נאום פתיחה - ח”כ עליזה לביא

10 פברואר 2013 18:33 | עליזה לביא

ח"כ עליזה לביא בנאום פתיחה

אדוני היושב ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת,

"אבקש ממך, אלוקי שרה רבקה רחל ולאה: הֶיֶה נא מצליח דרכי אשר אני הולכת ועומדת". פרפראזה זו על תפילת שליחי ציבור בימים הנוראים, עומדת לנגד עיני. שהרי כמו בבית הכנסת, כך אנו במשכן הכנסת: שליחי ציבור אנחנו. מכוחו של הציבור אנו באים ובשמו אנו פועלים. אין לנו כוח בלתו ואין לנו שליחות זולתו.

 

הציבור בישראל הוא לְמוּד תלאות אך גם מרובה תקוות. משימתנו כעת היא לחדד את התקווה כך שתגבר על הדאגה. ואת זה נשיג רק אם נלמד לשוחח זה עם זה, וחשוב עוד יותר – להקשיב זה לזה. להכיר בכך שיש דעות שונות, לכבד את דעת עמיתך כשם שאת/ה רוצה שיכבדו את דעתך שלך, לחפש את המשותף מבלי לוותר על הייחוד, לעשות מאמץ להגיע לעמק השווה. ומעל הכל: להבין שאנו עם אחד, לא עם אחיד.

 

אדוני היושב ראש, כאשר אני מסתכלת על שורשי משפחתי – אני מוצאת שבאתי לעולם בדיוק בזכותה של תפיסה זו. בימים שלפני ההשבעה, מצאתי את עצמי חושבת של שתי הסבתות שלי. נשים שבנסיבות היסטוריות רגילות לא היו נפגשות. סבתי חנה משיח, אם-אבי, עלתה מאפגניסטאן כציונית לפני קום המדינה כגבירה וחוותה בארץ המובטחת שכול ועוני. סבתי רוזה יוספזון, אם-אמי, עלתה מבוקרשט למדינה הצעירה כי לא היה מקום אחר ללכת אליו. סיפורי החיים של הסבתות שלי הם סיפורה של המדינה. געגוע ואכזבה, כמיהה ומועקה, אך מעל הכל – תקווה וביטחון. 

 

אבא מנשה בנה של סבתא חנה ואמא מרים בתה של סבתא רוזה הקימו משפחה ישראלית. אך האם בדורנו הייתה מתאפשרת אחדות שכזאת? החברה הישראלית הולכת ומתחלקת בחזרה לשבטים, כאשר כל שבט הולך ומתכנס בתוך עצמו ורואה לנגד עיניו את האינטרסים המצומצמים שלו. המכנה המשותף הוזז הצידה ופינה את מקומו לטובת ההבדלים והמחלוקות. ימנים מול שמאלנים, דתיים מול חילוניים, אשכנזים מול ספרדים, מרכז מול פריפריה, עולים מול ותיקים. הליך הפירוק לגורמים שעובר על החברה הישראלית יוצר לעיתים את התחושה שאנו הולכים והופכים לשני עמים, שלושה ואפילו יותר. הורגלנו לפוליטיקה של מגזרים. נציגים שנשלחו לכאן, לבית הזה, על מנת שידאגו לאינטרסים, שבדרך כלל מתנגשים עם האינטרסים של היושבים לצידם.

מבלי להפחית בחשיבותן של המחלוקות, מבלי לוותר על הדעות, אנו חייבים לעצור את מגמת ההיפרדות. תפקידנו הוא לשמר את מה שהורינו עמלו כל כך קשה על בנייתו, עמל מלווה בדם, יזע ודמעות. 

עוד צפויים לנו ויכוחים רבים, חלקם אף סוערים ויצריים, אך אסור לנו, אסור לנו, לשרוף את הגשרים ולנתק את הקשרים. עלינו לחתור לאיחוי הקרעים ולהדבקת חלקי הפאזל המרכיב את החברה הישראלית, ושימורם תחת קורת גג אחת.  

האם עלינו להגיע לפי תהום רק משום שמעטים וקיצונים פיתחו עיוורון לאפשרות של חיים משותפים, על אף הניגודים והסתירות? רוב הישראלים אומרים "לא" לקיצוניות הקורעת ונענים לאתגר של חיים בתוך השוני. כולנו הגענו לכאן על מנת לקדם את העקרונות בהם אנו מאמינים, אך בה בעת עלינו לקבוע קווים אדומים ברורים, שישמרו את היחד הישראלי. על אף השונות וההבדלים, עלינו לזכור בכל רגע שהמטרה הסופית היא עיצוב המרחב הציבורי, כך שיוכל להכיל את החברה הישראלית בכללותה, על כל המורכבות שבה.

המתח בין דתי לדמוקרטי נובע מוויכוח על מקור הסמכות בישראל - האדם לעומת האל, ההלכה מול החוק, הכנסת או בית הכנסת. הכשל בנוסחאות אלה הוא מחשבת ה"או-או". אבל למה לא לשלב? על החלופה להיות "גם וגם" - גם דתי וגם דמוקרטי. הדתייה שבי היא הקשר לעבר ולמסורות שבו. הדמוקרטית שבי היא הגשר לכל בני האדם השונים ממני - דתיים מזרמים אחרים, חילונים, ואלה שאינם בני עמי, אבל הם אנשים טובים באשר הם.

 

אינני מתחילה היום את מסעי הציבור. במשך שנים רבות הייתה לי הזכות לפעול בתחומי החברה והתרבות, לשם בניית גשר במפגש שבין ישראליות ליהדות, ובהתמודדות אל מול השסע המעמיק שבין דת ומדינה.  עסקתי רבות בניסיון לבנות גשר יציב בין  הישראליות ליהדות . אספתי תפילות ,כיסופים ומנהגים  של נשים  יהודיות בעבר הרחוק והקרוב  ולמדתי שהמשותף רב על המפריד, שהתפילה האנושית חוצה דורות  ,מקומות, עדות ודתות . חמושה  במטען זה סבבתי בשביליה הראשיים של החברה הישראלית כמו גם במשעולי העם היהודי על זרמיו.

והנה באתי ללמד ונמצאתי למדה .גיליתי שאם מקלפים מעט את שריון הציניות  והאינטרס הפרטי שהתעטפנו בו בשנים האחרונות ,מתגלה המכנה המשותף במלוא עוצמתו . ההתחברות הטבעית הכמעט אוטומטית של כל גווני החברה לגעגועי העבר ,חשפה גם את הרצון העז לאחדות הווה .

סוגיות רבות ניצבות לפתחן של המדינה והחברה, ובהן לא מעט שאלות קיומיות. אני מבקשת להפנות את תשומת הלב לאחת שאינה זוכה לרייטינג, שאינה עושה כותרות, שאינה מוכרת עיתונים – אך היא בנפשנו: סוגיית הגיור בכלל ושל העולים מברית המועצות לשעבר בפרט.

סוגיית הגיור היא מראה המשקפת את פניה של החברה הישראלית. אלו שמסתגרים, שבחרו מרצונם לחיות בגטאות חברתיים-סקטוריאליים, מובילים עמדה נוקשה בעניין שחשיבות פתרונו אינה עומדת כלל בראש מעייניהם. הרוב הדומם אדיש להתנצחות זו. אלו הכואבים את נושא הגיור, ועוד יותר מכך: כואבים את הגרים כבני אדם, הקשובים למצוקה ולמועקה ומכירים את טבעה של היהדות ואת עולמם של חכמים, ורוצים לפעול לשינוי – הללו מגלים את הקושי האינסופי לעמוד מול מערך כה אטום ובטוח בצדקתו.

וכך בין חומרה אחת לרעותה ובין עיכוב הליכי גיור אחד לרעהו, הלכו המועמדים לגיור ונשחקו. הביורוקרטיה הישראלית יחד עם החומרות ההלכתיות הדרקוניות יצרו מסלול מכשולים, שהיה מרפה אפילו את ידיו של מי שנולד בישראל ומכיר על בוריים את הוויית החיים הישראלי ונפתוליה. וכך באופן הדרגתי ואיטי הלכה והתגבשה בקרב שיעור הולך וגדל של עולים ובני משפחותיהם הדעה, כי אין טעם לנסות להתגייר, וכי למעשה אין בכך גם כל צורך. 

אדוני היושב ראש, אנו חייבים למצוא בהקדם פתרון שיסדיר את מצוקתם של מאות אלפי המבקשים להתגייר החיים יחד איתנו, כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הפתרונות ההלכתיים קיימים, כפי שהראו גדולים וטובים – גם בשנים עברו וגם בתקופתנו-אנו. מה שחסר הוא אומץ לב פוליטי-ציבורי, מה שחסר הוא הנכונות לקום ולומר: אחֵינו אתם. מה שחסר הוא הנכונות לחבק את מי שנקרעו מן היהדות בעשרות שנים של נאציזם וקומוניזם. מה שחסר הוא הנכונות לעשות את המעשה שאין יהודי ממנו: לקבץ את נדחי ישראל על אדמת ישראל. אם סארטר מכנה את היהודים שהוא נפגש עימם בסביבתו האינטלקטואלית בפריז שבין שתי מלחמות העולם "יהודים בחסר" (Des Juifs en Creux) כלומר יהודים נעדרי כל מטען תרבותי. הרי המתגייר היהודי בן זמננו מעניק הגדרה של מכלול תרבותי, ערכי ושל געגוע מבית סבא וסבתא.  

מורי ורבותי, בעיית הגיור היא במידה בעייתן של נשים. רוב המתגיירים הן מתגיירות המוצאות את התהליך קשה ומפרך עוד יותר מאשר הגברים. במציאות הקיימת רות המואביה לא הייתה מתקבלת לעם ישראל.   

בעוד עשרה ימים נקרא את מגילת אסתר. אסתר המלכה החליטה ללכת אל המלך ביוזמתה - ללא הזמנה. אך ראשית דורשת ומתנה זאת בתמיכה מבני-עמה בתפילה ובצום. היא יזמה את כינוס העם ואת הצום בן שלושת הימים, בניגוד לדעתו של מרדכי. (גזרת המן נגזרה יומיים לפני חג הפסח. צום שלושה ימים משמעו היה ביטול חובת האכילה בליל סדר). בחילופי הדברים בינה ובין מרדכי, בין הקול ההלכתי לקולה של האחריות הקיומית, כך על-פי "פרקי דרבי אליעזר", טענה אסתר כנגד דודה: "ואם אין ישראל, למי הפסח?" 

אומץ הלב של אסתר ומנהיגותה אינם מסתיימים בחצר אחשורוש. חכמינו – מספרים לנו כיצד שכנעה אסתר את מנהיגי התורה בזמנה לקבוע בתנ"ך את המגילה הנושאת את שמה, ובין מועדי ישראל את החג המנציח את פועלה – למרות התנגדותם. אסתר התעקשה ונצחה. על-פי המסורת בימות המשיח עתידים כל ספרי הנביאים וכל הכתובים להיבטל, חוץ ממגילת אסתר: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" (רמב"ם, משנה תורה). 

מאוחר יותר למדנו מעדויות של נשים אנוסות מספרד ומפורטוגל, שדמותה של אסתר המלכה שימשה להן מודל חיקוי; ההזדהות של אנוסות ספרד עם דמותה של אסתר המלכה, שחיה בדיוק אלפיים שנה לפני האסון שנחת עליהן, קשורה בהסתרת יהדותה: "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד."

דמותה של אסתר כזרה, כמי שהסתירה את מוצאה ובכל זאת נשארה נאמנה לאמונתה, שימשה בבואה ברבות מתפילות הנשים האנוסות בהן היא מוזכרת.

גם בתחום זה עלינו לגלות אומץ ולשנות. אין להשלים עם מצב בו במדינה דמוקרטית מודרנית, נשים משתכרות עשרות אחוזים פחות מגברים. אין להשלים עם מצב בו במעצמת היי-טק עולמית, נשים עדיין צריכות להיאבק כדי שלא יפוטרו לאחר חופשת לידה. אין להשלים עם כך שבמדינה המערבית הראשונה שהעמידה אישה בראש ממשלתה, נשים הן עדיין מיעוט מבוטל בקרב מנהלי המגזר העסקי. ואין להשלים עם כך שבמדינה החוגגת את חגה של אסתר המלכה, נשים עדיין הופכות להיות אסירות בנישואין אומללים ולעיתים אלימים. 

אדוני היושב ראש, מורי ורבותי. התורה נקנית ב-48 דברים, ו-48 אנו חברי הכנסת החדשים. ולוואי שיהיו בנו, בכולנו, חדשים כוותיקים, כמה מאותן תכונות עילאיות שמנו חכמינו בפרקי אבות: בינת הלב, יראה, ענווה, שמחה, דקדוק חברים, ארך אפיים, לב טוב, הכרת מקומנו, שמחה בחלקנו, אהוב, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, מתרחק מן הכבוד, נושא בעול עם חברו, מכריע את חברו לכף זכות. מחלוקות רבות בינינו, אך בסיס משותף לכולנו: ישראל יהודית ודמוקרטית. אם ברוח זו נפעל, תהיה הכנסת הי"ט למופת.

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ח"כ רול במצעד הגאווה בת"א: "את הכח האדיר שיש פה חייבים לנתב לכח פוליטי שינהיג את ישראל לעתיד טוב ושוויוני יותר"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת מאיר כהן, יעל גרמן, קארין אלהרר, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ', יזהר שי, איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב הרצנו הגיעו לתמוך בקהילה הלהט"בית במסגרת מצעד הגאווה שנערך בתל אביב יפו.

ח"כ רול אמר על הבמה: "אנחנו מרגישים שבשדה הפוליטי יש ניסיון לחזרה אחורה ולהחזיר אותנו לדין תורה וקיצוניים שחושבים שיהדות היא יהדות מפלגת ויהדות היא דבר מקרב ואוהב ומגשר וזו היהדות שלי. התפקיד שלנו זה להיות שגרירים בכל מקום ולתת למאבק הגאה פנים ושם. רק ככה ננצח". 

המשך לקריאה

מטה הנשים של כחול לבן הפגין נגד הפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה


מטה הנשים של כחול לבן ביחד עם ליהיא לפיד וחברי הכנסת קארין אלהרר ויוראי להב הרצנו ערך הפגנה ברחבת הבימה ובשדרות רוטשילד בתל אביב, במחאה כנגד מקרים של הדרת נשים והתבטאויות קשות של נבחרי ציבור כנגד נשים.

ח"כ אלהרר: "אם נשתוק מול המקרים האלו- מי שישלם את המחיר יהיו בנינו ובנותינו. מוכרחים להתעורר ולעצור את המצב הזה עכשיו!".

ליהיא לפיד: "המצב הזה מסוכן ואם לא נתעורר עכשיו, נקום למדינת הלכה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במצעד הגאווה: "לא נעצור עד שהקהילה הגאה תקבל כל זכות שמגיע לה"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת יאיר לפיד, עידן רול, יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ', איתן גינזבורג ואלון שוסטר לקחו חלק במצעד הגאווה שנערך בירושלים.

ח"כ לפיד: "אנחנו באנו הנה כדי להגיד שלמדינה יש כל מיני זכויות והיא לא תגיד לאף אחד בעולם איך מותר לו או אסור לו לאהוב".

יו"ר התא הגאה, ח"כ עידן רול: "כחול לבן תמשיך להיאבק עד להשגת שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד לראש הממשלה בהפגנה: "לא ניתן לך להיות ארדואן. לא ניתן לך להרוס את המדינה".


עשרות אלפי אנשים השתתפו בהפגנה שנערכה ברחבת מוזיאון תל אביב נגד יוזמות החקיקה של הקואליציה תחת הכותרת "חומת מגן לדמוקרטיה".

ח"כ יאיר לפיד תקף את כוונתיו של ראש הממשלה בנושא חוק החסינות ופסקת ההתגברות : "לא ניתן לך. לא ניתן לך להיות ארדואן. לא יהיה פה רודן טורקי. לא ניתן. לא ניתן לך להרוס את המדינה. זו גם המדינה שלנו. אנחנו לא נתינים שלך. לא ניתן לך להרוס את בית המשפט העליון. אתה לא מעל החוק". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במהלך סיור במפעל פניציה: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות"


ברקע החרם של חסידות גור על מפעל פיניציה בירוחם וסכנת הפיטורים ההמונית הקיימת במפעל הגיע חבר הכנסת יאיר לפיד, יחד עם חברי הכנסת מאיר כהן ופנינה תמנו שטה לסיור חירום במפעל.

לפיד, כהן ותמנו שטה נפגשו עם יו"ר מנכ"ל המפעל אמנון כהן שפרס בפניהם את המצב בו שורר המפעל.

לאחר מכן נערך סיור במפעל שבמהלכו אמר לפיד: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות. יש כאן ניסיון לכפות, כפייה דתית שתגרום לפיטורים של עובדים וסגירה של מפעל בישראל  באזור שגם ככה סובל ממצוקה של תעסוקה ותעשייה". 

המשך לקריאה

לפיד וגנץ הציגו את התכנית הכלכלית של כחול לבן


במסגרת מסיבת עיתונאים שערכו המועמד לראשות הממשלה מטעם כחול לבן, בני גנץ, ושותפו הבכיר, יאיר לפיד חשפו את עיקרי התוכנית הכלכלית- חברתית של כחול לבן תוך התמקדות בשלושה נושאים מרכזיים: הבריאות, החינוך והתחבורה.

גנץ: "אנחנו לא מביאים הכרזת גדולות אלא תוכניות משמעותיות שנוכל לקדם כך שנתוני המאקרו לא יעמדו לבד, אלא קודם כל טובת האזרח".

לפיד: "הממשלה בראשות נתניהו לא רואה את האזרחים ממטר.סדר העדיפויות של נתניהו הוא נתניהו. סדר העדיפויות שלנו יהיה אזרח ישראל. אנחנו נוביל לשינוי, ובעיקר נעבוד קשה בשבילכם". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן סיירו בשדרות ובעוטף עזה


ראשי רשימת כחול לבן, בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלון וגבי אשכנזי, סיירו בשדרות וביישובי עוטף עזה.
בני גנץ: "כאשר נרכיב את הממשלה נשנה את המדיניות הנרפית הזאת ונפעיל מדיניות מאוד קשוחה ונחושה. אנחנו דורשים את השקט ולא מוכנים בשום פנים ואופן להתפשר על ביטחון התושבים".
יאיר לפיד: "הרתעה משיגים בכוח ורק בכוח. הקבינט שבו שלושתנו ישבנו השיג כך הרתעה לשלוש וחצי שנים - את ההרתעה הזו אנחנו נחזיר". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן ערכו סיור בצפון


מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו סיור בצפון בו נפגשו עם חקלאים, ראשי הרשויות ולאחר מכן ביקרו בתצפית על סוריה.

יו"ר המפלגה, בני גנץ: "נמצאים לפניכם שלושה רמטכ"לים ושר לשעבר עם ניסיון מדיני - 117 שנות ניסיון ביטחוני. אנחנו נדע לטפל בכל איום בכל אחת מהזירות ככל שיידרש. נבנה קבינט מאוזן, אחראי ותקיף".

ח"כ לפיד: "חלק מהעובדה שאנחנו פה זה כדי להזכיר לעולם כולו שאנחנו את רמת הגולן לא נחזיר לעולם. לישראל יש ריבונות על רמת הגולן, ותמיד תהיה ריבונות על רמת הגולן". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד על האיחוד עם בני גנץ: "אנחנו בוחרים אחד בשני ובאזרחי ישראל"

מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות האיחוד ביניהם.

בני גנץ: "זה ערב מכונן בתולדות ישראל. את תמונת האחדות שאתם רואים על הבמה, לא ראינו בארץ עשרות שנים".

ח"כ לפיד: "יש פה הזדמנות היסטורית לשנות את כל סדר העדיפויות במדינה, ולשנות את הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשני. להזכיר לכולנו שאנחנו משפחה". 

המשך לקריאה

יש עתיד התאחדה עם מפלגת חוסן לישראל


מתוך אחריות לאומית, החליטו בני גנץ, יאיר לפיד ובוגי יעלון על הקמת רשימה מאוחדת אשר תהווה את מפלגת השלטון החדשה של ישראל.


מפלגת השלטון החדשה תעמיד נבחרת מנהיגים בטחונית וחברתית חדשה שתבטיח את בטחון המדינה, ותחבר מחדש את חלקי העם ואת החברה הישראלית המשוסעת.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך