לכל מי שכועס

והנה מה שתגידו לכל מי שכועס:

אוקיי, אנחנו מבינים שאתה לא מרוצה, אבל בוא נעשה לרגע תרגיל – בוא נדמיין עולם שאין בו את יש עתיד.

זה עולם שבו לליכוד יש 40 מנדטים והוקמה, כמו תמיד, ממשלה עם ש"ס ויהדות התורה שממשיכה להעביר מיליארדים לישיבות ולכוללים. 

זה עולם שבו שוב מוקמת ממשלת ענק עם 35 שרים וסגני שרים המבזבזת את הכסף שלנו. 

זה עולם שגם בו יש למדינה גירעון של יותר מ-40 מיליארד שקל, אבל איש לא מעלה את המס על חברות הענק, לא מעלה מיסים לעשירים, לא מקצץ בתקציב הבטחון. במקום זה כל העסק שוב נופל על מעמד הביניים.

זה עולם שבו ממשיכים לקפח את תקציב משרד החינוך במקום להעלות אותו ב-8.5 מיליארד שקל, ואיש לא היה מוסיף 500 מיליון שקל לניצולי השואה.

זה עולם שבו שעון הקיץ לא הוארך.

זה עולם שבו לא עובר חוק השיוויון בנטל, לא מבטלים את "חוק נהרי", לא מחייבים את ילדי החרדים בלימודי ליב"ה והקריטריון המרכזי לזכאות בדיור נשאר "ותק בנישואין".

זה עולם שבו לא משנים את שיטת הממשל. ממשלות נופלות באמצע הקדנציה, סחטנות קואליציונית היא עניין שבשיגרה, ומאות אלפי קולות מתבזבזים על מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה.

זה עולם שבו לא יוצא מכרז לנמלים פרטיים, לא מנסים לעשות רפורמה בחברת החשמל ולבטל את החשמל-חינם, ורפורמת "שמיים פתוחים" לא היתה עוברת.

זה עולם שבו איש אינו מקים ועדה ממלכתית לבחינת ה"תספורות" בשוק הבנקאי, לא מוקמת ועדת ששינסקי-2 לבחינת התמלוגים על משאבי הטבע, וחברת "טבע" לא מעבירה למדינה 400 מיליון שקל ראשונים של רווחים כלואים.

זהו עולם שאין בו תהליך שלום.

זה מה שהספקנו בארבעה חודשים. עכשיו תדמיינו מה נוכל לעשות כאן בארבע שנים.

(ותודה לגולש בר סטרונג)