”אם לא יהיה הסדר מדיני, כלכלת ישראל עומדת בפני נסיגה דרמטית שתפגע באופן ממשי בכיסו של כל ישראלי”

30 ינואר 2014 00:43 | יש עתיד

ערב טוב,

אני מודה לעמוס ידלין ולמארגני הערב על ההזמנה לחזור הנה. זוהי הזדמנות להזכר שאנחנו לא יכולים לנהל את הדיון על בטחון ישראל בלי הדיון על כלכלת ישראל. אלה אינם נושאים נפרדים, אלא צדדיו השונים של נושא אחד. הכל קשור. 

ובגלל שהכל קשור, אני רוצה לדבר כאן על נושא כלכלי מובהק, אבל כזה שיש לו השלכות בטחוניות וחברתיות מרחיקות לכת. הנושא הוא הנזק הכלכלי שייגרם למדינת ישראל אם המשא ומתן עם הפלשתינים לא יצלח והעולם יאשים את ישראל בכשלון. לא מעט דברים נאמרו כבר על הנושא הזה, רובם בסערת נפשות, כמעט כולם מתוך הפוזיציה הפוליטית של הדוברים, אבל דומה שאיש לא באמת טרח לבחון את העובדות. 

 

דו"ח מחקר מיוחד, שהוכן לבקשתי בחודשים האחרונים באגף הכלכלן הראשי של משרד האוצר, מוכיח שאם המשא ומתן עם הפלשתינים יתקע או יתפוצץ ונכנס למציאות של חרם אירופאי, אפילו חלקי מאוד, הכלכלה הישראלית תיסוג אחורה, כל אזרח ישראלי יפגע ישירות בכיסו, יוקר המחיה יעלה, תקציבי החינוך, הבריאות הרווחה והבטחון יקוצצו, שווקים בינלאומיים רבים יסגרו בפנינו. 

אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מתעלמים מזה. אולי מן הראוי היה שנתעלם מזה, מפני שאירופה טועה. היא טועה ברמה המעשית, כי הרי אנחנו לעולם לא נתפשר על האינטרסים הבטחוניים שלנו ולא משנה איזה לחצים ינסו להפעיל עלינו. והיא טועה ברמה המוסרית, מפני שעולם שבו מנסים להתפייס עם משטרי האימים – שונאי הנשים, רוצחי ההומוסקסואלים ומדכאי זכויות האדם - של איראן ושל החמאס, אבל מפעילים נגדנו סנקציות רק מפני שאנחנו הדמוקרטיה המתוקנת היחידה במזרח התיכון, הוא עולם שיצא מדעתו. 

אנחנו יכולים גם לא להתעלם מזה, אלא להלחם בזה. בעיני זו אפשרות טובה יותר, מפני שאסור לנו לקבל את אופציית החרם בחיבוק ידיים ועלינו לצאת למתקפת הסברה משלנו, אבל בואו לא נרמה את עצמנו – העולם מקשיב לנו פחות ופחות. עלינו להכיר בכך שאם השיחות יכשלו – והעולם יאמין שהן נכשלו בגללנו - יהיה לזה מחיר, וכדאי שנדע מהו המחיר הזה. כשאנחנו מתמודדים עם בעיות בטחוניות הדרישה הראשונה שלנו ממערכת הבטחון היא להביא מודיעין עדכני. היות ויש פה איום כלכלי, תפקידי הוא להביא את המודיעין הכלכלי:

הטיוטה הראשונה של דו"ח הכלכלן הראשי הושלמה לפני  כמה ימים ואני רוצה להסביר את עיקריה. מתוך זהירות, החלטתי להשאיר בשלב זה את הדו"ח מסווג בחלקו ולהשמיט גם חלק מהסנקציות והנזקים הכלכליים הפוטנציאליים, מפני שאיני רוצה לתת רעיונות לאוייבי ישראל, אבל השורה התחתונה ברורה – ישראל היא מדינה מוטת ייצוא, ולפיכך פגיעה במיוחד ללחצים מבחוץ. אם לא יהיה הסדר מדיני, כלכלת ישראל עומדת בפני נסיגה דרמטית שתפגע באופן ממשי בכיסו של כל ישראלי. 

 

צריך להתחיל במצב כרגע בשטח. 

קודם כל, כפי שיודע כל ישראלי, הקמפיין נגדנו התחיל כבר מזמן. מאז ועידת דרבן 2001 והתחלת הקמפיין הפעיל של 171 ארגוני ה- BDS – Boycott, Divestment, Sanctions – מ-2005, יש מסע מאורגן שמטרתו ללחוץ על ממשלות העולם להחרים אותנו. הארגונים האלה, ותסלחו לי על השפה הבוטה, הם ארגונים מתועבים, אנטישמים באופן מובהק,  וטענת היסוד שלהם, שהבעיה העיקרית בין הערבים ליהודים נובעת רובה ככולה מההתנחלויות, היא שילוב מגונה של שיטחיות ושקרים מוסכמים. אם ההתנחלויות הן הבעיה היחידה, איך הם מסבירים את הנסיון הערבי להשמיד את ישראל מ-1948 עד 1967 כשלא היו התנחלויות? איך הם מסבירים את המשך הטרור מרצועת עזה אחרי ההתנתקות? איך הם מסבירים את העובדה שהפלשתינים דחו לפחות פעמיים הצעות שלום מרחיקות לכת של ישראל?

אלא שתחושת הצדק שלנו לא צריכה לגרום לנו להתעלם מן המצב בשטח. הארגונים האלה התחילו את המהלך, אבל הוא המשיך כבר הרחק מעבר להם. מי שנוטל את ההובלה היום הם גופים מדינתיים או חצי רשמיים. הנה כמה דוגמאות:

 

ביולי 2013 שיגרה קתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, מייל לבכירי האיחוד והודיעה להם שהיא מגבשת קווים מנחים לכל 28 מדינות האיחוד בנוגע לסימון מוצרים מהתנחלויות. כרגע הסימון נמצא בהקפאה בגלל המשא ומתן, אבל 14 ממדינות האיחוד כבר הודיעו שהן מוכנות להתחיל לסמן מוצרים באופן מיידי ולטענת המחלקה למחקר מדיני במשרד החוץ כל המדינות להוציא את צ'כיה, תומכות בסימון מוצרים במקרה שהשיחות ייכשלו. 

מאז יוני 2013 הנציבות האירופית לא מכירה בתעודות האיכות של השירותים להגנת הצומח בישראל עבור תוצרת חקלאית מהשטחים, מה שמקשה על חקלאים ישראלים לשווק את תוצרתם.

ארגון העובדים האירי החליט על חרם על מוצרים ושירותים ישראלים והסטת השקעות מחברות המעורבות או מפיקות רווח בשטחים. איגוד המורים האירי תומך בחרם אקדמי על ישראל.

האיגוד הלאומי של העתונאים בבריטניה קרא לחרם על מוצרים ישראלים ודרש מממשלת בריטניה להטיל סנקציות על ישראל. (בואו נזכור שפוליטיקאים בריטים אינם שונים מפוליטיקאים ישראלים, גם הם לא אוהבים להרגיז את העתונאים שלהם).

איגוד עובדי הדואר של קנדה אימץ מדיניות חרם על ישראל.

בחודש שעבר ה-ASA, האגודה ללימודים אמריקניים, המונה 5,000 פרופסורים ומרצים, הצטרפה לחרם האקדמי על ישראל.

400 חברי סגל אקדמי מכל רחבי בריטניה חתמו על מכתב הקורא לחרם, הסטת השקעות וסנקציות נגד ישראל. 

התערוכה "תל אביב – העיר הלבנה" שהיתה אמורה להתקיים בבריסל בוטלה אחרי שהמארגנים נתקלו בדרישה לחרם בינלאומי על ישראל.

הנה אחד מעליב במיוחד –פסטיבל הסרטים באדינבורו השיב מענק שהעבירה לו שגרירות ישראל בגלל מדינות החרם שלו.

קרן הפנסיה של ממשלת נורבגיה החליטה למכור את מניותיה בחברת "אלביט מערכות" בגלל המעורבות שלה בבניית גדר ההפרדה. מאותה סיבה היא החליטה לא להשקיע בחברת "שיכון ובינוי". 

 TIAA KREFקרן פנסיה אמריקאית המנהלת קרוב לחצי טריליון דולר, משכה את השקעותיה מחברת "קאטרפילר" מפני שהיא מכרה טרקטורים ממוגנים לישראל שהיו מיועדים לבניה בשטחים.

הכנסיה הפרוטסטנטית בוונקובר קנדה החלה בקמפיין להחרמת מוצרי חברות הפועלות מעבר לקו הירוק.

חברת המים ההולנדית הגדולה "וויטנס" הודיעה שתפסיק את ההתקשרות שלה עם "מקורות" בגלל מדיניות ישראל.

הפיזיקאי סטיבן הוקינג ביטל השנה את ביקורו בועידת הנשיאים בירושלים בשל מדיניות ישראל.

קרן הפנסיה ההולנדית הגדולה PGGM  הודיעה החודש שתפסיק להשקיע בבנקים ישראלים כי הם מממנים את הבניה בשטחים. 

CO-OPERATIVE אחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בבריטניה החליטה להחרים כל יצוא של תוצרת חקלאית מהשטחים וכל ספק ישראלי שיש לו מגע עם מוצרים מהשטחים. בין הנפגעות מההחלטה, "אגרקסקו", "ערבה" ו"מהדרין" וחברות נוספות. 

"מרקס  אנד ספנסר" מחרימה מוצרים מהגדה כבר מ-2007.

ייצוא הירקות מהבקעה לאיחוד האירופי ירד השנה ב-14% בגלל סנקציות מקומיות.

 

אני יכול להמשיך עם הרשימה הזו, למרבה הצער, עוד די הרבה זמן. התהליך הזה הוא לא איזוטרי ולא שייך רק לארגונים חוץ-ממשלתיים, הוא כבר עמוק בתוך הזרם המרכזי, מטפס מהאזרחים אל הממשלות. זה מתחיל במה שנקרא בשפה הסוציולוגית "אקטיביזם ללא מאמץ." אקטיביזם ללא מאמץ הוא התחביב הגדול של המאה ה-21. הקמפיין העולמי המצליח והמוצדק נגד לבישת פרוות למשל, הוא דוגמא קלאסית להזמנה של האזרחים להפעיל אקטיביזם ללא מאמץ, מפני שרוב האנשים במילא לא לובשים פרוות ובכל מקרה הפרוות המלאכותיות הן הרבה יותר זולות ולא פחות חמימות ונעימות. אז אתה מודיע על הזעזוע המוסרי העמוק והצודק שלך, מרגיש נהדר עם עצמך, הצלת חיות חסרות ישע ממוות אכזרי, ובעצם לא שילמת על זה שום מחיר.  

 

למרבה הצער, אם יש משהו שעונה היום באירופה על ההגדרה של אקטיביזם ללא מאמץ, הרי זה החרם הכלכלי על ההתנחלויות ועל כל מי שבקשר עם ההתנחלויות - שזה בעצם כל הכלכלה הישראלית. אין דבר יותר קל לאירופאי הממוצע מאשר להודיע שהוא מחרים מוצרים מההתנחלויות, או אפילו מוצרים מישראל, מפני שבמציאות הוא פוגש מעט מאוד מוצרים כאלה וכמעט לכולם יש אלטרנטיבה ברמה סבירה ובמחיר מקומי יותר נוח. זוהי לא רק הצהרה מוסרית שגורמת לו להרגיש טוב עם עצמו, אלא גם מאבק מרופד ונינוח שאפשר לנהל מתוך הכורסה בבית. 

אלא שהעובדה שהמניעים של החרם המתגלגל הזה מעורפלים במקצת, ומורכבים בחלקם הגדול מצדקנות מאוהבת בעצמה ומתפיסה מעוותת של הסכסוך וסיבותיו, לא מפחיתה במאומה מעוצמתו של התהליך. מדובר בתהליך אמיתי, שיש לו אפקט כלכלי אמיתי. 

כשאתה אומר לישראלים "חרם אירופאי", הם חושבים שהכוונה היא שהשנה הקממבר לא יגיע בזמן... זה לא המצב. אירופה היא שוק הסחר  העיקרי שלנו. 33% מהסחר הישראלי הוא עם האיחוד האירופי. אם לא יהיה הסדר מדיני ונכנס לתסריט הסביר – ויש חמורים ממנו - שבו יש פגיעה של 20% בלבד ביצוא לאיחוד האירופי וייפסקו ההשקעות הזרות הישירות מהאיחוד – ה-FDI  -  הייצוא יפגע, בערכים של 2013, בכ-20 מיליארד שקל בשנה, הפגיעה בתוצר תהיה כ-11 מיליארד שקל בשנה, ו-9,800 עובדים יפוטרו באופן מיידי. רק ביטול "הסכם האסוציאציות" עם האיחוד, שאנחנו יודעים שנמצא מבחינתם על השולחן כבר עכשיו, יביא לפגיעה ביצוא של כ-3.5 מיליארד שקל בשנה, פגיעה בתוצר של כ-1.5  מיליארד שקל בשנה, ופיטורים של כ-1400 עובדים. 

 

שוב, כל מה שצויין פה הן רק דוגמאות, אבל אפילו הדוגמאות האלו מבטאות היקפים שיגיעו לכיס של כל אזרח ישראלי. בין אם אתם מתנגדים להסדר או תומכים בו, אתם צריכים לדעת במה מדובר. אלו היקפים שיקפיצו את המחירים, יעלו באופן דרמטי את יוקר המחיה כשגם ככה יקר פה באופן שמאיים על החברה הישראלית ומעמד הביניים הישראלי. זה יעלה את מחירי המזון, הרכב, התחבורה הציבורית, התקשורת, החשמל וכמובן יחתוך בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות וגם הבטחון. בנושא זה צריך לומר, שהיום ההוצאה הבטחונית שלנו היא כ-6% מהתמ"ג, שזה גבוה באופן משמעותי יותר מכל מדינות ה-OECD, כך שתקציבי הבטחון שלנו יצטרכו או להיחתך באופן דרמטי או לגדול באופן דרמטי כאחוז מהתמ"ג ולהעיק עוד יותר על רמת החיים של כל אזרח.  

כל מה שנבחן על ידנו מתייחס רק לאפקט הכלכלי של אירופה, אבל קשה לנו לראות מצב שבו אירופה לא תהפוך להיות הסמן הימני של שאר העולם. אם חברות סיניות או הודיות או יפניות יחשבו שבגלל ישראל הן מפסידות שווקים גדולים באירופה, הן לא יהססו לרגע להצטרף לסנקציות כדי לא להפסיד עסקים. 

הדבר העומד כרגע למול הנתונים האלה, היא העובדה הפשוטה שאנחנו עדיין לא מרגישים את זה, מה שגורם לישראלים להתעלם מן האיום הנע לכיווננו. הסיבה לכך היא ככל הנראה ההדרגתיות של התהליך. הצלחות מקומיות, כמו הפשרה שהשגנו לגבי תוכנית ה-Horizon 20/20, גורמות לאזרחים לחוש, בניגוד גמור למצב האמיתי, שהעסק נמצא בשליטה. במודלים מן העבר שבַּחָנו, ובראשם המודל הדרום אפריקאי, בלטה העובדה שהאזרחים וגם הממשלות קלטו רק באיחור ניכר מה קורה. התהליך התנהל סביבם ולכיוונם ורק בדיעבד הם יכולים היו לומר שהם הפכו למדינה מבודדת, מנודה, שמגלה יום אחד שלא מזמינים אותה לאליפות העולם בקריקט. במונחים ישראלים, במצב של פיצוץ המשא-ומתן, אנחנו בדרך לרגע שבו לא נותנים למכבי ת"א בכדורסל לשחק ביורוליג, לא מזמינים את ראש הממשלה והנשיא לדאבוס, והאייפון 6 לא מגיע לישראל. 

בשפה המקצועית זה נקרא "נקודת המפנה", ה-Tipping point. זה ביטוי שנטבע במחקר של פינמור וסיקינג מ-1998 שעסק בתהליך שבו נורמה ערכית מסויימת הופכת לכלל מחייב גלובלי. יש לא מעט דוגמאות כאלה - הדוגמא הקלאסית היא  העישון. כשכולנו גדלנו אנשים כבר ידעו – ברמה זו או אחרת - שעישון סיגריות הוא מזיק בריאותית וסביבתית, אבל זה גם היה משהו סקסי ומקובל חברתית והאמפרי בוגרט וג'יימס דין עישנו, וזה תרם לתדמית שלהם. ואז מתחיל תהליך שבו ההסברה מתגברת, והדו"חות הרפואיים מצטברים, ומובילים חברתיים מתחילים לדבר נגד העישון, התהליך מתגבש במהלך שנים אבל מבלי שאיש יידע לשים את האצבע מתי זה קרה, הגיע ה-Tipping point ומרגע מסויים ואילך ברור לכל אזרח בעולם – כולל המעשנים – שזה מנהג מגונה, ומסרטן, ומזיק ושאנשים שמעשנים עושים משהו לא חכם ולא טוב. 

הדוגמאות משתנות, אבל השלבים של המודל קבועים. זה תמיד מתחיל בארגונים לא ממשלתיים, המכונים "יזמי נורמה", מופץ בעזרתם של כמה אישים ידועים, וזה מתניע את השלב השני של התהליך שנקרא Stream of norms – אשד של נורמות, שבו מדינות מאמצות את הנורמה בקצב הולך וגובר עד להפנמה המוחלטת שלה על ידי רוב הקהילה הבינלאומית והפיכתה של הנורמה לכלל גלובלי. 

איפה אנחנו עומדים בתיאור הזה? בנקודת המפנה, כלומר בנקודת המעבר בין השלב הראשון לשני. הכיוון ברור, אבל יש לנו עדיין אפשרות לעצור את זה. אם לא נעצור את זה, יקרו סידרה של דברים שייראו לנו בהתחלה לא קשורים אחד לשני, אבל הם יתגבשו בהמשך למהלך אחד קוהרנטי שישאיר את הכלכלה הישראלית מחוץ למשחק הגלובלי ויביא לירידה חדה ברמת החיים פה. 

 

אני מכיר כמובן את הטענה האומרת שעדיף שלא נדבר על הנושא, כי זה גורם ליוזמי החרם לחשוב שהלחץ עובד עלינו, ובכך אנחנו מזמינים על עצמנו לחצים נוספים. עם כל הכבוד, זוהי טענה מיושנת של מי שאינו מכיר בכך שאנחנו חיים בעולם חדש, שקוף וחשוף, שבו הכל ידוע וכל הנתונים הכלכליים נמצאים על אותה רשת גלובלית. האירופאים והאמריקאים וה-OECD והבנק העולמי וחברות הדירוג, כולם יודעים בדיוק מי אנחנו ומה נקודות החולשה והחוזקה שלנו, בין אם נדבר על זה ובין אם לאו. הנסיון להעמיד פנים שהמציאות אינה מתרחשת באמת הוא אף פעם לא רעיון טוב.   

 

כמה ימים אחרי שהוגש לי באוצר הדו"ח המדובר של הכלכלן הראשי, בעוד כולנו מבלים לילות לבנים בנסיון לנתח את המשמעויות המדאיגות שלו, פורסם שממשלת גרמניה תַתְנֶה מענקים לחברות היי-טיק ישראליות בהכנסה של סעיף טריטוריאלי להסכמים הבילטראליים בין שתי המדינות. לפי הסעיף החדש חברות שנמצאות בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים לא יהיו זכאיות לקבל מענקים. להצעה יש משמעויות רוחב לא מעטות, כי גרמניה היא לא רק המדינה החשובה ביותר באיחוד האירופי, אלא גם נחשבה עד עכשיו למדינה שבה אנחנו נהנים מחסינות מן החרם בגלל הסיבות הידועות. 

אנחנו נלחם בהצעה הזו, אבל היא מדאיגה מעוד סיבה: היא לא הופיעה בדו"ח. היא לא הופיעה מפני שהתקיים דיון על ההחלטה בין משרד החוץ לממשלת גרמניה במשך כשנה ונדמה היה לנו שהנושא בשליטה, עד שהתברר שהוא לא. עם כל הכבוד ליכולת התכנון והניבוי שלנו, ככה זה יהיה: החרם והסנקציות יבואו בכל  פעם מחדש מהמקומות הפחות צפויים, ברגעים הפחות צפויים. זה יפגע כל פעם בעסק אחר, במגזר אחר, בענף כלכלי אחר, עד שיום אחד נסתכל אחורה ונשאל את עצמנו איך זה שלא שמנו לב שדווקא בגלל כִּתמי עברה גרמניה פגיעה יותר ממדינות אחרות לכל קמפיין שמדבר על הגנה על החלשים מפני החזקים?

 

אני רוצה להתגבר על הפיתוי המובן לדבר על האלטרנטיבה. על המשמעות הכלכלית של הסכם עם הפלשתינים. אציין רק שאמירתו של השר בנט, לפיה "מדינה פלשתינית תרסק את הכלכלה הישראלית," אינה עומדת בשום מבחן מקצועי שערכנו. למעשה, לפי הנתונים שלנו הגעה להסכם תביא לחסכון של כ-20 מיליארד שקל בשנה בתקציב המדינה ובגידול פוטנציאלי של כ-16 מיליארד שקל בשנה ביצוא הסחורות והשירותים. הסכומים האלה לא כוללים השפעות עקיפות דרמטיות על הפעילות הכלכלית כמו למשל גידול בפיריון, וההשפעה של גידול כזה על גביית המיסים.

אני לא נכנס לזה מפני שנדמה לי שכולנו שבעים לא רק מנבואות הזעם הבלתי מבוססות של הימין, אלא גם מן הדיבורים על מזרח תיכון חדש, מופלא, שבו לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. השמאל הישראלי ניסה למכור את החזון המופרך הזה במשך שנים, ותמיד הופתע מחדש לגלות שהציבור הישראלי אינטליגנטי מדי כדי לקנות אותו. זה עצוב, אבל טרור תמיד יהיה, ואנשים שמאמינים שאללה או אלוהים מדברים דרכם תמיד יהיו. מה שאני מבקש להציע פה ובמקומות אחרים, היא מדיניות מפוכחת המכילה את העובדות במקום לנסות להכפיף אותן לעמדות שנקבעו מראש.

 

השמאל הישראלי אומר לנו שאנחנו צריכים לעשות שלום בכל מחיר, הוא טועה.

הימין אומר לנו שאסור לנו לשלם שום מחיר תמורת השלום, גם הוא טועה.

המטרה שלנו, כמפלגת מרכז, אינה שלום בכל מחיר, אלא היפרדות יעילה מן הפלשתינים, תוך שמירה על האינטרסים הבטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל. כל אפשרות אחרת תוביל אותנו למדינה דו לאומית, מהלך שפירושו סוף הציונות וסופה של המדינה היהודית. 

במשך 65 שנות קיומה ישראל היתה חשופה קודם כל לאיום הבטחוני של מלחמה קונבנציונלית כוללת. האיום הזה אינו קיים עוד. ישראל היום חשופה כלכלית הרבה יותר ממה שהיא חשופה מבחינה ביטחונית. הדיון הבטחוני משכיח מאתנו לעתים את העובדה שהיכולת הצבאית שלנו אינה מטרה, היא כלי. היא כלי שאמור לאפשר לנו להגיע להסכם שיחזק את כלכלת ישראל ויבטיח את עתידה כמדינה יהודית. 

אמירתו של שר הבטחון בוגי יעלון, לפיה "האלטרנטיבה לחרם אירופאי היא רקטות משכם, מג'נין ומרמאללה, על העורף האיסטרטגי שלנו, על נמל תעופה בן גוריון," אינה עומדת במבחן העובדות. אם לא נגיע להסדר מדיני בגלל התנהלותה של ישראל, יהיו לנו גם חרם אירופאי, גם משבר כלכלי חמור, גם נסיגה למשק מבודד ומסוגר עם בריחת מוחות מסיבית של צעירים משכילים ופיטורים של עשרות אלפי עובדים כולל בתעשיות החדשנות – וגם רקטות משכם, ג'נין ורמאללה על נמל התעופה בן גוריון. 

 

ההחלטות שנקבל בחודשים הקרובים אינן נוגעות רק לנו. אלו החלטות שיעצבו את חייהם וגורלם של הילדים שלנו, ושל הילדים שלהם. זה אינו מחייב אותנו להסכים על כל דבר, אבל זה מחייב אותנו לנהל בינינו לבין עצמנו דיאלוג אמיתי, נוקב, שלא המורכב מסיסמאות אלא מעובדות, לא מפזילה לפריימריז הקרובים אלא מהסתכלות על הדורות הבאים, לא מכך שנסתיר מעצמנו את האמת, אלא מכך שנכיר במשמעותה.

תודה רבה לכם. 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ח"כ רול במצעד הגאווה בת"א: "את הכח האדיר שיש פה חייבים לנתב לכח פוליטי שינהיג את ישראל לעתיד טוב ושוויוני יותר"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת מאיר כהן, יעל גרמן, קארין אלהרר, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ', יזהר שי, איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב הרצנו הגיעו לתמוך בקהילה הלהט"בית במסגרת מצעד הגאווה שנערך בתל אביב יפו.

ח"כ רול אמר על הבמה: "אנחנו מרגישים שבשדה הפוליטי יש ניסיון לחזרה אחורה ולהחזיר אותנו לדין תורה וקיצוניים שחושבים שיהדות היא יהדות מפלגת ויהדות היא דבר מקרב ואוהב ומגשר וזו היהדות שלי. התפקיד שלנו זה להיות שגרירים בכל מקום ולתת למאבק הגאה פנים ושם. רק ככה ננצח". 

המשך לקריאה

מטה הנשים של כחול לבן הפגין נגד הפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה


מטה הנשים של כחול לבן ביחד עם ליהיא לפיד וחברי הכנסת קארין אלהרר ויוראי להב הרצנו ערך הפגנה ברחבת הבימה ובשדרות רוטשילד בתל אביב, במחאה כנגד מקרים של הדרת נשים והתבטאויות קשות של נבחרי ציבור כנגד נשים.

ח"כ אלהרר: "אם נשתוק מול המקרים האלו- מי שישלם את המחיר יהיו בנינו ובנותינו. מוכרחים להתעורר ולעצור את המצב הזה עכשיו!".

ליהיא לפיד: "המצב הזה מסוכן ואם לא נתעורר עכשיו, נקום למדינת הלכה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במצעד הגאווה: "לא נעצור עד שהקהילה הגאה תקבל כל זכות שמגיע לה"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת יאיר לפיד, עידן רול, יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ', איתן גינזבורג ואלון שוסטר לקחו חלק במצעד הגאווה שנערך בירושלים.

ח"כ לפיד: "אנחנו באנו הנה כדי להגיד שלמדינה יש כל מיני זכויות והיא לא תגיד לאף אחד בעולם איך מותר לו או אסור לו לאהוב".

יו"ר התא הגאה, ח"כ עידן רול: "כחול לבן תמשיך להיאבק עד להשגת שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד לראש הממשלה בהפגנה: "לא ניתן לך להיות ארדואן. לא ניתן לך להרוס את המדינה".


עשרות אלפי אנשים השתתפו בהפגנה שנערכה ברחבת מוזיאון תל אביב נגד יוזמות החקיקה של הקואליציה תחת הכותרת "חומת מגן לדמוקרטיה".

ח"כ יאיר לפיד תקף את כוונתיו של ראש הממשלה בנושא חוק החסינות ופסקת ההתגברות : "לא ניתן לך. לא ניתן לך להיות ארדואן. לא יהיה פה רודן טורקי. לא ניתן. לא ניתן לך להרוס את המדינה. זו גם המדינה שלנו. אנחנו לא נתינים שלך. לא ניתן לך להרוס את בית המשפט העליון. אתה לא מעל החוק". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במהלך סיור במפעל פניציה: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות"


ברקע החרם של חסידות גור על מפעל פיניציה בירוחם וסכנת הפיטורים ההמונית הקיימת במפעל הגיע חבר הכנסת יאיר לפיד, יחד עם חברי הכנסת מאיר כהן ופנינה תמנו שטה לסיור חירום במפעל.

לפיד, כהן ותמנו שטה נפגשו עם יו"ר מנכ"ל המפעל אמנון כהן שפרס בפניהם את המצב בו שורר המפעל.

לאחר מכן נערך סיור במפעל שבמהלכו אמר לפיד: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות. יש כאן ניסיון לכפות, כפייה דתית שתגרום לפיטורים של עובדים וסגירה של מפעל בישראל  באזור שגם ככה סובל ממצוקה של תעסוקה ותעשייה". 

המשך לקריאה

לפיד וגנץ הציגו את התכנית הכלכלית של כחול לבן


במסגרת מסיבת עיתונאים שערכו המועמד לראשות הממשלה מטעם כחול לבן, בני גנץ, ושותפו הבכיר, יאיר לפיד חשפו את עיקרי התוכנית הכלכלית- חברתית של כחול לבן תוך התמקדות בשלושה נושאים מרכזיים: הבריאות, החינוך והתחבורה.

גנץ: "אנחנו לא מביאים הכרזת גדולות אלא תוכניות משמעותיות שנוכל לקדם כך שנתוני המאקרו לא יעמדו לבד, אלא קודם כל טובת האזרח".

לפיד: "הממשלה בראשות נתניהו לא רואה את האזרחים ממטר.סדר העדיפויות של נתניהו הוא נתניהו. סדר העדיפויות שלנו יהיה אזרח ישראל. אנחנו נוביל לשינוי, ובעיקר נעבוד קשה בשבילכם". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן סיירו בשדרות ובעוטף עזה


ראשי רשימת כחול לבן, בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלון וגבי אשכנזי, סיירו בשדרות וביישובי עוטף עזה.
בני גנץ: "כאשר נרכיב את הממשלה נשנה את המדיניות הנרפית הזאת ונפעיל מדיניות מאוד קשוחה ונחושה. אנחנו דורשים את השקט ולא מוכנים בשום פנים ואופן להתפשר על ביטחון התושבים".
יאיר לפיד: "הרתעה משיגים בכוח ורק בכוח. הקבינט שבו שלושתנו ישבנו השיג כך הרתעה לשלוש וחצי שנים - את ההרתעה הזו אנחנו נחזיר". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן ערכו סיור בצפון


מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו סיור בצפון בו נפגשו עם חקלאים, ראשי הרשויות ולאחר מכן ביקרו בתצפית על סוריה.

יו"ר המפלגה, בני גנץ: "נמצאים לפניכם שלושה רמטכ"לים ושר לשעבר עם ניסיון מדיני - 117 שנות ניסיון ביטחוני. אנחנו נדע לטפל בכל איום בכל אחת מהזירות ככל שיידרש. נבנה קבינט מאוזן, אחראי ותקיף".

ח"כ לפיד: "חלק מהעובדה שאנחנו פה זה כדי להזכיר לעולם כולו שאנחנו את רמת הגולן לא נחזיר לעולם. לישראל יש ריבונות על רמת הגולן, ותמיד תהיה ריבונות על רמת הגולן". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד על האיחוד עם בני גנץ: "אנחנו בוחרים אחד בשני ובאזרחי ישראל"

מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות האיחוד ביניהם.

בני גנץ: "זה ערב מכונן בתולדות ישראל. את תמונת האחדות שאתם רואים על הבמה, לא ראינו בארץ עשרות שנים".

ח"כ לפיד: "יש פה הזדמנות היסטורית לשנות את כל סדר העדיפויות במדינה, ולשנות את הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשני. להזכיר לכולנו שאנחנו משפחה". 

המשך לקריאה

יש עתיד התאחדה עם מפלגת חוסן לישראל


מתוך אחריות לאומית, החליטו בני גנץ, יאיר לפיד ובוגי יעלון על הקמת רשימה מאוחדת אשר תהווה את מפלגת השלטון החדשה של ישראל.


מפלגת השלטון החדשה תעמיד נבחרת מנהיגים בטחונית וחברתית חדשה שתבטיח את בטחון המדינה, ותחבר מחדש את חלקי העם ואת החברה הישראלית המשוסעת.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך