מגיע לדו”ח לוקר דיון רציני יותר / מאמרו של ח”כ יאיר לפיד

23 יולי 2015 16:23 | יש עתיד

תגובתו של שר הביטחון לדו"ח לוקר לא ראויה. אמנם יש במסקנות חלקים, כמו קיצור השירות לשנתיים, שצריך לקבור. אבל הפרקים שעוסקים בשקיפות, בתפיסת הביטחון של ישראל ובפנסיה חשובים וראויים לדיון מכבד בהרבה מזה שמתנהל כאן.

            
דו"ח לוקר עוד לא נחת על השולחן, וכבר נפתח העימות. כמקובל בישראל הוא היה אלים, אישי, ונועד למנוע דיון אמיתי במקום לקדם אותו. הייתי אחד משלושת מקימיה של ועדת לוקר, ואני מסתייג מתגובתו של שר הביטחון לגבי הדו"ח.

מותר להתווכח עם מסקנות הדו"ח, אבל אתה לא יכול לבקש מטובי המומחים במדינת ישראל לעבוד קשה חודשים ארוכים, לקיים עשרות דיונים, לשמוע מאות שעות של עדויות, ואז לקרוא למה שהם כתבו "שטחי", "מנותק מהמציאות", או "הזוי". זה לא רק פוגעני ולא מנומס, זה גם לא נכון.

יוחנן לוקר, אלוף בצה"ל, מי שהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, הוא הכל חוץ משטחי. האלוף (במיל') עמי שפרן אינו מנותק מהמציאות ויוסי אקרמן, נשיא אלביט לשעבר, רחוק מלהיות הזוי. אני בכוונה מאזכר כאן דווקא את השמות האלה, מפני שהם לא היו המינויים שלי בוועדה (אני מיניתי את אסתי דומיניסיני, דוד ברוך וענת לוין), אלא של שר הביטחון עצמו. בחייך, בוגי, מי יבוא בפעם הבאה שתקרא לו לדגל אם הוא יודע שיש סיכוי שתתנפל עליו בתקשורת בשיניים חשופות אם חלילה יגיע למסקנות שלא מוצאות חן בעיניך?

מלבד זאת, הדו"ח ראוי לדיון מעמיק אפילו אם לא יתקבל כלשונו (אפשרות א'), ברובו (אפשרות ב' - שבה אני תומך), או בכלל לא (אפשרות ג' ולמרבה הצער הסבירה ביותר).
 

תקציב הביטחון לא יכול להתנהל בוואקום

את הדיון לא צריך להתחיל בפנסיות וגם לא בשאלה אם תקציב הביטחון אכן צריך להיות 59 מיליארד שקל, אלא בעובדה החמורה העולה מן הדו"ח על כל חלקיו, שלפיה למדינת ישראל אין בעצם תפיסת ביטחון מסודרת.
מוזר ככל שזה יישמע, הקבינט הביטחוני מעולם לא לקח על עצמו את הסיכון של דירוג האיומים ועיצוב מבנה צה"ל לפי הדירוג הזה. במונחים צבאיים - צה"ל מעולם לא קיבל את הפקודה. אם לקחת את הדוגמה האחרונה, שאינה מופיעה בדו"ח, איך ישנה ההסכם עם איראן את היערכות צה"ל למול האיום הגרעיני? מה זה אומר על המשאבים שהוא צריך להשקיע בעניין? כמובן שהכי קל להגיד "מה שיותר", אבל אז יש פחות להשקיע מול איום הטילים של חיזבאללה. ואם תשקיע שם - וצריך בהחלט להשקיע שם, חיזבאללה הוא בעיניי האיום המיידי הגדול ביותר על ישראל והוא הולך להיות ארגון עשיר בהרבה בעקבות הסרת הסנקציות מעל איראן - יהיה לצה"ל פחות כסף להשקיע מול חמאס, וכן הלאה וכן הלאה.

זוהי כמובן אינה רק שאלה כספית. כל איום כזה מחייב היערכות אחרת של כוח אדם, תקציב ומערכי אימונים. השקעה באיום האיראני תופנה ברובה לחיל האוויר ול־8200, השקעה מול החיזבאללה תרחיב את יחידות השדה הצפוניות ואת מערכת כיפת ברזל, השקעה מול חמאס תצטרך להתחשב באיום המנהרות. תרחיש של אינתיפאדה שלישית מחייב העברת לא מעט כוח אדם וכסף לשב"כ, לאמצעים לפיזור הפגנות וללחימה נגד טרור מתאבדים. ההחלטה לאן לקחת את הכסף היא קשה ומפחידה, אבל בשביל זה יש הנהגה למדינה - בשביל ההחלטות הקשות והמפחידות שאף אחד אחר לא מוכן לקחת.
בלי ההחלטה הזו כל הדיון בתקציב הביטחון הוא בעצם שרירותי לגמרי. זו אולי הסיבה לקצף המיותר על שפתי כל הנוגעים בעניין - הוא נובע מכך שכל אחד חושב שמדובר בדיון אחר. משרד הביטחון חושב שהדיון הוא על תקציב הביטחון. משרד האוצר חושב שהוא על תקציב המדינה. הממשלה מקווה שהוא יחסוך ממנה את הצורך בעיצובה של תפיסת ביטחון. העיתונות מניחה שמדובר בדיון על הפנסיות, כלומר בצד האנושי של העניין. כמו במשל המפורסם על הפיל ההודי והעיוורים, כל אחד קורא את הדו"ח מהזווית הנוחה לו.
כך למשל קיבלה נפח בלתי סביר ההמלצה - השגויה לדעתי - לקצר את השירות לשנתיים. כמה ימים אחרי שהתגייס לגולני המחזור הראשון שקיבל קיצור שירות בארבעה חודשים בעקבות חוק השיוויון בנטל, כבר רוצים לשנות שוב. מדובר בשארית מדו"ח בן בסט המנוח (הדו"ח מנוח, את בן בסט דווקא פגשתי לא מזמן) שהשתרבבה משום מה גם לכאן. למה? איך זה משתלב בשאר חלקי הדו"ח? מה זה אומר על החברה הישראלית ועל מודל "צבא העם"? אין תשובות.
אין גם תשובה קוהרנטית לשאלה איך משתלב תקציב הביטחון בתקציב המדינה. השניים אינם יכולים להתקיים ביקומים נפרדים. הנה מה שאמרתי על כך בעדותי בפני הוועדה באוגוסט שעבר:

"ב־21 ביולי, יום אחרי שנהרגו בסג'עייה 13 חיילי גולני, נסעתי לבקר את הפצועים בבית החולים סורוקה. ישבתי ליד מיטתו של מח"ט גולני רסאן עליאן, שהתעקש לחזור ליחידתו. כבר אז כולם שאלו מה היה קורה אילו במקום בנגמ"ש לא תקני היו החיילים נכנסים לעזה בנמ"ר, שהמיגון שלו טוב בהרבה. זוהי שאלה חשובה, אבל אני רוצה להציג לחברי הוועדה שאלה אחרת - מה היה קורה אם לא היה בית החולים סורוקה? מה היה קורה אילו בגלל בעיות תקציביות לא היה לנו בטווח סביר בית חולים משוכלל, מצוייד, עם רופאים מהמעלה הראשונה? כמה מהפצועים היו מתים?"

שאלות רטוריות הן תמיד עניין קצת בעייתי, אבל נדמה לי שחברי הוועדה הבינו למה התכוונתי. תקציב הביטחון אינו פועל בחלל ריק, הוא אילוץ אחד - הגדול ביותר, הדחוף והמשמעותי ביותר - בעולם שלם של אילוצים. לצערי הוועדה לא קיבלה את עמדתי, שאמרה שלא התקציב כולו צריך להיות רב שנתי, אלא רק "מסלולים" מסויימים בתוכו, כמו המו"פ, תקצוב האימונים, וחלק מנושאי הרכש, אבל היא כן אימצה את העיקרון שאומר שאי אפשר להמשיך במצב שבו תכנון התקציב מתחיל בשאלה מה הצבא רוצה, ולא בשאלה כמה המדינה יכולה לתת לו. זאת מפני שאנחנו חיים בעולם תנודתי, ואי אפשר להתעלם מן העובדה הפשוטה שלא בכל שנה יש למדינה את אותו סכום לתת. אם מישהו חושב אחרת, אני מציע לו להזמין את עצמו לפגישה עם הרמטכ"ל היווני. מה לעשות, בכלכלה יש שנים רעות ויש שנים טובות, והיא לא תמיד מתחשבת בצרכים אחרים.

אתן דוגמה נוספת לכך שהתקציב אינו יכול להתנהל בוואקום: מקובלת עלי לגמרי עמדתו של הרמטכ"ל אייזנקוט בתוכנית גדעון שבה הוא טוען, בניגוד לעמדת הוועדה, שהוא צריך פנסיית גישור ל־300 קצינים שאינם מהמערך הלוחם. למה? קודם כל מפני שאם החיזבאללה הוא האיום הגדול ביותר, אז המודיעין הטכנולוגי הופך לחשוב ביותר. שנית, מפני שהשוק הפרטי מנופף בצ'קים השמנים באמת לא מול קצינים בגולני או בגבעתי, אלא מול הבוגרים הצעירים של 8200 וממר"ם. כאמור, שום דבר אינו מתנהל בוואקום.

האם הוועדה לא ידעה זאת? ודאי שהיא ידעה, אבל אם אין תפיסת ביטחון אז הכל שחור ולבן ולכל אחד האמת שלו.


הצבא לא צריך לקבוע את סדר העדיפויות

לזכותה של הוועדה ייאמר שהיא מביעה פעם אחר פעם את אי־שביעות רצונה מול המצב, ובשורה של סעיפים מופיע הצורך בתפיסת ביטחון כוללת שמתוכה ייגזר גם התקציב. אם אני צריך להמר, בממשלה הנוכחית זה לא הולך לקרות. המועצה לביטחון לאומי אינה דומיננטית מספיק, הקבינט אינו מאוזן, ראש הממשלה הנוכחי אינו ידוע כמי שנוטה לקחת סיכונים. דווקא הצבא, בוודאי בעידן אייזנקוט, היה מוכן נפשית להגדיר סדר עדיפויות ולפעול לפיו, אבל במציאות הנוכחית הוא לא יכול ולא רוצה לקבוע לבד את סדר העדיפויות הזה. איש מאיתנו אינו מעוניין לחיות במדינה שבה הצבא מחליט דברים כאלה על דעת עצמו.

אז מה צריך לקרות עכשיו? הניסיון של הצבא לדחות את הדו"ח כמקשה אחת ובבוז מופגן אינו מתקבל על הדעת. על אנשי הקבע שלנו צריך לשמור פשוט מפני שאין למדינה קיום בלעדיהם, אבל שר הביטחון אמור להחליש את הלהבות ולא להגביר אותן. דיון מהסוג שהתנהל פה ביומיים האחרונים לא מבטא את העלבון שחשים הקצינים (כמה מהם כבר קראו את הדו"ח ומכירים את פרטיו?), הוא רק יוצר ומלבה אותו. תפקידו של משרד הביטחון הוא לנהל דיון ענייני, ואם יש פגיעה באנשי הקבע צריך למצוא את הדרך לדבר עליה ולצמצם אותה.

מאידך, גם הניסיון של האוצר לדאוג לכך שהדו"ח יתקבל כמקשה אחת - תוך שהוא נעזר בשרים שנמצאים כרגע מולו בדיוני תקציב וזקוקים לו יותר מתמיד - אינו ניסיון הוגן. לדו"ח יש חלקים בעייתיים וצריך להודות בכך.


מערכת הביטחון מסתירה מידע מעצמה

מה שראש הממשלה והקבינט צריכים לעשות, בגיבוי המקצועי של המועצה לביטחון לאומי, הוא להגדיר אילו מהפרקים מקובלים עליהם, אילו לא ואילו פתוחים לדיון.
הפרק החשוב ביותר של הדו"ח, שאותו יש לקבל ראשון ככתבו וכלשונו, הוא דווקא זה שמדברים עליו הכי פחות. מדובר בפרק העוסק בשקיפות תקציב הביטחון. מערכת הביטחון כל כך חרדה לאוטונומיות שלה, שהיא הגיעה למצב שהיא מסתירה מידע מפני עצמה. כך למשל, מסתתרת בדו"ח העובדה (שעד היום היתה ידועה רק לחברי הקבינט ולחברי ועדת חוץ וביטחון) שהצבא אינו יודע בעצם לכמה אנשים הוא זקוק. בפרק ז' של הדו"ח מופיע המשפט המדהים הבא: "הוועדה מתרשמת כי היקף כוח האדם של מערך הקבע הדרוש לצבא אינו ברור לו עצמו".

איך הגענו לזה? כי הצבא מסתיר מאגף התקציבים של עצמו חלק מהמידע מחשש שהוא ידלוף לאוצר. אם זה לא היה מבהיל, זו היתה קומדיה. כדי שהתקציב יהיה יעיל ויספק לנו בטחון מקסימלי, הוא צריך להיות שקוף ובהיר לכולם. כל אפשרות אחרת אינה נובעת מצרכים מבצעיים אלא מתרבות ארגונית שצריכה להשתנות.

מול הפרק הזה יש את הפרקים שפשוט אפשר להעיף לפח, כמו ההצעה לקצר את השירות לשנתיים. זה לא יקרה, ועצם הדיון בזה מסב נזק.
אחרי הסינון הראשוני, שאותו לא צריכה להיות בעיה לסיים במסגרת לוח הזמנים של התקציב, תישאר שאלת הפנסיה. היא מורכבת, היא כואבת, ומגיע לה דיון מכבד הרבה יותר מזה שמתנהל כרגע. אנשי הקבע הם טובי הבנים שלנו. הם לא יכולים להסתובב בתחושה שהמדינה אדישה להקרבה שלהם. מפקדיהם, ובראשם שר הביטחון, צריכים גם להיזהר מלהעצים את התחושה הזו מרוב להיטות לנצח בוויכוח. בדומה לצבא, גם אני איני תומך במודל שיוויוני. למי שיצטרך מחר להיכנס שוב לעזה מגיע יותר. מצד שני, אם מודל הפנסיה נוגס בתקציב הביטחון, אז אנחנו מקבלים בשביל אותו כסף פחות ביטחון. בזה גם קציני וחיילי צה"ל אינם מעוניינים.

 

(המאמר פורסם הבוקר ב"כלכליסט")

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ח"כ רול במצעד הגאווה בת"א: "את הכח האדיר שיש פה חייבים לנתב לכח פוליטי שינהיג את ישראל לעתיד טוב ושוויוני יותר"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת מאיר כהן, יעל גרמן, קארין אלהרר, אורנה ברביבאי, מיקי חיימוביץ', יזהר שי, איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב הרצנו הגיעו לתמוך בקהילה הלהט"בית במסגרת מצעד הגאווה שנערך בתל אביב יפו.

ח"כ רול אמר על הבמה: "אנחנו מרגישים שבשדה הפוליטי יש ניסיון לחזרה אחורה ולהחזיר אותנו לדין תורה וקיצוניים שחושבים שיהדות היא יהדות מפלגת ויהדות היא דבר מקרב ואוהב ומגשר וזו היהדות שלי. התפקיד שלנו זה להיות שגרירים בכל מקום ולתת למאבק הגאה פנים ושם. רק ככה ננצח". 

המשך לקריאה

מטה הנשים של כחול לבן הפגין נגד הפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה


מטה הנשים של כחול לבן ביחד עם ליהיא לפיד וחברי הכנסת קארין אלהרר ויוראי להב הרצנו ערך הפגנה ברחבת הבימה ובשדרות רוטשילד בתל אביב, במחאה כנגד מקרים של הדרת נשים והתבטאויות קשות של נבחרי ציבור כנגד נשים.

ח"כ אלהרר: "אם נשתוק מול המקרים האלו- מי שישלם את המחיר יהיו בנינו ובנותינו. מוכרחים להתעורר ולעצור את המצב הזה עכשיו!".

ליהיא לפיד: "המצב הזה מסוכן ואם לא נתעורר עכשיו, נקום למדינת הלכה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במצעד הגאווה: "לא נעצור עד שהקהילה הגאה תקבל כל זכות שמגיע לה"


עשרות פעילי כחול לבן ביחד עם חברי הכנסת יאיר לפיד, עידן רול, יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ', איתן גינזבורג ואלון שוסטר לקחו חלק במצעד הגאווה שנערך בירושלים.

ח"כ לפיד: "אנחנו באנו הנה כדי להגיד שלמדינה יש כל מיני זכויות והיא לא תגיד לאף אחד בעולם איך מותר לו או אסור לו לאהוב".

יו"ר התא הגאה, ח"כ עידן רול: "כחול לבן תמשיך להיאבק עד להשגת שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה".

המשך לקריאה

ח"כ לפיד לראש הממשלה בהפגנה: "לא ניתן לך להיות ארדואן. לא ניתן לך להרוס את המדינה".


עשרות אלפי אנשים השתתפו בהפגנה שנערכה ברחבת מוזיאון תל אביב נגד יוזמות החקיקה של הקואליציה תחת הכותרת "חומת מגן לדמוקרטיה".

ח"כ יאיר לפיד תקף את כוונתיו של ראש הממשלה בנושא חוק החסינות ופסקת ההתגברות : "לא ניתן לך. לא ניתן לך להיות ארדואן. לא יהיה פה רודן טורקי. לא ניתן. לא ניתן לך להרוס את המדינה. זו גם המדינה שלנו. אנחנו לא נתינים שלך. לא ניתן לך להרוס את בית המשפט העליון. אתה לא מעל החוק". 

 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד במהלך סיור במפעל פניציה: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות"


ברקע החרם של חסידות גור על מפעל פיניציה בירוחם וסכנת הפיטורים ההמונית הקיימת במפעל הגיע חבר הכנסת יאיר לפיד, יחד עם חברי הכנסת מאיר כהן ופנינה תמנו שטה לסיור חירום במפעל.

לפיד, כהן ותמנו שטה נפגשו עם יו"ר מנכ"ל המפעל אמנון כהן שפרס בפניהם את המצב בו שורר המפעל.

לאחר מכן נערך סיור במפעל שבמהלכו אמר לפיד: "זה צעד ראשון בדרך למדינת הלכה שאסור לתת לו לקרות. יש כאן ניסיון לכפות, כפייה דתית שתגרום לפיטורים של עובדים וסגירה של מפעל בישראל  באזור שגם ככה סובל ממצוקה של תעסוקה ותעשייה". 

המשך לקריאה

לפיד וגנץ הציגו את התכנית הכלכלית של כחול לבן


במסגרת מסיבת עיתונאים שערכו המועמד לראשות הממשלה מטעם כחול לבן, בני גנץ, ושותפו הבכיר, יאיר לפיד חשפו את עיקרי התוכנית הכלכלית- חברתית של כחול לבן תוך התמקדות בשלושה נושאים מרכזיים: הבריאות, החינוך והתחבורה.

גנץ: "אנחנו לא מביאים הכרזת גדולות אלא תוכניות משמעותיות שנוכל לקדם כך שנתוני המאקרו לא יעמדו לבד, אלא קודם כל טובת האזרח".

לפיד: "הממשלה בראשות נתניהו לא רואה את האזרחים ממטר.סדר העדיפויות של נתניהו הוא נתניהו. סדר העדיפויות שלנו יהיה אזרח ישראל. אנחנו נוביל לשינוי, ובעיקר נעבוד קשה בשבילכם". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן סיירו בשדרות ובעוטף עזה


ראשי רשימת כחול לבן, בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלון וגבי אשכנזי, סיירו בשדרות וביישובי עוטף עזה.
בני גנץ: "כאשר נרכיב את הממשלה נשנה את המדיניות הנרפית הזאת ונפעיל מדיניות מאוד קשוחה ונחושה. אנחנו דורשים את השקט ולא מוכנים בשום פנים ואופן להתפשר על ביטחון התושבים".
יאיר לפיד: "הרתעה משיגים בכוח ורק בכוח. הקבינט שבו שלושתנו ישבנו השיג כך הרתעה לשלוש וחצי שנים - את ההרתעה הזו אנחנו נחזיר". 

המשך לקריאה

מנהיגי כחול לבן ערכו סיור בצפון


מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו סיור בצפון בו נפגשו עם חקלאים, ראשי הרשויות ולאחר מכן ביקרו בתצפית על סוריה.

יו"ר המפלגה, בני גנץ: "נמצאים לפניכם שלושה רמטכ"לים ושר לשעבר עם ניסיון מדיני - 117 שנות ניסיון ביטחוני. אנחנו נדע לטפל בכל איום בכל אחת מהזירות ככל שיידרש. נבנה קבינט מאוזן, אחראי ותקיף".

ח"כ לפיד: "חלק מהעובדה שאנחנו פה זה כדי להזכיר לעולם כולו שאנחנו את רמת הגולן לא נחזיר לעולם. לישראל יש ריבונות על רמת הגולן, ותמיד תהיה ריבונות על רמת הגולן". 

המשך לקריאה

ח"כ לפיד על האיחוד עם בני גנץ: "אנחנו בוחרים אחד בשני ובאזרחי ישראל"

מנהיגי רשימת "כחול-לבן", בני גנץ, יאיר לפיד, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון, ערכו מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות האיחוד ביניהם.

בני גנץ: "זה ערב מכונן בתולדות ישראל. את תמונת האחדות שאתם רואים על הבמה, לא ראינו בארץ עשרות שנים".

ח"כ לפיד: "יש פה הזדמנות היסטורית לשנות את כל סדר העדיפויות במדינה, ולשנות את הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשני. להזכיר לכולנו שאנחנו משפחה". 

המשך לקריאה

יש עתיד התאחדה עם מפלגת חוסן לישראל


מתוך אחריות לאומית, החליטו בני גנץ, יאיר לפיד ובוגי יעלון על הקמת רשימה מאוחדת אשר תהווה את מפלגת השלטון החדשה של ישראל.


מפלגת השלטון החדשה תעמיד נבחרת מנהיגים בטחונית וחברתית חדשה שתבטיח את בטחון המדינה, ותחבר מחדש את חלקי העם ואת החברה הישראלית המשוסעת.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך