”ישראל עולה כיתה”

מעבר משינון ללמידה משמעותית ויישום תהליכי הוראה, למידה והערכה מגוונים יותר, אשר יהוו חלופות לבחינות הבגרות הרגילות שמספרן יצומצם.

הפיכת התרומה לקהילה והשתתפות בפרויקט המחויבות האישית במשך 3 שנים לתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות.

על פי חזונו של שר החינוך לשעבר, שי פירון, תפקידה של מערכת החינוך הישראלית הוא לא רק להקנות לילדינו ידע והשכלה, אלא להוציא אותם אל העולם כשהם אנשים טובים יותר, ערכיים יותר, הרואים בעצמם חלק מקהילה ומרגישים מחויבים לתרום לה מעצמם. לכן הוביל פירון את הרפורמה "ישראל עולה כיתה", בה מושם הדגש על למידה משמעותית, פיתוח תחושת הסקרנות והרצון להרחיב את הידע בכל שכבות הגיל - מהגן עד כיתה י"ב.


על מנת ליישם את החזון, עודכנו וגוונו תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה – התלמידים נדרשים להגיש יותר עבודות חקר במקום מבחנים, ולהציגן בעל פה. הוכנסו לתכנית הלימוד כלים חדשים כמו משחק תפקידים, המחזה, בימת דיון, נאומים ועוד, תוך עידוד בתי הספר לגבש את דרכם בצורה אוטונומית.


במקביל, על מנת לעודד את חוויית הלמידה לעומק, הופחתה תדירות מבחני המיצ"ב ובוטלו בחינות הבגרות בכיתות י'. בדרך זו מתאפשר רצף של תהליכי הוראה, העמקת הלמידה, שיפור חוויית הלמידה ומתן אפשרות לפעילות ערכית-חברתית ותרומה לקהילה.


ילדינו הם הדור הבא של אזרחי המדינה. על מנת לחתור לחברת מופת, בה אנשים ערבים זה לזה, יש לחנך את הצעירים לערכים ומחויבות הדדית בקהילה. לכן הכריז שר החינוך לשעבר פירון כי ההשתתפות בפרויקט המחויבות האישית הוא תנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות וכי היא תוארך ל-3 שנים. כחלק מראייה זו הוגדלו ערוצי המעורבות של הנוער, על ידי שילוש תקציב ארגוני הנוער כדוגמת 'נוער מד"א', 'אחריי', 'נוער גאה', 'פרחי הדגל ', 'תרבות' ו'אות הנוער', מ5 מיליון ש"ח ל15 מיליון שקלים. משמעות המהלך הוא תוספת של עשרות אלפי תלמידים שיוכלו להשתלב בארגוני הנוער.

 

לכל הרפורמות בחינוך

רפורמות נוספות