נאום פתיחה - ח”כ רות קלדרון

16 פברואר 2013 19:44 | רות קלדרון

אני מזמינה את כולנו לשנים של עשייה מתוך מחשבה, ומחלוקת מתוך הבנה וכבוד לאחר. אני שואפת להביא למצב בו לימוד התורה יהיה נחלת כל ישראל, בחינת תורה מונחת בקרן זווית, וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול

אדוני יושב הראש, כנסת נכבדה,

הספר הזה שבידיי שינה את חיי, והוא במידה רבה הסיבה שהגעתי ליום הזה, וזכיתי לנאום בכנסת ישראל כחברת כנסת חדשה. העותק שבידי היה שייך לדוד גלעדי, סופר, עיתונאי, איש תרבות ועורך, סבו של יושב ראש הסיעה שלנו שהוזכר כאן גם אתמול. וזכות גדולה הייתה לי לקבל אותו מבתו, הסופרת שולמית לפיד. לא ירשתי מסבא שלי תלמוד. נולדתי וגדלתי בשכונה ותיקה בתל אביב, בת לאבי, משה קלדרון, שנולד בבולגריה ועלה לארץ כבחור אחרי שנות המלחמה הקשות, התחיל ללמוד חקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים וגויס מיד למלחמת השחרור להגן על גוש עציון.

לימים התמחה אבי בחקר החרקים, והיה למומחה עולמי באיסום תבואה. אמי, שנולדה בגרמניה בצירוף חסר מזל בזמנה של ילדה יהודייה, שמאלית וג'ינג'ית, עלתה לארץ בנעוריה ופגשה את אבי, בחסות המצור הבריטי בירושלים. המצור אשר בסופו, כשירדו להכיר את המשפחות כזוג מוגמר, כבר לא היה לשכנות הבולגריות מה לומר, פרט ל"באמת נחמדה, מושיקו, אבל אין כבר יהודיות? צריך להתחתן עם אשכנזייה?". אני מספרת את כל זאת כדי לומר שגדלתי בבית יהודי מאוד, ציוני מאוד, חילוני, מסורתי רגיוזי, שעירב אשכנז וספרד, בית"ר ושומר צעיר, במרחב הישראלי המקובל, המיינסטרים של שנות השישים והשבעים.

בתלמוד מצאתי את שאהבה נפשי

התחנכתי כמו כל בני דורי בחינוך הממלכתי ברוח מהתנ"ך לפלמ"ח, ולא הכרתי – לא את המשנה, לא את התלמוד, לא את הקבלה ולא את החסידות. כבר כנראה הרגשתי שמשהו חסר. דבר מה בזהות הישראלית המשוחררת והחדשה של אליק שנולד מן הים ושירי נעמי שמר היה טוב ויפה, אבל חסר. חסר לי העומק, היו חסרות לי מילים לאוצר המילים, היה חסר עבר, עלילות, גיבורים, מקומות, דרמה, סיפורים. העברי החדש, אותו בראו מחנכי דור הקמת המדינה, הגשים את חלומם, ונעשה לוחם אמיץ, מעשי ושזוף. אבל עבורי הייתה בו ובי חלל ריק. לא ידעתי כיצד למלא את החלל, אבל משנפגשתי לראשונה בתלמוד, והתאהבתי בו כליל, בשפתו, בהומור שלו, בעמקות המחשבה, בשיטות הדיון, במעשיות, והאנושיות והבגרות העולים מן השורות, הרגשתי שמצאתי את שאהבה נפשי. את מה שחסר לי.

מאז אני לומדת. בבתי מדרש ובאוניברסיטה לימודים אקדמיים בהם זכיתי לדוקטורט בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, בספרות התלמוד ולימודי תורה לשמה. בהם זכיתי לשנים של דף יומי ולימודים בחברותא שעיצבו אותי. מתוך הצורך האישי שלי וביחד עם אחרים, ייסדתי את עלמא, בית לתרבות עברית בתל אביב, ושנים קודם לכן את אלול, בית המדרש המשותף לנשים וגברים, דתיים וחילוניים, הראשון בארץ. בינתיים כבר כמה עשורים קיימת תנועה של התחדשות יהודית שפורחת עכשיו ובה לומדים עשרות ומאות אלפי ישראלים במסגרות שאינן מכתיבות להן את הדרך הנכונה להיות יהודיים, או את האופן בו יעשו את תורתם תורת חיים. אני משוכנעת שלימודי הספרים הגדולים של התרבות העברית והיהודית הכרחיים לבניית תרבות עברית חדשה בישראל. 

התורה היא המתנה שקיבלנו כולנו

אי אפשר לצעוד אל העתיד בלי לדעת מאין באנו, מי אנחנו, לדעת באופן אינטימי לפרטי פרטים, לדעת את הנשגב וגם את המקומם והנלעג. התורה אינה קניינו של זרם זה או אחר, היא המתנה שקיבלנו כולנו, ולכולנו ניתנה הזדמנות להתבונן בה כשאנחנו בוראים את מציאות חיינו.

אף אחד לא לקח מאיתנו את התלמוד, ואת הספרות הרבנית. במו ידינו מסרנו אותו בימים בהם היה נראה כי יש משימה דחופה וחשובה יותר, לבנות מדינה, להקים צבא, חקלאות, תעשייה ועוד. עכשיו הגיע הזמן לחזור ולנכס לעצמנו מה ששלנו. להתענג על ההון התרבותי שמחכה לנו, לעינינו, לדמיוננו, ליצירתנו. במקום לספר על יופיו של הספר הזה, אני מבקשת לספר סיפור מן התלמוד, סיפור מיניאטורי אחד, על מעשה ברב רחומי, ומתוכו לומר כמה דברים על הרגע הזה, ועל המשימות שאציב לעצמי בכנסת.

רב רחומי היה רב, וקודם כל איש, הרבה איש. רחומי בארמית זה אהבה. רחומי מהמילה רחם, מישהו שיודע להכיל, שיודע לקבל לגמרי, כמו שרחם של אישה יודע להכיל את התינוק. זאת בחירה מאוד יפה למילה אהבה בארמית, כי אנחנו יודעים שביוונית לקחו את המילה רחם ובנו ממנה את המילה היסטריה. אז הבחירה הארמית, לקחת מרחם את המילה אהבה, היא בחירה פמיניסטית של חז"ל. הוא היה שכיח, הוא היה מצוי, כלומר למד, התקבל ללימודים באחת מהישיבות האייבי ליג של בבל. הוא למד במחוזא, והוא היה כל כך מפורסם, שקראו לו רבא, הרב.

והיה רגיל (אני רומזת לכם שחז"ל לא אוהבים אנשים שעושים דברים מתוך הרגל, בדרך כלל, כשמשהו רגיל בתלמוד, תוך כמה שורות מישהו ימות), היה רגיל שהיה בא לביתו, ביתו בארמית זה אשתו, וגם אשתו וגם ביתו. גבר שאין לו אישה הוא הומלס. אישה שאין לה גבר היא לא. גבר בלי אישה – חסר בית. היה רגיל שהיה בא לביתו כל ערב ביום הכיפורים. אתם שמים לב שכשהגמרא אומרת היה רגיל שהיה בא לביתו כל ערב יום הכיפורים, יש פה מידה של אירונית חז"לית. מה זאת אומרת "כל פעם בשנה"? זה לא כל כך הרבה. ואנחנו גם חושבים לעצמנו, איזה מין תאריך אדם בוחר לבוא לאשתו, ערב יום הכיפורים, שהוא לא בדיוק יום של אינטימיות, הוא יום של תפילה, אפילו לא בבית.

יום אחד, פעם אחת, שנה אחת, משכה אותו השמועה – אהלימוד בבית המדרש הקסים אותו כל כך, שהוא שכח, הוא לא יצא בזמן, והוא לא יכול היה לעזוב את הלימודים ולא יצא הביתה. הייתה מצפה אשתו – "עכשיו הוא בא". הציפייה הזו שכל סמס, וכל טלפון, וכל צעדים בחוץ וכל נקישה בדלת, את בטוחה שזה הוא. עכשיו הוא בא. לא בא

מי ששוכח שהוא יושב על כתפי האחר - ייפול

ברגע מסוים היא מבינה שהשנה הוא כבר לא יגיע, אולי יצא שופר של יום הכיפורים, וכבר אף אחד לא יכנס מפני קדושת החג. האישה הזו, שחיכתה כל השנה, שחיכתה שנים רבות כל השנה ליום אחד, לא יכולה לעמוד בזה יותר, ודעתה חולשת, היא מתאכזבת, היא עצובה, היא מאבדת את השליטה. היא מוציאה דמעה אחת, היא מורידה, זה לשון פעיל, לא לשון סביל. היא נותנת לדמעה אחת לזלוג על הלחי מהעין, אחרי שנים שהיא לא בכתה. עכשיו אנחנו צריכים לדמיין לנו מסך מפוצל. בצד אחד קלוז אפ על דמות של אישה, על פנים של אישה, שדמעה אחת זולגת על לחייה. ובצד השני על הגג במחוזא, יושב רב רחומי כולו לבן ומרגיש קדוש. אחרי יום של כמה שעות בלי אוכל, אנחנו מרגישים מורמים.

והוא לומד תורה על הגג עם הכוכבים ומרגיש כל כך קרוב לשמיים. היה יושב על הגג, כשנופלת הדמעה מהעין של האישה, נפחת הגג מתחתיו – והוא נופל על הקרקע ונחה נפשו, ומת. מה אנחנו יכולים ללמוד מרב רחומי ואשתו? למקום הזה ולעבודה שלי כאן? ראשית אני לומדת שמי ששוכח שיושב על כתפי האחר ייפול. אני לומדת שצדיקות היא לא דבקות בתורה על חשבון רגישות לאדם, אני לומדת שבמחלוקת יש לא פעם שני צדדים צודקים, ועד שלא אבין שגם אני וגם הצד השני, גם האישה וגם רב רחומי, מרגישים שהם עושים את הדבר הנכון והם אחראים לבית, הרבה פעמים אנחנו מרגישים – האישה שמחכה והולכת לצבא, ועושה את העבודה, ואחרים על הגג לומדים תורה. ופעמים אנשים אחרים מרגישים שהם נושאים את כל משא המסורת והתרבות והתורה על גבם, ואנחנו הולכים לים ועושים חיים.

מי ייתן ותמיד אזכור שאני שליחת ציבור, ועלי להקפיד על ניקיון כפיים ולב

גם אני וגם הצד השני מרגישים שעל כתפיהם כל האחריות לבית. עד שלא אבין את זה, לא אראה את הבעיה נכוחה ולא אוכל למצוא פתרון. אני מזמינה את כולנו לשנים של עשייה מתוך מחשבה, ומחלוקת מתוך הבנה וכבוד לאחר. אני שואפת להביא למצב בו לימוד התורה יהיה נחלת כל ישראל, בחינת תורה מונחת בקרן זווית, וכל מי שרוצה ליטול יבוא ויטול. שכל אזרחי ישראל הצעירים יקחו חלק בנטל, גם בלימוד תורה וגם בשירות צבאי ואזרחי. וביחד ייבנה הבית ולא תיחלש הדעת.

אני שואפת ליום בו משאבי המדינה יחולקו בהוגנות ובשוויון לכל תלמיד ותלמידת חכמים, על פי איכות לימודם, ולא על פי שייכום הציבורי. שבתי המדרש, הארגונים והישיבות החילוניות והפלורליסטיות יזכו לתמיכה שווה והוגנת מול בתי המדרש האורתודוקסים והחרדים, ומתוך קנאת הסופרים והתחרות הבריאה תגדל התורה ותאדיר.

אני מבקשת להזכיר את מורי הרב דוד הרטמן, שהלך לעולמו השבוע, שפתח לי את שערי בית המדרש שלו, ובנה שפה של יהדות אמיצה ומכילה. יהי זכרו ברוך.

אני מבקשת לסיים בתפילה שכתב חברי חיים היימס, תפילה בכניסה לכנסת.

יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמהותינו, שאצא מהבית הזה כפי שנכנסתי אליו, שלמה עם עצמי, ועם הבריות. מי יתן שמעשיי יהיו לטובת כל תושבי מדינת ישראל, ושאפעל לתקן את החברה אשר שלחה אותי למעון זה, ולהשכין שלום צודק בינינו ועם שכנינו. מי ייתן ותמיד אזכור שאני שליחת ציבור, ועלי להקפיד על ניקיון כפיים ולב. מי יתן ואצליח ונצליח בכל מעשי ידיו. אני מוסיפה ברכה קטנה לסיעה שלי יש עתיד. שנשמור על התרבות המיוחדת של אחווה ושיתוף, שנישאר מאוחדים, שנישאר במליאה, ושנזכה לממש את החלום ולשנות לטוב.

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ח"כ רול במצעד הגאווה בת"א: "את הכח האדיר שיש פה חייבים לנתב לכח פוליטי שינהיג את ישראל לעתיד טוב ושוויוני יותר"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת מאיר כהן, יעל גרמן, קארין אלהרר, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ', יזהר שי, איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב הרצנו הגיעו לתמוך בקהילה הלהט"בית במסגרת מצעד הגאווה שנערך בתל אביב יפו.

ח"כ רול אמר על הבמה: "אנחנו מרגישים שבשדה הפוליטי יש ניסיון לחזרה אחורה ולהחזיר אותנו לדין תורה וקיצוניים שחושבים שיהדות היא יהדות מפלגת ויהדות היא דבר מקרב ואוהב ומגשר וזו היהדות שלי. התפקיד שלנו זה להיות שגרירים בכל מקום ולתת למאבק הגאה פנים ושם. רק ככה ננצח". 

המשך לקריאה

מטה הנשים של כחול לבן הפגין נגד הפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה


מטה הנשים של כחול לבן ביחד עם ליהיא לפיד וחברי הכנסת קארין אלהרר ויוראי להב הרצנו ערך הפגנה ברחבת הבימה ובשדרות רוטשילד בתל אביב, במחאה כנגד מקרים של הדרת נשים והתבטאויות קשות של נבחרי ציבור כנגד נשים.

ח"כ אלהרר: "אם נשתוק מול המקרים האלו- מי שישלם את המחיר יהיו בנינו ובנותינו. מוכרחים להתעורר ולעצור את המצב הזה עכשיו!".

ליהיא לפיד: "המצב הזה מסוכן ואם לא נתעורר עכשיו, נקום למדינת הלכה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במצעד הגאווה: "לא נעצור עד שהקהילה הגאה תקבל כל זכות שמגיע לה"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת יאיר לפיד, עידן רול, יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ', איתן גינזבורג ואלון שוסטר לקחו חלק במצעד הגאווה שנערך בירושלים.

ח"כ לפיד: "אנחנו באנו הנה כדי להגיד שלמדינה יש כל מיני זכויות והיא לא תגיד לאף אחד בעולם איך מותר לו או אסור לו לאהוב".

יו"ר התא הגאה, ח"כ עידן רול: "כחול לבן תמשיך להיאבק עד להשגת שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד לראש הממשלה בהפגנה: "לא ניתן לך להיות ארדואן. לא ניתן לך להרוס את המדינה".


עשרות אלפי אנשים השתתפו בהפגנה שנערכה ברחבת מוזיאון תל אביב נגד יוזמות החקיקה של הקואליציה תחת הכותרת "חומת מגן לדמוקרטיה".

ח"כ יאיר לפיד תקף את כוונתיו של ראש הממשלה בנושא חוק החסינות ופסקת ההתגברות : "לא ניתן לך. לא ניתן לך להיות ארדואן. לא יהיה פה רודן טורקי. לא ניתן. לא ניתן לך להרוס את המדינה. זו גם המדינה שלנו. אנחנו לא נתינים שלך. לא ניתן לך להרוס את בית המשפט העליון. אתה לא מעל החוק". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במהלך סיור במפעל פניציה: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות"


ברקע החרם של חסידות גור על מפעל פיניציה בירוחם וסכנת הפיטורים ההמונית הקיימת במפעל הגיע חבר הכנסת יאיר לפיד, יחד עם חברי הכנסת מאיר כהן ופנינה תמנו שטה לסיור חירום במפעל.

לפיד, כהן ותמנו שטה נפגשו עם יו"ר מנכ"ל המפעל אמנון כהן שפרס בפניהם את המצב בו שורר המפעל.

לאחר מכן נערך סיור במפעל שבמהלכו אמר לפיד: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות. יש כאן ניסיון לכפות, כפייה דתית שתגרום לפיטורים של עובדים וסגירה של מפעל בישראל  באזור שגם ככה סובל ממצוקה של תעסוקה ותעשייה". 

המשך לקריאה

לפיד וגנץ הציגו את התכנית הכלכלית של כחול לבן


במסגרת מסיבת עיתונאים שערכו המועמד לראשות הממשלה מטעם כחול לבן, בני גנץ, ושותפו הבכיר, יאיר לפיד חשפו את עיקרי התוכנית הכלכלית- חברתית של כחול לבן תוך התמקדות בשלושה נושאים מרכזיים: הבריאות, החינוך והתחבורה.

גנץ: "אנחנו לא מביאים הכרזת גדולות אלא תוכניות משמעותיות שנוכל לקדם כך שנתוני המאקרו לא יעמדו לבד, אלא קודם כל טובת האזרח".

לפיד: "הממשלה בראשות נתניהו לא רואה את האזרחים ממטר.סדר העדיפויות של נתניהו הוא נתניהו. סדר העדיפויות שלנו יהיה אזרח ישראל. אנחנו נוביל לשינוי, ובעיקר נעבוד קשה בשבילכם". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן סיירו בשדרות ובעוטף עזה


ראשי רשימת כחול לבן, בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלון וגבי אשכנזי, סיירו בשדרות וביישובי עוטף עזה.
בני גנץ: "כאשר נרכיב את הממשלה נשנה את המדיניות הנרפית הזאת ונפעיל מדיניות מאוד קשוחה ונחושה. אנחנו דורשים את השקט ולא מוכנים בשום פנים ואופן להתפשר על ביטחון התושבים".
יאיר לפיד: "הרתעה משיגים בכוח ורק בכוח. הקבינט שבו שלושתנו ישבנו השיג כך הרתעה לשלוש וחצי שנים - את ההרתעה הזו אנחנו נחזיר". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן ערכו סיור בצפון


מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו סיור בצפון בו נפגשו עם חקלאים, ראשי הרשויות ולאחר מכן ביקרו בתצפית על סוריה.

יו"ר המפלגה, בני גנץ: "נמצאים לפניכם שלושה רמטכ"לים ושר לשעבר עם ניסיון מדיני - 117 שנות ניסיון ביטחוני. אנחנו נדע לטפל בכל איום בכל אחת מהזירות ככל שיידרש. נבנה קבינט מאוזן, אחראי ותקיף".

ח"כ לפיד: "חלק מהעובדה שאנחנו פה זה כדי להזכיר לעולם כולו שאנחנו את רמת הגולן לא נחזיר לעולם. לישראל יש ריבונות על רמת הגולן, ותמיד תהיה ריבונות על רמת הגולן". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד על האיחוד עם בני גנץ: "אנחנו בוחרים אחד בשני ובאזרחי ישראל"

מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות האיחוד ביניהם.

בני גנץ: "זה ערב מכונן בתולדות ישראל. את תמונת האחדות שאתם רואים על הבמה, לא ראינו בארץ עשרות שנים".

ח"כ לפיד: "יש פה הזדמנות היסטורית לשנות את כל סדר העדיפויות במדינה, ולשנות את הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשני. להזכיר לכולנו שאנחנו משפחה". 

המשך לקריאה

יש עתיד התאחדה עם מפלגת חוסן לישראל


מתוך אחריות לאומית, החליטו בני גנץ, יאיר לפיד ובוגי יעלון על הקמת רשימה מאוחדת אשר תהווה את מפלגת השלטון החדשה של ישראל.


מפלגת השלטון החדשה תעמיד נבחרת מנהיגים בטחונית וחברתית חדשה שתבטיח את בטחון המדינה, ותחבר מחדש את חלקי העם ואת החברה הישראלית המשוסעת.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך