המצע המלא

ההתיישבות העובדת והחקלאות

 

החקלאות וההתיישבות בישראל מתמודדות עם קשיים ואתגרים מבית ומחוץ. קשיים טכניים, מערכתיים ותשתיתיים, קשיים מול קובעי המדיניות ומחלקי המשאבים הציבוריים ואתגר דימויי מול הציבור החקלאי פנימה.
 

'יש עתיד' רואה בהתיישבות העובדת ובמרחב הכפרי בישראל אבן-דרך מרכזית בייסודה, בקיומה ובפיתוחה של המדינה, אחד הסמלים המעידים על הישגי התנועה הציונית ומדינת ישראל.
 

חיזוק ההתיישבות העובדת יסייע במימוש ריבונות המדינה, תוך שימור ערכים של תרבות, טבע ומורשת וייצור חברה ייחודית המושתתת על ערבות הדדית. זאת תוך שימת דגש על דור ההמשך בחקלאות ובהתיישבות ויצירת מחויבות בין דורית לחקלאות, כמו גם עידוד כניסת צעירים נוספים לעולם החקלאי.
 

החקלאות וההתיישבות החקלאית בישראל מהוות נדבך חשוב של אבני היסוד המרכיבים את החברה והכלכלה הישראלית, אכלוס הפריפריה ויישוב הגבולות, ביטחון המזון ושמירת המרחבים הפתוחים והנוף הירוק של מדינת ישראל.
 

החקלאות משלבת בהצלחה רבה יעדים של פיזור האוכלוסייה, שמירת הסביבה ואספקת מזון טרי ומעובד בכל ימות השנה. היא מאפשרת בטחון מזון לשוק המקומי לצד פיתוח ייצוא חקלאי טרי, הנשען על יוזמה וחדשנות. ענף החקלאות המקומי מוביל בייצוא, מחקר ופיתוח בקנה מידה עולמי ומצטיין בהישגים עולמיים, המהווים גם מנוף לשימור קשרים מדיניים וכלכליים עם מדינות מתפתחות. החקלאות הישראלית מבטיחה ייצור מזון מקומי, טרי ומגוון, באופן שוטף ולעת חירום ומצוקה. פיתוח תעשיה חקלאית מגוונת, הכוללת עיבוד תוצרת חקלאית מקומית היא חלק משמעותי בייצוא הישראלי. היא מסייעת ביצירת האיזון הנכון בין מרכז לפריפריה בכל הנוגע לתשתיות ושמירה על האיזון האקולוגי בסטנדרטיים אקולוגיים בינלאומיים, על ידי יחסי גומלין בין המרחב החקלאי למרחב החברתי, כולל שימור רזרבה של קרקע חקלאית לדורות הבאים.
 

לשם חיזוק החקלאות וההתיישבות העובדת נדרש שינוי סדר העדיפויות הלאומי והגברת המאמץ לקידום, לעידוד ולפיתוח ההתיישבות בפריפריה. זאת על ידי הסרת חסמים והשקעת משאבים רבים בפיתוח חקלאות משוכללת.

 

 

חקלאות

להתיישבות העובדת הישגים מרשימים בענף החקלאות; מאז 1990 צמחה החקלאות בישראל בקצב שנתי של 3%, יותר מכל מגזר אחד בישראל, ויותר מכל צמיחה שנרשמה במגזרים חקלאיים במדינות אחרות בעולם. דו"ח ה-OECD על החקלאות הישראלית מ-2009 מעיד על תפוקה שהכפילה את עצמה, על התייעלות והתמחויות שגדלו מאוד ועל השקעה במחקר ובטכנולוגיה מתקדמת, אשר אפשרו את הצמיחה בענף. לחקלאות בישראל היה תפקיד מכריע בהחלטת ארגון ה-OECD לצרף את ישראל לשורותיו, בשל היותה מהמתקדמות ומהיעילות בעולם בכל הנוגע לשימוש במים ובקרקע.
 

אולם, בסדרי העדיפויות הלאומיים חל בשנים האחרונות שינוי לרעה ביחס להתיישבות ולחקלאות, דבר המקשה על אלפי חקלאים להמשיך ולעסוק בחקלאות. היעדר הראיה בחקלאות הישראלית ענף כלכלי משמעותי הובילה לפגיעה בסבסוד החקלאי. כיום החקלאים צריכים לעמוד בתחרות קשה מול ייצור מזון זול, המיובא מארצות מתקדמות ועשירות, כמו ארצות אירופה וארה"ב, בהן מסובסד הייצור בעשרות אחוזים. החקלאים בישראל אינם יכולים לעמוד בתחרות בלתי הוגנת זו. עקב הקושי להתפרנס בכבוד מעבודה חקלאית בנים ממשיכים רבים עוזבים את הנגב, את הערבה, את הגליל ואת עמק הירדן.
 

'יש עתיד' מאמינה כי יש לקדם מדיניות המבטאת עידוד חקלאות מתפתחת, עתירת ידע וטכנולוגיה, משמרת סביבה, שטחים פתוחים ונוף, מורשת, קרקע וביטחון. על החקלאות להיות רווחית ומפרנסת לחקלאים ובעלת ערך כלכלי מוסף למדינה. נפעל לעידוד דור צעיר ודור המשך בחקלאות על ידי הבטחת תשתיות ואמצעי ייצור לצעירים החפצים להמשיך בדרך החיים החקלאית והכפרית ובמחקר החקלאי.

קרקע

הקרקע היא משאב-יסוד קיומי וחיוני עבור החקלאות וההתיישבות העובדת. יש לשמור על עתודות קרקע לחקלאות ככל הניתן. נפעל לייצר קרנות עידוד להשקעה בהכשרת קרקעות חקלאיות לגידולים חקלאיים ולמענקים מוגדלים, כחלק מהמאמץ לעודד חזרת בנים ממשיכים להתיישבות החקלאית.
 

במקביל, יש לשמור על משטר הנחלות הקיים, המהווה התחייבות חוזית בין המדינה למתיישבים, ובכלל זה מכסות הקרקע. תיבחן פתיחת תמ"א 35, להשלמת יחידת מגורים שלישית בחלקת המגורים, כפוטנציאל של עשרות אלפי יחידות דיור בלי צורך בהפשרת קרקעות. כמו כן, נפעל להחיל מע"מ אפס על בניה במושבים וקיבוצים.

 

מים

המדינה תעודד יצירת מקורות מים לחקלאות על ידי פיתוח מואץ של מים חליפיים – מי קולחין, מי שיטפונות ומים מליחים – מכל מקור מים בלתי מנוצל, ותדאג לכך שמחיריהם יופחתו ככל הניתן למגזר החקלאי.
 

במסגרת זו נפעל לפיתוח קו שפד"ן (מכון טיהור שפכי גוש דן) מזרחי לשם ייצור מים מושבים אשר יוסטו לצרכים חקלאיים. בנוסף נגדיל את כמות השפד"ן המערבי על ידי ניקוז של הקו הרביעי של רכבת ישראל.

ידיים עובדות

כחלק ממגמת העזיבה של החקלאות על ידי הבנים, נפעל להגדלת המענק לעבודה מועדפת בחקלאות. למענקים אלו ערך חברתי וציוני מן המעלה הראשונה. על המדינה לעודד את החיילים המשוחררים לעבוד בענף החקלאות ובכך להגדיל את כוח האדם העובד ובמקביל, לחבר את הדור הצעיר לקרקע, להתיישבות ולערכים של מורשת וערבות הדדית. במקביל, מתוך הכרה בצורך של החקלאים בידיים עובדות, בהיקפים קבועים ועונתיים, ובהיעדר חלופה אחרת נאפשר גיוס עובדים זרים לחקלאות, על פי הצרכים וללא מיסוי.

 

מחקר ופיתוח

נפעל לתמיכה במערכות המחקר והפיתוח החקלאי, לשם שמירה על התשתית המחקרית המהווה את בסיס הידע לפריצות דרך טכנולוגיות וליכולת החדשנות, שהן תנאי להצלחת החקלאי בשדה. במסגרת זו נפעל לסייע לעודד כניסת חוקרים צעירים למכוני המחקר ומדריכים צעירים למוסדות החינוך וההדרכה החקלאיים השונים.
 

נפעל לקביעת מדיניות לשימוש במשאבי הטבע להעשרת החקלאות המקומית, תוצרתה וזניה לשמירת עתודות של חומר גלם לדשנים שניתן לייצא לעולם. עולם שבו תוחלת החיים עולה, חסר במזון, חסר שיגדל עוד יותר בעתיד. בישראל מצויים הכלים הנדרשים, בחומרי גלם ובפיתוח חקלאי, המאפשרים הגדלת תנובה לדונם, באופן משמעותי פי כמה מזה הקיים בעולם. השמירה על משאבי הטבע לדישון והמשך פיתוח המחקר החקלאי יתנו בידי החקלאות הישראלית יתרון משמעותי בייצוא המזון לשווקים הגלובליים.