הצטרפו אלינו!

”יש עתיד” מרכינה ראש לזכר הנספים באושוויץ לציון יום השואה הבינלאומי

27 ינואר 2014 17:00 | יש עתיד

נאומי חברי הכנסת היום באירועי הזיכרון במחנה ההשמדה אושוויץ:

ח"כ עליזה לביא

ערב פסח תש"ה. שתי נשים צעירות צועדות בצעדת המוות מאושוויץ. שתי חברות מן העיר מונקטש שבהונגריה: טוּבּי טרקלטאוב ועליזה קליין. טובי לא זכתה להגיע אל השחרור, עליזה כן. רגע לפני מותה, מסרה טובי לחברתה ספרון זעיר בכריכת בד כחולה, תוכו עשוי נייר טואלט מקופל. עליזה לא תדע לעולם מהיכן השיגה טובי בד ונייר טואלט במחנה. על הכריכה רקמה טובי, מחוטים שפרמה מבגדי האסירה שלה. סביב-סביב יצרה מסגרת, למעלה מימין רקמה "ציוֹן" ובאמצע – מפה. מפת ארץ ישראל במתאריה הידועים: מפרץ חיפה, הכינרת, ים-המלח. ותוך הספרון – דף אחר דף –  הגדה בת שש שורות כתובה ומנוקדת בכתב-ידה המוקפד. "וכדי לא לשכוח את החגים, היא הכינה לעצמה לוח שנה יהודי. כך ידעה מתי חנוכה, ומתי פורים ומתי פסח מתקרב". וכך גם ידעה לרשום בראש העמוד הראשון, לדורות, שהדברים נכתבו בפסח 5705, כלומר שנת תש"ה 1945, ספרה עליזה קליין.

פסח במסורת היהודית מורכב משני רעיונות מרכזיים, המגיעים לשיאם בסיפור יציאת מצרים: האחד הוא חירות אישית ולאומית, והאחר הוא אמונה מוחלטת באל אחד, אלוהי אברהם. במצב שבו נותרה ללא שמץ של חירות הביעה טובי את אמונתה המוחלטת. בלא מעט גטאות ומחנות ריכוז ניסו רבים לשחזר את ההגדה, אפילו לאיירה, ולקיים סדר פסח סמלי. אבל טובי לא שחזרה את ההגדה. היא כתבה אותה מחדש, בנוסח אושוויץ. 

טובי וסיפורה חזרו הביתה הביתה, לארץ שאליה לא באה – אבל קיוותה לבוא - באמצעות משפחות רבות בישראל שאמצו את תפילתה והוסיפו אותה להגדה בליל הסדר. ובאמצעות צעירים רבים הכוללים את תפילתה בטקסים שנערכים במחנות המוות בפולין. וכמו שאמרה לי בתי ארבל: "אמא, טובי הפכה לסלבס. כולנו באושוויץ אמרנו יחד את תפילתה".

הונגריה היתה מן המדינות האחרונות שנכבשו במלחמת העולם השנייה. על-פי הוראתו של אייכמן, הוקמה במרץ 1944 "המועצה היהודית", שכללה שמונה נציגים מזרמים שונים של קהילת יהודי הונגריה. בין מרץ 1944 לינואר 1945, נספו בהונגריה 618,000 יהודים, מתוכם כ- 450,000 באושוויץ.

ההגדה לפסח של טובי טרקלטאוב מעידה, כי ידעה עברית והכירה היטב את סיפור ההגדה. אמונתה החזקה פורצת מתוך המילים:

"הגדת החירות" של טובי טרקלטאוב ממונקאטש , פסח 5705

"אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְחַגֵג אֲבַל אֵינֵנוּ יְכוֹלִים, 

אֲנוּ חַפְצִים לְהַאַמִין וְכְּבַר הַיְחִידִי מָה שֵיש לָנוּ וּמָה שֵאֵינָיו יְחוֹלִים, 

לַקַחַת מֵאִתָנוּ בוּ הַזִכָּרוֹן רָק זֶה יָכוֹל לָתֵת לָנוּ תִּקְוָה לְעַתִיד טוֹב וְיָפֶה יוֹתֵר 

עָלַיו אֲנוּ רוֹצִים לַחְשוֹב וְלֹא לְהוֹרִיד אֶת ראוֹשֵנוּ

וְאִם ה' גַאַל אֶת אַבוֹתֵינוּ מִמִצְרָים יָצִיל גַם

אוֹתָנוּ מֵעַבְדוּתֵנוּ הַמַרָה. וְיָשִיבֵנוּ לְאֶרֵץ אֲבוֹתֵינוּ."

