סליחה שפישלתי

12 מאי 2012 10:00 | יאיר לפיד

לא נעים לי מהילדים.

אני מסתכל עליהם ומרגיש שהם מאוכזבים ממני. הם מכחישים כמובן, כי הם רוצים את האוטו ביום שישי, אבל כולנו יודעים שפישלתי. 
לא נעים לי מהם מפני שאני שייך לדור הראשון של הישראלים שעומד להעביר לילדיו מדינה פחות טובה מזו שקיבל לידיו. 
 
מאה-שלושים שנה עברו מאז החלו היהודים את שיבת ציון, וכל דור הצליח לשפר את המדינה עוד קצת לפני שהעביר אותה הלאה. היו כמובן קשיים ומלחמות ומריבות, אבל המגמה היתה ברורה. המדינה התקדמה כמו חרגול - בקפיצות. כל דור והקפיצה שלו. ודווקא במשמרת שלי, בפעם הראשונה, היא זוחלת אחורה.
 
אני מסתכל על המדינה שילדַי גדלים בתוכה, ומנסה להשוות אותה למדינה בה אני גדלתי. זוהי אינה בחינה נוסטלגית. ההתרפקות על העבר היא בעיני עיסוק משעמם, ואין שום דבר מחמם-לב בעובדה שההורים שלי העניקו לי מדינה טובה יותר מזו שאני מעניק לילדים שלי. אם כבר, זוהי סיבה למבוכה: אם היה פה טוב כשגדלתי זה לא היה בזכותי, בעוד שאם רע פה היום זה בהחלט באשמתי. 
 
ליאור בן 15 וחצי. כשאני הייתי בגילו, החינוך בישראל היה מהטובים בעולם (למרות שאני באופן אישי עשיתי לא מעט כדי להוריד את הממוצע). איתי בשכבה למד אלוף העולם במתמטיקה. הוא זכה באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית לנוער, וחבר אחר זכה במקום השלישי. שמחנו, אבל אף אחד לא הופתע במיוחד, הרי ידענו שהחינוך פה מצויין. 
 
יואב בן 23. כשאני הייתי בגילו מערכת הבריאות הציבורית בישראל נחשבה לטובה ביותר בעולם. כל אזרח קיבל טיפול רפואי הולם, האחיות קיבלו שכר הוגן והרופאים שלנו היו מבוקשים בכל בתי החולים הכי יוקרתיים בארה"ב ובאירופה. למרות הפיתוי, הם סירבו לכל ההצעות, כי הם הרגישו שהם חלק ממערכת מנצחת שעושה שינוי אמיתי.
 
יעלי בת 14 וקצת. כשאני הייתי בגילה השלטון בדיוק התחלף והוקמה ממשלתו של מנחם בגין. בחירתו עוררה חרדה גדולה בקרב אנשי המשטר-הישן, אולם עד מהרה התברר שבגין הוא מגדולי המנהיגים שהיו לנו. הוא עזר להשיב את כבודם הרמוס של בני עדות המזרח, הוביל מהפך כלכלי, כרת שלום עם מצרים, ועשה כל זאת בצניעות כמעט סגפנית ותוך הקפדה מוחלטת על שלטון החוק. כשנפטר הסתכם רכושו בדירת 2.5 חדרים בדמי מפתח.
 
האחיינית שלי, נוגה, היא בת 13. כשאני הייתי בגילה היו רק כמה מאות חרדים שנהנו מפטור מגיוס בשל "תורתו אמנותו", והאחרים הניחו – כמובן מאליו – שעליהם לעבוד לפרנסתם. בשטחים פונו המאחזים הלא-חוקיים הראשונים בידי המדינה באדיבות אבל בתקיפות (וגם ביעילות). בשבתות היינו נוסעים לטייל בשכם וברמאללה, או לפחות משוטטים בסמטאות העיר העתיקה וקונים מזכרות טיפשיות מהמוכרים החייכניים. קרוב לודאי שגחלי האסון כבר רחשו מלמטה, אבל אז עוד ניתן היה להשתלט עליהם אילו מישהו טרח לחשוב על זה. 
גדלתי באחת המדינות האהודות בתבל, אם לא האהודה ביותר. כולם, מוושינגטון עד טימבקטו, ידעו שיש לנו את הצבא הטוב ביותר בעולם, הבינו את הצידוק המוסרי לקיומנו (אז עוד זכרו את השואה אפילו בסקנדינביה ובאקדמיה הבריטית), וגם מאוד התרשמו מזה שהמצאנו את הטפטפות. מדינת ישראל לא רק היתה נס, היא גם נחשבה לנס.
 
היום אנחנו מתלוננים כל הזמן על מה שאומרים עלינו בחו"ל, אבל האם טרחנו לעצור ולהקשיב למה שאנחנו אומרים על עצמנו? אין שום מקום בעולם שבו השיח הציבורי הוא מגעיל יותר, זלזלני, ציני ותוקפני יותר מאשר בישראל. את הדברים שיהודים אומרים פה אחד על השני בכל יום שום גוי לא היה מעז לומר או לכתוב. אם מישהו חושב ששני הדברים לא קשורים, הוא בעצמו לא קשור.
אני בן 47. למרות השערות הלבנות, זה לא בדיוק קשיש. נכון שלא היה אינטרנט כשגדלתי, אבל האדם כבר הגיע לירח וצביקה פיק כבר היה מפורסם. ובכל זאת, בכל התחומים החשובים באמת – חינוך, בריאות, דת-ומדינה, פערים חברתיים, מעמדנו הבינלאומי והתקווה שיהיה פה שלום פעם – הצלחנו להתרסק תוך דור אחד.
 
אני מסתכל על שולחן השבת שלנו, שסביבו יושבים האנשים האהובים עלי ביותר עלי-אדמות, ומנסה להבין איך פישלתי ככה. לא רק שאיני יודע מאיפה להתחיל את התיקון, אני אפילו לא בטוח מתי הכל התקלקל. יש כמובן פיתוי להאשים בנפילה כל מני אנשים שקוראים להם ברק או נתניהו, אבל הרי גם זה חלק מההתרסקות: הקלות שבה התרגלנו להאשים אחרים בצרות שלנו.
 
פעם בכמה זמן אני קורא משאל בתקשורת על מצב הנוער, שעוסק בשאלה אם הוא מדרדר. אני מקווה שלא יעשו משאל הפוך: שאיש לא ינסה לשאול את הנוער מה הוא חושב עלינו, בני דור-הביניים הישראלי. הדור שהחליף את אהבת הארץ בחוקים גזעניים מחפירים, את האחריות השלטונית במשחקים קואליציוניים, את התרומה לקהילה במירוץ קפיטליסטי חזירי, את מסורת ישראל במסחטת כספים, את הסובלנות בין המגזרים השונים לתחרות משיכת חבל שיש בה תמיד רק מפסידים.
 
אני מתנצל ילדים, פישלתי. מצד שני יש לי גם משהו חיובי לומר לכם:
מכאן אפשר רק לעלות.

 

 

פורסם בידיעות אחרונות

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ממשלת ישראל תתנצלי

ראש האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד: ״לפני שהממשלה הזאת דורשת עוד מאה ימים היא צריכה לבקש סליחה מאזרחי ישראל״.

המשך לקריאה

שמונת הצעדים של ״יש עתיד״ למלחמה בקורונה

קודם כל מקים ממשלה אחרת. 18 שרים. יעילה, חסכונית, ממוקדת מטרה. בלי שר לענייני מים ובלי חליפי. קבינט קורונה של ארבעה שרים: ראש ממשלה, אוצר, בטחון, בריאות. זה נקרא צוות, והדבר הכי חשוב במצבי חירום הוא עבודת צוות. אחר כך הייתי עושה שמונה צעדים:

המשך לקריאה

ראש האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד בנאום סיעה

אנחנו המדינה היחידה בעולם שהגיעה לגל השני מוכנה עוד פחות טוב מהגל הראשון. נתניהו נכשל. ממשלת המנותקים לא מתפקדת.

המשך לקריאה

תגובת יו״ר יש עתיד-תלם להקמת ממשלת נתניהו החמישית

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת הדגלים השחורים בכיכר רבין

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת העצמאים בירושלים

יו״ר יש עתיד-תל״ם, יאיר לפיד: באתי לתמוך הבוקר בהפגנת ארגוני העצמאים מול הכנסת. הם לא שמרו על 2 מטר מרחק, אבל בשביל העצמאים אני מוכן לקחת את הסיכון. הם כועסים, הם צועקים, הם צודקים.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך