המצע המלא

מדע


 

כלכלתה של מדינת ישראל מבוססת במידה רבה על החדשנות הטכנולוגית והקידמה המדעית שלה, שמעניקים יתרון יחסי למדינת ישראל על פני שכנותיה. בעולם שגבולותיו הולכים ומטשטשים, ומול מהלכים פוליטיים שמסכנים שותפויות מדעיות ותמיכה במחקר שכל כך דרושים לנו, 'יש עתיד' פועלת לשימור יתרונה היחסי של ישראל כמובילה בתחום המדעי וכ"אומת הסטארט-אפ". 
 

החדשנות היא היתרון היחסי שלנו, ומדינת ישראל מזוהה איתה באופן מלא: בזכותה צומחות דווקא פה חברות כמו "ווייז" ו"צ'קפוינט", בגללה דווקא בישראל המציאו את הדיסק און קי ואת ה"קופקסון", את הקסדה החכמה ואת הדפוס הדיגיטלי וגם את עגבניות השרי ואת הבמבה. ובגלל זה חברות ענק כמו "סיסקו" ו"סימנס", וגם IBM ו-AT&T ו"מייקרוסופט" ו"גוגל" מקימות דווקא כאן את מרכזי המחקר והפיתוח שלהם, ולא בהודו או בטאיוואן, למרות ששם יותר זול.
 

'יש עתיד', בהובלתו של יעקב פרי, כשר המדע, הטכנולוגיה והחלל, פעלה לשימור יתרונה היחסי של מדינת ישראל כמדינה מובילה בתחום המדעי בעולם - ותמשיך לפעול לשם כך. פרי הוביל את כניסתה של מדינת ישראל לתוכנית המחקר האירופאית "הורייזן 2020", את קבלתה של ישראל למאיץ החלקיקים CERN, הקים את הקרן למחקר יישומי והנדסי, ובנה תכנית עבודה כוללת במסגרת תקציב 2015, אשר מטרתה לחזק את המחקר והפיתוח במדינת ישראל.
 

'יש עתיד' מאמינה כי דור העתיד של המדינה חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי, וכי רק באמצעות השקעה משמעותית ונכונה, ניתן להבטיח את עליונותה של מדינת ישראל בכלל התחומים, ולשמור על ביטחונה הלכה למעשה.
 

נמשיך לפעול כדי לממש את תכניות הפעולה שנבלמו על ידי ראש הממשלה נתניהו, בהובילו את מדינת ישראל לבחירות. הקמת הקרן למחקר יישומי והנדסי בהיקף של 150 מיליון שקלים לשנה כדי לתת מענה לתופעת "עמק המוות" במחקר בישראל, הקמת מכוני מחקר יישומי, בניית תכנית חלל אזרחית אשר תעצים את יתרונותיה של מדינת ישראל בתחום חשוב זה, הקמתה של התכנית הלאומית למח"ר (לימודי מדע, חלל ורובוטיקה) כדי להגביר את כמות התלמידים הלומדים מתמטיקה ומקצועות מדעיים, הגדלת הסכמי המדע הבינלאומיים של ישראל, והעצמת תכניות ייעודיות להנגשת המדע לקהילה - בדגש על הפריפריה, יהיו כנר לרגלי המפלגה, בבואה לקדם את תחומי המדע, הטכנולוגיה והחלל במדינת ישראל.

 

 

קידום המחקר בישראל

הקמת קרן למחקר הנדסי ויישומי

ההשקעה הנדרשת בכל שלבי המחקר - מהמחקר הבסיסי הנעשה באקדמיה, דרך הקשר בין האקדמיה והתעשייה ועד למחקר התעשייתי המוכוון כלכלית, חייבת להיות גבוהה ומתוכננת.
 

כמו בכל המדינות המפותחות, מקבל שלב המחקר הבסיסי מענה באמצעות קרנות בינלאומיות גדולות ועתירות תקציבים. השלב התעשייתי מקבל מענה באמצעות השקעה של חברות עסקיות בתעשייה. אך בשלב הביניים מוצאים עצמם חוקרים רבים ללא השקעה - לא מהאקדמיה ולא מהתעשייה. שלב זה, שעשוי להיות בעל ערך מדעי וכלכלי משמעותי מאוד אבל טרם נמצא לו השוק המובהק, מכונה בקרב אנשי המקצוע "עמק המוות" של המחקר.
 

בעקבות מחקר השוואתי בינלאומי נרחב שקידם יעקב פרי, הוחלט על הקמת קרן ממשלתית ייעודית למחקר יישומי והנדסי. הקרן, אשר היקפה בשלב הסופי יעמוד על 150 מיליון שקלים בשנה, החלה לעבוד באופן משמעותי כבר בשנת התקציב 2014, בהקצאה ראשונית חסרת תקדים של 30 מיליון שקלים. הקמת הקרן מהווה בשורה לקהילת החוקרים בישראל בכלל, ולקהילת חוקרי ההנדסה, והמכללות להנדסה בפרט.
 

בין מטרות הקרן: הגדלת מספר החוקרים בתחום ושיפור איכותם, חיזוק המחקר המדעי -יישומי וההנדסי בישראל, קידום החדשנות בתעשייה עתירת הידע בישראל וחיזוק המחקר והחדשנות, בכדי לשפר את הפריון של העובד הישראלי בתעשייה המסורתית.
 


הקמת מכוני מחקר יישומי

במהלך שנת 2015 תוכננו לקום בישראל שני מכוני מחקר יישומיים, אשר נועדו לתת מענה למשולש התעשייה, אקדמיה והמחקר היישומי הממשלתי המוכוון.
 

ההחלטה על הקמת המכונים התקבלה לאחר עבודת מטה של כשנה וחצי, על מנת שיסייעו בשמירת עליונותה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל. בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות מוקדמות, נעצר הליך אישור תקציב 2015 ואיתו המימון להקמת המכונים.

 

חיזוק מעמדה המדעי הבין-לאומי של ישראל

אל מול הידרדרות מעמדה הבין-לאומי של ישראל בעולם, בעיקר נוכח הקיפאון המדיני, ישנה חשיבות רבה בנקיטת יוזמות למניעת החרמת ישראל בפורומים מקצועיים ולקידום מעמדה בתחומי ידע שונים.
 

במהלך כהונתו של פרי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל הודקו והורחבו באופן משמעותי הקשרים המדעיים הבין-לאומיים של מדינת ישראל. זאת למשל בקידום 80 מחקרים משותפים, ובהעמקת והידוק 17 הסכמי המחקר הדו-לאומיים שמדינת ישראל קשורה בהם ובחיזוק פעילות הקהילייה המדעית הישראלית בשישה ארגונים מדעיים בינלאומיים.
 

בזכות הדגש שהושם בנושא הצליח פרי להביא לאירוחו של כנס החלל הבינלאומי השנתי בישראל, לראשונה זה עשרים שנה. הכנס, של ארגון החלל הבינלאומי, מהווה את אירוע השיא העולמי של קהילת החלל הבינלאומית. במסגרתו יגיעו לישראל באוקטובר 2015 כ-3,000 אסטרונאוטים וחוקרי חלל מכ-70 מדינות. הם ישתתפו באלפי הרצאות מקצועיות, תערוכת חלל מתקדמת, ומאות סיורים ברחבי הארץ לחשיפת פניה היפות של מדינת ישראל.

הצטרפות מדינת ישראל להורייזן 2020“

אחד ההישגים המשמעותיים ביותר במהלך כהונתו של פרי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הוא הצלחתו בפתרון המשבר המדיני החמור שנוצר בעקבות ניסיונות למנוע את הצטרפותה של ישראל לתכנית מענקי המדע "הורייזן 2020", הנאמדת בעשרות מיליארדי יורו.
 

תכנית מענקי המדע "הורייזן 2020" היא אחד מעמודי התווך של עולם המחקר הישראלי. במסגרת התכנית, אשר מדינת ישראל היא המדינה הלא אירופאית היחידה החברה בה, מוענקים מענקי מחקר בתחומים מגוונים ומתבצעים קשרי מדע בלתי אמצעיים בין חוקרים מרחבי העולם.
 

בעקבות מחלוקת עמוקה בנושא מדיניות ישראל בהתנחלויות, ולמרות ניסיונות של חלקים קיצוניים בממשלה להוציא את ישראל מחברות בתכנית היוקרתית, פעל יעקב פרי נמרצות והפעיל לחץ משמעותי על גורמים שונים לרבות ראש הממשלה, והביא לכך שבסופו של דבר ישראל התקבלה לתכנית, ונמנעה פגיעה דרמטית במחקר ובכלכלה הישראלים.
 

הצטרפות מדינת ישראל לתכנית מהווה בשורה משמעותית למדע הישראלי, ותביא לקשרי מדע מחוזקים עם אירופה ולמאות מענקי מחקר נדיבים לחוקרות ולחוקרים בישראל.

 

הצטרפות מדינת ישראל כחברה מלאה ב-“CERN

הבאנו לצירופה של ישראל כחברה מלאה בארגון האירופי למחקר גרעיני, CERN, שהוא המרכז העולמי הגדול בעולם לחקר חלקיקים. ישראל היא המדינה הראשונה מחוץ ליבשת אירופה שצורפה למרכז, בו חברות 26 מדינות.
 

הקבלה כחברה בארגון מאפשרת לתעשייה הישראלית להשתתף במכרזים שונים הקשורים במאיץ החלקיקים, להיות מיוצגת בהנהלת הארגון, להגיש בקשות למלגות לסטודנטים ישראלים וכמובן לשלב מדענים ישראליים בקבוצות המחקר במאיץ.

 

צמצמום פערים חברתיים באמצעות המדע והטכנולוגיה

פרויקט לצמצום הפערים הדיגיטאליים בישראל

הפרויקט לצמצום פערים דיגיטליים הוא חלק מעשיית רוחב שקידמה 'יש עתיד' לצמצום הפערים החברתיים, למתן הזדמנות שווה וכלים אפקטיביים לשוויון הזדמנויות. במסגרת הפרויקט פועלים 30 מרכזים ברחבי הארץ בהם ניתנים שיעורים בחינם לאוכלוסיות הנדרשות לכך, ביניהן גני ילדים, נוער בסיכון ומבוגרים חסרי אוריינות דיגיטאלית.
 

הפרויקט הלאומי החשוב הזה, לוקה בחוסר תקציבי משמעותי, ובכשלים ניהוליים חמורים. תקציב הפרויקט תוכנן לגדול בתקציב 2015 ב-30% על מנת להרחיבו ולהרחיב את פרישתו ברחבי הארץ. פעולות אלה נבלמו בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות מוקדמות.
 

נפעל לקידום פרויקט חשוב זה, בכדי לצמצם את הפערים בחברה הישראלית - גם בתחום הפערים הדיגיטאליים, ולהקנות כלים להתמודדות עם העידן הדיגיטלי עבור כלל אזרחי המדינה.

 

קידום מחקר בתחומי עדיפות ותמיכה במרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל לשעבר, יעקב פרי, קידם השקעה בהיקף של כ-100 מיליוני שקלים במחקרים בתחומי עדיפות. ההשקעה באה לידי ביטוי, בין היתר, בהענקת 135 מלגות לחוקרים, ביניהן מלגות ייעודיות לנשים ולמיעוטים.

הנגשת המדע לקהילה
 

התכנית הלאומית למח"ר- מדע, חלל ורובוטיקה

מדינת ישראל נסמכת על עליונותה המדעית והקידמה הטכנולוגית שלה, כחלק מרכזי המאפיין את כלכלתה החדשנית והייחודית. ככזאת, לימודי המדעים בקרב בני הנוער, מהווים את הבסיס האיתן של הפירמידה, המאפשר הגעה לגבהים יוצאי דופן בתחומי המחקר המדע וההנדסה, ולהישגים אדירים בתחומי החדשנות הטכנולוגית.
 

בשנים האחרונות חלה ירידה מתמדת ומדאיגה בכמות התלמידים הלומדים 5 יחידות בגרות במתמטיקה ובתחומים מדעיים כגון פיזיקה, כימיה וביולוגיה. במסגרת הרצון להפוך את המגמה ולשמר את יתרונה היחסי של מדינת ישראל, 'יש עתיד' תפעל להוצאתה לפועל של תכנית המח"ר הלאומית.
 

באמצעות פעילויות לבני נוער מחוץ לבתי הספר, בתחומי מדע, רובוטיקה וחלל, מדינת ישראל תעודד את החשיבה היצירתית מחד ואת הרצון ללמוד מקצועות מדעיים ומתמטיים מאידך, ובכך תאפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולדאוג לדור העתיד של מדינת ישראל בתחומי המדע והסטארט אפ.
 

תכנית המח"ר תכלול הקמת עשרות מרכזי מח"ר בכל רחבי הארץ, אשר יהוו אבן שואבת לילדים ולנוער מחוץ למסגרות החינוך הפורמאליות, וייצרו פעילויות שיעודדו את לימודי המתמטיקה והמדעים בתוך בתי הספר.

 

קידום המחקר והפיתוח בפריפריה

'יש עתיד' שמה דגש רב בקידום הממשק בין המדע לקהילה ובצמצום הפערים החברתיים, על ידי השקעה במרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה. במסגרת זו תמך משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשותו של השר יעקב פרי, ב-8 מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים ברחבי הארץ.

המרכזים מקיימים פעילות מדעית משמעותית, אשר בבסיסה ביצוע מחקרים בתחומים שונים, בזיקה לאזור בו נמצאים המרכזים. המרכזים מהווים אבן שואבת לחוקרים מכל הארץ, אשר מעתיקים את מגוריהם לאזורים עליהם ממונה המרכז, ובכך מחזקים את החברה ותורמים לקידום המדע הישראלי.

בין המרכזים הנתמכים: מיג"ל – מרכז ידע גליל עליון הממוקם בקרית שמונה, המכון לחקר הגולן בקצרין, אגודת הגליל בשפרעם, מרכז מדע ים המלח והערבה, מרכז מו"פ אזורי משולש בכפר קרע, מרכז מו"פ אזורי מופ"ת ביהודה, מו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן באריאל, מרכז מו"פ אזורי לחקר מדבריות החוף בשדות נגב.

 

חשיפת המדע לקהילה ולתלמידי מערכת החינוך בישראל

אנו רואים חשיבות רבה בחשיפת הקהילה למדע וביצירת דרכים להפיכת המדע לנגיש לציבור הרחב. במסגרת זו יזם יעקב פרי פרויקטים להנגשת המדע והטכנולוגיה לבני נוער: חוגי מדע, קייטנות מדע, פרויקטים של חונכות, הפעלת מרכזי מחשוב ופרויקט ”מדעניות העתיד“, ליל המדענים, שבוע החלל הבן-לאומי, כנס רמון, שבוע החלל הישראלי, יום המדע הישראלי ושידור חי מתחנת החלל. כל אלה מהווים רק את קצה הקרחון של פעילות משרד המדע בתחום הנגשת המדע והטכנולוגיה לקהילה.
 

חוגי מדע: באמצעות תמיכה של משרד המדע בפעילויות לקידום חוגי מדע ברשויות המקומיות, נחשפו ילדים מכל רחבי הארץ, ובדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לתכני מדע אשר מעודדים אותם לבחור בתחום המדעים בהמשך לימודיהם.
 

קייטנות מדע: מטרת הקייטנות להביא את הטכנולוגיה לילדים אשר ידם אינן משגת, כשלחלקם אין אפילו מחשב או חיבור לאינטרנט בביתם. הקייטנות מוצעות להורים במחיר מסובסד (כ- 90% אחוזי סבסוד). כדי לאפשר לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר לקחת בהן חלק. כתוצאה מכל אלה, מאפשרות הקייטנות פתיחת צוהר עבור אלפי ילדים מהפריפריה ואוכלוסיות חלשות, לעולם החדשנות, המדע והפיתוח.
 

מדעניות העתיד: כחלק מתפיסת העולם של 'יש עתיד', הפועלת לקידום נשים וניפוץ תקרות הזכוכית העומדות בדרכן, פותחה תכנית מיוחדת לעידוד נערות ביישובי פריפריה לבחור במקצועות המדעיים המדויקים. התכנית מעניקה לנערות מכיתה ט' עד י"ב ביישובי פריפריה סיוע וליווי צמוד שמטרתו להביא אותן להישגים במקצועות מדעיים ובמיוחד בתחומי הנדסה ומדעי המחשב. התכנית היא ייחודית בהיקפה, באורכה וכן בתכנים הרחבים שהיא מכילה. התכנית נועדה להגדיל את שיעור הנשים במקצועות המדעים המדויקים דרך השקעה בתלמידות בעלות יכולות גבוהות, שרכישת השכלה גבוהה נתפשת בעיניהן לא נגישה. התכנית בונה את העתודה של נשים בתחומים אלו, שכיום שיעור הנשים העובדות בהם נמוך משמעותית.
 

יום המדע הישראלי: משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל קיים מאות אירועים במסגרת יום המדע הישראלי, שהתקיים ב-26 במרץ 2014. מטרת המיזם היא להנגיש מדע לקהלים רחבים וחדשים בדרך חווייתית ובלתי אמצעית, כדי לעורר עניין ולמידה של תחומים שנתפסים לעיתים קשים להבנה. זו גם הזדמנות לעלות על נס את הישגי המדע הישראלי לאורך ההיסטוריה ולהוקיר תודה לאנשי המדע בישראל.

תקציב 2015 היה אמור להגדיל את פעילות מדע וקהילה בשנת 2015 בהיקפים גדולים, ולספק תכנים מדעיים וטכנולוגיים איכותיים לאלפי תלמידים ברחבי הארץ. זאת באמצעות פרויקטים שונים, לרבות בשיתוף עם הרשויות המקומיות. בין היוזמות בפרויקט: מרכזי מצוינות ורובוטיקה, חוגים מדעיים, ביקור במוזיאוני מדע בחינם ופעילויות רבות אחרות.

 

 

קידום תחום החלל האזרחי

תכנית חלל רב שנתית

מדינת ישראל היא אחת מ-8 מדינות בעולם, אשר יודעות לבנות, לשגר ולתפעל לוויינים. תקצובה של תכנית החלל אמור להסתיים בסוף שנת התקציב 2014, והתקציב החדש לשנת 2015 היה אמור לספק תשתית לתכנית חלל חדשה ומתקדמת, אשר תעצים את תעשיות החלל הגדולות והקטנות, תעמיק את קשרי החלל הבינלאומיים, ותגדיל את השימוש בחלל כמנוע המחולל סקרנות ומעורבות במקצועות מדעיים בקרב תלמידי ישראל.

 

שיגור לוויין התקשורת "עמוס 4"

הלוויין שוגר מקזחסטאן בהצלחה מלאה. הלוויין יוצר על-ידי התעשייה האווירית עבור הלקוחה הראשית, חברת החלל "SPACECOM". זהו לוויין התקשורת הגדול ביותר בסדרת "עמוס" – משקלו כארבעה טון ובו 11 אנטנות שונות וכיסוי מיוחד. הלוויין פועל באופן מלא ותוצאותיו משביעות רצון ומממשות את ייעודו.

 

SPACE IL

סוכנות החלל הישראלית תומכת בפרויקט הישראלי הראשון השואף להנחית חללית על הירח. תכנית לפיתוח, בניה ושיגור חללית לנחיתה על הירח במסגרת תחרות GOOGLE-PRIZE . התוכנית מובלת ע"י עמותת SPACEIL  בשיתוף בני נוער רבים וסטודנטים ובתמיכה הנדסית של התעשייה האווירית.

 

SAMSON 

תכנית לפיתוח והוכחת יכולת של שלושה ננו–לוויינים השוקלים שישה ק"ג לביצוע טיסת מבנה תוך כדי תקשורת ביניהם, לצורך משימות של איכון נקודות על כדור הארץ. זו הפעם הראשונה בעולם שינסו לשגר שלושה לוויינים שיטוסו יחד במבנה מבוקר. עד כה לא התאפשר שיגור כזה בשל גודלם ומשקלם של הלוויינים ובשל הבעיות הנובעות משיגור לוויינים במבנה אחיד ומשהייתם זמן ממושך בחלל. הפעילות מתקיימת במכון לחקר החלל שבטכניון בחיפה.

 

VENUS

שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית לסוכנות החלל הצרפתית לפיתוח לוויין תצפית.

 

 SHALOM

יוזמה משותפת של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית. מטרת התכנית לפתח לוויו תצפית בעל מצלמה היפרספקטרלית (230 אורכי גל) שתהיה מסוגלת לזהות חומרים ברמה מולקולרית.