ח”כ לפיד בתשובה לשאלה: ”מהו בית הכנסת שלך?”

ח"כ לפיד בתשובה לשאלה "מהו בית הכנסת שלך?"

את התפילה המרגשת בחיי לא נשאתי שם, אלא בבית הכנסת בטיקוצ'ין פולניה, שאליו נקלעתי פעם לבד, מוקף בתמונותיה ורוחותיה של קהילה שלמה שנכחדה. קראתי שם "קדיש" שהדהד בן הקירות הריקים. קראתי ובכיתי.
את התפילה החשובה בחיי נשאתי בבית הכנסת של הרב אנסבכר ברחוב בן יהודה בתל אביב, שם עליתי לתורה בבר מצווה שלי.

אבל בית הכנסת שההיסטוריה של משפחתי שזורה בעורקי האבן שלו הוא בית הכנסת הגדול של בודפשט. זהו מבנה ענק ויפהפה (גובהו 25 מטר), שמעוצב בסגנון גותי עם עיטורים דמויי ערבסקות. הוא לא מרגש אותי בזכות עיצובו המיוחד, לא בגלל שאבי-סבי נהג להתפלל שם, ואפילו לא בשל חשיבותו ההיסטורית. מה שעוצר את נשימתי שם הוא דווקא בית הקברות הצנוע שמאחוריו. בתי קברות אינם צמודים בדרך כלל לבתי כנסת, אבל שם קבורים כאלפיים מיהודי הגטו שמתו מרעב ועינויים ונקברו בחצר ללא שמות או מצבות.

בחצר בית הכנסת יש אנדרטה בצורת ערבה בוכיה לזכר ראול ולנברג, הדיפלומט השבדי שהציל את אבא ואת סבתא שלי בשואה. לעץ המתכת אלפי עלי מתכת דקים, שעל כל אחד מהם שמו של יהודי שנספה. למעלה מחצי מיליון יהודים נרצחו בהונגריה תוך כמה חודשים ב-1944. ביניהם רבים מבני משפחתי. בכל פעם שאני נמצא שם ומתבונן בשמות, יש לי תחושה מוזרה כאילו לא אני מתפלל בבית הכנסת, אלא בית הכנסת עצמו מתפלל על המתים.
אגב, על הבית הצמוד לבית הכנסת יש שלט מנחושת המספר שפה, בבית הזה, "נולד חוזה מדינת היהודים תיאודור הרצל". את השלט הזה קבע שם מי שהיה הקונסול של ישראל בהונגריה בשנות החמישים, דוד גלעדי, סבא שלי.