נאום שר החינוך, הרב שי פירון, בעצרת הנוער הממלכתית לזכר יצחק רבין

כמו רבים מבני גילי, היה הרצח ההוא קו פרשת מים במערכת היחסים שלי עם החברה הישראלית. יתכן ואלמלא הרצח לא הייתי מוצא עצמי היום בזירה הציבורית. בלילה ההוא, התהלכתי אחוז אימה ולא ידעתי את נפשי. חשתי שהרצח מסכן את קיומנו יותר מאיומי האויב. הימים שאחרי טלטלו אותי ואת חבריי. חשנו במחויבות העמוקה שלנו  לדיאלוג. הרצח הזה היווה מבחינתי מעין צו גיוס,  צו 8 לאיחוי הקרע ולהצלת נשמת האומה.  רוחו של רבין הובילה רבים. יצחק היה איש אמיץ, לחם בעוז ובתעצומות נפש בשדה הקרב כמו גם במערכה על שלום. כולנו שאבנו ממנו אומץ ונכונות להקריב, ולו במעט, מהנוחות והנינוחות למען העם והארץ, למען ההווה ולמען העתיד.

לא בקשנו לטשטש את המחלוקות, להעלימן או להדחיקן. אני מאמין שחילוקי דעות הן הבסיס להיווצרותה של חברה בריאה.

שיח שיש בו חילוקי דעות, דומה לשמרים המתסיסים ומתפיחים, המפרים, ומאפשרים לקולות להישמע. אסור לפחד מהמחלוקת, אסור לדבר בגנותה, אסור שהרצח ההוא יאיים על השיח הישראלי. להיפך. עלינו ללמוד את משמעותה של הדמוקרטיה המהותית הרואה בחופש הדעות את הבסיס הראשוני לקיומה של חברה.  מדינת ישראל לא תוכל  להתקיים בלי שתותיר מקום של כבוד לעמדות השונות. מדינת ישראל מקבצת אל תוכה מסורת וחדשנות, עבר ועתיד, מזרח ומערב ואתגר החיים המשותפים איננו רק אתגר הסובלנות, אלא למעלה מכך: אתגר של ייעוד וחלום וחזון משותף שמתחיל מחזון הנביאים וחורז את כל ההיסטוריה שלנו עד ימינו אנו.

הגורל היהודי קושר אותנו באופן עמוק ופנימי ומבקש להקשיב לשיר של כולנו. לכל קהילה בית אחד, שורה, תו, אקורד. אבל השיר שלנו, השיר המשותף של כלל הרואים בציונות את המצע לבניינה של חברת מופת, יהיה הרמוני רק אם יהיה השיר של כולנו.

כך כתב יצחק רבין בנאום לפני נציגי הפדרציות היהודיות בארה"ב:

"אין אנו שוכחים לרגע כי בין שתומכים במהלכים שלנו ובין שמתנגדים להם- כולנו אחים, כולנו יהודים וגורל אחד לכולנו".

הגורל, הוא גם ייעוד, שליחות, תפקיד. לפני שעות ספורות שבתי מביקור בפולין. צעדתי עם תלמידים ישראליים בנתיבות המוות. נערים ונערות שונים בתכלית, חשו את גודל השעה ומשמעותו של הגורל והייעוד. הם נשבעו לחיים. הם הבטיחו לעצמם ולדורות הבאים שלא לחזור על טעויות עבר. הם הבינו את כוח היחד.

למערכת החינוך תפקיד מרכזי בשינוי פניה של החברה. מערכת החינוך חבה חוב עמוק ליצחק רבין ז"ל. הוא הוביל רפורמות ושינויים משמעותיים במערכת החינוך ובהשכלה הגבוהה. כך אמר בישיבה הראשונה של הכנסת ה – 13:

"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי קודם כל, האדם- האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם. הוא הבית שלו, הוא בית הספר, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח, וביטחון הוא גם התקווה של האדם"

לכן עלינו לחזק את מערכת החינוך הישראלית. להפוך את בתי הספר למשכן של רוח, לבתי גידול וצמיחה, לחממות לפרחים מוגנים, למסגרות של טיפוח מצוינות אנושית ומוסרית, למקום מפגש של שונים, אחרים, המחויבים ואחראיים להצלחתה של המדינה האהובה שלנו.

לפעמים נדמה לי שלא למדנו די. שיח מפריד, מפלג, קטבי, המפריד בין "אני" ל"הוא", בין "הם" ל"אנחנו". זוהי החמצה גדולה ומערכת החינוך היא המקום לשינוי תרבותי עמוק.

החל מהשנה עוסקת מערכת  החינוך הישראלית,  במעגלים שונים, בנושא: "האחר הזה הוא אני". אלה ימים בהם אנו מבקשים לקבל את כולם: את זה שמימין ומשמאל, את חובש הכיפה וחובש כיפת שמיים, יהודי או מוסלמי או נוצרי או דרוזי או כל בין מיעוטים, את העולה והוותיק, את העשיר החזק והעני המוחלש, את הילד המיוחד המבקש להשתלב בחברת בני גילוי כשווה בין שווים. גם כאן אני נזקק לאחד מנאומיו של רבין:

"אחת הדמויות הבולטות, שהטביעה את חותמה בכיתתנו, היה המחנך המצוין אליעזר שמאלי. הוא טיפח בקרבנו רוח טובה של רעות וחברות, קירב אותנו אל הטבע ונטע בנו את האהבה הגדולה לארץ-ישראל ולנופיה...שמאלי 'אשם' גם בתמורה פרטית שחולל אצלי - עד שבא אלינו, הייתי ילד בודד. הוא הפיל את המחיצות ובהשפעתו שאפתי להימצא בחברה, לפעול עם כולם, לחוש את החוויה של 'להיות ביחד'".

הרצח הזה, האירוע הכואב והנוראי, יכול וצריך להיות בסיס לתיקון הפירוד ולהעמקת היחד. כוחו של היחד הוא הכוח המיוחד שלנו. הוא סם החיים, התקווה והבסיס לעתיד של כולנו.

צעירים וצעירות יקרים,

השנה היא השנה הראשונה שבוגרי מערכת החינוך הפורמאלית לא היו תלמידים ביום הנורא ההוא.

אני מבקש מכם: קראו ולמדו את הגם את היסטוריה הקרובה, ולמדו ממנה.

אנא – דרשו איש בשלום אחיו.

עמדו על שלכם, אך הקשיבו לדעה החולקת

בנו חברה משלבת, מחבקת, מכילה.

אל תפסיקו להתווכח, אל תעמדו מנגד, אבל – נהגו כבוד באחר. בכל אחר.

הנמיכו את הקול, הקפידו על הטון, הקשיבו לכל אחד.

כי האחר הוא גם אתה. האחר הוא גם אנחנו.

יהיה זכרו של יצחק רבין ברוך.