הצטרפו אלינו!

שר האוצר יאיר לפיד נאם היום בכנס שדרות על תקציב המדינה: ”זה תקציב שלשם שינוי לא מוכתב בידי האינטרסנטים שהשתלטו על מרכז הליכוד”

25 נובמבר 2014 19:15 | יש עתיד

לפיד: הממשלות הקודמות לא הביאו תקציבים חברתיים כי הם נכנעו לכל אלה שקרובים לצלחת, או אלה שיצביעו בשבילם בפריימריז. כשאתה מחלק לחברים את הקופה,לא נשאר כסף לבעיות האמיתיות של בריאות, חינוך, רווחה ויוקר המחיה.

שר האוצר, יאיר לפיד בנאום תקיף הבוקר בכנס שדרות:

"תקציב חברתי הוא תקציב שמשרת את החברה, ולא אף אחד אחר. זה תקציב שלשם שינוי לא מוכתב בידי האינטרסנטים שהשתלטו על מרכז הליכוד וחדרו גם למפלגות הישנות האחרות. הממשלות הקודמות לא הביאו תקציבים חברתיים כי הם נכנעו לכל אלה שקרובים לצלחת, או אלה שיצביעו בשבילם בפריימריז. כשאתה מחלק לחברים את הקופה,לא נשאר כסף לבעיות האמיתיות של בריאות, חינוך, רווחה ויוקר המחיה. השבוע אמרתי בממשלה שמנחם בגין לא היה מתקבל היום לליכוד. הליכודניקים הוותיקים סביב השולחן הסכימו איתי בשקט. לא התכוונתי רק לחוק הלאום, אלא גם לטוהר המידות, לצניעות, לסדר העדיפויות הלאומי. ברגע שהליכוד התחיל לדאוג למרכז הליכוד הוא הפסיק לדאוג לחברה לכלל החברה. תקציב חברתי צריך לתת סיכוי שווה והזדמנות שווה. הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל וסיכוי שווה לכל צעיר שרוצה לפתוח עסק חדש. תקציב חברתי זה MRI גם בצפת. זה רפואה ציבורית חזקה גם למי שגר בחיפה נהריה ובאר שבע. תקציב חברתי זה תרופות חינם לניצולי שואה כי אחרת אנחנו לא יכולים לקרוא לעצמנו חברה צודקת".

הנאום המלא:

אני בא אליכם היום בעיצומו של משבר. לאנשים בבית נדמה, וגם לתקשורת, שכל יום יש משבר קואליציוני אחר, על נושא אחר. זה לא המצב. זה כל הזמן אותו משבר. על אותו נושא.

חוק הלאום, מע"מ אפס, קק"ל, הרפואה הפרטית, החברות הממשלתיות, זה הכל אותו משבר. זה הכל בעצם אותו נושא. זו הפוליטיקה הישנה שמנסה להחזיר אותנו אחורה. מנסה להחזיר אותנו לעסקנות, לסחטנות, למשחקי אינטרסים, לשחיתות שלטונית, לזה שמוכרים את המדינה בשביל הפריימריז ובשביל קבלני קולות, לזה שלאף אחד לא אכפת מהמדינה, כי כל מה שחשוב להם זה הכסא וחברי המרכז וסידורי העבודה אחד לשני. הם כל כך מנותקים שהם מובילים לבחירות מיותרות לגמרי ותוקעים את התקציב כבר שלושה שבועות,  בזמן שרחובות ישראל בוערים, האלימות משתוללת, ואזרחים לא מצליחים לגמור את החודש.

את מי הם מענישים כשהם אומרים 'לא נעביר את התקציב הכי חברתי שהיה פה מזה שנים ואת מע"מ אפס ומחיר מטרה?' את יש עתיד? אותי? הם מענישים את הזוגות הצעירים ואת הלוחמים שחזרו מצוק איתן. אנחנו יכולים להוריד את מחירי הדירות במאות אלפי שקלים, להוריד את יוקר המחיה, להוסיף כסף אמיתי לחינוך, לבריאות, לרווחה, אבל הכל תקוע והם מחזיקים את הזוגות הצעירים כבני ערובה מול לוביסטים, ועסקנים וקומבינטורים.

על זה כל המשבר. על זה שאנחנו מתעקשים לנקות את האורוות, וללכת לכל המקומות החולים בחברה הישראלית ובשלטון הישראלי כדי לתקן ולשנות, ולגרום למדינה לעבוד בשביל האזרח, ולא לתת לגזענות להתפשט, ולייצר פה סדרי שלטון אחרים – נקיים, שקופים, הוגנים, חברתיים.

אחד מחברי הכנסת שלנו שאל אותי, במהלך הכנת התקציב, שאלה מעניינת. הוא שאל אותי, "מה זה תקציב חברתי?"

זוהי שאלה מעניינת קודם כל מפני שהוא טרח לשאול במקום להחליט מראש מה דעתו, או מה דעתי. אחת הבעיות של החברה הישראלית היא שהפסקנו לשאול אחד את השני למה אנחנו מתכוונים באמת. במקום זה אנחנו נוטים לשים אנשים בקופסאות: ימני ושמאלני, דתי וחילוני, סוציאליסט וקפיטליסט. "יש עתיד" הוקמה כנסיון לשבור את המסגרות האלה. שי פירון הוא רב מהציונות הדתית שגר מעבר לקו הירוק אבל תומך בברית הזוגיות, כולל לזוגות להט"בים. עופר שלח מחזיק בדיעות ליברליות ומבין בספורט אמריקאי אבל הוא מאמין במדינה יהודית. אנחנו יודעים לחיות ביחד כי אנחנו מאמינים בדיאלוג מתמיד, בכך שאין תשובות קלות לשאלות מורכבות, ביכולת שלנו לדבר על אי ההסכמות בינינו.

באותה מידה, החלוקה בין ימין לשמאל כלכלי היא חלוקה אנאכרוניסטית. הסוציאליזם הטהור קרס מפני שהוא לא יעיל, הקפיטליזם הטהור קרס מפני שהוא לא צודק. המציאות בת זמננו מורכבת יותר.

אני מאמין בשוק חופשי, אני חושב שהממשלה לא צריכה להתערב בכל דבר, שהוועדים הגדולים צברו כוח רב מדי ועסקים הם אלה שיוצרים מקומות עבודה ולפיכך צריך להקל עליהם לעבוד. בתקציב הנוכחי יש למשל מהלך גדול של הנפקת החברות הממשלתיות, שמטרתו להכניס אותן לבורסה. השמאל טוען שזה שם אותי בימין הניאו-ליברלי, לא רחוק ממרגרט תאצ'ר ומילטון פרידמן.

מצד שני, אנחנו מובילים בתקציב הזה מהלך גדול - הגדול ביותר מזה שנים - להחזרת הכוח לרפואה הציבורית ולחינוך הממלכתי, תוך מאבק לא פשוט ברפואה הפרטית ובחינוך הפרטי. אנחנו גם מעלים את קצבאות הזקנה ל-190 אלף קשישים הנמצאים מתחת לקו העוני, התחלנו בתהליך מול ההסתדרות שמטרתו להעלות באופן משמעותי את שכר המינימום ולצמצם את תופעת עובדי הקבלן, ואנחנו מובילים מהלך שזוכה להצלחה להגבלת שכר המנהלים הבכירים בישראל, מפני שמה שקרה פה בשנים האחרונות – בתחום הזה – אינו שוק חופשי אלא חזירות לשמה. שלא במפתיע, הימין טוען שאנחנו מקדמים אג'נדה סוציאל דמוקרטית במקרה הטוב, וסוציאליסטית ממש במקרה הרע.

בתנאים אלה, מהי התשובה לשאלה מה זה בדיוק תקציב חברתי?

בשבועות האחרונים אנחנו עוסקים במלחמת חפירות בכנסת על העברת תקציב 2015. למרות מבצע צוק איתן, למרות הזינוק בהוצאות הבטחון, נקודת המוצא שלו, הנקודה ממנה יצאנו לדרך, היא ההחלטה להוסיף מיליארדים לתקציבים החברתיים ובכל זאת לא להעלות מיסים.

היו עלינו לא מעט לחצים בנושא הזה, כולל מאנשים שאני מעריך במיוחד כמו נגידת בנק ישראל, אבל זו בעיני דוגמא למקום שבו הכלכלה צריכה להזכר שהיא חלק ממדעי החברה, לא מהמדעים המדוייקים. השאלה אינה איך לאזן את גליונות האקסל, אלא מה קורה בחוץ, בעולם האמיתי. לאזרחי ישראל העלו מיסים ב-2012, העלו להם מיסים ב-2013, הם ישבו במקלטים ב-2014, הייאוש עומד באוויר. מי שאינו לוקח אותו בחשבון, מי שאינו מבין שתפקידנו בעת הזו להקל עליהם, חוטא לחברה הישראלית וחוטא לכלכלה הישראלית. העלאת מיסים פירושה שהמזון בסופר עולה לנו יותר, ושתלוש המשכורת מתכווץ שוב. זה הדבר האחרון שאנחנו זקוקים לו כעת. מה שאנחנו זקוקים לו היא החזרת הצמיחה. צמיחה מתחילה בתקווה. צמיחה מתחילה בזה שאנשים ירצו להשקיע, וליזום, ולהצליח. שהם יאמינו שהם חיים במדינה שרוצה בהצלחתם, ולא במדינה שאורבת להם מאחורי הפינה כדי להכניס את היד לכיסם ולגזול את כספם.

אז במקום להעלות מיסים יש בתקציב הזה שורה של צעדים מעודדי צמיחה. הראשון והחשוב שבהם הוא הורדת יוקר המחיה בישראל. בינואר הקרוב נוריד, יחד עם שר האנרגיה סילבן שלום, את מחירי החשמל ב-12%-15% ואת מחירי המים בלמעלה מ-10%. אנחנו מובילים גם שורה של צעדים כדי להוזיל את מחירי המזון היבש, מכניסים מוצרי יסוד לפיקוח, מסירים מכסים, מטפלים בדמי הניהול בביטוח, וכמובן נמצאים בעיצומה של תוכנית אב גדולה להגדלת היצע הדיור והורדת מחירי הדירות.

במקביל יש בתקציב שורה של מנועי צמיחה כמו חוק האיינג'לים ורפורמת המדען הראשי, שנועדו להזרים הון לתעשיית ההיי-טק הישראלית, כמו הקמת שתי קרנות הון סיכון – בהשתתפות המדינה – להשקעה  בחברות תעשייתיות בגודל בינוני. כמו הגדלת הערבויות והקלות בתשלומים של המדינה לעסקים קטנים, כמו התקציבים להכשרה לעבודה לחרדים ולנשים ערביות.

אבל תקציב חברתי נבחן קודם כל ולפני הכל במספרים המוחלטים שיש בו לנושאים החברתיים. בתקציב הנוכחי יש בו תוספת של למעלה מ-10 מיליארד שקל למשרדים ולנושאים החברתיים. הרבה מעבר לגידול הטבעי. 4 מיליארד שקל לתקציב הבריאות, 3.2 מיליארד שקל לחינוך, 2 מיליארד שקל לרווחה שחלק גדול מהם מיועד לתחילת יישום מסקנות ועדת אלאלוף למיגור העוני ולטיפול בניצולי השואה. 1.2 מיליארד שקל לבטחון פנים – מפני שג'וליאני לימד אותנו בניו יורק שרחובות בטוחים פירושם כלכלה טובה.

החלטנו על הצעדים האלה מפני שתקציב חברתי צריך, כמובן, לעזור לחלשים. יחד עם זאת אני רוצה להעיז ולטעון שאמירה כמו, "צריך לעזור לחלשים." אינה אמירה חברתית, אלא אמירה אמפתית. אמפתיה – או בשמה העברי, חמלה - היא דבר חשוב מאין כמותו. היא הבסיס של חברה אנושית מתוקנת. היא גם הדבר שחסר היה בשלושים השנים האחרונות, שבהן השתלטה על הכלכלה העולמית – ועל הכלכלה הישראלית – שכבה דקה של קבוצות אינטרסים פוליטיות ובעלי הון תאבי בצע. אנחנו לא יכולים לחיות יחד בלי אמפתיה, אבל להיות חברתי זה משהו אחר.

להיות חברתי הוא להציב סדר עדיפויות אמיתי, שיש בו גם חמלה וגם התכנות כלכלית. גם דאגה לחלש, וגם הבנה שאי אפשר יהיה לדאוג לו בלי המשאבים המתאימים. להיות חברתי פירושו לחזק את מעמד הביניים, מפני שרק מעמד ביניים חזק ישלם מספיק מיסים שיאפשרו לנו לטפל בשכבות החלשות. להיות חברתי פירושו להתמודד באומץ עם דילמות מורכבות, שאין להן תשובה מוחלטת: מה יותר חשוב, קצבאות לחלשים או חינוך לילדים שלהם? תרופות לחולי סכרת או תקציב לרפואה מונעת? להיות חברתי פירושו שאתה אומר לא רק מה צריך, אלא גם מאיפה צריך להביא את זה.

כמובן שהפתרון הכי טוב הוא פשוט שיהיה יותר כסף להכל.

אני בעד כמובן, ואנחנו עושים לא מעט מאמצים בכיוון. בשנה שעברה למשל הבאנו - בניגוד לכל הציפיות  - למעלה מ-4 מיליארד שקל מהרווחים הכלואים, ובשנה הבאה נביא יותר כסף ממשאבי הטבע של מדינת ישראל – בעקבות יישום מסקנות ועדת ששינסקי 2. במקביל נשמעים קולות רבים הטוענים שצריך להביא יותר כסף מההון השחור, ושהגיע הזמן לקצץ בתקציב הבטחון. 

לגבי האפשרות הראשונה – ההון השחור - אני רוצה לציין שאני מסכים שצריך להביא משם יותר כסף. כמוני ככל שרי הממשלה, 120 חברי כנסת, וכל עובדי משרד האוצר עד האחרון שבהם. אנחנו גם נביא משם יותר כסף. בימים אלה אנחנו משלימים תהליך חקיקה מורכב בנושא, ובמקביל מתחילים גיוס של מאות חוקרים נוספים למס הכנסה. זהו מאבק מתמיד, יומיומי, מאוד לא זוהר. בכלכלה גלובלית זה לא פשוט לעקוב אחרי הכסף, ואנחנו חיים גם בעולם משפטי, שמקדש את הגנת הפרט. אלה המגבלות עמם אנחנו מתמודדים ואני מציע לכם להיות חשדניים כלפי כל מי שטוען שיש בידיו פתרונות קסם בנושא.

גם לגבי תקציב הבטחון, ניהלנו ועודנו מנהלים מאבק על סדרי העדיפויות בתוכו, ואני מאמין שיש לא מעט שומנים במערכת הבטחון שאפשר לקצץ, אבל ראוי לנו להיות זהירים יותר. לא שמעתי אנשים שאמרו שצריך לקצץ בתקציב הבטחון בזמן שצה"ל לחם בעזה. אני גם לא חושב שמי שמפציר בנו לקצץ בתקציב הבטחון היה רוצה שלא נשקיע כסף בפתרון טכנולוגי למנהרות הטרור או שנפסיק לקנות כיפות ברזל. ראוי לנו להיות זהירים יותר גם בשיח אותו אנחנו מנהלים בנושא אנשי הקבע. מדינת ישראל אינה רוצה שטובי הצעירים שלה יחליטו שזו בושה להיות קצינים בצה"ל. אנחנו זקוקים להם ב-8200, ואנחנו זקוקים להם בחיל האוויר, ואנחנו זקוקים להם מלאי מוטיבציה וגאים בצבא שבו הם משרתים.

להגיש תקציב חברתי, אין פירושו להתעלם מכל המגבלות האלה. זה לא חברתי - אלא סתם משאלות לב. תקציב חברתי צריך לפעול במסגרת המגבלות האלה, ולמרות זאת לא לוותר ולהמשיך להלחם למען חברה צודקת יותר שמשקיעה יותר בעזרה לחלשים.

וזה מה שעשינו. בשנה לא פשוטה, שבה המדינה שותקה ל-50 יום, הכלכלה קפאה, הצמיחה ברבעון השלישי היתה שלילית, הצלחנו - בכל זאת - להניח בפני הכנסת תקציב שמקדם את הנושאים החברתיים ומציב אותם בראש סדר העדיפויות הלאומי.

תקציב חברתי הוא תקציב שמשרת את החברה, ולא אף אחד אחר. זה תקציב שלשם שינוי לא מוכתב בידי האינטרסנטים שהשתלטו על מרכז הליכוד וחדרו גם למפלגות הישנות האחרות. הממשלות הקודמות לא הביאו תקציבים חברתיים כי הם נכנעו לכל אלה שקרובים לצלחת, או אלה שיצביעו בשבילם בפריימריז. כשאתה מחלק לחברים את הקופה, לא נשאר כסף לבעיות האמיתיות של בריאות, חינוך, רווחה ויוקר המחיה. השבוע אמרתי בממשלה שמנחם בגין לא היה מתקבל היום לליכוד. הליכודניקים הוותיקים סביב השולחן הסכימו איתי בשקט. לא התכוונתי רק לחוק הלאום, אלא גם לטוהר המידות, לצניעות, לסדר העדיפויות הלאומי. ברגע שהליכוד התחיל לדאוג למרכז הליכוד הוא הפסיק לדאוג לחברה לכלל החברה. תקציב חברתי צריך לתת סיכוי שווה והזדמנות שווה. הזדמנות שווה לכל ילדי ישראל וסיכוי שווה לכל צעיר שרוצה לפתוח עסק חדש. תקציב חברתי זה MRI גם בצפת. זה רפואה ציבורית חזקה גם למי שגר בחיפה נהריה ובאר שבע. תקציב חברתי זה תרופות חינם לניצולי שואה כי אחרת אנחנו לא יכולים לקרוא לעצמנו חברה צודקת.

אז כן, זהו תקציב חברתי. הוא חברתי מפני שהוא דואג לקשישים, מפני שהוא מבין שהחינוך הוא המפתח ליציאה מן העוני, מפני שהוא משנה את חוקי המשחק בבריאות, מפני שהוא מטפל – למרות כל ההתנגדויות – במשבר הדיור הישראלי. וזהו תקציב חברתי מפני שהוא עושה את כל זה בעולם האמיתי, שבו הבעיות הן אמיתיות וגם הפתרונות צריכים להיות אמיתיים, כדי שנוכל להפוך את החלומות שלנו לאמיתיים.

כתבות נוספות שיעניינו אותך

אושרה טרומית הצעת החוק של ח"כ קארין אלהרר שתגן על נשים מוכות במקלט מפני פיטורין

הצעת החוק מציעה להאריך את התקופה בה לא ניתן לפטר נשים הנמצאות במקלט מתקופה של 90 ימים עד לחצי שנה

המשך לקריאה

יו"ר האופוזיציה לפיד: נעלה ביום רביעי הבא הצעת חוק לפיזור הכנסת

הגיע זמן בחירות: יו"ר יש עתיד - תל"ם, ח"כ יאיר לפיד הודיע היום (שני 23.11) כי יעלה להצבעה ביום רביעי הבא לחוק לפיזור הכנסת.

המשך לקריאה

אושרה הצעת החוק של יש עתיד – תל”ם לקיצוץ 10% בשכר חברי הכנסת

הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה) של יש עתיד - תל"ם אושרה היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. יו"ר האופוזיציה לפיד שהגיש את ההצעה: "צריך להוציא את האפשרות של חברי הכנסת לקבוע את שכרם ולהעביר את ההחלטה לועדה חיצונית"

המשך לקריאה

“ראש הממשלה מנותק: יש לבטל את הפטור ממס על תחזוקת ביתו הפרטי”

בחודש יולי 2018, לאחר דיון סוער, אושרה הצעת החוק של ח”כ מיקי זוהר מהליכוד, שנועדה לפטור את ראש הממשלה מתשלום מס על הוצאותיו הפרטיות, בכלל זה ביתו הפרטי בקיסריה. הצעת חוק חדשה של ח”כ מיקי לוי (יש עתיד – תל”ם) מבקשת לבטל את הפטור. משמעות הפטור היא שהציבור משלם לא רק את הוצאותיו הפרטיות של ראש הממשלה באופן ישיר, ישנו גם הפסד עקיף דרך אבדן הכנסות המיסוי לקופת המדינה, משום שעל פי החוק שאושר נתניהו אינו צריך לשלם מס על הוצאותיו הפרטיות. החוק, יש לציין, חל לא רק בזמן כהונתו של רוה”מ, אלא גם 5 שנים לאחר פרישתו מהתפקיד

המשך לקריאה

"הטפסים הרשמיים של המדינה צריכים להכיר במציאות: בישראל יש סוגים שונים של משפחות"

שינויים שחלו בהרכב התא המשפחתי בישראל, לצד הכרת הרשות בזכות האדם לחיי משפחה בהתאם לאמונתו ובחירתו, מחייבים את התאמת הניירת הרשמית שהייתה נהוגה עד כה, ואשר עוצבה על פי מודלים חברתיים - משפחתיים מיושנים, למגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. כך טוען ח"כ יוראי להב הרצנו מ"יש עתיד - תל"ם" שיגיש מחר את הצעת החוק שלו לשינוי הטפסים הרשמיים של המדינה, כך שיכילו את הכינויים הניטראליים "הורה 1" ו"הורה 2" במקום כינויים תלויי מגדר

המשך לקריאה

איפה הכסף? נעזור לך למצוא

אזרחים שזכאים למענק ופיצוי מהמדינה נתקלים בבירוקרטיה מסורבלת ומידע חסר על זכויותיהם.
השבוע פתחנו מרכז פניות עבורכם. מערך מתנדבים עם יועצים פרלמנטרים וחברי כנסת מחכים לפניות ויעשו הכל כדי לסייע לכם לממש את זכויותיכם.
השירות בחינם ובשמחה.

המשך לקריאה

ח"כ יוראי להב הרצנו יוזם תכנית סיוע לסטודנטים

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

תכנית 6 הנקודות של יש עתיד תל״ם

הממשלה הצביעה על סגר שני בלי שתהיה לה שום תוכנית איך לא נגיע לסגר שלישי. הנה התוכנית שלנו:

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך