הצטרפו אלינו!

לפיד בכנס של הג'רוזלם פוסט בניו יורק: ”ישראל צריכה גישה חדשה לסכסוך. הערוץ הבלטרלי נכשל. עלינו לכנס ועידה אזורית”

08 יוני 2015 10:16 | יש עתיד

יו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד, הציג את התוכנית המדינית שלו, בכנס של הג'רוזלם פוסט שהתקיים בניו יורק: "הגיע הזמן לעבור ממגננה למתקפה. ל-  BDS אין שום קשר לתהליך השלום או להתנהלות של ישראל בעזה. אלה רק התירוצים שלהם לגזענות, לשנאת היהודים שלהם."

יו"ר מפלגת 'יש עתיד', ח"כ יאיר לפיד הציג את תוכניתו המדינית בוועידה השנתית של ה- Jerusalem Post  שהתקיימה בניו יורק. לפיד שוהה בימים אלו בארה"ב, כחלק מביקור עבודה מדיני, במהלכו יצטרף למאמצי ההסברה של ישראל בעולם על רקע התגברות תופעות החרם הבינלאומי על ישראל, והתקדמות במו"מ לקראת הסכם הגרעין בין ארה"ב לאיראן.

בנאומו היום הציג לפיד גישה חדשה לניהול הסכסוך הישראלי פלסטיני על פיה הערוץ הבילטרלי נכשל ויש לקדם ועידה אזורית עם מדינות ערב המתונות כדי לחזור לשולחן המו"מ: "עלינו לשנות כיוון. יש דבר אחד שכולנו יודעים על הסכסוך הישראלי-פלשתיני: הוא לא הולך לשום מקום. אין היום שום הצעה על השולחן ששני הצדדים יכולים לקבל.  עלינו לפנות לליגה הערבית –כדי לכנס ועידה אזורית בחסות אמריקאית, שבה יתקיים דיאלוג אזורי שיוביל להסדר. כדי שזה יקרה עלינו לוותר - מחוסר ברירה - על הרעיון של שיחות בילטרליות. לא קל להכיר בעובדה שהישראלים והפלשתינים אינם יודעים לשבת ולהגיע לפתרון, אך עשרים השנים האחרונות לימדו אותנו שזה לא הולך לקרות.

לפיד התייחס לשיתוק המדיני של ישראל בחודשים האחרונים ואמר: "דברים טובים קורים כשמנהיגים מתנהגים כמו מנהיגים: הוועידה הזו תכריח את הצדדים לעשות את מה שנמנעו ממנו במשך זמן כה רב – לדבר זה עם זה. לקחת אחריות. למלא את חובתם ולגלות מנהיגות כלפי עמיהם, במקום לפחד מתגובתם.

כמו כן, הזהיר לפיד מפני המשך הקיפאון המדיני אשר מסכן את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ופוגע בקשרי החוץ שלה ":לטווח הארוך, מדינת ישראל לא יכולה להישאר דמוקרטיה יהודית ללא פרידה מן הפלשתינים. בטווח הקצר, הפגיעה  בקשרי החוץ שלנו היא בלתי נסבלת, ופערי הזמן בין סבב לחימה אחד למשנהו הולכים ומתקצרים.במציאות הנוכחית, היעדרו של הסכם פוגע ביכולתנו לשתף פעולה עם אחרים נגד התוקפנות והטרור האזורי של איראן.

לפיד הדגיש כי המשך המצב הקיים מסכן את המשך קיומה של הציונות: הזמן אינו פועל לטובתנו. הכרסום המתמיד באהדת העולם כלפי ישראל הוא סכנה מוחשית. האיום הקיומי של מדינה דו-לאומית הוא ממשי ונמצא מעבר לפינה. הקיצונים בישראל, הן מימין והן משמאל, דוחפים אותנו לשם בעזרת פתרונות משיחיים שונים ומשונים. זה יהיה סופה של הציונות, ואסור לנו בשום פנים ואופן להניח לזה לקרות.

כמו כן התייחס לפיד בנאומו לתופעות החרם שמובילה תנועת ה- BDS  ולשיתוף פעולה עם ארה"ב ואמר: " יחד עם ידידינו כאן וברחבי העולם, הגיע הזמן שננקוט פעולה במאבק המכריע נגד ביטויה החדש של האנטישמיות המיוצג על ידי תנועת ה-BDS. הגיע הזמן לעבור ממגננה למתקפה. לתנועה הזו אין שום קשר לתהליך השלום או להתנהלות של ישראל בעזה. אלה רק התירוצים שלהם לגזענות, לשנאת היהודים שלהם.

בפתח דבריו התייחס לפיד גם להסכם המתגבש עם איראן ואמר כי ישראל תתקשה לחיות עם ההסכם המתגבש: אנחנו בנקודת זמן קריטית, והממשל האמריקאי צריך לעבוד איתנו מתוך הבנה שתכנית הגרעין האיראנית מהווה איום על העולם כולו, אבל קודם כול על ישראל. אנחנו נמצאים בטווח הטילים. אנחנו המטרות המוצהרות. ההסכם המתגבש עם איראן מעלה תהיות קשות, במיוחד בשאלת הפיקוח ובנוגע לאפשרות להחזרת הסנקציות במקרה שאיראן תפר את תנאי ההסכם..

 

לנאום המלא:

ב-48 השעות האחרונות שוב נורו טילים מעזה על אזרחים חפים מפשע.
אין לסבול זאת. צה"ל חייב להגיב במהירות וללא היסוס. אנחנו, כאופוזיציה, נתמוך בפעולה נחושה של הממשלה.
ועם זאת, פעולה כזו אינה יכולה לעמוד בפני עצמה. עלינו ליזום ולהניע מהלכים כדי להחזיר את השקט ולהתחיל בתהליך הכואב אך ההכרחי של היפרדות מהפלסטינים כדי להגיע לפתרון של שתי מדינות.
ברצוני לטעון שהדרך היחידה להגיע לפתרון שתי המדינות הוא לוותר על השיחות הישירות ולנהל את המשא ומתן במסגרת של ועידה אזורית בחסות אמריקאית.
יחד עם זאת, הרשו לי לדבר תחילה על הנושא האיראני ועל המאבק בתנועת ה-BDS הקוראת לחרם על ישראל.

הדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארה"ב התמקד בשנה האחרונה באיראן. זה היה דיאלוג לא פרודוקטיבי, לעתים קרובות אישי מדי, והוא מוביל להסכם שישראל תתקשה לחיות איתו.
ההסכם המתגבש עם איראן מעלה תהיות קשות, במיוחד בשאלת הפיקוח ובנוגע לאפשרות להחזרת הסנקציות במקרה שאיראן תפר את תנאי ההסכם.
ואין שום ספק שאיראן תפר את תנאי ההסכם. מדובר במשטר שמאמין שהונאה היא חלק ממלחמת הקודש, ורמאות היא כלי לגיטימי כאשר משתמשים בו בשם אללה.
כדי למנוע זאת, עלינו להחזיר את שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארה"ב לרמה שהייתה מקובלת בעבר, ולנסות להגיע להסכמות בשלושה נושאים מרכזיים –
ראשית, העונשים שיוטלו על איראן בכל מקרה של הפרת ההסכם. שנית, שיטת הבקרה. ושלישית, השאלה איזה תסריט מצדיק תקיפה של אתרי הגרעין האיראני.

ישראל לא תמחק ואינה יכולה למחוק שום אפשרות פעולה שיכולה למנוע את הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית. ההצהרה המפורשת של איראן על רצונה להשמיד את מדינת ישראל היא דבר שלא היה לו אח ורע מאז מלחמת העולם השנייה.

אנחנו בנקודת זמן קריטית, והממשל האמריקאי צריך לעבוד איתנו מתוך הבנה שתכנית הגרעין האיראנית מהווה איום על העולם כולו, אבל קודם כול על ישראל. אנחנו נמצאים בטווח הטילים. אנחנו המטרות המוצהרות.

אבי היה ניצול שואה מגטו בודפשט. הוא נהג לומר לי, "אתה יודע מה יעשה העולם אם ישראל תושמד? הוא יהיה מאוד עצוב, יפתח בית יתומים לילדים שיינצלו וישלב מכתב תנחומים."
70 שנה אחרי השואה נבצר ממני, ומישראלים רבים אחרים, להבין מדוע העולם אינו מוכן אפילו לתבוע מהאיראנים לחזור בהם מהצהרות ההשמדה שלהם.

במקביל, ישראל וארה"ב צריכות להחזיר את הדיאלוג ביניהן לאינטימיות ולשיתוף הפעולה שאפיינו אותו מאז הקמתה של מדינת ישראל.
יש משהו חשוב לזכור כאן. משהו שאנחנו הישראלים לא אומרים מספיק לארה"ב: אנחנו אסירי תודה. הידידות בין שתי המדינות שלנו אינה מובנת מאליה.
זוהי בחירה המבוססת על ערכים משותפים ועלינו להוקיר אותה. העובדה שמעצמת-העל היחידה בעולם בחרה בנו לידידתה ובעלת בריתה הקרובה היא מקור לגאווה לכל ישראלי, ומחובתנו לכבד ידידות זו ולשמר אותה.
יחד עם ידידינו כאן וברחבי העולם, הגיע הזמן שננקוט פעולה במאבק המכריע נגד ביטויה החדש של האנטישמיות המיוצג על ידי תנועת ה-BDS. הגיע הזמן לעבור ממגננה למתקפה.
במקום לנסות להוכיח לעולם שאנחנו דמוקרטיה, הגיע הזמן לחשוף את העובדה שתנועת ה-BDS היא למעשה בובה על חוט בתיאטרון המופעל על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי.
עלינו לפנות לאירופאים, עלינו להגיע לקמפוסים ברחבי ארצות הברית ולשאול אותם: "האם אתם מבינים שאתם לא תומכים בשחרור המדוכאים, אלא מריעים לאנשים ולערכים שהביאו לאירועי ה-11.9 במדינה הזאת? אתם תומכים באנשים שהורגים הומוסקסואלים ומדכאים נשים.
אנשים שרואים בכם לא יותר מאשר כלים שנתונים לשימושם. הם מנצלים בציניות מי שנחשבים לאינטלקטואלים רגישים כדי לקדם את הגרסה האפלה ביותר של האסלאם. הם משתמשים בליברלים בעלי כוונות טובות, שאין להם שום מושג את מי הם משרתים באמת, כהסוואה לקמפיין ההרס והמוות שלהם."
לתנועה הזו אין שום קשר לתהליך השלום או להתנהלות של ישראל בעזה. אלה רק התירוצים שלהם לגזענות, לשנאת היהודים שלהם.
תנועת ה-BDS לא צריכה לשחק שום תפקיד בעיצוב המציאות הפוליטית שלנו או בהשפעה על ההחלטות שלנו. יחד עם זאת, היא אינה פותרת אותנו מהצורך להצמיח יחד גישה חדשה לסכסוך הישראלי-פלשתיני, שתוביל לכך שמדינה פלשתינית מפורזת מנשקה תקום לצד מדינת ישראל.
כדי שזה יקרה, עלינו לשנות כיוון. יש דבר אחד שכולנו יודעים על הסכסוך הישראלי-פלשתיני: הוא לא הולך לשום מקום. אין היום שום הצעה על השולחן ששני הצדדים יכולים לקבל.
עלינו לפנות לליגה הערבית – שאש"ף, ארגון הגג של התנועה הלאומית הפלשתינית, הוא חלק ממנה - כדי לכנס ועידה אזורית בחסות אמריקאית, שבה יתקיים דיאלוג אזורי שיוביל להסדר.

כדי שזה יקרה עלינו לוותר - מחוסר ברירה - על הרעיון של שיחות בילטרליות. לא קל להכיר בעובדה שהישראלים והפלסטינים אינם יודעים לשבת ולהגיע לפתרון, אך עשרים השנים האחרונות לימדו אותנו שזה לא הולך לקרות.

מדוע זה לא ילך? מפני שבנסיבות הנוכחיות המקסימום שאנחנו יכולים להציע הוא נמוך יותר מהמינימום שהפלסטינים מוכנים לקבל. אין היום מנהיג פלשתיני - וגם לא יהיה בטווח הנראה לעין - שמסוגל להגיע לעומק הפשרות הנדרשות כדי להגיע להסכם.
בדיאלוג הפנימי הפלשתיני פשרה היא בגידה, וכל הסכמה היא פגיעה באתוס הפלשתיני שעונשה מוות. הם לא יכולים כמובן להודות בכך בקול רם, שכן הדבר יסתור שנים של תעמולה שנועדה להציג את ישראל כסרבנית השלום היחידה.

אל החשש של אבו מאזן וממשלתו מפני התגובה שתהיה לכל הסדר ברחוב הפלשתיני וארגוני הטרור הפלסטינים השונים, ובראשם חמאס, מתווסף גם החשש מפני תגובתו של העולם הערבי.
הנהגת הרשות הפלסטינית היא פשוט לא השחקן היחיד על המגרש. מדינות כמו סעודיה וירדן - הרואות עצמן כ"נאמנות המקומות הקדושים" - הבהירו יותר מפעם אחת שלפלסטינים אין סמכות בלעדית על מה שנתפס אצלם כסוגיות דתיות.
גם בנושאים אחרים, כמו שילוב הפליטים במדינה הפלסטינית העתידית או הכסף לשיקומה של המדינה הפלשתינית ובנייתה, אין דרך להגיע להסכמות בלי מעורבותן של מדינות הליגה הערבית.

למען ההגינות, צריך להודות שגם בצד הישראלי המחויבות לעיקרון שתי המדינות מוצהרת כרגע בשפה רפה ואינה כוללת את הנכונות לשלם את המחיר הפוליטי הדרוש כדי להגיע להסכם. יחד עם זאת צריך לזכור שזהו יותר עניין של צירוף נסיבות פוליטי מאשר עמדה קבועה.
היו בעבר ממשלות ישראליות שהיו מוכנות לשלם מחירים כבדים תמורת האפשרות להיפרד מן הפלסטינים, והדעת נותנת שיהיו ממשלות כאלה גם בעתיד.
פתרון אזורי, המוביל לקץ הסכסוך עם הליגה הערבית, יוכל גם להביא לנורמליזציה של יחסינו עם רוב המדינות האסלאמיות; מדינות כמו אינדונזיה, מלזיה, אלג'יריה ועוד מדינות אפריקאיות. גישה אזורית תספק לנו הישראלים מניע ברור וארגז כלים חדש שבאמצעותו נוכל להילחם בתנועת ה-BDS.

המתווכים השונים אולי טעו בנוגע לתהליך, אבל המטרה שלהם הייתה נכונה. הם צדקו משום שאין ולא יכול להיות פתרון אחר על השולחן מאשר היפרדות מן הפלסטינים. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לנסות לבלוע אל קירבה 3.5 מיליון פלסטינים. מכל הבחינות האפשריות - ביטחונית, כלכלית, חברתית - החיבור הסימביוטי עם הפלסטינים הוא הרסני.
לטווח הארוך, מדינת ישראל לא יכולה להישאר דמוקרטיה יהודית ללא פרידה מן הפלסטינים. בטווח הקצר, הפגיעה  בקשרי החוץ שלנו היא בלתי נסבלת, ופערי הזמן בין סבב לחימה אחד למשנהו הולכים ומתקצרים.
במציאות הנוכחית, היעדרו של הסכם פוגע ביכולתנו לשתף פעולה עם אחרים נגד התוקפנות והטרור האזורי של איראן.
 
השינויים בעולם הערבי בחמש השנים האחרונות מציבים בפנינו הזדמנות יחידה במינה. האחים המוסלמים כבר אינם שולטים במצרים. מלחמת האזרחים בסוריה מעסיקה את ארגוני הטרור על גבולנו הצפוני. סעודיה מובילה בתימן קואליציה סונית שמרנית למול הכוחות הרדיקלים הפועלים בתמיכת איראן.

העולם הערבי נחלק לשניים. מצד אחד כוחות רדיקליים, מצד שני מדינות ערביות שמרניות השואפות לשמור על הסטטוס קוו. מדינות אלה מתמודדות עם כוחות איסלאמיים המאתגרים את עצם הרעיון של מדינת-לאום. כדי להתמודד עם האתגרים הרדיקלים השונים צריכות מצרים, ירדן, סעודיה, בחריין ומדינות המפרץ להחליט עם מי מאויבי העבר שלהן הן משתפות פעולה – עם איראן או עם ישראל.
לפי כל האינדיקציות שיש לנו – הן יעדיפו לשתף פעולה עם ישראל. הקואליציה שגיבשה סעודיה כדי להילחם בכוחות הפרו-איראניים בתימן מחזקת את ההנחה הזו. לראשונה מאז הקמתה של מדינת ישראל, יש קואליציה ברורה של מדינות ערביות המעדיפות לשתף איתנו פעולה.

אלו הם הכוחות שאיתם אפשר לעבוד וצריך לעבוד. מדינות אלה מובילות היום את הליגה הערבית. הרשות הפלשתינית – החוששת מעליית החמאס – רואה עצמה כחלק מהן. עם הליגה הערבית הזו אנחנו יכולים לדבר וצריכים לדבר. 

נקודת הפתיחה לדיון הזה צריכה להיות בוועידה אזורית. מצרים היא המועמדת הטבעית לארח אותה, והעולם – בהובלת ארה"ב – צריך להעניק לה את חסותו. הצדדים צריכים לדעת שהם אינם יוצאים לבד לדרך הארוכה המובילה להסכם, ושהקהילייה הבין-לאומית תיטול חלק במימון הפתרונות וביישומם.

ניתן להניח שמהצד הערבי תועלה דרישה להתייחסות ליוזמה הסעודית-ערבית מ-2002. התשובה שלנו צריכה להיות שאיננו יכולים לקבל את היוזמה כלשונה, אבל אנחנו כן מוכנים להתייחס אליה כבסיס לשיח, לצד הסכם המסגרת של מזכיר המדינה קרי.
מובן מאליו שיש סעיפים ביוזמה שלא נקבל גם בהמשך - כמו הנסיגה מרמת הגולן או חלוקת ירושלים, שלא לדבר על זכות השיבה, שאינה באה בחשבון. אבל בדיוק בשביל זה יש משא ומתן – כדי שצדדים שאינם מסכימים זה עם זה יישבו יחד וילבנו את המחלוקות שלהם.

הזמן אינו פועל לטובתנו. הכרסום המתמיד באהדת העולם כלפי ישראל הוא סכנה מוחשית. האיום הקיומי של מדינה דו-לאומית הוא ממשי ונמצא מעבר לפינה. הקיצונים בישראל, הן מימין והן משמאל, דוחפים אותנו לשם בעזרת פתרונות משיחיים שונים ומשונים. זה יהיה סופה של הציונות, ואסור לנו בשום פנים ואופן להניח לזה לקרות.

בתקופת הממשלה הקודמת, שבה הייתי חלק מצוות המו"מ המדיני, נלחמנו לקדם את רעיון הוועידה האזורית. התגובה הייתה: "מנהיגים אינם יושבים ביניהם מבלי שסוכמו מראש תוצאות הפגישה."
בעיניי, זהו בדיוק סוג המחשבה המקובעת שהובילה אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים היום – כלומר לקיפאון מוחלט.
מנהיגים אינם יושבים בלי סיכומים מראש כשמדובר באַמנות-מס, או בדיונים על הסכמי שכר. כשמדובר בצורך בשינוי היסטורי, מנהיגים ורק מנהיגים יכולים לבצע את פריצת הדרך הנדרשת.
מנהיגים ורק מנהיגים צריכים להיות אלה שנפגשים בחדר הסגור ומגיעים להחלטות שאליהם איש מלבדם אינו יכול להגיע, ואז הם – ורק הם – צריכים לפנות לעמם, לאנשים שאותם הם אמורים להנהיג, ולהוביל אותם למקומות שהם חששו מהם.

עלינו לפנות אל הליגה הערבית – בתיאום עם ארצות הברית – וליזום משא ומתן במטרה להקים מדינה פלשתינית מפורזת לצד ישראל, תוך שיישמרו הצרכים הביטחוניים של ישראל ויכולתה להגן על עצמה.
הוועידה הזו תכריח את הצדדים לעשות את מה שנמנעו ממנו במשך זמן כה רב – לדבר זה עם זה. לקחת אחריות. למלא את חובתם ולגלות מנהיגות כלפי עמיהם, במקום לפחד מתגובתם.
דברים טובים קורים כשאנשים מדברים ביניהם. דברים טובים קורים כשאנשים מאמינים בכוחם הפנימי וביכולתם להיות סוכני שינוי. דברים טובים קורים כשמנהיגים מתנהגים כמו מנהיגים.

תודה רבה.

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

קמפיין הבחירות של יש עתיד 2021 יוצא לדרך

אחרי שנחשף הלוגו החדש של 'יש עתיד', פרסם היום גם סרטון המפלגה הראשון לקמפיין, עם המיתוג החדש.

המשך לקריאה

השרה מירב כהן מצטרפת ליש עתיד

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד מכריז על הצטרפותה של השרה לשיווין חברתי מירב כהן ליש עתיד:

 

המשך לקריאה

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה החדש: ח"כ אלעזר שטרן

הוועדה לביקורת המדינה אישרה פה אחד את המלצת וועדת הכנסת למנות את חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) לתפקיד יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. הוא יחליף בתפקיד את עפר שלח שהתפטר מהכנסת.

המשך לקריאה

שני חברי כנסת חדשים מטעם יש עתיד

חברי הכנסת הנכנסים ולדימיר בליאק ומשה (קינלי) טור פז הצהירו אמונים במליאת הכנסת, והצטרפו לחבריהם לסיעת יש עתיד בכנסת ה-23. השניים הצטרפו לאחר התפטרותם של אבי ניסנקורן ועינב קאבלה מתפקידם.

המשך לקריאה

אנחנו מוכנים

ממשלת השיתוק הלאומי קרסה. הגיעה הזמן של אזרחי מדינת ישראל לזכות לממשלה שתטפל במשבר ולא בעצמה.

המשך לקריאה

לראשונה בערי ישראל – כיכר לכבודם של צוותי ההוראה והחינוך.

השבוע, נחנך בצומת הרחובות ארלוזורוב וצה"ל שבפתח תקווה, כיכר לכבודם של צוותי ההוראה והחינוך. בטקס מכובד, הוסר הלוט והיוזמה של ראש העיר רמי גרינברג ומ״מ ראש העיר וראש מנהל החינוך רון כץ – איש יש עתיד, יצאה אל הפועל

המשך לקריאה

הישג לאופוזיציה: אושרה הצעת החוק לפיזור הכנסת שהגישה יש עתיד - תל"ם

הצעת החוק לפיזור הכנסת שהגישה סיעת יש עתיד - תל"ם עברה היום בקריאה טרומית ברוב של 61 תומכים מול 54 מתנגדים.

המשך לקריאה

אושרה טרומית הצעת החוק של ח"כ קארין אלהרר שתגן על נשים מוכות במקלט מפני פיטורין

הצעת החוק מציעה להאריך את התקופה בה לא ניתן לפטר נשים הנמצאות במקלט מתקופה של 90 ימים עד לחצי שנה

המשך לקריאה

יו"ר האופוזיציה לפיד: נעלה ביום רביעי הבא הצעת חוק לפיזור הכנסת

הגיע זמן בחירות: יו"ר יש עתיד - תל"ם, ח"כ יאיר לפיד הודיע היום (שני 23.11) כי יעלה להצבעה ביום רביעי הבא לחוק לפיזור הכנסת.

המשך לקריאה

אושרה הצעת החוק של יש עתיד – תל”ם לקיצוץ 10% בשכר חברי הכנסת

הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה) של יש עתיד - תל"ם אושרה היום במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. יו"ר האופוזיציה לפיד שהגיש את ההצעה: "צריך להוציא את האפשרות של חברי הכנסת לקבוע את שכרם ולהעביר את ההחלטה לועדה חיצונית"

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך