הצטרפו אלינו!

שר האוצר,יאיר לפיד נאם הערב בכנס השנתי של לשכת יועצי המס

27 אוקטובר 2014 09:42 | יש עתיד

הדור השלישי של מעמד הביניים הישראלי,הילדים שלי ושלכם, הוא גם הדור הראשון של ישראלים ממעמד הביניים שהם עניים יותר מהוריהם. 

הם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה. הם לא גומרים את החודש, ולפעמים גם לא יודעים איך להתחיל אותו. יוקר המחיה שוחק אותם יום אחרי יום, והם חושבים פעמיים לפני כל מוצר שהם מוסיפים לעגלה בסופר. שיחת הטלפון שהכי מטלטלת אותם היא מהפקידה בבנק שמודיעה שהמינוס שוב גדל והם מותשים מהמרדף התמידי אחרי כל שקל. 

ואם לא מספיקה השחיקה היומיומית, התסכול שלהם מתעצם נוכח התחושה המוצדקת של משחק לא הוגן. משחק שאיפשר במשך שנים לקבוצות של אינטרסנטים ומיעוטים לקבל עדיפות על פניהם בחלוקת המשאבים של החברה שהישראלית, שזו דרך יפה לקרוא לזה שלקחו את כספי המיסים שהם משלמים, וחילקו אותם למי שהיה הכי קרוב לצלחת. 

זה משחק שאיפשר לשכבה דקה של טייקונים ומנהלים בכירים להתעשר באופן שאין לו שום קשר לביצועים העסקיים שלהם – הוא קשור רק למערכת הקשרים שהם פיתחו והיכולת שלהם להטות לטובתם את החוקים. 

זה משחק שבו קבוצות פוליטיות קיבלו שחרור מהחובות שיש לכל אחד מאתנו, החובה לעבוד, לשרת בצבא, להיות חלק מהחברה הישראלית. 

זה משחק שבו הממשלה לא מילאה את המחוייבות שלה להתייעל, לעשות יותר, לבחון את עצמה כל בוקר מחדש.

וכל זה על חשבונו של מעמד הביניים הישראלי הקורס, ועל חשבונם של השכבות החלשות שנלחמות לא רק בעוני, אלא גם בתחושה שלאף אחד לא אכפת.

את הדברים האלה באנו לתקן. בשביל זה חברי ואני הלכנו לפוליטיקה. הפסדנו שנה. מפני שבשנה הראשונה בתפקיד עסקנו בעיקר בסגירת הבור התקציבי שחיכה לנו. ישראל היא מדינה עם זכרון קצר, אז אני אזכיר לכם שהסיבה שהלכנו ב-2013 לבחירות, היתה מפני שהממשלה הקודמת לא היתה מוכנה או מסוגלת להעביר תקציב. היא לא ידעה ולא רצתה להתמודד עם בור של כמעט 40 מיליארד שקל שאיים להפיל לתוכו את הכלכלה הישראלית. 

אז אנחנו עשינו את זה. מפני שאחריות בעיני היא לא רק מילה. עשינו צעדים קשים, חלקם מאוד לא פופולאריים, שהכבידו על אזרחי ישראל, אבל בזכות הצעדים הללו, שנה וחצי מאוחר יותר, בקיץ האחרון, היינו יכולים גם לעמוד בהוצאות מבצע "צוק איתן" וגם להכין תקציב חדש, שמשנה את סדר העדיפויות הישראלי. לפני "צוק איתן" הגירעון בפועל עמד על 2.6% בלבד, אפילו פחות מהיעד שנקבע. המשק הישראלי היום הוא שוב חזק, כי הוא בנוי על יסודות בריאים: התעסוקה היא מהגבוהות בעולם המערבי והצמיחה ב-2015– למרות ההאטה שחווינו בחודשים האחרונים – עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מאשר רוב מדינות אירופה. וזה מה שמאפשר לנו לבנות תקציב של תקווה והבטחה. תקציב שמשנה את חוקי המשחק, ובו לראשונה, אחרי שנים ארוכות שבהן מעמד הביניים עבד בשביל המדינה, המדינה מתחילה לעבוד בשבילו. 

 

כי זה מה שעושה תקציב 2015, שעבר בממשלה ערב סוכות. הוא  הופך את המשוואה. הוא תקציב שבא לעזור לאזרחים במקום לבקש מהם עזרה.  

תקציב 2015 מגדיל את ההשקעה בחינוך ב-1.8 מיליארד שקלים, שיבואו לידי ביטוי לא רק בהמשך פרויקט הקייטנות, בתי הספר של החופש הגדול, אלא גם בהרחבתו מכיתות א' ו-ב' לכיתות ג' ו-ד'; ביישום התוכנית ללימודים בקבוצות קטנות, שפיילוט שלה ייצא בשנה הבאה לדרך, ובקידום החינוך הטכנולוגי.

תקציב 2015 הוא תקציב שמגדיל את ההשקעה בבריאות ב-3.1 מיליארד שקלים, שיאפשרו את הרחבת סל הבריאות; שישפרו את איכות הטיפול והשירות שניתנים לחולים בישראל ויקצרו את זמני ההמתנה לטיפולים רפואיים; שיביאו להוזלת ביטוחי הבריאות בישראל ויקדמו את הרפורמה בבריאות הנפש. 

תקציב 2015 הוא תקציב שמגדיל את היקף ההשקעה בבטחון האישי בכמיליארד שקלים. תסתכלו מה קורה בירושלים בשבועות האחרונים, זוהי דוגמא מובהקת, וכואבת, לזה שבלי בטחון אישי אין חיים נורמליים. במסגרת התקציב החדש אנחנו נגייס 1,100 שוטרים, כבאים וסוהרים נרחיב את מערך השיטור העירוני, שיאפשר לילדים שלנו לבלות בפארקים ובמקומות בילוי בבטחה בלי לפחד לחזור הביתה אחר רדת החשיכה. 

תקציב 2015 הוא תקציב שמגדיל את היקף ההשקעה ברווחה ב-1.7 מיליארד שקלים ומאפשר לראשונה לנקוט בפעולות ממשיות להוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני: הוא מתחיל את היישום המדורג של מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני; הוא מסייע לנו לעזור למי שעובד ולמי שרוצה לעבוד וזקוק להכשרה, וגם עוזר לכל מי שאינו מסוגל לעבוד - לקשישים ולבעלי מוגבלויות - במימוש הזכויות המגיעות להם. תקציב 2015 יוציא לדרך את תכנית "להזדקן בכבוד", יגדיל את תקציבי מענקי העבודה ויעודד עוד ועוד אנשים להיכנס למעגל העבודה; יסייע לאימהות חד-הוריות; ירחיב את יישום התכנית לבטחון תזונתי שיישומה כבר החל השנה; יתניע את תכנית "נושמים לרווחה" שתלווה משפחות נזקקות כל הדרך החוצה ממעגל העוני; וכמובן ימשיך את השינוי הגדול שחוללנו השנה בטיפול ובסיוע לניצולי השואה, שכבר מקבלים ישירות לחשבונות הבנק שלהם מענקי קיום וזכאים לתרופות בחינם ולצעדים רבים נוספים שמסייעים להם, סוף סוף, לחיות את חייהם בכבוד. 

לממשלה אין כלי מרכזי יותר ויעיל יותר מאשר התקציב כדי לבטא את סדרי העדיפויות שלה ואת סולם הערכים שלה - וזה סולם הערכים שלנו. אם תשאלו את ניסן, (אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל ניסן הוא גם רב מוסמך), הוא יגיד לכם שזה גם סולם הערכים היהודי. כי דרך התקציב נוכל לתת לילדים שלנו חינוך טוב יותר והזדמנויות שלא היו לנו. לתת להורים שלנו טיפול רפואי ואת האפשרות להזדקן בכבוד. לתת לעצמנו עוד מקומות עבודה, עוד מנועי צמיחה, עוד הזדמנות להיזכר שמדינת ישראל היא פרויקט משותף של כולנו, ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, כל מי שמוכן להטות שכם ולעזור לנו להפוך את עתידו של המקום הזה לטוב יותר. של כל מי שמסרב להישאב לשיח הציניות והייאוש, של כל מי שהתשובה לשאלה ברלין או מודיעין ברורה לו היטב. 

 

ובואו נדבר גם על משהו שאין בתקציב 2015, שנוגע ישירות בתחום העיסוק שלכם: אין בו העלאת מיסים. 

זה לא סוד שהיו לא מעט גורמים, בבנק ישראל ובמקומות אחרים, שלחצו עלינו להעלות מיסים גם השנה. זוהי עמדה מקצועית ראויה, אבל סירבתי לה, מפני שצריך לפעמים להרים את העיניים מגיליונות האקסל ולהסתכל בפריזמה רחבה על המציאות. מדינת ישראל העלתה מיסים לאזרחיה ב-2012, העלתה מיסים ב-2013, הם ישבו במקלטים ב-2014. אזרחי ישראל, והכלכלה הישראלית, זקוקים לשנת הפוגה מן המעגל הזה. שנה של אנחת רווחה. 

כי כשאתה מעלה מיסים אתה מצמצם את ההכנסה הפנויה בכיסיו המתרוקנים ממילא של מעמד הביניים הישראלי. 

כשאתה מעלה מיסים אתה מצמצם את יכולת הקניה של משקי הבית. 

כשאתה מעלה מיסים אתה פוגע ביכולת הצמיחה של המשק. 

כשאתה מעלה מיסים אתה מקטין את הגביה ובסופו של דבר מכניס פחות כסף לקופת המדינה. וכדי ליישם את כל התכניות עליהן דיברתי, צריך לעודד את הצמיחה שתכניס עוד כסף לקופת המדינה. 

אז הפעם החלטנו, לשם שינוי, לא לחפש את המקורות הכספיים הללו במקום הרגיל, מתחת לפנס, אצל מעמד הביניים הישראלי, אלא במקומות אחרים: במקום להעלות מיסים נרחיב את הגירעון באופן מדוד מידתי וסביר, נייעל את המגזר הממשלתי, ונביא כסף ממקורות אחרים כמו הקרן הקיימת לישראל, שהגיע הזמן להכפיף אותה לחוק יסודות התקציב. נגבה יותר ממשאבי הטבע כחלק ממסקנות ועדת ששינסקי 2 שפורסמו בשבוע שעבר, נמשיך את השיפור המתמשך בגביית המיסים, שבה נחלנו לא מעט הצלחות בשנה האחרונה, נמשיך בסגירת הפרצות ותכנוני המס ובמלחמה בהון השחור שאותם מובילים סגן השר מיקי לוי וראש רשות המיסים משה אשר. אבל לא נכביד שלא לצורך על מעמד הביניים הישראלי.

 

ואנחנו צריכים להמשיך לבסס ולהרחיב את מנועי הצמיחה, כי זה המפתח האמיתי להצעדתו של המשק הישראלי קדימה. אם בסיוע וקידום התפתחותם של עסקים קטנים ובינוניים ובעידוד הקמתם של נוספים; בהרחבת ההכשרות התעסוקתיות ובהכנסת אוכלוסיות חדשות לשוק העבודה; ביישום שורה של רפורמות לתעשיות החדשנות וההיי-טק; בקידום אינטנסיבי של יחסי המסחר והקשרים האקדמיים שלנו עם המזרח, בשיפור החדשנות והפריון בתעשייה הישראלית; ביישום הרפורמה בנמלים; ובשינוי שאנו עומדים להביא בחוק עידוד השקעות הון, שמצד אחד ימשוך לפה חברות גלובליות שישקיעו בישראל, ומצד שני ייסד מנגנון פיקוח על הטבות המס כדי לוודא שהן משיגות את מטרתן.

 

דרך התקציב הזה אנחנו ניאבק ביוקר המחיה בישראל, במחירי המזון ומוצרי היסוד. אנחנו שומעים את הקולות, ויש בהם מידה לא מעטה של צדק. יוקר המחיה מאיים לדרוס תחתיו את אזרחי ישראל, ואנחנו לא נשתמט מאחריותנו לטפל במחירים. כדי לחסוך לציבור כסף התקציב יתמוך בהורדת מכסים והגדלת מכסות פטורות ממכס בתחומי הבשר והחלב. הורדנו כבר מכסים ממוצרי מזון מיובאים רבים בשנה האחרונה ונמשיך לעשות זאת. נוביל הקלות ברגולציה של משרד הבריאות על יבוא מוצרים יבשים והקלות בתחום הייבוא האישי. יחד עם יישום החקיקה של רפורמת המזון של ועדת קדמי שהעברנו השנה, נוריד את הסכומים שאזרחי ישראל משלמים על מוצרי מזון באלפי שקלים בכל שנה. ואם צריך ננקוט גם בצעדים אגרסיביים של פיקוח על המחירים שלא נקטנו בהם בעבר. 

והמלחמה ביוקר המחיה לא נעצרת בתחום המזון. אנו פועלים להקמת מאות מעונות יום ברחבי הארץ, שיחסכו, מאות שקלים בכל חודש לזוגות צעירים בכל הארץ ויאפשרו לאמהות צעירות לצאת לצאת לעבודה בידיעה שלא כל מה שהן ירוויחו ילך ישר למטפלת; ההחלטה שלא להעלות את המסים על הגז ועל הפחם למשל, תוביל לכך שבינואר הקרוב שר האנרגיה סילבן שלום ואני נוכל להוזיל את תעריפי החשמל בישראל בשיעור דו-ספרתי, בין  12%-15% וגם את תעריפי המים נוזיל בלפחות 10%. אנחנו נוביל שינוי עמוק לגבי תאגידי המים מפני שהשיטה צריכה להשתנות. השינויים האלה יביאו כמובן להקלה שכל אזרח ירגיש בכיסו, אבל לא פחות מכך, זה יפחית באופן דרמטי את התשומות לתעשייה ויאפשר לה צמיחה מוגברת.

 

ובמקביל, אנחנו ממשיכים במאמץ הכולל שלנו לפתור את משבר הדיור הישראלי, האתגר הגדול ביותר שלנו, לפני שמפלצת המחירים הזו זוללת דור שלם בישראל. כולם מדברים על מע"מ אפס, וזה בסדר, והתוכנית תעבור בכנסת בתחילת המושב הקרוב, אבל מע"מ אפס היא רק נדבך אחד, ואפילו לא הגדול ביותר, בתוכנית דיור רחבה הרבה יותר, שעוסקת ברובה בהגדלת ההיצע. מלבד מע"מ-0 יש גם את מחיר מטרה, את פינוי מחנות צה"ל, את תכנית "נתיב לדירה", את הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל, הסכמי הגג שיגיעו בשנה הבאה למאה אלף יחידות דיור, את חוק הותמ"לים שהעברנו בכנסת בסוף המושב ויאפשר לנו תכנון בהליך מואץ לעשרות אלפי יחידות (רק בקבינט האחרון העברנו 30 אלף יחידות דיור לתכנון מואץ בותמ"ל), את "חוק שכירות הוגנת" שאותו נעביר במושב הקרוב ולא יאפשר הקפצות מחירים לשוכרי דירות וצעדים רבים נוספים. 

בעשור האבוד של שוק הנדל"ן, המטרה המרכזית היתה למקסם את רווחיה של המדינה. המטרה שאני מציב למשרד  היא אחרת. לי יש רק מטרה אחת: שזוג צעיר ממעמד הביניים יוכל להרשות לעצמו לרכוש דירה. וזה יהיה אפשרי. כי שינינו את ייעוד הקרקע. מדינת ישראל לא רואה יותר בקרקע מקור למקסום הכנסות המדינה אלא תשתית ציבורית שנועדה לשרת את אזרחי ישראל. היום, בפעם הראשונה, יודעים זוגות צעירים שהמדינה מוכנה להכניס את היד לכיס ולהוציא מיליארדים, העיקר להוריד את מחירי הדיור. זו בדיוק המשמעות של שינוי סדרי העדיפויות. 

והחודש, לראשונה מאז 2007, מחירי הדיור ירדו. הרפורמות שלנו מתחילות לתת אותותיהן. זה לא מספיק, זה עוד לא קרוב למספיק, אבל נמשיך לעשות כל מה שאנחנו יכולים, בכל יום, עד שזה יקרה. 

 

לפעמים קל לשכוח שכלכלה בעצם אינה עוסקת במספרים, אלא בבני האדם העומדים מאחוריהם. כשאנחנו מדברים על נתונים כלכליים שיש לפעול לפיהם אנחנו צריכים תמיד לזכור שגם פחד הוא נתון כלכלי, אי בטחון הוא נתון כלכלי, ותקווה - או היעדרה - היא הנתון הכלכלי המשמעותי מכולם. 

כי זה העקרון העומד בבסיס התקציב. זה העקרון שהבאנו למרכז העשיה של משרד האוצר: המיקוד במעמד הביניים, באדם העובד בישראל, בצורך לחזק ולהרחיב את מעמד הביניים ולתת לו יותר כלים, יותר הכנסה פנויה, יותר סיוע לו ולילדיו בדיור, ביוקר המחיה, במעבר לכלכלה של חדשנות ויצירתיות ומשק צומח, ובעיקר להבטיח לרוב הדומם - שעושה צבא, עובד, משלם מיסים ומגדל את ילדיו בישראל – שהמדינה אינה בורחת לו מבין האצבעות. המדינה הזו היא שלו, והיא חוזרת עכשיו לעבוד בשבילו. 

 

אני מודה לכם שהזמנתם אותי לכאן הערב, ובעיקר לך, ידידי ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. נדמה לי שהצלחנו יחד לפתוח ערוץ אמיתי של דיאלוג ושיתוף פעולה בין משרד האוצר לביניכם. אני מעריך ומוקיר את הערוץ הזה ואני מקווה שהוא עוד יתרחב ויתפתח. אתם האנשים שמלווים את העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ומציידים אותם בעצות ובכלים שמסייעים להם לגדול - אתם שותפים  משמעותיים של לא מעט מהלכים וצעדים שבזכותם הצלחנו להקל על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל לצמוח ולהתפתח. 

תודה רבה. 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

אושרה טרומית הצעת החוק של ח"כ קארין אלהרר שתגן על נשים מוכות במקלט מפני פיטורין

הצעת החוק מציעה להאריך את התקופה בה לא ניתן לפטר נשים הנמצאות במקלט מתקופה של 90 ימים עד לחצי שנה

המשך לקריאה

יו"ר האופוזיציה לפיד: נעלה ביום רביעי הבא הצעת חוק לפיזור הכנסת

הגיע זמן בחירות: יו"ר יש עתיד - תל"ם, ח"כ יאיר לפיד הודיע היום (שני 23.11) כי יעלה להצבעה ביום רביעי הבא לחוק לפיזור הכנסת.

המשך לקריאה

אושרה הצעת החוק של יש עתיד – תל”ם לקיצוץ 10% בשכר חברי הכנסת

הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה) של יש עתיד - תל"ם אושרה היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. יו"ר האופוזיציה לפיד שהגיש את ההצעה: "צריך להוציא את האפשרות של חברי הכנסת לקבוע את שכרם ולהעביר את ההחלטה לועדה חיצונית"

המשך לקריאה

“ראש הממשלה מנותק: יש לבטל את הפטור ממס על תחזוקת ביתו הפרטי”

בחודש יולי 2018, לאחר דיון סוער, אושרה הצעת החוק של ח”כ מיקי זוהר מהליכוד, שנועדה לפטור את ראש הממשלה מתשלום מס על הוצאותיו הפרטיות, בכלל זה ביתו הפרטי בקיסריה. הצעת חוק חדשה של ח”כ מיקי לוי (יש עתיד – תל”ם) מבקשת לבטל את הפטור. משמעות הפטור היא שהציבור משלם לא רק את הוצאותיו הפרטיות של ראש הממשלה באופן ישיר, ישנו גם הפסד עקיף דרך אבדן הכנסות המיסוי לקופת המדינה, משום שעל פי החוק שאושר נתניהו אינו צריך לשלם מס על הוצאותיו הפרטיות. החוק, יש לציין, חל לא רק בזמן כהונתו של רוה”מ, אלא גם 5 שנים לאחר פרישתו מהתפקיד

המשך לקריאה

"הטפסים הרשמיים של המדינה צריכים להכיר במציאות: בישראל יש סוגים שונים של משפחות"

שינויים שחלו בהרכב התא המשפחתי בישראל, לצד הכרת הרשות בזכות האדם לחיי משפחה בהתאם לאמונתו ובחירתו, מחייבים את התאמת הניירת הרשמית שהייתה נהוגה עד כה, ואשר עוצבה על פי מודלים חברתיים - משפחתיים מיושנים, למגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. כך טוען ח"כ יוראי להב הרצנו מ"יש עתיד - תל"ם" שיגיש מחר את הצעת החוק שלו לשינוי הטפסים הרשמיים של המדינה, כך שיכילו את הכינויים הניטראליים "הורה 1" ו"הורה 2" במקום כינויים תלויי מגדר

המשך לקריאה

איפה הכסף? נעזור לך למצוא

אזרחים שזכאים למענק ופיצוי מהמדינה נתקלים בבירוקרטיה מסורבלת ומידע חסר על זכויותיהם.
השבוע פתחנו מרכז פניות עבורכם. מערך מתנדבים עם יועצים פרלמנטרים וחברי כנסת מחכים לפניות ויעשו הכל כדי לסייע לכם לממש את זכויותיכם.
השירות בחינם ובשמחה.

המשך לקריאה

ח"כ יוראי להב הרצנו יוזם תכנית סיוע לסטודנטים

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

תכנית 6 הנקודות של יש עתיד תל״ם

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך