המצע שלנו

זכויות אנשים עם מוגבלויות

המבחן העליון של מדינה ומחויבות ראשונה במעלה של הנהגתה הוא לאפשר שוויון הזדמנויות מלא לכלל אזרחיה ובד בבד עם הנגשת החיים המשותפים עם השונה. לפיכך על המדינה לפעול להסרת המכשולים החברתיים והבירוקרטיים הקיימים היום לאנשים עם מוגבלויות על ידי מתן האפשרות לשילובם במערכת החינוך הכללית, בהמשך גם בצבא ובמערך השירות הלאומי אזרחי, לעידוד העסקתם במגזר הציבורי והפרטי וגם לעידוד מגורים עבורם בקהילה וקיום חיים עצמאיים. שילוב אנשים עם מוגבלויות בחינוך, בתעסוקה ובקהילה מסייע לא רק לאנשים עם מוגבלויות, אלא גם לחברה ולקהילה שסביבם בכללותה. האינטגרציה ממגרת דעות קדומות ומצמצמת את ההדרה החברתית של אנשים עם צרכים מיוחדים, והיא היא הבסיס לחברה מוסרית ומלוכדת.


"יש עתיד" מאמינה כי חברה המשלבת אנשים עם מוגבלויות ומאפשרת להם למצות את יכולותיהם ואת זכויותיהם, ככל אזרח, היא חברת מופת חזקה וערכית. משכך, אנחנו מחויבים למעבר משיח של צדקה וחסד לשיח של מימוש זכויות ושאיפות, המבטיח לאנשים עם מוגבלויות חיים של עשייה ושל משמעות, כרצונם. נגישות עבורנו אינה מתמצה בהנגשה פיזית גרידא. נגישות היא שפה תרבותית רחבה, המאפשרת לכל אחד להגיע לכל מקום, לחלום, לשאוף ולממש ללא חסמים. על כן אנו סבורים כי זכאותו של אדם עם מוגבלות להטבות ולשירותים מהמשרדים הממשלתיים צריכה להיבחן על בסיס תפקוד ולא על בסיס התוויה של המוגבלות. "יש עתיד" פועלת ותמשיך לפעול למען קידום הראייה הרחבה על צרכיו ועל יכולותיו של אדם, בכלל משרדי הממשלה, בד בבד עם צמצום הבירוקרטיה הסבוכה וההמתנה הארוכה בקבלת השירותים השונים.
 

מערכת הרווחה – הרחבת זכאות לקצבת נכה בשיעור 188% עבור ילדים חולי סרטן. בעקבות יוזמה של ח"כ קארין אלהרר באוגוסט 2016 הורחב מעגל הזכאים לקצבת שר"מ בשיעור של 188% מקצבת ילד נכה עבור ילדים המקבלים טיפולים אונקולוגיים בתקופת הטיפולים ולמשך עוד חודש מסיומה. תוספת זו, אשר עודכנה בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), מאפשרת להורים סיוע כלכלי נחוץ ואורך נשימה, בתקופה שבה לרוב נאלצים לוותר על מקום עבודה אחד לפחות כדי ללוות את הילדים בתקופת הטיפולים.
 

הצעת חוק זכויות המשפחות המיוחדות – הצעת חוק שהגישה ח"כ קארין אלהרר בשיתוף ארגון "קשר" וקואליציית ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים מכירה לראשונה באחריות המדינה כלפי המשפחות המיוחדות נוסף על האחריות האישית כלפי האדם עם הצרכים המיוחדים. ההצעה תעניק למשפחה סל שירותים המביא בחשבון את צורכיהם של כל בני המשפחה וכן תייצר מרכזי שירות שירכזו את הטיפול וילוו כל משפחה במימוש זכויותיה מול משרדי הממשלה השונים.
 

הקלת העומס הבירוקרטי למשפחות לילדים עם מוגבלות שנפטרו – משפחות לילדים עם מוגבלות שנפטרו חוות קשיים בירוקרטיים אל מול הרשויות, דווקא בתקופת אובדן היקר להם מכול. כך למשל לעניין החזרת הרכב לביטוח לאומי, השבת מכשירי שיקום למשרד הבריאות וקבלת מענה של עובדים סוציאליים לליווי ההורים והאחים לאחר הפטירה. בעקבות פנייתה של ח"כ קארין אלהרר ובעקבות עבודה משולבת עם משרדי הרווחה, הביטוח הלאומי והבריאות עודכן הטופס הנשלח למשפחות הנפטרים, כך שהוא מרכז את כלל הגורמים שעימם ניתן ליצור קשר כדי להסדיר סוגיות אלו באופן ישיר וללא מאמץ מיותר. כך תוקל במעט ההתמודדות הבירוקרטית עם המשרדים בעניינים השונים ותאפשר למשפחה לעבור את תקופת האבל ללא הטרדות מיותרות.
 

קיצור חופשת הקיץ במעונות יום שיקומיים – במעון היום השיקומי מקבלים פעוטות עם מוגבלות טיפולים פרא-רפואיים החיוניים להתפתחותם. במהלך חופשת הקיץ נקטע הרצף הטיפולי של הפעוטות. כדי למנוע זאת וגם כדי למנוע את הקושי של הורים למצוא מסגרות חלופיות בימי החופשה החליטו שר הרווחה לשעבר מאיר כהן ושרת הבריאות לשעבר יעל גרמן לקצר את משך חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים משלושה שבועות לשבועיים בלבד. באוגוסט 2018 ביטלה הממשלה את קיצור החופשה משנת 2019. "יש עתיד" נאבקת להחזרת קיצור החופשות.

 

קידום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות – "יש עתיד" מחויבת לקדם חוק שירכז לראשונה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בישראל ויעגן אותן. החוק נועד לתת מענה לכל אדם עם מוגבלות בכל הנוגע לשירותים ולקצבאות שלהם הוא זכאי ולשנות את שיוך הזכויות הנקבע היום על פי סוג המוגבלות לשיוך בהתאם לצרכים. הפרק הראשון בחוק שירותי הרווחה יעסוק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות תקשורתית (אוטיזם). הפרק השני יעסוק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית, והפרק השלישי יעסוק בצורכיהם של אנשים עם מוגבלות התפתחותית וקוגניטיבית
 

הקמת מנהלת לאנשים עם מוגבלויות – ח"כ קארין אלהרר קידמה את הקמת המנהלת לטיפול באנשים עם מוגבלויות במשרד הרווחה, שמטרתה לתת מענה לאדם עם מוגבלות על בסיס תפקוד ולא על בסיס הגדרת המוגבלות וגם לסייע במיצוי הזכויות של הפונים בראייה רחבה ועל פי צורכיהם בבית ובקהילה. היום המנהלת עדיין אינה פועלת באופן מלא ואינה מאפשרת מיצוי זכויות מול המשרדים השונים באמצעותה. "יש עתיד" תפעל לטובת מיצוי כלל הזכויות באמצעות המנהל, כך שכלל הבירוקרטיה תתרכז במנהלת, והאדם עם המוגבלות לא יצטרך להגיע למשרדים השונים כדי לקבל את השירות. כך, בראייה צופה עתיד, המנהלת אמורה לקצר את תהליך קבלת הזכויות ולייעל את העברת המידע בין המשרדים בד בבד עם שמירה מקסימלית על הגנת הפרטיות ולטובת מקבלי השירות.
 

המשך המאבק להעלאת קצבאות הנכות – במרץ 2018 עודכנו קצבאות הנכות ובוצעה עלייה בין 470 ל-770 שקלים לזכאי קצבת נכות, בהתבסס על פרמטרים של מבחני כושר השתכרות המבוצעים בביטוח הלאומי. עלייה זו היא שלב ראשון אך רחוקה מלהיות מענה שלם ואמיתי לצרכיו של אדם עם מוגבלות שאינו יכול להשתכר באופן עצמאי "יש עתיד" תפעל לטובת העלאת הקצבאות בהתאם לסכום שכר המינימום במשק וגם להצמדת קצבת השר"מ לשיעור העלייה בגובה שכר המינימום.
 

העברת מידע על פעוטות עם מוגבלות בין מערכת הבריאות, מערכת החינוך והרשויות המקומיות – לעתים קרובות אבחון של פעוט בגיל 0–3 עם מוגבלות אינו מועבר בזמן למערכת השלטון המקומי ולמערכת החינוך, האמורות לקלוט את הילד במסגרות תחת אחריותן מגיל 3. מצב זה יוצר קושי בשיבוץ של הילדים במסגרות המתאימות להם, על פי צורכיהם ובהתאם לאבחון עם כניסתם למערכת החינוך, ועיכובים חוזרים ונשנים מדי שנה בשנה בהשמת אותם ילדים במסגרות ההולמות את צורכיהם ברשויות המקומיות. בעקבות יוזמה של ח"כ קארין אלהרר עודכן נוהל בין משרדי הקובע כי אבחון הניתן לפעוט במכון להתפתחות הילד יועבר, בהסכמת ההורים, למשרד החינוך ולרשות המקומית הרלוונטית, כדי שתתאפשר היערכות מתאימה מוקדמת לקליטתו במערכת החינוך לעתיד לבוא. כך תימנע הסחבת הבירוקרטית בכל פתיחת שנה בחינוך המיוחד, והורים יהיו שותפים לבחינת המסגרות מוקדם יותר.
 

טיפולים פרא-רפואיים במכונים להתפתחות הילד – הורים לפעוטות הנדרשים לבצע מעקב במכון להתפתחות הילד אינם מצליחים לקבוע היום תורים לטיפולים פרא-רפואיים (קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, מרפאים בעיסוק, תזונאיות ועוד) בפרקי זמן סבירים ונאלצים להמתין לפעמים חודשים ארוכים עד לקבלת מענה, פרק זמן קריטי עבור התפתחות הפעוטות. המחסור במטפלים ובמטפלות בתחום הפרא-רפואי (בעיקר באזור הפריפריה) ותנאי העסקתם, לצד היעדר תקצוב ראוי למכונים להתפתחות הילד ברחבי הארץ, מעמידים חלק מהמכונים בסכנת סגירה ומותירים את הפעוטות ללא מענה. יודגש כי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2017 הציף את חומרת הדברים, ובפרט את היעדר התמיכה של משרד הבריאות במכונים להתפתחות הילד ואת סוגיית המחסור במטפלים, בעיקר במכונים הממוקמים בפריפריה. ח"כ קארין אלהרר קיימה על כך דיון בוועדה לביקורת המדינה ובהמשך פנתה לשר הבריאות ודרשה התערבותו לצורך מתן מענה אמיתי וראוי לפעוטות ולמשפחותיהם.

מערכת החינוך


הרחבת יישום מסקנות דו"ח דורנר לשילוב ילדים עם מוגבלויות – לפי המלצות דו"ח ועדת דורנר, שהוגש בשנת 2009, יש לתת להורים לילד עם הצרכים המיוחדים, ככל שניתן, זכות לבחור במסגרת החינוכית שבה ילמד (חינוך מיוחד או שילוב בחינוך הרגיל). במסגרת הרחבת יישום ההמלצות, כל ילד יזכה בתקציב אישי, על פי תפקודו, שילך אחריו למסגרת החינוכית שבה יבחר ללמוד. הכוונה היא שהתקציב ילך אחרי הילד,  על פי צרכיו ולא על פי המסגרת שאליה הוא משובץ, וכי הסיוע הניתן לילד הלומד בחינוך המיוחד יהיה שווה ערך לסיוע הניתן לילד עם צרכים מיוחדים המשתלב בחינוך הכללי.
 

יצירת רצף טיפולי מהגיל הרך ועד בגרות – כדי ליצור שוויון הזדמנויות אמיתי ולהקל על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך, יש לייצר רצף טיפולי לכל ילד וילדה ולהוריד את הנטל הביורוקרטי הכרוך בכך היום. החל מכניסתו של ילד למערכת, דרך מעונות היום, המכונים להתפתחות הילד, וכלה בגני הילדים ובבתי הספר יש לוודא כי כל המידע הנוגע אליו, אל דרכי הטיפול, אל הצרכים אל ואופן הסיוע יועברו עם הילד ממסגרת למסגרת. בשל כך יש להסדיר את אופן העברת המידע והמשך בטיפול והליווי בין משרד הרווחה, האמון על מעונות היום, משרד הבריאות, האמון על המכונים להתפתחות הילד ,ומשרד החינוך, האמון על מסגרות הגן ובתי הספר. לכל ילד והורה בישראל מגיע ליווי ורצף טיפולי שהוכח כי הוא משפר את איכות החיים של הילדים.
 

חיזוק מעמד ההורים – אנו מאמינים כי יש לחזק את מעמד ההורים ולעגן את מעורבות ההורים בכל החלטה הנוגעת לחינוך ילדיהם. במערכת החינוך המיוחד יש מספר רב של ועדות, אבחונים ואנשי מקצוע המעורבים בתהליך: הרשות המקומית, משרד החינוך, משרד הבריאות וכן הלאה. לנוכח המספר הרב של הגורמים החיצוניים, יש חשיבות רבה לשמר את מעמד ההורים בבואם להשפיע על מקום השיבוץ של ילדיהם, זאת מבלי לגרוע מחובתם של הוועדות המקצועיות לקבל החלטה בנוגע לשיבוץ לאופן הטיפול ההולמים בצורה הטובה ביותר את צורכי הילד. נפעל לעגן את זכותם של ההורים לשמוע ולהישמע ולהיות שותפים בקבלת ההחלטות, בשימת לב לצרכים המקצועיים הקיימים.
 

מתן שוויון הזדמנויות לילדים עם צרכים מיוחדים – כ-1,500 תלמידים במערכת החינוך הנזקקים לטיפול פולשני בשגרה (סוכרת נעורים) ולהשגחה בשל מצבם הבריאותי (רגישויות למזון, חולי אפילפסיה). הממשלה הנוכחית ביטלה את הסייעות הניתנות לילדים אלרגניים בגילים הצעירים של 0–6, ואנו מציעים להחזיר את הסייעות כדי לאפשר לילדים להשתלב בצורה ראויה במסגרות החינוך.
 

הנגשת המרחב הציבורי


קידום תקנות הנגשה – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב הנגשת מוסדות ציבוריים לאנשים עם צרכים מיוחדים. יישום החוק, שעליו אמונות הרשויות המקומיות, נושא עלויות גבוהות, ולכן במקרים רבים איננו מבוצע. אישרנו תקנות נגישות רבות, ובהן התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין; התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם; התאמות נגישות לשירותי הכשרה מקצועית; התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי ההשכלה הגבוהה שהם נותנים; התאמת נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה; התאמות נגישות במקלטים; נגישות לשירותי שעת חירום והתגוננות אזרחית; הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה; הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית; התאמת נגישות במוסדות על-תיכוניים להשכלה תורנית או דתית; תקנות דרכים נגישות; תיקון תקנות בעניין נגישות מוסד חינוך חדש. תקצבנו רשויות חלשות בהיקף של 70 מיליון שקלים כדי לסייע להן ליישם את החוק ונמשיך לפעול להנגשה מלאה של כלל המוסדות הציבוריים בישראל. עם זאת, הממשלה הנוכחית דחתה את יישום חוק הנגשת מבני ציבור לשנת 2021. "יש עתיד" מחויבת ליישם את החוק על פי לוח הזמנים המקורי ולוודא כי תקציבים יופנו לשם כך.

 

הנגשת פעילות הכנסת לכבדי שמיעה וחירשים – בעקבות פנייתה של ח"כ קארין אלהרר ליו"ר הכנסת כל הטקסים הרשמיים המתקיימים במשכן יונגשו לחירשים ולכבדי שמיעה על ידי תרגום סימולטני לשפת הסימנים. נוסף על כך, ערוץ הכנסת, המשדר את דיוני מליאת הכנסת בשידור ישיר, מקיים בימים אלה פיילוט להנגשת השידורים בערוץ בהמשך לפנייתה של ח"כ אלהרר למנכ"ל ערוץ הכנסת בנושא.
 

מחזיקים בתו נכה יוכלו לחנות באזורי פריקה וטעינה – הצעת חוק המעגנת את זכותם של אנשים המחזיקים בתו נכה להחנות את רכבם באזור המיועד לפריקה ולטעינה. הצעת חוק של ח"כ קארין אלהרר אושרה בקריאה שנייה ושלישית ונכנסה לתוקף. ההצעה קובעת כי רשות תמרור מקומית מחויבת לסמן חניות נכים באזורי פריקה וטעינה לשימושם של אנשים עם מוגבלויות הנושאים תו נכה במועדים שאינם מיועדים לפריקה ולטעינה. הלכה למעשה, החוק מרחיב את היצע החניות לאנשים עם מוגבלויות הנושאים תו נכה באזורי פריקה וטעינה לאחר שעות פריקה וטעינה ובהתאם להקצאה של הרשות. חקיקה זו מצטרפת לעוד יוזמות של "יש עתיד" לקידום רווחתם של אנשים עם מוגבלויות המבקשת להקל על שגרת חייהם ושיפורה.
 

יוקר המחיה


הנחה בחשמל לנכים העובדים מהבית – עד היום אדם עם מוגבלות שניהל עסק מביתו איבד את זכאותו להנחה בתעריף החשמל בשל המעבר לתעריף עסקי, שכן ההטבה על המוגבלות הוגדרה בחוק ל"תעריף ביתי בלבד". בעקבות פנייתה של ח"כ קארין אלהרר לשר האנרגיה והמים התחייב השר להעניק את ההטבה גם לכל אדם עם מוגבלות המנהל עסק מביתו.
 

דמי לידה לגבר שאשתו אינה יכולה לטפל בילד מפאת נכות או מחלה – בעבר גבר שאשתו היא עקרת בית שאינה יכולה לטפל בילד מפאת נכות או מחלה יכול היה לצאת לחופשת לידה על פי חוק בלי לקבל תשלום. בפועל, המשפחה שבין כה וכה מתפרנסת ממשכורת אחת, נאלצה לבחור בין פרנסה לטיפול בילד. שינוי החקיקה, שהובילה ח"כ קארין אלהרר, מקנה דמי לידה לבעל, ביחס לגובה משכורתו, בדיוק כפי שמקבלת אישה אחרי לידה, כך שאותן משפחות לא יצטרכו עוד לבחור בין הפרנסה לילד.
 

דיור


ביטול הפלייתם של אנשים עם מוגבלות בדיור בר-השגה – עד היום סבלו אנשים עם מוגבלות מנחיתות במכרזים לקבלת דיור בר השגה. זאת כיוון שאחד הקריטריונים המשפיעים על סיכויי הקבלה הוא שירות צבאי, ואילו רבים מהם שוחררו משירות צבאי בגין מוגבלותם. בעקבות יוזמה של ח"כ קארין אלהרר אישר משרד הבינוי שינוי בקריטריונים, אשר השווה את "ניקוד הזכאות" שמקבלים אנשים עם מוגבלות ששוחררו משירות צבאי לניקוד הניתן בגין שירות.
 

הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות – הצעת חוק של ח"כ קארין אלהרר להלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות עברה בקריאה שנייה ושלישית ונכנסה לתוקף מספטמבר 2018. הצעת החוק תאפשר מוצר ביטוחי מסובסד על ידי המדינה לאנשים עם מוגבלות. על פי ההצעה, במסגרת סירוב סביר של חברת הביטוח ואם יימצא המבקש עומד בתנאים בבדיקה אובייקטיבית, ידרשו חברות הביטוח להפנות אותו למסלול ביטוח ללא חיתום (ללא הצהרת מצב בריאות). לאחר שיחזיק בביטוח זה יוכל המבקש לקבל את המשכנתא המבוקשת. הסכום מקסימלי שבו יבוטח אדם יעמוד על חצי מיליון, וגובה המשכנתא יהיה פי 2 מסכום הזה – מיליון שקלים (הבנק רשאי לאשר למבקש סכום גבוה יותר). תקופת המשכנתא תעמוד על 15 שנה ,אלא אם כן המבקש הגיע להסכמות אחרות עם הבנק. במסגרת המתווה, הבנקים יאפשרו את תקופת ההכשרה עד לכניסת הביטוח לתוקף, והמדינה קיבלה עליה להשתתף בעלויות החודשיות של החזרי המשכנתא בסכום של 300 שקלים לאדם לחודש, זאת כדי לתת מענה לתקופת הכשרה ארוכה יותר ופרמיות גבוהות יותר הנהוגים במסגרת מסלולים ללא חיתום.