ח"כ יואל רזבוזוב

חברי חברי הכנסת, יו"ר כנסת ישראל ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין, ואורחים נכבדים, אנו נמצאים כאן במחנה ההשמדה באושוויץ, במקום בו מצאו את מותם למעלה ממיליון בני אדם.

המראות הנגלים בפנינו כאן, מאפשרות לנו, דור ההמשך, רק לנסות ולהבין את גודל הזוועה שהתרחשה פה לפני שבעים שנה.

הסיפורים של אותם אלו ששרדו את התופת, עיצבו את אופייה וערכיה של המדינה.

במעמד זה, חשוב לי להזכיר את כל נפגעי השואה. הם אלו שמצאו הזדמנות לברוח כפליטים, למקומות שונים ברחבי היבשת, ובכך הצילו את חייהם, טרם הגעתו של הכובש הנאצי.

הם לא הגיעו לגטאות ולמחנות ההשמדה, אך בכל תקופת המלחמה הם סבלו מאותה רדיפה אנטישמית, מאותו רעב ומחסור, ומאותו קור בלתי נסבל כאשר אין להם קורת גג מעל ראשם.

אותם מעטים שנשארו בחיים וגרים בינינו ברחבי ישראל נפגעים פעם נוספת רק משום שהם לא נקראים ניצולי שואה.

אין בכוונתי לערוך, חלילה, השוואה בין סבלו של זה לסבלו של אחר, כי הצלקת העמוקה שהותירה מלחמת העולם השנייה, היא קשה וטראומתית לעם היהודי כולו.

אבל חשוב להגיד מעל במה זו, במקום הזה, שאותם עשרות אלפי נפגעי שואה, שחיים כיום, סבלו מספיק ועלינו כחברה וכעם לדאוג גם להם להמשך חיים אפשריים יותר.

ח"כ עדי קול

חווקה פולמן רבן

לפני קצת פחות משלושה שבועות הלכה לעולמה ניצולת אושוויץ, חווקה פולמן-רבן, בגיל 89. חווקה היתה דמות יוצאת דופן. היא היתה קשרית ולוחמת בזמן מרד גטו ורשה, נתפסה על ידי הגרמנים וישבה בכלא. בהמשך הועברה למחנות וצעדה את מצעד המוות.

הלקח שנשאה עמה מזוועות השואה צריך לטלטל אותנו גם היום. במציאות של שנאת האחר, של כיבוש ואלימות היא הטיפה לאהבת האדם, לשלום ושפיות. בדברים שנשאה לציון יום השנה ה-70 למרד גטו ורשה, היא דחקה בדור הצעיר להמשיך במרד, עד שתקום בישראל חברת מופת. 

בנאום היא קראה: “המשיכו במרד, מרד אחר, עכשווי, נגד כל רוע, גם זה שפגע בארצנו האהובה והיחידה. תמרדו נגד גזענות ואלימות ושנאת אחר. בחוסר שיוויון, בפערים, בעוני, ברדיפת בצע ובחמדנות...תמרדו בכיבוש- לא! לנו אסור לשלוט בעם אחר, להשפיל אחר. הכי חשוב להגיע לשלום ולקץ מעגל הדמים. הדור שלי חלם על שלום, אני כל כך רוצה להספיק לזכות בו”.

חווקה נשאה כל חייה את זכרם של הנופלים. "כל חבריי הקרובים, האהובים, נלחמו מהגגות, מתוך הלהבות, מהבונקרים ורובם נספו", סיפרה והוסיפה, "כואב לי שאיני זוכרת עוד את כל שמותיהם. אנו מזכירים רק מעטים, אבל בלבי לא נפרדתי מהם, מהנשכחים. תשאירו אתם, הדורות הצעירים, מקום בלבכם, בזכרונותיכם עבור הנועזים, היפים, הצעירים כל כך שנפלו בקרב האחרון". אני מבקשת מהנוכחים כאן היום להשאיר מקום בלבכם גם עבור חווקה ז"ל, ולהקדיש מחשבה למורשת שהותירה אחריה.

ח"כ שמעון סולומון

אנו נמצאים כאן היום, במקום הארור הזה, על אדמה הספוגה בדם אחינו ואחיותינו.

כאן מעל אדמה זו התרחשו הזוועות הגרועות ביותר שידעה האנושות. זוועות אלו ממחישות לנו מהו כוחה של גזענות ומהו כוחה של שנאת האחר, רק בשל היותו אחר. 

מהמקום הזה הצליחו היהודים לשנות את גורלם, מהמקום הזה הצליחו למרוד, להילחם ולהינצל. מהגיהינום עלי אדמות הזה הצליחו לצאת מאירופה ולהגיע לארץ ישראל, הבית הלאומי היחידי של העם היהודי. 

כעם שצמח  מתוך חורבותיה של הגזענות, מוטלת עלינו החובה ההיסטורית, המוסרית והמצפונית להוות דוגמא לעולם, וכמדינה, לנהוג ברגישות חברתית ובסובלנות כלפי השונה והזר החי בתוכנו. 

גם כיום, האנטישמיות, מרימה את ראשה במקומות רבים בעולם. לעיתים קרובות, קרובות מדי, נראה כי במקומות רבים, לקח השואה לא נלמד. מחובתנו לעמוד כאן היום, ובכל שנה, ולהזכיר לעולם, שהשואה התרחשה תחת שלטון אשר נבחר באופן דמוקרטי. את תופעת האנטישמיות והגזענות יש למגר בעודן קטנות, פן יצמחו ויגדלו שוב למימדים שאת תוצאותיהן הנוראות, אנו רואים כאן לנגד עינינו.

ח"כ פנינה תמנו-שטה

אני עומדת כאן היום מולכם, נכבדי, ואני נרגשת עד דמעות, מדובר בדמעות של כאב ואובדן המהולים בתחושת זקיפות קומה ותקומה. הכאב על החיים של 6 מיליון חפים מפשע שנקטעו באכזריות כי אשמתם היחידה שנולדו יהודים, האובדן של האמון בבני אדם, האובדן באמון ביקום שאיתם אבד גם צלם האנוש. אך למרות ואחרי החושך הגדול של השואה נותרה זקיפות הקומה של העם היהודי שקם על רגליו והחל ללכת, כי למרות שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו אנו נאבקים בכל כוחנו, אוחזים באמונה ובמורשתנו היהודית ושורדים על אף כל המתנגדים לכך. מתנגדים הקיימים עד עצם היום הזה רק בשם השנאה.

הזיכרון המוחשי שעולה ממחנות ההשמדה קושר אותי לסבל השואה אותו עבר עמי, גם אם אינני דור שני או שלישי לשורדים. כוחות הרוע הבלתי נתפסים, הקפדנות, הסדר המופתי, קור הרוח והאכזריות שאחזו בנאצים כשניהלו מלחמת השמדה על היהדות הינם מקפיאי דם ומצמררי שיער. ובכל שנה כשקרב ובא יום הזיכרון לשואה ולגבורה אני מבועתת מהעובדה כי מדובר בבני אדם שעשו מעשה אכזרי ובלתי נסלח זה. רצחו 6 מיליון יהודים מבלי לפסוח על  ילדים, תינוקות נשים גברים, קשישים ובעלי מוגבלויות, ללא רחמים, ללא צלם אנוש. 

העמידה שלי, שלנו כאן, הדבקות  לשמור על גבולות ישראל, כינונו של הבית הלאומי בארץ אבותינו, ארץ ישראל, ושימור המורשת שלנו כיהודים היא "הנקמה הרוחנית" שלנו כפי שאמר הרב לאו.

אנו כיהודים, אשר חוו תלאות רבות עד לתקומתה של מדינת ישראל, איננו יכולים לטמון את ראשנו בחול ולחשוב "לנו זה לא יקרה שוב" עלינו להביט למציאות בעיניים ולראות היש קמים חדשים עלינו שמסכנים את קיומנו? האם אנו אכן ניצבים איתן אל מול חורשי רעתנו המכרסמים שוב ושוב בלגיטימיות שלנו בפני אומות העולם? ולזכור לשמור על ביטחוננו כצוואה בעבור המתים, בעבור הדורות הבאים.

ניתנה לי הזכות לעמוד כאן היום בזקיפות קומה, כסגנית יו"ר הכנסת, ואחת ממאה עשרים חברי הכנסת של מדינת ישראל, שבזכות חזונם של המהפכנים, שלא הסכימו לקבל את גזירת המציאות ואשר יצרו להם מציאות אחרת, בזכותם נבנתה מחדש ארץ ישראל, מקום מושבו הקבוע של העם היהודי. קיומה של מדינת ישראל דמוקרטית ויהודית היא ניצחון החיים, המוסר והערכים האנושיים. מהות פועלנו היא הדאגה לשגשוג ופריחת הדורות הבאים, ילדנו, דורותינו, הם הניצחון הגדול ביותר שנוכל לבקש לשונאינו, כמו שראינו כאן היום.

לא נשכח.

ח"כ רינה פרנקל

אני ניצבת כאן בזירת הפשע האיומה והגדולה ביותר בתולדות המין האנושי וגואים בי רגשות עזים, עד כי קשה לי לתת להם ביטוי במילים. 

היום, אני עומדת כאן לפניכם כחברת כנסת, אך גם כבת למשפחה שחלק ממנה נספה בשואה. 

מילים לא יוכלו לתאר, והשכל האנושי לא יכול לתפוס את פשע השואה. את האימה הנוראה שהתחוללה ממש כאן בין הגדרות, את רצח מיליוני היהודים- רק כי הם היו יהודים, זה היה פשעם.

מילים לא יוכלו לתאר, והשכל האנושי לא יכול לתפוס כי בני אדם, בני אנוש- הם אלה שהוציאו אל הפועל באדישות ובשיטתיות את התוכנית המאורגנת והמקיפה ביותר להשמדת עם. עמנו- עם ישראל.

מילים לא יוכלו לתאר, והשכל האנושי לא יכול לתפוס כי עולם שלם עמד מנגד, ידע על הרצח ונשאר אדיש מבלי להושיט יד לעזרה.

היום, אנו ניצבים כאן ומצווים לזכור ולהנציח את זכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה, לזכור את הפשע הנורא הזה. לזכור כיצד האנושות התדרדרה לתהומות כה עמוקים של שנאה ואדישות. "לזכור ולעולם לא לשכוח".

החובה היא עלינו, להיות שליחים ולהתחייב להעביר הלאה, לדורות הבאים, את סיפור הפשע הנורא הזה, כדי שזיכרון זה לא יימחה מעל פני האדמה.

החובה היא עלינו, להפוך את זיכרון השואה לתמרור אזהרה שילווה את האנושות כולה באשר היא. 

עלינו לחרוט על דגלנו את המאבק בגזענות, זילות חיי האדם והאדישות כלפי גילויי הרוע.

יהי זכרם של הקורבנות ברוך

ח"כ יפעת קריב

אקרא מתוך ספר שנקרא אסתר אריקה מליניאק סיפורים מהלב: 

ספר שנכתב במסגרת האגף לשירותי בית וקהילה של יד שרה.

"...לקחו אותנו למקום אחד סקזנץ לשם הכניסו את היהודים, בלי מים, בלי אוכל  אנשים אכלו את העלים מהעצים והעצים נשארו בלי עלים, כל אחד קיבל בטן גדולה כזו אם היינו נשארים שם היינו מתים, אנשים הלכו שמה כמו זבובים, אני לא יכולה לתאר איך זה היה, אין מילים לתאר זה היה נורא. כל בוקר היו מוציאים עגלות רתומות לחמורים עם אנשים ערומים שמתו בטיפוס, למה ערומים? כי את הבגד היה אפשר למכור, הם עפילו לא היו עטופים בטלית...

... קודם אימא קיבלה טיפוס אחר כך רוזה קיבלה את זה מאוד קשה והיא הייתה כל כך חולה שלקחו אותה למקום ששמה מתים וזרקו אותה בפנים, ידענו שהיא הולכת והרידו לה את השערות  (כמו לכולנו)והיא קמה על הרגלים שמה בין המתים....גם אני קיבלתי טיפוס אחר כך דלקת ריאות...אף אחד לא הסתכל עלי... מי יכול היה לטפל? היה לי טיפוס בבטן ועד היום הקיבה שלי לא בסדר.. לא היה מה לאכול.

האוקראינים היו יותר גרועים מהגרמנים, הייתה פעם שהלכנו לכפרים, אני ורוזה רצינו לקבל קצת אוכל, רוזה הייתה מאוד חולה ובמקום זה זרקו עלינו צואה ושתן, זוועה מה שהיה שם, הרבה סבל.. אנשים מתו ברחוב.. אני הייתי בסה"כ  בת 11.. נראתי כמו גוויה.. שמתי מטפחת כי היה נוראה קר והייתי מקבצת נדבות..שקלתי 30 קילו...היו לי חברות  שמתו מהקור.

ארבע שנים של סבל נוראי."

סבתי אריקה אסתר מלינאק בת 85 תיבדל לחיי ארוכים, מצרנוביץ, ניצלה ועלתה במסע ארוך לישראל יחד עם הוריה ושלושת אחיה, היא הכירה את סבי שמואל מליניאק ז"ל שנולד בוורשה, פולין במחנה מעבר באוסטריה, סבי איבד את כל משפחתו הוריו אחיו ואחיותיו, איבד את כל מכריו ועולמו בשואה. הוא נשאר לבד.

סבתא אריקה וסבא שמואל, סבתא גילברט וסבא אליהו – ניצחתם!

אני עומדת פה על אדמה זו כנציגת מדינת ישראל - כי אתם לא ויתרתם, בזכותכם אני כאן, בזכותכם אנחנו כאן!

הקמתם את מדינת ישראל בית לעם היהודי ואנחנו נשמור על הבית. 

אוהבת אתכם.

ח"כ דב ליפמן

אני עומד כאן כנין שמגיע בפעם הראשונה למקום הקבורה של סבא וסבתא רבא שלי שהגיעו לאושוויץ' בערב חג השבועות, בחודש מאי  1944. הרב אלימלך פישמן, ואשתו הרבנית יוטה פישמן נטבחו לא הרחק מכאן באותו ערב נורא ואיום, יחד עם רבים מילדיהם ונכדיהם.

אני עומד כאן עם דמעות בעיני. דמעות על סבתא שלי, אתל קליינמן שתחייה, שהייתה צריכה לעמוד ולראות את הוריה ואחיה נלקחים לטבח. אני דומע על אמא שלי שהיכולת לפגוש את סבא וסבתא שלה כמו גם דודים ודודות נשדד ממנה – כולם נשארו על אדמה זו כעפר ואפר. אפילו תמונה אחת לא נשארה.

אבל אני גם עומד כאן עם גאווה גדולה. אני עומד כאן כחבר בכנסת ישראל ועל כך אני אומר – עם ישראל חי! למרות ניסיונות הנאצים להשמידנו – הקמנו מדינה יהודית ודמוקרטית. המדינה שלנו איתנה ומשגשגת ברוך השם, למרות הרצון של חלק משכינינו למחוק אותנו, ומדינות אחרות הפועלות נגדנו.

אני כאן על מנת לכבד את זיכרון יקיריי שנרצחו ולומר להם בגאווה שיש להם נינים ובני נינים שלומדים את אותה התורה שהם למדו - כולל הספר "לחם אבירים על התורה" שחבר הרב פישמן, שמקיימים את אותם המצוות שהם קיימו, ושחיים כיהודים חופשיים בארץ הקודש – הארץ לה הם קיוו והתפללו שלוש פעמים ביום כיהודים נרדפים. 

המעמד הזה, הוא הכבוד האולטימטיבי עבורם. עם ישראל חי. יהיה זכרם ברוך. תודה רבה!

ח"כ בועז טופורובסקי

לעולם לא עוד!

שחטו אותנו במקום הזה ולא יכולנו להגן על עצמנו.

ביקשנו עזרה ולא נענינו. שרדנו והקמנו מדינה,

מדינה גדולה וחזקה, מדינה אשר תגן עלינו ותהיה הבית שלנו, לעד.

אנו חוזרים ומבטיחים כאן היום - מדינת ישראל תעמוד לעד לצד כל יהודי ובכל מקום בעולם!

לעולם לא נמצא עצמנו שוב חסרי הגנה.

מעבר לזאת, תפקידנו , כמדינה אשר קמה מזוועות השואה, לוודא כי רצח עם לא יקרה יותר לשום עם ובשום מקום על כדור הארץ.

לצערי הרב, אנו עוד רחוקים מהשגת יעד זה.

״לעולם לא עוד״;

הכוונה השלמה של המשפט איננה רק כלפי היהודים, אלא גם כלפי שאר עמי העולם וכלפי האנושות כולה.

לעולם לא עוד!

ח"כ רונן הופמן

כאשר אנו עומדים כאן, במקום הנורא הזה – מציפים אותנו רגשות כה עזים, מציפות אותנו סערות-נפש כה סוחפות - עד כי קשה לתת להן ביטוי באופן מילולי כלשהו. 

ובכל זאת – אנסה : 

בין השאר מציפה אותנו ההכרה החותכת והחודרת שמה שהתרחש כאן – ומה שהתרחש במשך שנים בלב ליבה של אירופה לפני כמה עשרות שנים בלבד -  בוצע ע"י ממשלה רשמית של מדינה שנחשבה לנאורה, בוצע כחלק ממדיניות סדורה שנחשבה ע"י המוני בני אדם כרציונאלית ומחושבת. 

מכה בנו המחשבה המטלטלת שאינה נותנת מנוח - שעולם שלם עמד מנגד ולא הושיט יד מצילה, גם כאשר ניתן היה. 

בהירה לנו ההכרה הברורה שאין מחילה לרוצחים ולפשעים הנוראיים שביצעו, ההכרה בכך שצריך לפקוח שבע עיניים על מנת לוודא שפשעים כאלו לא יישנו – וכמובן, ההכרה בגבורה ובתקומה : 

גבורתם של מנהיגי מרד הגטאות, של גיבורי מלחמת ההישרדות, של הפרטיזנים.

תקומתו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית – הקמתה של מדינת ישראל הציונית והדמוקרטית.

אנו חווים כאן חוויה חזקה ומטלטלת מאין כמוה.  כיהודים וכישראלים, אנו ניצבים כאן בכאב עצום -  אבל אנחנו יוצאים מכאן גם חזקים יותר. חזקים יותר כיהודים. חזקים יותר כישראלים. חזקים יותר כבני אדם.

כתבות נוספות שיעניינו אותך

יו"ר האופוזיציה לפיד: נעלה ביום רביעי הבא הצעת חוק לפיזור הכנסת

הגיע זמן בחירות: יו"ר יש עתיד - תל"ם, ח"כ יאיר לפיד הודיע היום (שני 23.11) כי יעלה להצבעה ביום רביעי הבא לחוק לפיזור הכנסת.

המשך לקריאה

אושרה הצעת החוק של יש עתיד – תל”ם לקיצוץ 10% בשכר חברי הכנסת

הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה) של יש עתיד - תל"ם אושרה היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. יו"ר האופוזיציה לפיד שהגיש את ההצעה: "צריך להוציא את האפשרות של חברי הכנסת לקבוע את שכרם ולהעביר את ההחלטה לועדה חיצונית"

המשך לקריאה

“ראש הממשלה מנותק: יש לבטל את הפטור ממס על תחזוקת ביתו הפרטי”

בחודש יולי 2018, לאחר דיון סוער, אושרה הצעת החוק של ח”כ מיקי זוהר מהליכוד, שנועדה לפטור את ראש הממשלה מתשלום מס על הוצאותיו הפרטיות, בכלל זה ביתו הפרטי בקיסריה. הצעת חוק חדשה של ח”כ מיקי לוי (יש עתיד – תל”ם) מבקשת לבטל את הפטור. משמעות הפטור היא שהציבור משלם לא רק את הוצאותיו הפרטיות של ראש הממשלה באופן ישיר, ישנו גם הפסד עקיף דרך אבדן הכנסות המיסוי לקופת המדינה, משום שעל פי החוק שאושר נתניהו אינו צריך לשלם מס על הוצאותיו הפרטיות. החוק, יש לציין, חל לא רק בזמן כהונתו של רוה”מ, אלא גם 5 שנים לאחר פרישתו מהתפקיד

המשך לקריאה

"הטפסים הרשמיים של המדינה צריכים להכיר במציאות: בישראל יש סוגים שונים של משפחות"

שינויים שחלו בהרכב התא המשפחתי בישראל, לצד הכרת הרשות בזכות האדם לחיי משפחה בהתאם לאמונתו ובחירתו, מחייבים את התאמת הניירת הרשמית שהייתה נהוגה עד כה, ואשר עוצבה על פי מודלים חברתיים - משפחתיים מיושנים, למגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. כך טוען ח"כ יוראי להב הרצנו מ"יש עתיד - תל"ם" שיגיש מחר את הצעת החוק שלו לשינוי הטפסים הרשמיים של המדינה, כך שיכילו את הכינויים הניטראליים "הורה 1" ו"הורה 2" במקום כינויים תלויי מגדר

המשך לקריאה

איפה הכסף? נעזור לך למצוא

אזרחים שזכאים למענק ופיצוי מהמדינה נתקלים בבירוקרטיה מסורבלת ומידע חסר על זכויותיהם.
השבוע פתחנו מרכז פניות עבורכם. מערך מתנדבים עם יועצים פרלמנטרים וחברי כנסת מחכים לפניות ויעשו הכל כדי לסייע לכם לממש את זכויותיכם.
השירות בחינם ובשמחה.

המשך לקריאה

ח"כ יוראי להב הרצנו יוזם תכנית סיוע לסטודנטים

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

תכנית 6 הנקודות של יש עתיד תל״ם

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך