המצע שלנו

ההתיישבות העובדת והחקלאות

בשנים האחרונות ענף החקלאות הישראלי נחלש ולאור היעדר תוכנית סדורה מטעם הממשלה לפתרון הבעיות הקיימות, עתידו לוט בערפל. העדפת הייבוא על פני התוצרת החקלאית, פערי התיווך המאמירים, היעדר דור המשך, הטרור החקלאי הגובר ועוד בעיות פגעו בחקלאות הישראלית, שהיא מאבני היסוד של מדינת ישראל ושתמיד תהיה סמל לישראליות. חקלאות חזקה תסייע להורדת יוקר המחייה, תגדיל את הייצוא לחו"ל, תגדיל את הכנסות המדינה, תפתח את אדמות המדינה ותהווה כר פורה למקומות עבודה.
מדיניות הממשלה עד כה בתחום החקלאות, אשר התבטאה בין השאר בתמיכה ממשלתית מהנמוכות ב-OECD, הובילה לכך ששיעור החקלאים בישראל הוא הנמוך ביותר בכל מדינות ה-OECD. ללא שינוי המדיניות וגיבוש עקרונות מנחים המצוקה בענף זה רק תגדל. ישראל היא אומת היי-טק, וככזו היא יכולה להוביל גם בתחום החקלאות המתקדמת. הקצאת משאבים מתאימים שישלבו את החקלאות ואת הקדמה תיצור יתרון לחקלאים הישראליים בשוק העולמי. כבר היום המו"פים מהווים מגנט עולמי לידע ומחזקים את התפיסה שלפיה החקלאות הישראלית היא מהבולטות בתחום העולמי. "יש עתיד" תפעל לקדם את התעשייה החקלאית הן בישראל והן בעולם הגלובלי מתוך תפיסה שקדמה וחדשנות יחזקו אותה. "יש עתיד" רואה חשיבות רבה בחיזוק הפריפריה בכלל ובחקלאות הישראלית בפרט ואלו צריכים להיות אינטרס לאומי רב-מעלה. כדי לממש אותו נשקיע בתקציבים שיאפשרו לתקן את הבעיות שנוצרו במשך השנים, נפעל לשילוב טכנולוגיה בענף כדי להתחבר ולהתקדם, נקדם הסברה ונעודד את דור ההמשך שיבחר להיות שותף לדרך של משפחתו.

 

תוצרת חקלאית לכל כיס


טיפול בפערי תיווך – מימוש החלטת ממשלה מס' 2324 משנת 2010, העוסקת בהקמת שוק סיטונאי של המדינה לצורך קידום התחרות והגברת היעילות של מערכת שיווק התוצרת החקלאית בארץ והקטנת פערי התיווך במחירי התוצרת החקלאית. השוק הסיטונאי, אשר יפוקח על ידי משרד החקלאות, ירוויח לצורך תפעול+רווח מינימלי. השוק ירכז סחורה חקלאית מכלל חקלאי המדינה ומשם יוציא את התוצרת לכל רשתות השיווק. הקמת השוק תפתח את התחרות ותוריד את המחירים שגובות רשתות השיווק. מדובר בצעד בלתי נפרד ורב-השפעה על יוקר המחייה שיאפשר קניית תוצרת חקלאית במחיר הגיוני, שווה לכל כיס ולא עתיר פערי תיווך, כפי שקיים היום. היום משרד האוצר רוצה לסגור את התוכנית של השוק הסיטונאי ולהקים במקומו פלטפורמה דיגיטלית. ללא שוק סיטונאי קלאסי המרכז את כלל התוצרת והקמת מרכזים לוגיסטיים השוק הסיטונאי לא יוכל לעבוד בצורה אופטימלית הן מבחינת קביעת המחירים האחידים והן מבחינת אספקת התוצרת. "יש עתיד" תבחן את תוכנית השוק הסיטונאי ותבצע בה את ההתאמות הנדרשות, בין השאר בנוגע למיקום המרכזים הלוגיסטיים ואופן תפעולו, כל זאת כדי שהשוק יפעל בצורה מיטבית ויביא לצרכן את התוצרת הטרייה ביותר ובמחיר שווה לכל כיס.
 

עידוד מפעלי תעשייה חקלאית בפריפריה – ביצוע תיקון לחוק עידוד השקעות הון כך שגם "מפעלים לעיבוד תוצרת חקלאית טרייה ואריזתה" הנמצאים בפריפריה, ייכנסו להגדרת מפעלים תעשייתיים, וכך יוכלו לקבל מענקים ממשרד הכלכלה. הטבות המס שיינתנו אינן תקציביות אלא אובדן הכנסה ממיסים. המענקים – 60–100 מיליון ₪ בשנה תהיה השקעה סבירה. "יש עתיד" מכירה בכך שבתי האריזה עברו שינויים משמעותיים, והיום הם כוללים קווי מיכון מתוחכמים וממוחשבים שבהם עוברת התוצרת החקלאית תהליכים רבים שמטרתם להאריך את חיי המדף ולשפר את איכות התוצרת החקלאית, כל זאת כדי שהתוצרת תתאים לתנאי השווקים בעולם. שינויים אלו הביאו לכך שהמפעלים הפכו להיות בעלי אופי תעשייתי, הכולל בעיקרו תהליכי ייצור והמצדיק הכנסתם לגדרי החוק. בצורה זו גם מפעלי התעשייה החקלאית, העומדים בקריטריונים, יהיו זכאים למענקים מטעם משרד הכלכלה, דבר שיסייע להם להתמודד בתחרות העולמית על שיווק התוצרת.
 

הגדלת יצוא תוצרת חקלאית – ייצוא חקלאי הוא הקטר הדוחף את החקלאות קדימה, מאפשר את הגדלת התוצרת החקלאית ואת מספר החקלאים העוסקים במלאכה, והמבטיח ביטחון תזונתי ואספקת תוצרת איכותית בישראל. מאז נפילת חברת הייצוא החקלאי אגרקסקו כמעט שאין פיתוח שווקים ומוצרים בעולם, והיום היקף היצוא החקלאי מישראל עומד על כ-4.9 מיליארד ₪ בשנה. הקמת צוות מקצועי אשר יבחן הקמת חברת ייצוא חקלאית ציבורית שהמדינה תעודד את הקמתה, חברה שתפתח שווקים ומוצרים חדשים כדי שישראל תחזור להיות ראשונה ומתקדמת בשוק.


 

הקצאת משאבים לחקלאיים


האחדת מחירי המים – לאחרונה עבר תיקון 27 לחוק המים. כחלק מהחוק, אוחדו מחירי המים השפירים, כאשר ירידת מחירי המים (עבור אזור הדרום) תיעשה בשתי פעימות, ואילו עליית מחירי המים (עבור אזור הצפון) תעשה ב-5 פעימות. בתיקון 27 נקבע מחיר יעד של 1.81 ₪ למי שיש לו חלופה של מי קולחין ו-1.54 ₪ עבור מי שאין לו חלופה מסוג זה. כחלק מהדיונים, הוצג על ידי האוצר כי שינוי מחיר השפד"ן יהיו מחוץ לתיקון ולא ישונו. אולם כעת יש מגמה להעלות את מחירי השפד"ן, שהוא 1.05 ₪ היום. המים הם משאב שבלעדיו ענף החקלאות לא יוכל להתקיים, ולכן נפעל להגיע למחיר אחיד של 1.2 ₪ עבור כל סוגי המים (שפירים, קולחין ושפד"ן). מחיר המטרה המוצע יותאם למחיר הממוצע של המים ב-OECD, וזאת כדי לאפשר לחקלאים תחרות הוגנת עם חו"ל. האחדת מחיר המים תמנע את צמצום הגידולים בארץ ותסייע לחקלאים בתחרות מול הייבוא.
 

פיצויים על קיצוצי מכסות מים – "יש עתיד" תדאג לפצות את החקלאים על קיצוץ מכסות המים לחקלאות הנעשות בשנים האחרונות, ובייחוד לאור הבצורת הקשה שמדינת ישראל חווה בחמש השנים האחרונות.
 

קרקע – הסדרת מעמד הקרקעות הזמניות, כך שאלו יהפכו לקבועות ויינתנו לחקלאים כחלק מהרחבת היישובים, כל עוד הם מעבדים את האדמות לחקלאות. כמו כן עריכת תיקונים בחוק ההתיישבות כדי להתאימו למצב היום.
 

מנהלת ההשקעות – היום אין חוק למנהלת והיא אינה מתוקצבת. כדי שהמנהלת תוכל למלא את תפקידה על פי התוכנית שקבועה לה יש לתקצבה ב-50 מיליון לשנה ולהסדיר את תחומי אחריותה בחקיקה ראשית.
 

עובדים – אחת הבעיות המרכזיות שאיתה מתמודדים החקלאים היא סוגיית העובדים בחקלאות. ענף החקלאות בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מבוסס על עובדים זרים. בישראל יש מכסה של כ-25 אלף עובדים זרים, כמות ההופכת את הידיים העובדות לגורם מגביל בפיתוח החקלאות. כדי לפתור את מצוקת העובדים בחקלאות, "יש עתיד" תנקוט בכמה צעדים:

  • הגדלת מכסת העובדים הזרים שיספקו מענה מספק לחקלאות הישראלית.
  • החזרת נקודות הזיכוי המוכרות במס לעובדים זרים בחקלאות (2.25 נקודות זיכוי). ללא עלות תקציבית, מדובר באובדן הכנסה ממיסים.
  • צמצום הבירוקרטיה והרגולציה הכרוכה בהבאת עובדים זרים והעסקתם בחקלאות, זאת כדי להקל על החקלאי בהתנהלות מול משרדי הממשלה השונים. על כן במשרד החקלאות תוקם יחידה (one stop shop) שתספק את כלל השירותים שהחקלאי נדרש אליהם במסגרת הבאת העובדים הזרים והעסקתם. (ללא עלות תקציבית)

 

קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות (קנט) – קנט היא קרן המציעה לחקלאים ביטוח נגד נזקי ואסונות טבע. היום השתתפות המדינה בפרמיות עומדת על 35%, ואילו במדינות רבות ההשתתפות עומדת על 50%. נפעל להגדלת השתתפות המדינה בפרמיות. מהלך זה יאפשר הרחבת הביטוח גם על עוד גידולים וגם יגדיל את הכיסוי הקיים היום.
 

טיפול בטרור החקלאי – בשנים האחרונות יש התעצמות של תופעת הטרור החקלאי. כדי לשפר את הרתעת העבריינים ולטפל בתופעה יש להקצות משאבים להגדלת יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות ולחיזוקה, והיא תפעל במקביל ליחידת מג"ב האחראית על האכיפה בנושא. נוסף על כך, יש להעמיד תקן לפרקליט ייעודי במחוז צפון ובמחוז דרום של הפרקליטות.

 

הקמת קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית – הקמת קרן שתפעל בדומה לקרן מס רכוש ותפצה את החקלאים על הנזקים הנגרמים להם.
 

ביוטכנולוגיה חקלאית וחקלאות מתקדמת


פיתוח מרכזי פיתוח ומחקר – "יש עתיד" רואה בחדשנות ובהשארת המפעלים המחקריים בידיים ישראליות ערך מוביל בקידום הענף. היום המו"פים הישראליים עומדים בחזית המחקר החקלאי, ו"יש עתיד" שואפת לשמר ולפתח זאת. כחלק מגישה זו "יש עתיד" תדאג לפיתוח המו"פים על ידי השקעה תקציבית גדולה, בין השאר דרך מענקים לחוקרים העוברים לפריפריה ודרך הגדלת המענקים למו"פים עבור מחקרים. היום מושקעים בשנה 15 מיליון ₪ מתקציב המדינה וקק"ל משלימה סכום זהה. "יש עתיד" תדאג להכפיל את הסכום. פיתוח המו"פים חשוב בכמה היבטים – הראשון, המו"פים הם חזית המחקר הישראלי ומהווים מקור למידה לחקלאים מכל העולם. השני, ככל שהמו"פים יהיו מתקדמים יותר הם יוכלו לסייע לחקלאים בישראל בהתמודדות עם קשיים, וככל שאלו ידעו להתמודד בצורה טובה יותר הם יוכלו להתחרות בשוק העולמי עם תוצרת טובה יותר ובעלויות נמוכות יותר. ההיבט שלישי הוא שפיתוח המו"פים יכול לסייע למעבר של אקדמאיים לפריפריה, וניתן אף לעודד זאת באמצעות מתן מענקים.

מדען ראשי במשרד החקלאות – כצעד משלים למו"פים, "יש עתיד" תקים קרן אשר תעניק מלגות ובכך תעודד מחקרים בתחום החקלאות הן של דוקטורנטים באוניברסיטאות ברחבי הארץ והן של חוקרים עצמאיים בתחום. כמו כן היא תפעל לעידוד שיתופי פעולה בין המוסדות להשכלה גבוהה למו"פים השונים. כדי לפתח זאת "יש עתיד" תגדיל את תקציב ההשקעות במחקרי החקלאות.

 

קידום דור המשך של חקלאים צעירים ועידודו


הכשרות קרקע לחקלאים צעירים – היום תחום הכשרת קרקעות לאדמות המיועדות לחקלאים חדשים נמצא תחת חסמים רבים. העיכובים בהליך פוגעים ברצון של הצעירים להיות חלק מהענף ומהווים עוד סיבה לבחירת הצעירים במקצועות אחרים ולנטישת ההתיישבות. "יש עתיד" רואה חשיבות רבה בהקלה של חסמי הבירוקרטיה בכל הקשור למשאבים הנדרשים לחקלאות ועל כן נפעל להתרתם. "יש עתיד" תדאג שהדרך לאדמות חקלאיות תהיה קלה ונגישה ולא רווית בירוקרטיה. תחום ההכשרות נמצא באחריותה של מנהלת ההשקעות, אולם היא אינה מתוקצבת. "יש עתיד" תדאג לתקצב 16 מיליון ₪ בשנה להכשרות אלו ותהפוך את המנהלת לגוף ביצועי לדחיפת הענף כולו.