הצטרפו אלינו!

מסע אמריקאי

14 אוקטובר 2013 01:02 | יאיר לפיד

שלום לכם,

אני כותב הפעם בדרכי חזרה מוושינגטון, מכנס קרן המטבע העולמית.

זו היתה נסיעה מורכבת. בצד הכלכלי שלה ניהלנו לא מעט פגישות עם שרי אוצר ועם בכירי קרן המטבע, עבדנו על עסקאות ממשלתיות עם מדינות אחרות, ובעיקר התמקדנו בנסיון למשוך השקעות לישראל.

בעיני זה חלק חשוב מהתפקיד שלי. אם ישראל היא "אומת הסטרט-אפ", אנחנו צריכים גם למכור אותה בדיוק כמו שעושים זאת הסטרט-אפיסטים שמסתובבים בעולם עם מזוודה קטנה ומחפשים משקיעים. הג'וב שלי הוא ללכת מחברה בינלאומית אחת לשניה, ולשכנע את מנהליהן שכדאי להם להביא את הכסף שלהם לישראל במקום לאירלנד או לסינגפור. ההשקעות האלה הן אלה שיוצרות למעמד הביניים הישראלי מקומות עבודה, משכורות גבוהות יותר ויאפשרו לנו להוריד באופן משמעותי את יוקר המחיה.   

פעם אחר פעם נעמדתי מולם – בלשכת המסחר האמריקאית, בחדרי הרצאות, באולמות כנסים, וגם בשיחות פרטיות - והצגתי להם חזון של חברה חדשנית, טכנולוגית ותחרותית, שיצאה עכשיו מהבוץ הכלכלי ומפגינה התאוששות מרשימה. פעם אחר פעם סיפרתי להם על כך שאנחנו מובילים מהלך להצטרפותם של החרדים לשוק העבודה, ושתהיה לכך השפעה דרמטית על הכלכלה, פעם אחר פעם אמרתי להם, "ישראל היא מניה הנסחרת מתחת לשווי האמיתי שלה, אם תשקיעו עכשיו – תרוויחו!"

על חלק מהדברים האלה דיברתי גם בתקשורת האמריקאית. אני מצרף כאן לינק לראיון שעשיתי בתוכנית של צ'ארלי רוז. הראיון הוא לא רק כלכלי כמובן, אלא גם אישי.

מסע אמריקאי (2)

מעבר לחלק הכלכלי, זה היה גם ביקור מדיני שהתנהל בתנאים לא פשוטים.     

אחרי "מתקפת החיוכים" של מנהיג איראן חסן רוחאני היינו צריכים לוודא שאיש אינו חושב לרגע להוריד או להקל בסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן. במשך שלושה ימים דחוסים קיימתי פגישות ושיחות עם שורה ארוכה של אישים, ביניהם סגן הנשיא ג'ו ביידן עמו ישבתי לשיחה שהתארכה לשעה וחצי, שרי האוצר של ארה"ב, צרפת וגרמניה, אנשי קונגרס וסנאט וביניהם ג'ון מקיין, ננסי פלוסי, אריק קנטור, הארי ריד, סטני הוייר ואחרים. לכולם אמרתי שהעולם אינו יכול להאמין למשטר האיראני שהודיע פעם אחר פעם שהוא רואה בשקרים ובהונאה כלי לגיטימי בדרכו אל הנשק הגרעיני.

"מה למדנו מסוריה?" אמרתי לסגן הנשיא ולאירופים, "למדנו שאם לדיקטטורות האלה יהיה נשק לא-קונבנציונאלי, במוקדם או במאוחר הם ישתמשו בו."

זה היה מרתון מתיש ומאתגר (לא רק שלי כמובן), אבל נדמה לי שיש היום הבנה לעמדתנו משני צידי האוקיינוס. אין לי שום בעיה עם זה שהעולם יחייך אל האיראנים בחזרה, אבל אין שום סיבה להוריד אפילו סנקציה אחת כל עוד האיראנים אינם מפרקים את הצנטריפוגות. כמו שאולי אתם יודעים חשבתי שנתניהו טעה כשהוא הורה למשלחת הישראלית לצאת ממליאת האו"ם בזמן נאום רוחאני (ואף נתתי פומבי לדעתי זו), אבל בנושא הסנקציות שנינו מתואמים לחלוטין.

ניצלתי את הביקור גם כדי לשאת ב"מכון וושינגטון" נאום מדיני (אולי המפורט ביותר שנשאתי מאז "נאום אריאל" במערכת הבחירות).

הנה הנאום:

לאחר הנאום, במהלך השאלות והתשובות, הבהרתי פעם נוספת שאני מתנגד לדרישתו של נתניהו מהפלשתינים להכרה בישראל כמדינה יהודית. לשכת נתניהו מיהרה לתקוף אותי בתקשורת בטענה שאני מבטא בכך את עמדות השמאל, אבל זוהי טעות גמורה. הטענה שלי באה דווקא מהמקום הציוני-לאומי. הרי הציונות היתה, מיומה הראשון, תנועה מעשית שתבעה לעצמה הגדרה עצמית במקום לקבל אותה מאחרים. אני לא צריך שאבו מאזן יכיר בזכותם של היהודים על הארץ הזו ובוודאי שאיני מוכן לשלם שום מחיר מדיני על הכרה כזו. ההכרה היחידה שאנחנו זקוקים לה היא מעצמנו.

הבית

גם בניו יורק וגם בוושינגטון פגשתי, כצפוי, ישראלים לשעבר שנעלבו ממה שאמרתי על הירידה. הסברתי להם שלא טענתי לרגע שהחיים בארץ הם קלים. אני הראשון שמאמין שמעמד הביניים הישראלי (ובעיקר צעירי מעמד הביניים) קורסים תחת נטל החיים בארץ. הרי על זה הלכתי לבחירות, כדי לנסות לתקן את המצב הבלתי אפשרי הזה עזבתי את חיי הקודמים, כל דבר שאני עושה מטרתו לנסות להקל על מעמד הביניים.

הטענה היחידה שלי היא שהדיון על החיים בארץ לא יכול להצטמצם רק לשאלת יוקר המחיה. היא שאלה חשובה מאין כמוה, אבל אילו זה היה הנושא החשוב היחיד, המדינה לא היתה מוקמת כלל. סביב השאלה אם לחיות פה או לעזוב צריך להתקיים דיון ערכי, שעוסק גם בציונות, בהיסטוריה היהודית, בשאלות של זהות, וכן, גם בזה שלחץ החיים בישראל הפך בעשור האחרון לבלתי נסבל.

וזהו אינו רק דיון על ירידה, אלא גם על עליה. אנחנו זקוקים לאנשים האלה. מיליון היורדים שחיים בחו"ל הם פוטנציאל אנושי אדיר, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להחזיר אותם הביתה. כדי שהצעירים שנסעו לשנתיים – ללמוד או להתמחות – באמת יחזרו אחרי שנתיים. כדי שה"ווייז" הבא תקום בבאר שבע ולא בקליפורניה, אנחנו צריכים אותם בישראל. בשביל להוביל ברפואה ובמחקר ובטכנולוגיה אנחנו צריכים אותם ועלינו לעשות הכל כדי להוריד את יוקר המחיה שלהם, לשפר את איכות חייהם ולעזור להם בכל תחום – החל בדיור וכלה בעמלות הבנקים. יחד  עם זאת עלינו לעשות עוד דבר: לחדד מולם – ומול עצמנו – את משמעות המושג "בית".  

מה שכתבתי עורר תגובות רבות ועוצמת רגש שהוכיחה שעלינו לקיים את הדיון הציבורי החשוב הזה.  

המאבק על המדינה הזו, על דמותה בהווה ועל עתידה (יש עתיד!) מתנהל כאן, ואנחנו זקוקים לכל אחד ואחת.

מוניציפאלי

השבוע אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של הבחירות המוניציפאליות. "יש עתיד" רצה במספר מוגבל של רשויות מקומיות, אבל יחסית למפלגה צעירה כל כך (לפעמים קשה להאמין שאנחנו קיימים רק שנה וחצי), הצלחנו להוציא לרחובות ולככרות חבורה מופלאה של פעילים ומועמדים שנחושים בדעתם לשנות את הישובים שלהם.

כמו תמיד, התברר שהפוליטיקה הישנה לא יודעת איך לאכול אותנו. מול המחזות הקבועים של "דילים" פוליטיים, קריעת שלטים, שחיתויות ואלימות, הצבנו את השפה שלנו: רצון לשנות, ערכים, שקיפות, אהבה שאינה תלויה בדבר למקום בו אנחנו חיים.

כרגיל, אמרו לנו בכל מקום שאנחנו לא מבינים בפוליטיקה. וכרגיל, ענינו להם שאנחנו מעדיפים את זה ככה. הפעילים שלנו שם בחוץ עכשיו, גברים ונשים, צעירים ולא-כל-כך צעירים, לבושים בחולצות של "יש עתיד", מחלקים פלאיירים, מסבירים, מדברים על בטחון אישי, על חינוך, על בריאות ורווחה, לא מוותרים על אף קול. לכו לעזור להם, חלקו עלון או פרח, תסבירו, תשכנעו, אל תוותרו על אף קול.

אני מחבק כל אחד ואחת מכם. מבחינתי כבר ניצחתם.

שלכם,

יאיר לפיד

כתבות נוספות שיעניינו אותך

איפה הכסף? נעזור לך למצוא

אזרחים שזכאים למענק ופיצוי מהמדינה נתקלים בבירוקרטיה מסורבלת ומידע חסר על זכויותיהם.
השבוע פתחנו מרכז פניות עבורכם. מערך מתנדבים עם יועצים פרלמנטרים וחברי כנסת מחכים לפניות ויעשו הכל כדי לסייע לכם לממש את זכויותיכם.
השירות בחינם ובשמחה.

המשך לקריאה

ח"כ יוראי להב הרצנו יוזם תכנית סיוע לסטודנטים

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

תכנית 6 הנקודות של יש עתיד תל״ם

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך