סוגרים עיתון

24 ספטמבר 2012 10:54 | יש עתיד

"אני חושב שהייתי עתונאי טוב," אומר לי גפן.

המילים נתלות לרגע עם רגל אחת באוויר כמו היו הכבש השבעה-עשר ומסרבות להיעלם מן החדר.

יונתן גפן, בעל הטור הוותיק ביותר בעתונות העברית, האיש שראיתי אותו כבר כותב בכל מצב - שיכור כלוט בלונדון הסגרירית, הלום אהבה נכזבת בניו יורק, דפוק וזרוק מפריז ועד הר מירון; האיש שהמציא את המחאה הרבה לפני כל הדפניות והסתוויות והיה חברתי עוד לפני שהיה לזה חבר'ה; האיש שירה לעברנו שורות בלתי נשכחות מבין השוחות של "קפה מיכל" עם מלצרית שעונה על זרועו הכותבת ועורך היסטרי שצווח מהבאר שהדד-ליין כבר נגמר; האיש שהעברית שלו תיווכה בין לאה גולדברג לבוב דילן וכולנו - כל מחזיק מקלדת ועכבר מדפסת - רצה להיות כמוהו, יושב בגיל 65 בסלון שלו במושב בית יצחק בואכה עמק חפר, במקום שבו ריח הגויאבות הוא חלק משכבת האוזון, מסתכל מהורהר לתוך הקפה שלו ושואל את עצמו איזה עתונאי הוא היה? 

אחי יונתן, היית הכי טוב. זו לא אשמתך שהעסק מתפורר סביבך.

היינו מוכנים כנראה, כולנו, כל אבירי שולחן הפורמייקה המתקלף, למותה של העתונות המסורתית. זה אינו סיפור חדש. מבטיחים לנו את מותה כבר עשרים שנה, מאז שהאינטרנט פלש לחיינו. ייתכן שאיש אינו אשם. במדינה קטנה כמו ישראל אין מודל כלכלי שיכול לפרנס ארבעה עתונים יומיים גדולים, שני ערוצים מסחריים ושלושה אתרי תוכן מרכזיים. מישהו צריך היה למות.

מה שלא היינו מוכנים לו הוא האדישות המוחלטת, המשועממת, המלווה את שקיעתה של הספינה.

לפני חודש יונתן פרסם, לראשונה בחייו, שליש טור. 300 מילה במקום ה-900 הרגילות. במקום 600 המילים החסרות היה על הדף כתם לבן וגדול, ויונתן הסביר לקוראיו שהוא קיבל החודש רק שליש משכורת, אז החליט לפרסם רק שליש טקסט. לפי התגובות, הקוראים חשבו שזה משעשע. בעיני אין שום דבר משעשע באדם שאינו מקבל שני שליש מהמשכורת שלו.

הוא לא היחיד כמובן. ב"מעריב" עובדים היום כאלפיים בני אדם - פי ארבעה עובדים מאשר ב"פניציה", פי שמונה מאשר ב"פרי הגליל" - מי שאומר "מגיע להם" אינו רק חסר שכל, הוא גם חסר לב.

"תגיד," אומר אחי יונתן, "שמעת על זה שלא הפקידו לנו את הפנסיה? אתה יודע על זה משהו?"

לא אני אומר, איפשהו בשנות התשעים, החלטתי שאני לא סומך על אף אחד ויצאתי מההסכם הקיבוצי... אני עוצר באמצע המשפט כי לא בא לי לשאול אותו למה הוא דווקא כן סמך עליהם.

יונתן לא אומר כלום.

אני יודע שאתם שונאים את התקשורת. את יהירותה, את שמאלניותה, את צעקנותה ורישעותה הצהובה. אני יודע שנדמה לכם שחייכם יהיו טובים יותר בלעדיה, אבל האם מלבד השמחה-לאיד - שהיא תמיד השמחה הישראלית הכי אמיתית - אתם באמת מעדיפים את זה ככה?

האם ניסיתם ברצינות לשאול את עצמכם איך יראה העולם בלי עתונות מיומנת, בלתי-תלויה, שלא דופקת חשבון לאף אחד? רוב אזרחי ישראל הרי מעולם לא חיו במדינה שבה אין חופש ביטוי. הוא נראה להם כל כך טבעי שהם אפילו לא מסוגלים לדמיין את החיים בלעדיו.

או שאולי זה אפילו יותר גרוע, והם כן מסוגלים. נדמה להם שאם יהיה פה קצת פחות תקשורת הרעש ייפסק. החיים יהיו טובים, שלווים ומאושרים ובורים גמורים. "עזבו אותנו," הם אומרים, "נמאס כבר לשמוע שהכל פה חרא."

אז אם אנחנו כבר מדברים לא יפה, תרשו לי להזכיר לכם שהחרא האמיתי הוא זה שאתה לא שומע עליו. כי בעולם בלי תקשורת חופשית חזקה, חסרת פחד ונשכנית, אתם תגלו די מהר שהכי רע זה שהשאירו אתכם לבד.

כי אם אתה פקיד במשרד ממשלתי שהתגלגלו לידיו מסמכים המוכיחים שסגן השר מועל בכספי הציבור ומעביר תקציבים לחברי מרכז המפלגה ללא אישור - לא יהיה לך למי לפנות.

אם את חיילת שהוטרדה מינית בידי המפקד שלה ואת רואה שהמשטרה הצבאית מורחת את החקירה  - לא יהיה לך למי לפנות.

אם אתה יושב בליל הבחירות בעיר קטנה ורואה שמישהו פותח את הקלפי, מוציא את הפתקים של המפלגה שלך וזורק אותם לפח - לא יהיה לך למי לפנות.

אם אתה תובע את סגן ראש העיר בבית המשפט מפני שהוא נתן לך סטירת לחי בזמן שהתווכחתם על חניה והמשפט נכנס לשנתו הרביעית והסוף אינו נראה באופק - לא יהיה לך למי לפנות.

אם שר הפנים הצעיר והמוכשר שלך מקבל שוחד - לא יהיה לך למי לפנות.

אם ראש הממשלה שלך מחזיק חשבון דולרים בלתי חוקי - לא יהיה לך למי לפנות.

אם יש לך ביד מסמך המוכיח ששר הבטחון ממשיך לקבל כסף מחברות זרות - לא יהיה לך למי לפנות.

למשטרה אין כוח אדם וגם לא כוח אליכם, והאינטרנט בטח לא הולך לעשות בשבילכם את כל העבודה הזאת - הוא זול מדי, מהיר מדי, ואין לו את הרקע המשפטי והכלכלי הדרוש. כדי שיהיה לכם למי לפנות צריכה להתקיים עתונות מיומנת ורצוי גם ממומנת, שיודעת להכנס עם הראש בקיר.

התלונה, אגב, אינה מופנית רק אל הקוראים שהפסיקו לקרוא, אלא גם כלפי העתונות עצמה. כשהיא מנסה להיות צהובה ורעשנית ומהירה, אין שום סיבה לצרוך אותה. את זה האינטרנט עושה טוב פי אלף. הפתרון הוא דווקא להעמיק, דווקא להאריך, דווקא לעשות תחקירים, דווקא לזכור שהיתרון הגדול שלה הוא הקפדנות והעומק ויכולת הכתיבה והנשימה הארוכה.

אני, אגב, לא דואג לאחי יונתן. הוא יכול להמציא את עצמו מחדש כמו שעשה כבר לא פעם - על הבמה, או על המסך, או שאולי יהיה לו בלוג - הבלוגפן. אני דואג לאלה שאין להם ללכת, מאיפה לשלם משכנתא, מה לעשות עם הגן של הילדים.

אני דואג לנו. לעולמנו, לחיינו, לדמוקרטיה שלנו, לעובדה שיש פה דור שלם שלא לימדו אותו שחופש הביטוי נועד בדיוק לדברים המעצבנים שאנחנו לא רוצים לשמוע.

ואני מודאג מזה שאתם כנראה ממש לא מודאגים. מהעובדה שאנחנו חיים במציאות שבה איש לא קם להגן על העתון בגלל שהוא מפעל במצוקה, ואיש לא קם להגן על מפעל במצוקה רק בגלל שהוא עתון.

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

שמונת הצעדים של ״יש בעתיד״ למלחמה בקורונה

קודם כל מקים ממשלה אחרת. 18 שרים. יעילה, חסכונית, ממוקדת מטרה. בלי שר לענייני מים ובלי חליפי. קבינט קורונה של ארבעה שרים: ראש ממשלה, אוצר, בטחון, בריאות. זה נקרא צוות, והדבר הכי חשוב במצבי חירום הוא עבודת צוות. אחר כך הייתי עושה שמונה צעדים:

המשך לקריאה

ראש האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד בנאום סיעה

אנחנו המדינה היחידה בעולם שהגיעה לגל השני מוכנה עוד פחות טוב מהגל הראשון. נתניהו נכשל. ממשלת המנותקים לא מתפקדת.

המשך לקריאה

תגובת יו״ר יש עתיד-תלם להקמת ממשלת נתניהו החמישית

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת הדגלים השחורים בכיכר רבין

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת העצמאים בירושלים

יו״ר יש עתיד-תל״ם, יאיר לפיד: באתי לתמוך הבוקר בהפגנת ארגוני העצמאים מול הכנסת. הם לא שמרו על 2 מטר מרחק, אבל בשביל העצמאים אני מוכן לקחת את הסיכון. הם כועסים, הם צועקים, הם צודקים.

המשך לקריאה

אנחנו נעמוד בזה

הקורונה לא תכניע אותנו, כי אי אפשר להכניע אותנו. ניסו לא פעם. תמיד עמדנו בזה. התפקיד שלנו הוא להזכיר לישראלים שאותם דברים שמפחידים אותנו - גם יכולים לעורר בנו השראה. לזכור שתמיד יש לנו ברירה: להתייצב מול זה ביחד, או ליפול כל אחד לחוד. אנחנו בוחרים להלחם במגיפה ביחד. יהודים וערבים, חרדים וחילונים, קואליציה ואופוזיציה. הקורונה לא מבדילה בינינו. במאבק נגדה גם אנחנו לא נבדיל בינינו.

המשך לקריאה

תוכנית יש עתיד-תל"ם לחילוץ הכלכלה הישראלית

ח״כ לפיד: ״זו תכנית דו שלבית לחילוץ מיידי של הכלכלה מהקפאון, הצלת העסקים הקטנים והבינוניים שנזנחו בידי הממשלה וסיוע לחברות גדולות״.

המשך לקריאה

כמה עולה מצפון?

הנה מה שאמר אתמול בראיון שר הבטחון כששאלו אותו על האפשרות שתקום ממשלה של יותר מ-30 שרים: "צריך לחלק עוד תיקים. זה לא יפה, אבל זו המציאות הפוליטית. אם זה קונה עוד שנה או שנתיים, מוטב שכך. מוטב שיהיו לנו כמה שרים בלי תיק אם זה יקנה לנו עוד שנתיים של יציבות."

המשך לקריאה

ברוכה הבאה ח״כ ע'דיר כמאל מריח

יו״ר יש עתיד, ח״כ יאיר לפיד:
״גאה ומאושר לקבל אלינו את ח"כ ע'דיר כמאל מריח. גאה בה שלא ויתרה על ערכיה תמורת שום תפקיד בעולם. נלחם ביחד איתה לטובת כל אזרחי ישראל. ברוכה הבאה״.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך