכיר המנופח, הבטחת השקיפות, הכפפה למבקר המדינה ומלחמה במנגנון המנופח ללא הצדקה.

 

שחרור הרווחים הכלואים של החברות הגדולות

אחד הצעדים שננקטו על מנת להביא לצמצום הגרעון ולהבראת הכלכלה הישראלית היתה גביית מיסים מ"הרווחים הכלואים". במסגרת המהלך שילמו התאגידים הגדולים, ביניהם 'טבע', צ'קפוינט' ו'כי"ל', מס על הרווחים הכלואים בהיקף כולל של 4.5 מיליארד שקלים, שהוזרמו לקופת המדינה ויועדו למטרות חברתיות. הצלחת המהלך הביאה לתוספת של 4.5 מיליארד שקלים להכנסות המדינה בשנת 2013.

 

הגבלת שכר הבכירים בשוק ההון
במסגרת המגמה לצמצום פערי השכר במשק, קידמנו חקיקה שמטרתה להביא לריסון והפחתת שכר הבכירים בגופים פיננסיים המנהלים כספי ציבור. הצעת חוק "תגמול נושאי משרה במוסדות פיננסים" נועדה לרסן את שכרם של הבכירים בענף הפיננסים, באמצעות הקביעה כי הוצאות שכר שמעבר ל-3.5 מיליון שקלים בשנה, לא יוכרו לצרכי מס.

הצעת החוק כוללת מנגנון מפורט לאישור שכר העולה על 3.5 מיליון שקלים, המצמצם את האפשרות לניגוד עניינים, וקובע כי תגמול שכר העולה על התקרה, מחייב אישור של ועדת תגמול, דירקטוריון ואסיפה כללית. בנוסף, החוק מחייב את הסכמת רוב הדירקטורים החיצוניים או הבלתי תלויים בדירקטוריון. בגוף פיננסי שהוא חברה ציבורית, אישור שכר גבוה מהתקרה יהיה מותנה באישור של רוב מיוחס מקרב בעלי מניות המיעוט. לצורך בקרה ואכיפה, החוק מחייב גוף פיננסי לדווח על כל נושא משרה או מועסק, שהוצאות השכר שלו עולות על 3.5 מיליון שקלים בשנה.

הצעה זו נבלמה בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות. עם זאת, עצם קידום הנושא הביא להגבלה עצמית שנטלו על עצמם ארגונים פיננסיים, כאשר נמנעו מאישור משכורות מופרזות למנהלים במסגרתם.

 

הסדרת הסדרי החוב בשוק ההון

בין השנים 2008 עד 2011 בוצעו בישראל 94 הסדרי חוב בשוק איגרות החוב, בסכום כולל עצום של 21 מיליארד שקלים. שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הכריז מלחמה ב"תספורות", המהוות גזל כספי הציבור, והקים וועדה לבחינת ההליכים לעריכת הסדרי החוב במשק, בראשות מנכ"לית משרד האוצר. זאת כדי לעצור את שיטת התספורות האוטומטיות, שהתקיימה ללא פיקוח וללא שקיפות, על חשבון הפנסיה של כולנו.

תפקיד הוועדה היה לקבוע כללי משחק ברורים שיסדירו את האופן בו פועלים כלל השחקנים ויאפשרו תמחור נכון של החוב. הוועדה יצרה כללי משחק חדשים בשוק האשראי ובטיפול בחברה בקשיים, המכוונים ליצור מצב בו קיימת וודאות בקרב כל הצדדים – החברה, הנושים ובעלי העניין האחרים בחברה, ביחס לתהליך הטיפול בכשל של החזר חוב. חיזוק הוודאות יבטיח התנהלות מיטבית מצד כל השחקנים בשוק בכל שלבי ניהול האשראי השונים. בנוסף, גיבשה הוועדה המלצות המתייחסות לשלב הקצאת האשראי ותמחורו. הכללים מתייחסים לשיפור תהליך ניהול האשראי ולהפחתת ההוצאות הקשורות בו. עוד קבעה הוועדה כי ימונה מנהל חוב, שייהנה מסמכויות נרחבות.

יישום ההמלצות אמור היה להביא לשינוי יסודי בשוק האשראי בישראל, להקצאת אשראי יעילה יותר, לתמחור חוב נכון יותר, לשמירה על כספי החוסכים והמפקידים המנוהלים בידי הגופים הפיננסיים, ולהגברת אמון הציבור במערכות אלה, אולם הוא נעצר בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות.

 

צמצום הריכוזיות והגברת התחרות במשק

אישור חוק המזון

חוק המזון, הנשען על מסקנות ועדת קדמי, מספק מענה לבעיות מבניות ולחסמים אשר הביאו לתנאי שוק היוצרים עומס מחירים גבוה על הצרכנים בישראל ויחסוך למשקי הבית אלפי שקלים בשנה בהוצאות המזון. החוק מסייע להגדלת התחרות בענף המזון, שמתאפיין בריכוזיות גבוהה ובמחירים גבוהים ביחס לעולם. תחרות בריאה והוגנת תסייע להורדת מחירים בשוק המזון, לקידומם של ספקים קטנים ולהורדת יוקר המחייה.

החוק מביא להגברת שקיפות המחירים ברשתות המזון, על ידי חיוב הרשתות לפרסם את המחירים העדכניים בכל סניף ברשת האינטרנט. צעד זה מאפשר פיתוח אתרים להשוואת מחירים של סל הצריכה האישי של הצרכן בין חנויות המזון שבסביבת מגוריו. בנוסף פועל החוק לצמצום הריכוזיות הגבוהה של רשתות מזון באזור גיאוגרפי אחד, שדוחקות את המתחרות מאותו אזור ומצמצמות את התחרות. החוק החדש אוסר על רשתות מזון השולטות באזור מסוים, לפתוח סניפים נוספים באותו אזור ללא אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. ולבסוף, החוק מסייע בקידום התחרות באמצעות הסדרת תחרות הוגנת בתחום המזון, במטרה להגביר את התחרות ולקדם ספקים קטנים.
 

אישור חוק הריכוזיות
הבאנו לאישור חוק הריכוזיות המשנה את מבנה האחזקות במשק ולפירוק פירמידות השליטה, במטרה להביא לשינוי במאזן הכוחות במשק, לסייע לעסקים בינוניים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהחליש את בעלי העוצמה המקושרים, לטובת האזרח הישראלי.
הצעת החוק מחייבת את הממשלה בשקילת שיקולי ריכוזיות כלל–משקית ושיקולי תחרותיות ענפית בהקצאת זכויות. כמו כן החוק קובע כללים להגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי – הגבלת פירמידות השליטה לשתי שכבות בלבד והפרדה בין גופים פיננסים לגופים ריאליים.
 

הרפורמה בנמלים
שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הוביל בשיתוף משרד התחבורה, את הרפורמה בנמלים, במסגרתה יוקמו 2 נמלים נוספים, בחיפה ובאשדוד. הקמת שני הנמלים החדשים בצפון ובדרום תעודד תחרות, שתביא להורדת מחירים ולצמצום יוקר המחייה.
הקמתם והפעלתם של נמלים חדשים הוא מהלך מתחייב בהצעדתו של המשק הישראלי קדימה והכרחי להתאמת נמלי הים של ישראל לצרכי שוק הספנות העולמי המתפתח. המהלך יגביר את התחרות בין נמלי הים הקיימים והחדשים, ויביא להורדת מחירי תובלת הייבוא, שיתבטאו בהורדת המחירים לצרכן וכן להורדת מחירי היצוא, שיאפשרו ליותר עסקים קטנים ובינוניים להגביר את יכולת התחרות שלהם בשווקי העולם ולייצא יותר.


מאבק בהון השחור

במקביל לפעילות הכלכלית החוקית והמוצהרת במדינת ישראל, פועלת כלכלת צללים שמגלגלת הון שחור עצום אשר איננו ממוסה. ההון השחור בישראל מוערך בין 19.5% מהתוצר (על פי מחקר של חברת ויזה משנת 2013) עד ל-23% מהתוצר (על פי מחקר של הבנק העולמי בשנת 2006). על פי אומדנים אלו, היקף כלכלת הצללים בישראל מסתכמת במספרים בלתי נתפסים של 190 עד 230 מיליארד שקלים. לשם השוואה, במערב אירופה כלכלת הצללים מוערכת ב-7-16% תוצר בלבד.

על פי ממצאי מחקר של רשות המיסים, שבחן את שנות המס 2006-2010, לפחות 40 אלף חברות פרטיות, שהן כשליש מהחברות הפרטיות הפעילות בישראל, מתחמקות מתשלום מס בהפרה עקבית של החוק. ממצאים אלו חשפו את סדרי הגודל הנרחבים של הכלכלה השחורה בישראל, ואת אוזלת היד של רשות המיסים להילחם בתופעה רחבה זו. לתופעה זו השלכות מדאיגות על הציבור, המתבטאות בין השאר בתקציב המדינה, שנקבע על פי יעד הגבייה של רשות המיסים, המספקת כ-75% מהתקציב.

סגן שר האוצר לשעבר, ניצב (בדימוס) מיקי לוי, הופקד על ניהול המאבק של רשות המיסים לצמצום תופעת ההון השחור בישראל והעמקת הגבייה. לוי פעל להוספת 400 תקני חקירה ואכיפה לרשות המיסים, לשדרוג מערכות המחשוב לגביית המס, תקציב יחידת המחשוב הוגדל משמעותית והוקם 'שולחן עגול' של המייצגים - לשכת עורכי הדין, יועצי המס, רואי החשבון ולה"ב - עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, חוברו גורמי אכיפת החוק, ובראשם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, לרשות המיסים, לטובת מבצעים משותפים, הודק הקשר בין המטה לשטח של יחידות המס, והוטלה חובת זיהוי של לקוחות על עורכי דין ורואי חשבון, כדי למנוע הלבנת הון באמצעות בדיקת מקורות הכסף.

שורת הצעדים והפעילויות שהוביל לוי הביאה בשנת 2014 לגביה הגבוהה מהיעד שנקבע בהיקף של 4.4 מיליארד שקלים. סכום כסף עצום זה, שנוסף לתקציב המדינה, מאפשר הרחבה ניכרת של השירותים החברתיים הניתנים לציבור.

במקביל, קודמה חקיקה מאסיבית בתחום המיסוי, תוך חיזוק רשות המיסים והקלת הבירוקרטיה לאזרח, כ"חוק הצ'יינג'ים", המחייב נותני שירותי מטבע לדווח על סכומי כסף גדולים, ובכך נחסם צינור מרכזי דרכו מולבן הון. זאת לצד חתימה על הסכמים בין-לאומיים לשיתוף מידע והסדרה מחודשת של הכללים בנושאי נאמנויות זרות, חברות בבעלות ישראלים הרשומות בחו"ל, חברות משפחתיות, טיפול בתכנוני מס מורכבים, החלת חובת דיווח מפורט ועוד. צעד נוסף שקודם הוא נוהל גילוי מרצון, המאפשר לאדם שלא שילם מס אמת לדווח רטרואקטיבית על הכנסות שהיו לו ולשלם את המס המלא ללא נקיטת הליכים נגדו, במידה ואלה לא החלו עדין.

צעדים נוספים שקידם סגן השר, מיקי לוי, אשר נועדו ליעל עוד את המאבק בהון השחור, נבלמו בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות. 'יש עתיד' תמשיך לקדם צעדים אלה גם בכנסת הבאה, ביניהם העברת מידע קריטי מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המיסים. חתימת הסכם שכר מודרני עם עובדי רשות המיסים, תוספת של 600 תקנים נוספים לרשות המיסים, הכנסת מערכת מחשוב מתקדמת BI של שע"ם, לצורך ייעול העבודה והפיקוח, יישום החלטת ממשלה להגבלת השימוש בכסף מזומן על בסיס דוח לוקר, והעברת תיקון 220 – הפיכת עבירות מס חמורות אזרחיות לעבירות מקור (פליליות).
 

חברות ממשלתיות

הוצאת המינויים הפוליטיים מהחברות הממשלתיות

שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הוביל להקמת "נבחרת הדירקטורים", מאגר דירקטורים מקצועי ומנוסה, אשר נבחר לאחר בחינה מקצועית קפדנית מבין עשרות אלפי מועמדים. המינויים לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות ייעשו מתוך המאגר המאושר, היבט שמבטיח שקיפות ואחידות בתהליך המיון והמינוי.
המהלך מבטיח שניהול החברות הממשלתיות ייעשה באופן מקצועי, ישפר את ביצועי החברות הממשלתיות, וינתק את הקשר הגורדי בין פוליטיקאים לבין המחוברים והמקושרים.
 

הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות לטובת הגברת השקיפות

בכדי להימנע מהטלת מיסים נוספים על מעמד הביניים הישראלי, על אף לחצים רבים מראש הממשלה ומבנק ישראל, אותרו בתקציב 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, מקורות תקציביים חלופיים. אחד הפתרונות שנמצאו הוא הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות. זאת בתכנית רב שנתית שתבוצע בהדרגה וצפויה להכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקלים.
ההכנסות הצפויות מיישום המהלך עתידות היו להקטין משמעותית את החוב הלאומי, לתרום באופן משמעותי לפיתוח וחיזוק שוק ההון הישראלי – באמצעות הזרמת כספים לשוק ההון, לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל, וכניסת חברות גדולות ויציבות. במקביל, יישום התכנית צפוי להביא לשיפור ביצועי החברות הממשלתיות והשירות אותו הן מספקות לציבור, להגברת השקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות ולהסדרת הסביבה הרגולטורית בהן פועלות.


המהלך אמור היה להוות מהפכה בהפיכת החברות הממשלתיות ליעילות, מצליחות ועצמאיות יותר. זהו צעד נוסף להפסקת הפוליטיזציה בחברות, לצמצום תופעת השחיתות והעמקת המנהל התקין. אולם, הוא נעצר בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות. נמשיך לקדמו בכנסת הבאה.


משאבי הטבע

יישום מסקנות ועדת ששינסקי 2


שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הקים ועדה לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי הטבע של מדינת ישראל וליצירת מנגנון הוגן יותר לניהול ולמיסוי הרווחים משימוש במשאב ציבורי, שלציבור יש זכות ליהנות מההכנסות בגינו.

עיקרי ההמלצות הסופיות של הוועדה, בראשות פרופ' איתן ששינסקי, כללו הטלת מס רווחי יתר על משאבי טבע, הצפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור ל-46%-55% והטלת תמלוג אחיד על כלל משאבי הטבע שאינם גז ונפט, העומד על 5%, בהתאם לשאר העולם. בנוסף, הומלץ על הקמת גוף לגביית תמלוגים, ופיקוח של רשות המיסים על מחירי העברה, על מנת להבטיח כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך והציבור יוכל ליהנות מהם. הוועדה מצאה כי מבנה מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל כיום אינו מעניק לציבור חלק ראוי מהרווחים הנובעים ממשאבי הטבע המצויים בישראל.

המיסים שישולמו למדינה בגין השימוש במשאבי הטבע יאפשרו את הרחבת השירותים החברתיים הניתנים לאזרחי ישראל והקלת יוקר המחייה שלהם, ללא העלאת מיסים שתכביד יותר על מעמד הביניים. מדובר בשלב הראשון בתהליך להחזרת השליטה על התמורה ממשאבי הטבע לציבור. יישום כלל הצעדים אמור היה להכניס לקופת המדינה כ-400 מיליון שקלים בשנה, שיחזרו אל הציבור כשירותים חברתיים איכותיים ורחבים יותר והקלת יוקר המחייה. יישום המלצות הועדה נעצר בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות. נמשיך לפעול לקידום ויישום ההמלצות.
 

הבטחת חלקו של הציבור ברווחי הגז הטבעי
שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, פעל להבטיח כי הרווחים ממשאבי הטבע של ישראל, ובמיוחד מייצוא הגז הטבעי, ישמשו לשיפור רווחתם והשירותים החברתיים הניתנים לציבור. הוקם צוות עבודה מיוחד במשרד האוצר, שמטרתו לקבוע את הנוסחה למיצוי שיעור המס על מכירת גז טבעי לחברות המייצאות, על מנת למנוע תכנוני מס ולהבטיח את מלוא חלקו של הציבור בעסקאות יצוא גז טבעי.
תיקון החוק נועד להבטיח את מלוא חלקו של הציבור ממשאב הגז הטבעי של מדינת ישראל, במקביל ליצירת סביבה תומכת בפיתוח תעשיית הגז הטבעי. אולם הליך החקיקה לא הושלם בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות.