המצע שלנו

עלייה וקליטה

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות" (מתוך מגילה העצמאות). מדינת ישראל היא מדינתם של כל יהודי העולם ובכך שעריה יהיו פתוחים כביתם של יהודי התפוצות והגולה. ישראל נבנתה על ידי עולים וממשיכה להתפתח בזכותם. מתוקף מעמד מיוחד זה של הארץ, "יש עתיד" רואה חובה חוקית, מוסרית וערכית לעודד ולקלוט כל יהודי המבקש לממש את זכותו לעלות לארץ. "יש עתיד" רואה במחויבות לקליטה ולעלייה את החובה של מדינת ישראל להיות אחראית לקליטתם המיטבית של עולים חדשים וכך לסלול את דרכם החדשה של העולים, לסייע להם להשתקע בארץ בהצלחה, בד בבד עם מתן כלים ושירותים נגישים ואפקטיביים, ולהבטיח כי לכל עולה יינתן מענה לקשיים הנקרים בדרכו. "יש עתיד" פעלה, ותמשיך לפעול, לנוכח האתגרים הרבים הניצבים בפני אוכלוסיית העולים, כאשר הבולט שבהם הוא קושי ההשתלבות בתעסוקה. נפעל להמשיך ולקדם את שילובם של העולים החדשים בשוק העבודה, נאפשר השתלבות מהירה של עולים במקצועות שבהם עסקו לפני עלייתם על ידי המרת רישיונות מקצועיים, נקיים בחינות מקצועיות בשפת המקור ונפעל ליצירת תמריצים למעסיקים שיעסיקו עולים חדשים בכלל. נפעל להרחבת הסיוע לעולים חדשים כדי לוודא את קליטתם המוצלחת. נדאג להרחבת המעטפת והסיוע לילדים עולים במערכת החינוך ומחוצה לה, נציע פתרונות רחבים ככל האפשר כדי לרכך את משברי הקליטה שחוות משפחות בשנים שלאחר העלייה. כמו כן נשפר ונייעל את תוכנית "האולפן", בין השאר דרך כיתות קטנות יותר וחומר לימוד עדכני עם הנגשה שפתית, נדאג להארכת זמן אפשרות מימוש הזכאות ללימודי עברית מסובסדים הניתנים על ידי המדינה. נמצא פתרונות מתקדמים להוראת שפה, בין השאר באופן מקוון. נמקד סיוע ייחודי לאזרחים ותיקים ולזקנים עולים כדי להתאים ולהנגיש את השירותים הניתנים לגיל השלישי. נמשיך לטפל בחיילים עולים בודדים, לפני שירותם הצבאי, במהלכו ולאחריו, ולחיזוק הקשר של יהודים בחו"ל עם ישראל באמצעות פרויקטים ציוניים המעודדים עלייתם ארצה, שהיא חיונית לצמיחתה ולהבטחת עוצמתה של ישראל.


תעסוקה


חלק מרכזי מחיי אדם הוא היכולת להתפרנס בכבוד ולהימצא בסביבת עבודה משמעותית ותומכת. אנו מאמינים שיציאה לתעסוקה מוקדמת ככל האפשר עם המעבר לישראל מאפשרת קליטה טובה יותר לעולים החדשים. לצורך כך "יש עתיד" סבורה כי מחובתה של מדינת ישראל לייצר תמריצים תעסוקתיים במשק הן למעסיקים והן לעולים עצמם כדי לשלבם בהקדם בשוק העבודה הישראלי. לפיכך "יש עתיד" תפעל להרחבת הכלים הממשלתיים לקידום תעסוקת עולים. נקדם הכשרות ייחודיות מונגשות שפתית, נסייע לעולים במציאת תעסוקה באמצעות מרכזי השמה והכוונה ייעודיים וניתן תמריצים למעסיקים המשלבים עולים חדשים. "יש עתיד" תפעל להרחבת הסיוע בקליטת עולים במקצועות חופשיים אשר עמם הגיעו מארץ מוצאם, בין השאר בתחומי הרפואה והחינוך. נציין, כי "יש עתיד" פעלה בכנסת ה-19 באמצעות ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות אז, להוספת עשרות תקנים לרופאים עולים ותמשיך לפעול בעניין ככלי לקידום מוביליות בחברה הישראלית התורם לעולים וגם למערכת הבריאות הסובלת ממחסור ברופאים. נמשיך לקדם הנגשה שפתית במבחני רישוי והסמכה ומבחנים אחרים ההופכים לחסם שפתי בדרך לתעסוקה הולמת של עולים חדשים, כפי שקידמנו הקלה בבחינת הרישוי לסטודנטים לרפואה. נמשיך ונחזק את הפעילות שקידמה ח"כ פנינה תמנו שטה בתוכנית הממשלתית "הדרך החדשה", תוכנית המקדמת הנגשה שפתית בכלל משרדי הממשלה בבואם לטפל באוכלוסיות של עולים והמתקשים בשפה העברית.


השתלבות עולים בשירות המדינה – יש עתיד" פעלה, ותמשיך לפעול, לעידוד השתלבות עולים בשירות המדינה ולהבטחת ייצוגם ההולם. ח"כ תמנו שטה קידמה בכנסת ה-19 וה-20, בשיתוף פעולה עם סמנכ"ל משרד רה"מ וממלא מקום נציבות שירות המדינה, את שילובם ואת קידומם של יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות ואת יצוגם ההולם במשרדי הממשלה, וכך הובילה לקליטתם של מאות מבני הקהילה בתפקידים בכל רמות השכר בשירות הציבורי, לעומת העבר, כשמרביתם היו עובדי מנהלה ועזר.


הכרה בוותק מקצועי בארץ המוצא – עולים רבים מגיעים לישראל בגיל מבוגר כדי לצבור ותק תעסוקתי, וכפועל יוצא – זכויות פנסיוניות, אשר יאפשרו להם קיום בכבוד לאחר הפרישה. עולים אלו צברו ותק תעסוקתי משמעותי בארצות המוצא, אך אינם מקבלים הכרה בוותק זה לצורך צבירת הזכויות בארץ. יש לציין כי עולים משתלבים היטב בחברה הישראלית ובכוח העבודה, רובם בשוק הפרטי. חלקם הגדול הועסק על ידי חברות כוח אדם, ועד שנת 2008, בטרם כניסתו לתוקף של צו הרחבה בנושא, לא בוצעו עבורם הפרשות פנסיוניות משמעותיות. בשנים הקרובות העולים הללו צפויים להגיע לגיל הפנסיה ובלית ברירה להצטרף למעגל העוני, כאשר הכנסתם קטנה מאוד והם ממשיכים לשאת ביוקר המחייה הישראלי. "יש עתיד" תפעל למתן תוספת של 1000 שקלים לכל מי שהגיע לישראל ללא זכויות פנסיוניות ובשל כך לא הצליח להגיע לסף הצבירה לפנסיה מלאה. ההערכה היא שהעלות התקציבית היא 1.5 מיליארד שקלים, כאשר הסכום הזה ילך ויקטן, כשעולי העלייה הגדולה שהספיקו לצבור פנסיה בישראל ייצאו לגמלאות. נוודא שתוספת זו תגיע הישר לחשבון הבנק של הזכאים (כ-200 אלף אזרחים) בדרך שלא תפגע בשאר הקצבאות כגון הבטחת הכנסה וקצבת זקנה.


עידוד עסקים קטנים ובינוניים בבעלות עולים – נקדם ונעודד עסקים קטנים ובינוניים של עולים חדשים על ידי מתן ליווי וכלים ייחודים לעולים חדשים המעוניינים להיות בעלי עסקים עצמאיים.


מאבק באפליה ובגזענות כלפי יהודי אתיופיה ושילובם המיטבי בישראל


אנו סבורים כי לשם שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית על המדינה לקחת אחריות וחלק פעיל במאבק באפליה וגזענות כלפי ישראלים ממוצא אתיופי באמצעות חקיקה, אכיפה, חינוך הציבור והנכחה חיובית. בשנת 2015 היינו עדים למחאת צעירים וצעירות, בני הקהילה, אשר הציפו את ממדי התופעה שממנה הם סובלים. בין מובילי המחאה הייתה ח"כ פנינה תמנו שטה, שפעלה ופועלת ביתר שאת בשני העשורים האחרונים בנושא. נמשיך להוביל את המאבק באפליה ובגזענות ונקדם יוזמות ייחודיות כפי שנעשה עד עתה. "יש עתיד" יכולה לרשום לזכותה את השינוי ההיסטורי בהפסקת האפליה בקבלת תרומות דם מקרב יהודי אתיופיה, את סגירת פרויקטים ומסלולים סגרגטיבים של יוצאי אתיופיה בצבא ובמערכת החינוך, את שילובם המיטבי של בני הקהילה ובנות הקהילה בחוגים במתנסים, ברווחה, בתעסוקה ועוד. נפעל לבדיקה מהירה ולמתן הכרעה בדבר העולים הממתינים במחנות באתיופיה, נפסיק את האיוולת המתמשכת בדבר עלייתם האיטית של המאושרים לעלות לישראל מאתיופיה, נפעל להפחתת הסחבת והבירוקרטיה בעניין זה בכדי לדאוג לאיחוד המשפחות הקרועות.


צעירים


תמיכה ב"דור 1.5" – "דור 1.5" הם צעירים אשר נולדו בתפוצות וגדלו בישראל, רבים מהם מדווחים על תחושת חוסר שייכות. מדובר בילדים שעלו לארץ עם הוריהם, קיבלו בבית חינוך של ארצות המוצא, אבל מחוץ לבית קיבלו חינוך של הסביבה הקולטת. "יש עתיד" תמשיך לפעול להשתלבותם במערכת החינוך, באקדמיה ובתעסוקה, ולהקל על המפגשים בינם לבין מוסדות המדינה.

 

הנגשה לשונית


הקושי הלשוני הוא אחד הקשיים המרכזיים של העולים בקשר שלהם עם מוסדות המדינה. לכן פעלנו לשכלל את ההנגשה הלשונית של הוראות, של מבחני הסמכה ומכרזי עבודה לעולים שאינם שולטים בשפה העברית. כאמור, נפעל למיצוי רחב ככל שניתן של לימודי העברית הניתנים בסבסוד על ידי המדינה ונאריך את תקופת היכולת למימוש הזכאות ללימודים באולפן.


רווחה


מרכזי קליטה – "יש עתיד" תפעל לרווחת העולים בכך שתדאג שמרכזי הקליטה הם נוחים והולמים למגורים. נפעל להרחיב את הסיוע בעניין זה ככל שיידרש.


תמיכה בזקנים בני הקהילה ובנות הקהילה האתיופית – ח"כ פנינה תמנו שטה יזמה פתיחת 6 מרכזי קשישים ברחבי הארץ המותאמים ליוצאי אתיופיה מבוגרים. היוזמה יצאה לדרך בשנת 2016 ואושרה על ידי משרד הרווחה. היום משולבים מאות מבני הקהילה ומבנות הקהילה במעונות היום במרכזי הקשישים המותאמים, וכך הושלם מהלך חשוב של הוצאת קשישים רבים מהקהילה מבדידות לחיי קהילה.


הצמדת מתורגמנים לרשות העובדים הסוציאליים – "יש עתיד", בהובלת ח"כ תמנו שטה, העבירה חוק המחייב נוכחות מתורגמן בשפת המטופל העולה החדש בהליכים שבהם עובד סוציאלי או פקיד סעד פועל בכוח חוק נוער טיפול והשגחה. מטרת החוק היא הנגשת הזכות הבסיסית של העולה להבנת המתרחש סביבו בעניינים כה חשובים, ובטח כאשר בהליכים של אפשרות הוצאת ילדיו מרשותו. הצעת החוק משמעותית להקטנת הקונפליקטים והאי אמון בתהליכים הנוגעים להוצאת ילדים מהבית של עולים חדשים.


חידוד נהלים בעבודה מול עולים – ח"כ תמנו שטה פעלה מול משרד הרווחה לחידוד נוהלי העבודה בקרב עובדים סוציאליים ופקידי סעד בטיפול בעולים חדשים בדגש על פערים תרבותיים, הידוק הזכויות על רקע קשיי הגירה ושפה ושימת דגש לאחוזים הגבוהים בהשוואה לשאר האוכלוסייה כאשר מדובר בהוצאת ילדים מהבית.

 

שיפור בתורים לדיור סוציאלי במשרד הקליטה – נכון להיום עומדות לרשות העולים 11,600 יחידות דיור ב"מקבצי דיור" – מיזמים פרטיים לשכירות ארוכת טווח לעולים אשר דמי השכירות בהם מסובסדים על ידי המדינה, וכן עוד 12,000 יחידות בהוסטלים בבעלות המדינה. זאת כאשר יש 27,000 עולים הזכאים לדיור ציבורי (על פי הקריטריונים של משרד העלייה והקליטה) וממתינים לדירה שתתפנה עבורם. לאלו הממתינים יש אפשרות לגשת ולברר את הסטטוס שלהם ואת מיקומם בתור לדירה. אך בשל ריבוי הקריטריונים וכניסתם של עוד זכאים (שלעיתים נקלעים למצב כלכלי קשה יותר משל אחרים) לתור, זכאים ממתינים כ-20 שנה לדירה ואף עדים לכך שבמקום להתקדם בתור הם למעשה יורדים בו. ח"כ יואל רזבוזוב הגיש עתירה לבג"ץ בטענה לאפליית עולים בדיור הציבורי בישראל לעומת הציבור הכללי (שבו ממתינים רק 3000 זכאים לדירה). בעקבות כך הודיעה המדינה על העלאה בשכר הדירה לזכאים מבין העולים. "יש עתיד" תפעל לקדם סדר ושקיפות בכל הקשור לדיור הסוציאלי מצד אחד והגדלת מלאי השירות מצד שני.

העולים והממסד הדתי


ברית הזוגיות האזרחית – "יש עתיד" מאמינה כי לכל זוג, שני בני אדם, עומדת הזכות להחליט כיצד למסד את הקשר הזוגי שלהם ולממש את אהבתם. הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית מאפשרת לכל שני בני אדם למסד את הזוגיות שלהם. ברית הזוגיות תהווה מסלול מקביל אשר יחיל על בני הזוג שיבחרו בו את מלוא הזכויות והחובות האזרחיות החלות על בני זוג נשואים, זאת מבלי שבני הזוג יחשבו לנשואים על פי הדין הדתי. החוק יאפשר לכל אדם חופש בחירה בין מסלול אזרחי-חילוני למסלול דתי, לקיום מסגרת זוגית-משפחתית אזרחית, ויביא לשוויון זכויות מלא בין זוגות שנישאו בנישואים דתיים לבין אלו שבאו בברית הזוגיות האזרחית. (ראו גם בפרק דת ומדינה.)
 

גיור

 

במדינת ישראל חיים כיום כ-350,000 עולים מברית המועצות לשעבר שעלו לארץ מכוח חוק השבות ואינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות הראשית. כשהם רוצים להתגייר הם נתקלים בחומות בצורות של נוקשות מצד דיינים המנותקים מאתגרי השעה ומהצורך לחבר אוכלוסייה זו לכלל עם ישראל. "יש עתיד" תפעל להקמת בתי דין מקומיים לגיור כדי להנגיש את תהליכי הגיור לכל אזרח שחפץ בהם. "יש עתיד" תפעל להסדרת נושא בירור היהדות של עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה בבואם להתחתן במסגרת הרבנות הראשית, כך שיוסרו מעליהם החסמים הקשורים בהוכחת יהדותם. (ראו גם בפרק דת ומדינה.)
 

תיקון האפליה בבתי קברות צבאיים – לאחר שנים של אפליה בקבורה של חיילים שיהדותם מוטלת בספק בחלקה נפרדת הצליחו חברי הכנסת יואל רזבוזוב ואלעזר שטרן להגיע לפתרון עם רשויות הצבא, ולפיו כל חללי צה"ל ייקברו באותה חלקה צבאית, כאשר יש הפרדה של "ד' אמות" בין החיילים לפי המסורת היהודית. באופן זה יש רווח של 2 מטרים בין הקברים אך אין הפרדה בין החללים בחלקה הצבאית.

 

קידום הקבורה האזרחית בישראל – כשהיה יו"ר ועדת הקליטה בכנסת הקודמת מצא ח"כ יואל רזבוזוב כי אומנם חוק משנת 1996 קובע שכל אזרח יכול להיקבר על פי השקפת עולמו, אך בפועל מתוך 1250 בתי עלמין רשמיים רק מעטים מאפשרים קבורה אזרחית למי שיהדותם מוטלת בספק או שאינם רוצים להיקבר קבורה דתית. בישראל קרוב לחצי מיליון אזרחים, רובם עלו ממדינות ברית המועצות לשעבר ואינם יהודים על פי ההלכה, אלו עלו לישראל מתוקף חוק השבות אבל לא מוגדרים כיהודים על פי הרבנות הראשית. אלה יזדקקו ביום מן הימים לקבורה אזרחית, ויש בהם כאלה שלא יוכלו להיקבר לצד בנות זוגם ובני זוגם, אם אלו מוגדרים כיהודים. לפי נתונים שריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשתו של ח"כ רזבוזוב, כבר היום יש חוסר משמעותי בצורך בקבורה אזרחית, כשהצפי הוא שבשנת 2020 יהיה צורך לכ-4750 קברים אזרחיים בשנה. ח"כ רזבוזוב שם לעצמו למטרה לוודא שמדינת ישראל תממש את חוק הקבורה האזרחית החלופית ותקים כמה שיותר בתי עלמין לקבורה אזרחית במדינת ישראל – מטרה שכבר מניבה פירות רבים. כך נפתחו בשנים האלו בתי עלמין אזרחיים בנתניה, בראשון לציון, באילת, באריאל ובעוד חלקות אזרחיות רבות. היום יש כ-40 בתי עלמין הפזורים ברחבי הארץ שבהם מתאפשרת קבורה אזרחית, כאשר בעתיד הקרוב צפויים להיפתח עוד רבים. "יש עתיד" תמשיך לפעול לטובת יישום החוק לקבורה אזרחית חלופית ואכיפתו. היא תביא ליישום החלטות פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה ושל מנהל מקרקעי, וכך תתיר חסמים המונעים את יישום החוק ותבטיח את זכותו של כל אדם להיקבר על פי השקפת עולמו בבית העלמין הקרוב לבית משפחתו. זו חובתנו הערכית והמוסרית כלפי ציבור שלם של אזרחים במדינת ישראל.