ח”כ הרב שי פירון בכנסת: ”זקני העיר שלנו צריכים לומר: 'ידינו שפכו את הדם הזה'”

04 אוגוסט 2015 14:00 | יש עתיד

חה"כ הרב שי פירון בכינוס הפגרה במיוחד במליאת הכנסת: "זקני העיר שלנו צריכים לומר: 'ידינו שפכו את הדם הזה'".


בדיון מיוחד שמתקיים במליאת הכנסת בעקבות פשעי השנאה במצעד הגאווה ובכפר דומא אמר שר החינוך לשעבר ח"כ פירון: "כשמנהיגות לא מקבלת אחריות מאבדים אותה; מנהיגות שאבדה את אמון העם ביכולתה לשנות דהירה ללא כיוון, בדרך ללא מוצא;  מנהיגות של 'ספינים' ואירועים מצולמים; מנהיגות שמבקשת להרוויח את הרגע ולמאוס בנצח; מנהיגות שמטפחת שבט אחד על חשבון השבט האחר; מנהיגות ששולטת מכוחו של שיסוי איש באחיו ולא מכוחו של איחוד. מנהיגות המתחמקת ממשימתה לבנות אתוס משותף ולא מפלג".

לצפיה בנאום - לחצו כאן >>

 

 

הנאום המלא:

"כי-הנה החושך יכסה-ארץ", ימים ארוכים של אור הפכו לימים של חושך, כיסוי של הטוב, ושרב של מעלה עם אש זרה של מטה, מלחכים את שולי בגדינו ומאפשרים לנו לחוש משהו מחומו של הגהנום, להריח ריחות באושים, לחוש בטעמים זרים ולייחל לימים טובים. 
אני פוגש לא מעט אנשים מיואשים, כאלה שלא יכולים להכיל את הרגע. חברה במגננה. כשמתגוננים תוקפים. מחמיצים את השעה, את ההזדמנות. ימניים או שמאלניים, דתיים או חילוניים, חרדים, ערבים יהודים, כולם מתגוננים. בונים ביצורים. 
חברה בטירוף מערכות. מואשמת ומאשימה, מתחמקת. 
מסרבת לראות שמאחורי החושך הגדול מסתתרת הזדמנות גדולה. ואנחנו לא ניתן לה לחמוק.
דמיה של שירה ז"ל זועקים אלינו מן האדמה. 
ואנו, במקום לעשות חשבון נפש עונים: "השומר אחי אנוכי"? הוא היה מטורף, הוא לא מייצג 
דמיו של התינוק עלי זועקים אלינו מן האדמה,
ואנו במקום לעשות חשבון נפש עונים: "השומר אחי אנוכי?", הוא בכלל לא אחי, ולא מייצג אותי. אלוהיו לא אלוהי ועוד. 
 
דמיהם של תינוקות, ילדים, צעירים ומבוגרים זועקים אלינו. מבקשים לגייס את כולנו לתנועה שממשיכה לראות בתקווה לא רק המנון אלא מצפן. השינוי חייב להיות מבוסס על התעלות גדולה ועל רוח ענקית.  על הנכונות להושיט יד לרחוקים, על ההבנה שאין שוני בין שולחן השבת המשפחתי בו מתווכחים ונותרים אחים למעגל המדיני. אחווה לא דורשת הסכמה, אבל היא דורשת הכרה, וכבוד, ובעיקר הקשבה.
 
כבר הדגיש ישעיהו ברלין שהאמונה הנושאת באחריות הגדולה ביותר לשנאה, המובילה להשפלה ואף להרג, היא האמונה  שאנשים שאינם שותפים לאמונתי אינם שותפים לאנושיותי. זהו הרגע שבו הגזע מחליף את אמונה הדתית הטהורה, זהו הרגע שבו נולדות שואות פרטיות, לאומיות ואוניברסאליות. הרגע הזה שבו אני מסיט אותך מן העולם שלי, מגרש אותך ממסלולי, מגדיר אותך כלא אדם, או כמי שלא שווה לי, הרגע הזה הוא זה  שמביא להכנת פצצות גרעין מוסריות של שנאה והדרה. ההשחתה המוסרית צומחת כשרק אני צודק. כשרק אני יודע. 
 
ועכשיו יבואו אנשי 'סימני הקריאה' יטענו שאני וחברי מתרפסים, שאין בנו די גאווה לאומית, שאיננו מייצגים נאמנה את היהדות. מי שגוו  זקוף, שביטחונו מוצק, שוודאותו בחיים של אור וטוב בולטת יכול להקשיב לקולות אחרים, להכיל אותם, לבנות יחד איתם עולם בריא ואופטימי.
המקום השני שבו פורצת ההשחתה המוסרית היא המקום שבו האדם מפסיק לקבל אחריות. לא בכדי המילה אחריות מכילה בתוכה גם את המילה 'אחר'. ברגע שבו האדם מתעסק בהאשמת הזולת, המוסר עובר דירה, הולך לחפש לו בית . 
 
אחריות היא לא חולשה וקבלת אחריות היא הרגע שבו האדם מחליט לתקן, הרגע שבו אדם מפסיק לומר שהוא 'לא מתנצל' ולחזור ולטעון שהשני אשם לא פחות. זקני העיר שלנו צריכים לומר:"ידינו שפכו את הדם הזה', כך הם יטעו בנו  תקווה ואחרית. 
ידינו שפכו את הדם הזה. כמה מאיתנו שמעו מי שמכנה את חברו 'הומו' בלגלוג ושתקו?!  ואפילו צחקו. האם לא היינו במקומות בהם ביזו ושיסו, השפילו, אמרו. ולא מחינו. לא עצרנו.לא אמרנו: "עד כאן!"
 
ושמענו בדיחות טפלות על ערבים, שהם טובים בעיקר כשהם מתים, ואחמד ומוחמד כיכבו בסיפורים שיש בהם טעם רע, ולא עצרנו. 
הויכוח הוא בין אומות, אסור שהויכוח על הארץ יפגע  בהכרה המוסרית הבסיסית בערך חיי אדם. 
כשמנהיגות לא מקבלת אחריות מאבדים אותה; מנהיגות שאבדה את אמון העם ביכולתה לשנות דהירה ללא כיוון, בדרך ללא מוצא;  מנהיגות של 'ספינים' ואירועים מצולמים; מנהיגות שמבקשת להרוויח את הרגע ולמאוס בנצח; מנהיגות שמטפחת שבט אחד על חשבון השבט האחר; מנהיגות ששולטת מכוחו של שיסוי איש באחיו ולא מכוחו של איחוד. מנהיגות המתחמקת ממשימתה לבנות אתוס משותף ולא מפלג.
מנהיג הוא מצפן, מגדלור של אור, עמוד האש לפני המחנה. ובאין מנהיג, יתפרע העם, יחגגו הטוקבקיסטים, יקללו, ישתלחו. התגובות על שני אירועי הרצח הנוראיים – מזעזעות. חיות טורפות ופחדניות המסתתרות תחת חופש הביטוי, מרשות לעצמן לזהם את הסביבה תוך הטלת ארס, הצדקה, חשבונאות דמים של מי הרג יותר, כאילו שאם 'הם' הרגו יותר תינוקות אז אנחנו מוסריים יותר. 
 
אחריות זה הרגע שבו אני דומם, מתבונן פנימה. מחפש את החלק שלי.
אז זהו. נמאס לנו. 
כי אנחנו מכירים את הישראלים ויודעים שרובם לא כאלה. אנחנו מכירים את הצעירים בתנועות הנוער, בקהילות הצעירים, בעמותות של חסד וצדקה. אנחנו מכירים צעירים המתגייסים לצבא ולחברה מתוך שליחות גדולה ונמאס לנו מאלה שעושים הכול כדי שיד איש תהיה באחיו. 
לא ניתן לכם להמשיך לסכסך, לפגוע, להבנות רק בזכותן של מריבות בין אדם לאדם. לא ניתן לכם להבנות מכוחה של השנאה., אנחנו לא פחות לאומיים, ולא פחות ציוניים, ולא פחות יהודים. ואנחנו לא פחות ליברליים ולא פחות שוחרי חופש. כנראה שיותר. הרבה יותר. כי כל התורה כולה על רגל אחד אומרת שמה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך, ורבי עקיבא, גדול החכמים שעסק בבניית הלאומיות שלנו במרד בר כוכבא אמר שכל התורה כולה הוא "ואהבת לרעך כמוך". אז אנחנו תלמידים של רבי עקיבא, ואנחנו חיילים במחתרת ''ואהבת''. אוהבים את כולם. גם להט"בים וגם חרדים; גם מתנחלים וגם שמאלנים תל אביביים וגם ערבים, גם כאלה שאנחנו לא מסכימים איתם, חולקים עליהם. אנחנו יודעים לבנות ארץ אחת לכולם. אנחנו יודעים שאפשר שיהיה כאן משהו מרוחו של גן העדן. ומי שלא יודע, מי שרוצה לשנוא, להיות צודק, להכניע ולהכריע, שילך לו לפינה נידחת ויחיה בעולם של חושך שטנה והרג. במסכת אבות למדנו "איזהו גיבור שבגיבורים? מי שעושה שונאו אוהבו". 
 
ואל תמהרו להשכין שלום. למדו אותנו איך  להתווכח. למדו אותנו לנהל וויכוחים עמוקים על זכויות אדם וזכויות על הארץ. כי מותר ואולי חובה שנחשוב אחרת. למדו אותנו לחיות יחד גם אם אנחנו לא מסכימים, גם אם אנחנו חולקים. אסור להיבהל ממחלוקות. צריך לברוח משנאות.  ולאף אחד אין זכות לדרוש מצד זה או אחר לקבל את עמדתו. איש לא יחלק ציונים ויקבע מי ראוי ומי לא ראוי לבוא בקהל. אבל נעשה את זה תוך כבוד והערכה, תוך הקשבה עמוקה. תוך פתיחות לשנות עמדה. תוך גילוי אחריות לסביבה כולה. 
והמקום השלישי בו מתעצמת ההשחתה המוסרית הוא המקום שבו לא יודעים או לא מסוגלים  לבקש סליחה.  במקום שבו הסליחה היא הצגה תקשורתית, צורך, מן השפה ולחוץ. 
סליחה לא פוגעת בזהות. סליחה ומחילה היא המתנה הגדולה שנתן לנו האלוהים. לבקש סליחה ולהתחיל מחדש. 
 
מהי הורות אם לא היכולת לאפשר לכל ילד לטעות? האם יד המקרה היא שהמילה 'רחם' והמילה 'רחמים' באות מאותה משפחה? 
מה היא אומה אם לא המקום שבו אפשר להתחיל מחדש אחרי שטועים? מה היא אומה אם לא המקום שבו אפשר לבקש סליחה? 
לא שיח של ייאוש. אלא עין אחת בוכה ועין שניה – לציון צופיה. 
בסוף השבוע קבלנו "צו 8" ואנחנו לא נוותר. בשם העבר ולמען העתיד. אנשי אמונה אנחנו, ואת החושך נגרש – עם הרבה אור. 
 
בכל שבת אני מניח את ידי על ראשם של הילדים ומברך אותם: 
ישימכם אלוהים כאפרים וכמנשה. 
במה זכו אפרים ומנשה? ספר בראשית מלא בדמויות מופת, אפרים ומנשה אינם הבולטים שבהם. 
אבל  מבט קצר מגלה סוד גדול: 
קין והבל – האחים הראשונים הרגו איש את אחיו. 
אברהם נאלץ לברוח מאחיו. 
יצחק וישמעאל לא חלקו אהבה, 
עשיו תכנן להרוג את יעקב
והאחים של יוסף השליכוהו לבור. 
 
אפרים ומנשה הם האחים הראשונים בתנ"ך שלא רבו. הם מתארחים בבית שלנו בכל ערב שבת. אני פונה לילדים שלי ומבקש מהם שיהיו כמוהם, שלא יריבו. אילו היה לנו כוח, היינו צריכים ביום הזה לברך את באי הבית הזה ואת כל בית ישראל: ישימנו אלוהים כאפרים וכמנשה"

כתבות נוספות שיעניינו אותך

ממשלת ישראל תתנצלי

ראש האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד: ״לפני שהממשלה הזאת דורשת עוד מאה ימים היא צריכה לבקש סליחה מאזרחי ישראל״.

המשך לקריאה

שמונת הצעדים של ״יש עתיד״ למלחמה בקורונה

קודם כל מקים ממשלה אחרת. 18 שרים. יעילה, חסכונית, ממוקדת מטרה. בלי שר לענייני מים ובלי חליפי. קבינט קורונה של ארבעה שרים: ראש ממשלה, אוצר, בטחון, בריאות. זה נקרא צוות, והדבר הכי חשוב במצבי חירום הוא עבודת צוות. אחר כך הייתי עושה שמונה צעדים:

המשך לקריאה

ראש האופוזיציה, ח״כ יאיר לפיד בנאום סיעה

אנחנו המדינה היחידה בעולם שהגיעה לגל השני מוכנה עוד פחות טוב מהגל הראשון. נתניהו נכשל. ממשלת המנותקים לא מתפקדת.

המשך לקריאה

תגובת יו״ר יש עתיד-תלם להקמת ממשלת נתניהו החמישית

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת הדגלים השחורים בכיכר רבין

נאשם בפלילים לא יכול למנות מפכ״ל, למנות פרקליט מדינה, למנות יועץ משפטי לממשלה, למנות את השופטים שידונו בעניינו. זו רשימת הדרישות של ביבי. אלה שנכנעו לה הם לא דון קישוט, הם קישוט, מקשטים לביבי את הממשלה. שרים מספר 32, 33, 34 בממשלת הכניעה.

המשך לקריאה

הפגנת העצמאים בירושלים

יו״ר יש עתיד-תל״ם, יאיר לפיד: באתי לתמוך הבוקר בהפגנת ארגוני העצמאים מול הכנסת. הם לא שמרו על 2 מטר מרחק, אבל בשביל העצמאים אני מוכן לקחת את הסיכון. הם כועסים, הם צועקים, הם צודקים.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך