הצטרפו אלינו!

נאום פתיחה - ח”כ רונן הופמן

20 פברואר 2013 22:25 | רונן הופמן

עד כמה אנחנו כאן, בחקיקה – עד כמה הממשלה בתהליכי עיצוב המדיניות שלה, עד כמה כולנו , בניהול ענייניה הפנימיים והבינלאומיים של המדינה – עד כמה אנחנו באמת מודעים למרכיבים הרגשיים, התפיסתיים וההתנהגותיים – שלנו, ושל האזרחים ששלחו אותנו לכאן? עד כמה אנחנו לוקחים כל זאת בחשבון...?

אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה:  אני נרגש מאד לעמוד כאן הערב.

לפני 21 שנים  בדיוק, במחצית פברואר 1992, זכיתי לחוות לראשונה את המערכת הפוליטית הישראלית, במלוא מורכבותה ועל שלל אתגריה, בדרך מרתקת וייחודית: מוניתי אז לחבר בצוות העוזרים הקרוב של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בקיץ של אותה שנה.  

זו הייתה מערכת בחירות מרתקת וסוחפת שהובילה אותי לחוויית-חיים משמעותית וממושכת. העבודה במחיצתו של יצחק רבין לימדה אותי שיעור רב-פנים ורב-משמעות, שיעור בלתי-אמצעי ומרתק – שיעור אודות מנהיגות, אודות עיצוב-מדיניות – ומהי באמת מסירות חברתית-ציבורית של מנהיג.       

הרצח הנורא של יצחק ב-4 בנובמבר 1995 היווה עבורי חוויה מכוננת אף יותר: בהיותי, כמו מליוני אזרחים נוספים, הלום צער ואבל - ומוצף ברגשות תסכול וכעס – החלה להתגבש בקרבי ההחלטה להצטרף באופן פעיל לפוליטיקה הישראלית – להצטרף, בכל מאודי, למאבק על שמירתה ובעיקר על שפיותה של הדמוקרטיה הישראלית.     

18 שנים ארכה הדרך עד אשר זכיתי להיבחר בעצמי כנציגו של הציבור, ובמובן זה, גם אם באופן סמלי – להמשיך את דרכם של גדולים ושל נבונים ממני. 

אדוני היו"ר : חברי סיעתי – סיעת יש עתיד, ואני, באנו עם כוונה כנה וברורה - ליישם פוליטיקה חדשה.  

בהקשר זה אני מבקש להאיר כאן הערב  ביטוי נוסף – ובעיני חשוב מאין-כמוהו של הפוליטיקה החדשה שאותה אנחנו מביאים איתנו.

אני מבקש לדבר על פוליטיקה מתוך מודעות – על הנכונות והפתיחות שלנו להיות מודעים באמת, אבל באמת, ל:מה בסופו של דבר מניע אותנו ;  

מודעות לאופן שבו אנחנו מתבוננים במערכות הפוליטיות והמדיניות שיצרנו, מודעות לאופן שבו אנחנו מנתחים את המערכות הללו – ומודעות לאופן שבו אנו מתנהלים בתוכן כבני אדם.

חברות וחברי הכנסת, ההוגים המדיניים הגדולים של העת המודרנית – הובס ולוק ורוסו, ובנת'אם ומיל ואחרים – לא יצאו בהגותם מתוך השאלה מהי מדינה, או מהי מסגרת פוליטית ואיך צריך לנהל אותה. 

הם יצאו משאלה אחרת, משאלה בסיסית ומרכזית עוד יותר: הם יצאו מהשאלה : מהו, לאמיתו של דבר, טבע האדם. 

האם האדם טוב מנעוריו? האם הוא רע מנעוריו? האם האדם הוא פרא ?  האם הוא יצור אצילי ?  האם הוא גם וגם, מין פרא אציל ? מהו טבעו ומזגו של האדם באשר הוא אדם ?  

המבנים הפוליטיים והמסגרות המדיניות השונות הן רק נגזרות של השאלות הללו, הן רק מודלים שנועדו לאפשר לאנשים לחיות יחד  - בהינתן הבנה עמוקה של הטבע האנושי.

טבע האדם, ונפשו, הם הם המרכיבים הבסיסיים והמרכזיים המניעים כל מערכת חברתית, פוליטית ומדינית.  

אבל... האם אנחנו, בימינו, כאן ועכשיו -  מבחינים בזה בכלל? עד כמה אנחנו מודעים לכך ? 

עד כמה אנחנו כאן, בחקיקה – עד כמה הממשלה בתהליכי עיצוב המדיניות שלה, עד כמה כולנו , בניהול ענייניה הפנימיים והבינלאומיים של המדינה – עד כמה אנחנו באמת מודעים למרכיבים הרגשיים, התפיסתיים וההתנהגותיים – שלנו, ושל האזרחים ששלחו אותנו לכאן? עד כמה אנחנו לוקחים כל זאת בחשבון...?

אומר זאת בפשטות: אנחנו כמעט לא עוסקים בזה. לעיתים נדמה שהפוליטיקה מתרכזת, במנגנונים הפוליטיים, במוסדות המדיניים, בפרוצדורות, באינטרסים, ולא בעיקר; באנשים.

אדוני היו"ר, הייתי חבר בצוותי המשא-ומתן עם הסורים תחת שתי ממשלות - והשתתפתי בדיונים מערכתיים ודיפלומטיים רבים – 

ברובם ככולם הדברים נלקחו מאד ברצינות -   אבל מתוך התפיסה הנפוצה בקרב המערכות הללו: תפיסה שמניחה רציונאליות, שמניחה אינטרסים מוגדרים , תפיסה שנשענת על מודלים קלאסיים של תרשימי זרימה לתרחישים שונים, של עצי החלטה -  כאילו החיים מורכבים רק מלוחות שח-מט,  מאסטרטגיות ומטאקטיקות מוגדרות ומובנות. אבל זה ממש לא כך.

ראיתי מקבלי-החלטות שמונעים מאגו צרוף, מזעם כבוש, מעיוותי-תפיסה, ממשאלות-לב המנותקות לעתים מן המציאות. מבלי שהם בכלל מודעים לכך. וחמור מכך, מבלי שהגורמים המקצועיים בסביבתם מודעים לכך.... 

הייתי שם, והרגשתי שזו תפיסה חלקית וחסרה... משהו בסיסי לא הסתדר לי בכל העניין ; חוויתי דיסונאנס, מעין צרימה מתמשכת ומטרידה. הרגשתי כאילו כל המערכת מחפשת את המטבע מתחת לפנס – ולא במקום האמיתי שבו צריך לחפש אותו. 

בכל הנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי למשל, סכסוך ארוך ומתמשך, סכסוך שכרוך בסבל, באובדן, בגבורה ובהקרבה – מושקעים בו, בסכסוך, המון משאבים : משאבים צבאיים, משאבים כלכליים, משאבים דיפלומטיים.

אבל התנאי המרכזי להתמודדות עם סכסוך כזה לאורך זמן  - הוא השקעה במשאבים פסיכולוגיים דווקא.

אז איך ייתכן שכאשר מנסים סוף סוף ליישב את הסכסוך, למשל בוועדות הנורמליזציה באותם משאים-ומתנים שבהם השתתפתי – וועדות שדנות בכינון יחסי שכנות נורמאליים בחיי היומיום - איך ייתכן שדיברו שם בעיקר על מעבר של סחורות בגבולות, או על על נציגויות דיפלומטיות,– אבל לא דיברו אפילו ברמז על העיקר – לא דיברו על תודעת הסכסוך – לא דיברו על עיצוב מחדש של אתוס הסכסוך, על שינוי הנראטיב –  לא עסקו בדרכים להפחתת תחושת הפחד – משני הצדדים -  לא עסקו בהגברת תחושת התקווה ובמיגור תחושת הייאוש... איך זה ייתכן ?  

איך ייתכן ש... על הגופים המקצועיים שמסייעים למנהיגים לעצב את מדיניותם נמנים טובי המומחים – אנשי צבא, אנשי מודיעין, מומחים לגבולות, דיפלומטים, משפטנים. באמת טובי המומחים – 

למעט ...מומחים מהתחום הרלבנטי ביותר – מומחים מתחום מדעי ההתנהגות ונפש-האדם...? מומחים לאנשים.

בואו נתבונן לרגע ממה מורכבים היחסים הבינלאומיים. תחום היחסים הבי"ל מושתת על מונחי יסוד כגון:  עוצמה, שליטה, הרתעה.... 

אנחנו, בטעות, התרגלנו לחשוב שאלו הם מונחים צבאיים או דיפלומטיים. אבל בואו נשים לב, בואו נהיה מודעים לרגע – עוצמה, שליטה, הרתעה...  

הרי אלו הם,  בראש ובראשונה, מונחים מנטאליים... !

הרי אם אדם איננו חווה את העוצמה שלו הוא איננו עוצמתי, אם אדם לא חווה בנפשו שליטה מצד כלשהו, אז הוא בעצם איננו נשלט ;  נפש האדם היא, היא, העניין המרכזי כאן – וכל עוד הדיון הפוליטי, הדיון המדיני, הדיון הביטחוני-  איננו לוקח בחשבון את נפש האדם על עומקה ועל מורכבותה, הוא איננו יכול להיחשב הדיון האמיתי והנכון, והוא בוודאי איננו יכול להיחשב דיון ממצה...

אם כן, אדוני יושב-הראש, פוליטיקה חדשה היא גם היכולת, הנכונות, הכוונה, האומץ והפתיחות – להיות יותר מודע, ולהבין - מה מניע אותנו באמת.

ומתוך המודעות הזו, עלינו לחתור לניהול פרגמטי ומרכזי של יחסי החוץ שלנו... עם בני-ברית מחד – ועם יריבים מאידך. 

מתוך תפיסה זו עלינו לחתור לניהולה של תרבות פוליטית ושלטונית רציונאלית ככל הניתן – ומשתפת – עלינו לחתור להתנהלות פוליטית עניינית, ערכית, נעדרת התלהמות - המכבדת את עצמנו ואת זולתנו. 

רק כך נוכל לגלות אמפאתיה כלפי האחר - מבלי לחוש כי בכך אנו מוותרים על עמוד השדרה הערכי והמוסרי שלנו ; ורק מתוך מודעות נוכל לייצר אופטימיות ותקווה - מבלי להיאחז במגננות שווא כמו ציניות וסרקאזם.   

גם זו פוליטיקה חדשה !!!

במשך למעלה מעשר שנים היתה לי הזכות לדון בתובנות הללו ולנתח אותן עם הסטודנטים שלי, שאותם אני כל כך אוהב, 

ועכשיו - יש לי את הזכות – והחובה – להביא את העניין לכאן,  ליישם את התיאוריה ולפעול על מנת שמרכיב חשוב זה יילקח בחשבון בעבודתנו הפרלמנטרית היומיומית. 

אדוני היו"ר, חברי חברי הכנסת, בגיל 10 הצטרפתי לתנועת הצופים. ברבות השנים הייתי חניך, ומדריך, ורשג"ד, ומרכז שבט ואף  יצאתי לשליחויות מטעם התנועה לקהילות יהודיות באירופה ובארה"ב. 

את חוויות החיים המשמעותיות והמכוננות ביותר חוויתי בתנועת הנוער : אני מודה, דווקא בבית-הספר לא הייתי תלמיד מצטיין - וללא ספק - את שיעור האזרחות המתמשך, החווייתי והעוצמתי ביותר - שעיצב חלק גדול מזהותי האזרחית והקהילתית – למדתי בתנועת הנוער.

את השבועה האזרחית הראשונה שלי נשבעתי  בכיתה ח' , בטקס ה'הבטחה הצופית'.  בליל ירח מלא על פסגת הר ארבל מעל לכנרת, לאחר טיפוס מייגע של שעות רבות, בלב הולם ובהתרגשות אדירה היישרתי מבט למדריכים שלי והצהרתי בגאווה: 

"הנני מבטיח הבטחה שלמה, לעשות ככל שביכולתי, למען עמי, ארצי ומולדתי, לעזור לזולת בכל עת"...  בכיתה ח'.

וכמובן, האהבות הראשונות בטיולי התנועה, הלחישה הרומנטית מסביב למדורה במדבר יהודה : 'זה היה עם בוא הסתיו, הוא אותה כל כך אהב'...

חיים שלמים, עולם ומלואו, תנועות הנוער –חבריי בבני-עקיבא שרו בדבקות: "בלב אמיץ בעזרת ה'

הלא נעלה" ;  בנוער העובד שרו על חולצה כחולה העולה על כל העדיים -  ואילו אנחנו בגרון ניחר שאגנו: 'לכבודכם אנו שרים היום'. לחיי הרוח הנושבת בנו – ונאמר שלום'.

אנחנו מדברים המון על מערכת החינוך – ובצדק. הרי מה חשוב יותר לעתידה של אומה מאשר חינוך הדורות הבאים ? 

בפעילותי הפרלמנטרית, אשאף לקדם את תנועות הנוער ואת החינוך הבלתי פורמאלי, את מערכות החינוך החווייתיות, המעצבות את נפשו ואת ערכיו של הנוער הישראלי, לא פחות ואולי אף יותר, ממערכת החינוך הפורמאלית. אשאף להעצים את תנועות הנוער אשר מזמינות את הדור הצעיר, לקחת חלק פעיל ולתרום באהבה ובמסירות לחיי העם והמדינה - ואחזק את הזיקה ואת הקשר בין הנוער הישראלי לבין הנוער היהודי בתפוצות, מתוך תפיסת שותפות גורל אמיתית. 

אדוני היו"ר, אני בן למשפחת ההתיישבות העובדת מעמק יזרעאל. משפחתי פרושה על פני העמק והגליל התחתון : עפולה, מרחביה, מזרע, כפר תבור, שדמות דבורה... 

אני מצר מאד על השינוי לרעה שחל ביחס להתיישבות ולחקלאות בשנים האחרונות - ומאד כואב לי שאין די נציגות להתיישבות העובדת בכנסת הנוכחית. בפעילותנו בכנסת, מפלגתי 'יש עתיד' ואני, נהווה לאנשי ההתיישבות אוזן קשבת של ממש.  

ובסיכומו של דבר, אדוני היו"ר, ... כולנו מחפשים שורש, כעץ שתול על מים...  ובכולנו בוערת אש, כסנה מול השמים...

ואם רק נשכיל לחבור יחד... ולהתייצב יחד תחת אותו נטל,  תחת אותו דגל...  בפני אותן זכויות, בפני אותן חובות, ובפני אותו החוק...

אז,  נוכל - כולנו יחד , לראות שקוף, לראות רחוק !

 

תודה רבה

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בואו ניקח אחריות - יחד

אם האזרחים והממשלה יעבדו יחד, נמנע את הסגר, נפתח את שנת הלימודים.
איך עושים את זה?
חיסונים, מסיכות, תו ירוק. איזון נכון בין הבריאות לכלכלה.

המשך לקריאה

לראשונה מזה שלוש שנים, הממשלה אישרה את תקציב המדינה.

הממשלה ה-36 הביאה הבוקר בשורה גדולה לישראל במגוון תחומי החיים. לאחר שלוש וחצי שנים של שיתוק, עבר הבוקר תקציב חברתי שידאג לחלשים ויחזק את הכלכלה הישראלית.

המשך לקריאה

התחלה חדשה באירופה

עברו הרבה יותר מעשר שנים בהן לא דיבר אף שר ישראלי בפני כנס שרי החוץ של האיחוד. עכשיו הדברים משתנים. יש ממשלה חדשה, אנרגיה חדשה, הגיע הזמן להתחלה חדשה.

המשך לקריאה

בשורה עבור כל ישראלי שמאמין בשוויון

בג"ץ זיהה את העוול שטמון בתהום שנפערה בין זעקת הציבור לבין הממשלה הקודמת. כעת נפעל כדי שהתינוקות הבאים להורים גאים יוולדו מוקפים חום ואהבה ורופאים דוברי עברית. פורסם לראשונה ב-ynet

המשך לקריאה

צפו: יו"ר יש עתיד ושר החוץ, יאיר לפיד התייחס בפתח ישיבת הסיעה לחוק האזרחות:

אם האופוזיציה תצביע נגד החוק, היא תוכיח שיותר חשוב לה להיות נגד הממשלה, מאשר להיות בעד המדינה.

המשך לקריאה

ילדיו של אברהם אוהבים כדורגל

סיכום ביקור היסטורי באיחוד האמירויות>>‌‌ ‌‌

המשך לקריאה

אירוע מיוחד לציון חודש הגאווה בראשות סגן שר החוץ עידן רול

סגן שר החוץ עידן רול: "כדי ליצור שינוי צריך אנשים רבים מכלל זירות החיים. שינוי יכול להיעשות על ידי מחוקקים ודיפלומטים, עיתונאים ואמנים, אבל לא פחות מכך על ידי אנשים שעובדים בהייטק או במשרות שונות ומבקשים ממנהלי הHR שלהם לערוך אירוע גאווה במשרד. אתה לא חייב להיות אקטיבסט חברתי כדי להיות חלק חשוב בשינוי".

המשך לקריאה

הודעה משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה:

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שרת האנרגיה קארין אלהרר, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת התחבורה מרב מיכאלי מצהירות: "נשתף פעולה בנושא מדיניות האקלים של ישראל, כדי להוביל להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה של ישראל עד 2050"

המשך לקריאה

לאור המחירים הגבוהים לחופשות בישראל החליט שר התיירות יואל רזבוזוב, לא להמשיך את הקמפיין הקורא לחופשה עירונית בישראל

עוד בטרם נכנס שר התיירות יואל רזבוזוב לתפקידו יצא משרד התיירות בקמפיין בערוצי התקשורת המעודד חופשה בערים בישראל. אלא שמאז עלו מחירי החופשות, זאת בין היתר בגלל משבר הקורונה, העלויות הגבוהות, החוסר בעובדים ומגבלות הכניסה לישראל.

המשך לקריאה

סדרת שיתופי פעולה של השרה לשוויון חברתי

כחלק ממשלת האחדות והרצון לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל, קידמה בשבוע האחרון השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, פעולות משותפות יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן ושרת הפנים, איילת שקד.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך