המצע המלא

ממשל ומשילות


 

מפלגת 'יש עתיד' שמה לה למטרה לעצור את בזבוז כספי הציבור על ממשלות מנופחות ובלתי יעילות, ולהגביר את איכותו ויעילותו של המגזר הציבורי, כדי לסייע בשיפור תפקוד הממשלה ובשיפור השירות לאזרח.
 

בבחירות לכנסת ה-19 הבטחנו לצמצם את גודל הממשלה, להעלות את אחוז החסימה, ולקדם אי אמון קונסטרוקטיבי להגברת יכולת המשילות של הממשלה. שנה לאחר הבחירות – חוק המשילות שהעברנו הביא הבטחות אלה לכדי מימוש.
 

הרפורמה במשילות שהעברנו מאפשרת לכולנו לקבל ממשלות מתפקדות יותר, חסכוניות יותר ויעילות יותר. החוק מגביל את גודל הממשלה ל-18 שרים בלבד, ולכל היותר 4 סגני שרים. בנוסף, הרפורמה אוסרת מינוי שרים בלי תיק, ולמעשה מבטלת את קיומו של המוסד. ממשלות כאלה יהיו יעילות יותר, ממשלות שעיקרן עבודה ולא כיבודים ולשכות. הממשלה ה-32 (הושבעה ב-2009) מנתה בשיאה 30 שרים ועוד 9 סגני שרים והייתה הגדולה בהיסטוריה. כיהנו בה 6 שרים בלי תיק.
 

הגדלנו באופן משמעותי את אחוז החסימה, מה שימנע ממפלגות זעירות וקיצוניות – מימין ומשמאל - להיכנס לכנסת, להפוך ללשון מאזניים ולהפעיל סחטנות כלפי הרוב שנאלץ להיכנע להן מחוסר ברירה.
 

באמצעות החוק הפכנו את הפלת הממשלה באמצעות הצבעת אי-אמון לקשה הרבה יותר, כדי שממשלות ימשלו ארבע שנים מלאות בלי שכל הזמן יסחטו אותן ויאיימו עליהן, וכדי שיוכלו להתחיל מהלכים ולסיים אותם.
 

עד לחקיקת החוק, התחלפו כאן 14 שרי חינוך ב-7 שנים ועשרה שרי רווחה מאז שנת 2000. במקום פרויקטים של כמה חודשים שמשיגים רק כותרות, ממשלות יציבות יוכלו לתכנן תכניות ארוכות טווח וליישם אותן.
 

אנו מאמינים שיש לקדם צעדים נוספים בתחום המשילות, אשר יגבירו את יציבות הממשל בישראל וימנעו קיום בחירות תכופות שמפסיקות את העבודה בשיאה, מעמיסות עלויות משמעותיות על המשק ועוצרות את ההמשכיות ואת התנהלותה האפקטיבית והתקינה של המדינה במרווחי זמן קצרים. כפי שהובלנו את התיקון לחוק אשר מחייב הפלת ממשלה בהנהגת אי אמון קונסטרוקטיבי מלא וכינון ממשלה חלופית בהרכבה הקיים של הכנסת, כך נוביל את התיקון לחוק המאפשר את פיזור הכנסת אך ורק על ידי ראש הממשלה כנהוג במרבית הדמוקרטיות המערביות היציבות וביטול ההסדר הנדיר של פיזור עצמי.

 

צמצום גודל הממשלה

ממשלה צרה ובה 18 שרים בלבד

החוק החדש מגביל את מספר השרים ל-18 בלבד, ואת מספר סגני השרים ל-4 לכל היותר. כך הבטחנו את קיומן של ממשלות רזות, יעילות וחסכוניות.
 

בממשלות קודמות כיהנו יותר מ-30 שרים וסגני שרים, כך שבפועל, כרבע מחברי הכנסת כיהנו במקביל גם כחברי ממשלה. בממשלה ה-32 (2009-2013) הגיע המספר לשיא של 39 שרים וסגני שרים. מצב זה גרם לבעיית משילות כפולה - פגיעה בעבודת הממשלה, שאינה יכולה להתנהל ביעילות עם מספר שרים וסגני שרים כה גדול, וכן פגיעה משמעותית בעבודת הכנסת, נוכח האיסור על שר או סגן שר למלא תפקידים פרלמנטריים, כמו חברות בוועדות הכנסת.
 

החוק שיזמה 'יש עתיד' מגביל את מספר השרים ל-18, ואת מספר סגני השרים ל-4. ההגבלה הזו תביא לממשלות רזות, חסכוניות ויעילות יותר, ולחיסכון כספי של כ-170 מיליון שקלים בקדנציה מלאה.



ביטול מוסד ”שר בלי תיק“

תופעת ה"שרים בלי תיק" היא תופעה מגונה ובלתי מוסרית, שגורמת לממשלה לבזבז מאות מיליוני שקלים על כיבודים ותפקידים שאינם נחוצים. מפלגת 'יש עתיד' הביאה לביטול מוסד מושחת זה.
 

"שר בלי תיק" הוא שר שיש לו לשכה, ויועצים ועוזרים, ונהג, ורכב. רק שאין בו צורך ואין לו עבודה. הוא תופס מקום בממשלה, מכביד על התנהלותה התקינה וגורר בזבוז עצום של כספי ציבור. העלות השנתית עבור כל שר שכזה היא כ- 3.5 מיליון שקלים ו-14 מיליון שקלים בקדנציה מלאה. בזכות אישור חוק המשילות, לא יהיו יותר שרים מיותרים בלי תיק בממשלה.
 

בממשלות קודמות היקף תופעה בזבזנית זו היה רחב. בממשלה ה-32 היו 6 שרים בלי תיק, 7 בממשלה שקדמה לה ו-9 בממשלה ה-29. החוק החדש מבטל את האפשרות למנות שר בלי תיק ובלי צורך.

 

 

חיזוק המשילות

העלאת אחוז החסימה

בכדי לעודד קיומן של מסגרות פוליטיות הביאה הרפורמה במשילות להעלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3.25% מכלל הקולות הכשרים בבחירות לכנסת.
 

אחוז החסימה בישראל נמוך יחסית לעולם. הוא מאפשר למפלגות קטנטנות לקבל כוח בלתי פרופורציונאלי לגודלן האמיתי, ויוצר מערכת פוליטית משוסעת, שמובילה להקצנה ולבידול. מפלגות קטנות, שמתמודדת על אותו קהל בוחרים, נוטות להתחרות זו בזו ולהקצין את עמדותיהן בכדי לבדל את עצמן זו מזו. מיום הקמת הכנסת, מעולם לא היו בה פחות מעשר מפלגות, ובדרך כלל הרבה יותר. 
 

מצב זה, בו רסיסי מפלגות מתחרים ביניהם על ליבו של אותו ציבור, גורם במקרים רבים להקצנה, למאבקים פנימיים, לראייה לא ממלכתית של תפקידי הכנסת והממשלה, ויש לו חלק בהקמתן של ממשלות רחבות ובזבזניות בשל הצורך לחלק נתחי שלטון למפלגות רבות. העלאת אחוז החסימה תסייע בצמצום תופעה זו.
 

חוק המשילות מעלה את אחוז החסימה בצורה שקולה ומדודה, באופן שמבטיח איזון בין הצורך בייצוגיות לבין יכולת המשילות.


אי אמון קונסטרוקטיבי

בתקנון הכנסת קבוע מוסד האי-אמון, המקנה לסיעות האופוזיציה יכולת להביע את אי אמונן בממשלה ולנסות להפילה. הדיון, המתקיים על בסיס שבועי, הפך לזירת התגוששות מיותמת, שכן אפילו חברי האופוזיציה המגישים את ההצעות לדיון, נעדרים ממנו תדיר.
 

על פי התיקון לחוק שהובלנו, מגישי אי האמון יצטרכו להציג אופציה לממשלה חלופית שתזכה לאמון הכנסת באותה הצבעה ממש. במקרה שבו לא תביע הכנסת אמון בממשלה החדשה, תמשיך הממשלה הקודמת לכהן בתפקידה ולא יתקיימו בחירות חדשות.
 

צעד זה יצמצם את האפשרות לקיום בחירות שלא במועדן כתוצאה מתרגילים פוליטיים וניסיונות לסחטנות פוליטית, וימנע הדחה של ממשלה, אלא אם כן ישנה חלופה ריאלית וממשית. במקביל יהפוך את כלי הצעת אי האמון לאפקטיבי יותר.
 

כך קטנה האפשרות לבחירות שלא במועדן כתוצאה מתרגילים פוליטיים וניסיונות לסחטנות פוליטית, וימנע הדחה של ממשלה. זאת אלא אם כן ישנה חלופה ריאלית וממשית בכנסת המכהנת. במקביל, החוק מגביר את האפקטיביות של הצעת אי האמון.

 

יודגש כי שינוי זה אינו פוגע ביכולתה של האופוזיציה להביא לפיזור הכנסת באמצעות העברת חוק לפיזורה, אשר מביא להקדמת הבחירות. בכך נשמר האיזון בין ההכרח לשמר את יכולת המשילות לבין יכולתה של האופוזיציה למלא את תפקידה כראוי.


 

כתיבת חוקה לישראל

מפלגת 'יש עתיד' תרכיב צוות של אנשי רוח ומשפט ישראלים, שיכתוב הצעת חוקה לישראל, אשר תובא בפני הכנסת ובפני הציבור. מדינת מהגרים מגוונת כמו ישראל זקוקה לחוקה כדי שתוכל להתכנס סביבה. התפישות הרב-תרבותיות שפשטו בישראל בשנים האחרונות מונעות מכלל החברה הישראלית להתייצב מאחורי אתוס מחייב, אשר בלעדיו אין לנו קיום משותף.
 

הכרזת העצמאות תהווה את פרק המבוא לחוקה ותהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה. החוקה עצמה, שתיכתב ברוח הכרזת העצמאות - לאור חזונם של נביאי ישראל מחד ומתוך תפישות ליברליות בנות-זמננו מאידך - תגדיר את מושגי היסוד הישראלים ותתמודד בכנות ובאומץ עם המורכבויות הטמונות בשאלות "דת ומדינה", עם המתח הקיים בין הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית לבין הגדרתה כמדינה דמוקרטית, עם היחס למיעוטים ועם האיזון הנדרש בין החופש הנתון לכל אדם לחיות את חייו לבין מחויבותו לקהילה ולכלל.

 

הגבלת משך כהונת ראש ממשלה

כפי שקיימת הגבלת משך כהונה לכל ראש מערכת ממלכתית אחרת : נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, רמטכ"ל, ראשי שרותי המודיעין – כך ישנה חשיבות להגבלת משך כהונתו גם של ראש הממשלה, לתקופה שלא תעלה על שתי קדנציות מלאות או על שמונה שנים ברציפות.
 

כאשר אדם מסוים עומד בראש מערכת זמן רב מדי, הדבר עלול להביא להתנוונות ולקיבעון מערכתי ולגרום להשלכות שליליות על תפקודה של המערכת כולה.
 

מן הראוי שבמערכת דמוקרטית לא ייווצר מצב בו השלטון נמצא במשך שנים רבות מדי בידי אדם מסוים אחד.
 

הגבלת משך תקופת הכהונה של ראש-ממשלה אינה פוגעת באפשרות שמפלגה מסוימת תהיה מפלגת השלטון לזמן בלתי מוגבל כל עוד זהו רצון הבוחר. 

 

חיזוק ושיפור המגזר הציבורי ותפקוד הממשלה

המגזר הציבורי בישראל, הכולל את משרדי הממשלה, את הרשויות המקומיות, את החברות הממשלתיות וגופי סמך רבים נוספים, מתאפיין, למרות מרכזיותו וחשיבותו, ביעילות נמוכה, בחולשה ביורוקרטית וביכולות ביצוע נמוכות.
 

המגזר הציבורי בישראל פועל בשיטות מיושנות, סובל מסטגנציה ארגונית ואנושית, לוקה בהיעדר חדשנות ויצירתיות, מתקשה ביצירת שיתופי פעולה – ובמידה רבה דרכי פעולתו אנכרוניסטיות ולא יעילות.
 

חולשתו המתמשכת של המגזר הציבורי מונעת ממנו להגיב כראוי למגמות המתהוות במשק ובכלכלה העולמית, לבצע ולהוביל רפורמות ושינויים נדרשים ולקדם פרויקטים ומיזמים לאומיים הנדרשים לשימור ישראל בחזית המדינות המפותחות. לכן תפקודו של הממשל והמגזר הציבורי מסיג לאחור את איכותם של השירותים החברתיים בישראל ומבטא רמה נמוכה של זמינות, של נגישות ושל שירות לאזרח.
 

מספר ניסיונות שנעשו במשך השנים מצד הממשלות לקדם רפורמה בשירות הציבורי הביאו להצלחות נקודתיות בלבד ולא יצרו את השינוי המקיף והעמוק הנדרש. 'יש עתיד' תפעל להעמדת טיובו ושיפורו של המגזר הציבורי במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי. מגזר ציבורי איכותי ואפקטיבי, הפועל באופן מקצועי ומכוון לציבור הינו צו השעה.


העצמת ההון האנושי בשירות הציבורי

המרכיב החיוני בהבראת המגזר הציבורי הינו בראש ובראשונה ההון האנושי, משרתי-הציבור הפועלים במסגרת השרות הציבורי. יסוד מרכזי בתכנית לשיפור המגזר הציבורי הינו מהלך מקיף להבנייתו המקצועית של תחום משאבי האנוש תוך מתן דגש מיוחד להשתלבות רחבה, תשתיתית ומתמשכת של הון אנושי איכותי ומקצועי לאורך כל דרגי הביצוע. לשם כך יש להמשיך את יישום הרפורמה המקודמת בנציבות שירות המדינה, תוך הקצאת המשאבים הציבוריים, החקיקתיים והתקציביים ליישומה.
 

במסגרת התכנית יגובש קוד אתי למשרתי הציבור, תיבנה תכנית אפקטיבית להערכת עובדים, תחוזק מקצועית השדרה המרכזית של הסגל הבכיר בשרות הציבורי, יתוכננו תהליכי קריירה מובנים בשירות הציבורי ותוקם מדרשת הכשרה ומנהיגות לעובדי המגזר הציבורי.
 

נפעל להקמת מאגר מועמדים לאומי לשירות הציבורי, המכיל את פוטנציאל ההשתלבות של דור חדש של משרתי-ציבור. מאגר זה יעמוד לרשות כלל הגופים בשירות הציבורי ויאפשר קליטה של עובדים איכותיים לתוך המערכת. זאת במתכונת דומה לרפורמה בניהול החברות הממשלתיות, "נבחרת הדירקטורים".
 

במקביל יש לקיים עבודה מאומצת אל מול ההסתדרות הכללית בכל הנוגע למבנה ההסדרים וההסכמים הקיימים, באופן המקדם גמישות תפקודית, קליטה אפקטיבית של הון אנושי איכותי ומתן כלים מתקדמים לדרג המנהלים לצורך ניהול נכון ויעיל של עובדים.
 

נפעל להרחבת תכניות הצוערים לכלל המערכת הציבורית, להפחתה הדרגתית של שיעור המכרזים הפנימיים במערכת על מנת לרענן שורות, להקמת שירות תעסוקה ציבורי לצורך הסטות רוחביות של עובדים בכלל מרכיבי המערכת ולהפיכת נציבות שירות המדינה לגוף מטה מקצועי וקובע מדיניות, המפתח תורות ניהול מתקדמות וכלים מערכתיים לניהול הון אנושי איכותי במגזר הציבורי כולו.


שיפור השירות לציבור וצמצום הבירוקרטיה הממשלתית

לצד המרכיב האנושי, המגזר הציבורי מחייב שינוי סדר עמוק בשיטות העבודה ובמבנה פעולותיו, באופן המאפשר נגישות וזמינות מקצועית ואיכותית לאזרח. לצורך כך נדרשים שינויים הן בשיפור נקודות הממשק הישירות עם האזרח - והן בארגון מחודש של 'פס הייצור' הממשלתי. נפעל לגיבוש תכנית ממשלתית מקיפה לצמצום הביורוקרטיה שתכלול הטמעת אמנות מחייבות ביחידות נותנות שירות, המקבעות זמני תגובה מוגדרים למתן שירותים ולהשלמת תהליכים.
 

הכשרה וגיוס של הון אנושי איכותי המותאם ליחידות השונות, והקמת מערך הכשרות עדכני ויעיל.
 

איחוד וביטול תהליכים ונהלים הגורמים להכבדה ולנטל על מקבלי השירות.


עדכון המבנה הממשלתי והטמעת מנגנוני שיתוף פעולה, יישום ובקרה

מוסדות ממשלתיים זקוקים לעדכון ולרענון משמעותיים בהיבטים של מבנה ותהליכי עבודה. החלוקה הארגונית של משרדי הממשלה ושל יחידותיהם הרבות כמעט ולא השתנתה במשך העשורים האחרונים והיא גורמת לכפל סמכויות, לפערי תכנון, לפערי מדיניות, לחוסר תאום ולחוסר סנכרון. נפעל לאימוץ תכנית להתאמה בין סמכויות פורמאליות לבין אחריות בפועל. במסגרתה רפורמה במבנה משרדי הממשלה ובמספרם (בהמשך לחוק המשילות).
 

הקמת אגף ליישום מדיניות במשרד ראש-הממשלה שיעקוב אחר יישום החלטות ממשלה מרכזיות.

חיזוק גופי המטה לתכנון, לבקרה ולפיתוח ביחידות הביצוע הממשלתיות, בדגש על משרדי השירותים החברתיים.

חיזוק 'ארגז הכלים' הניהולי למנהלים בשירות הציבורי והענקת סמכויות להכרעה ולהחלטה לדרגי הביניים.

הטמעת מודלים והכשרות להעמקת שיתופי-פעולה חוצי משרדים באופן יעיל, תוך מזעור החסמים הביורוקרטים.