ח''כ אלעזר שטרן

ח"כ אלעזר שטרן

נולד בשנת 1956. נשוי ואב לחמישה. תושב הושעיה.
אלוף במילואים בצה"ל, שימש כראש אגף כוח האדם, כמפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וכקצין חינוך ראשי.
בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני בניהול משאבים אסטרטגיים מאוניברסיטת National Defence University בווושינגטון, ארצות הברית.

חבר ועדת החוקה, חוש ומשפט וועדת הכספים של הכנסת. הוביל את העיסוק הפרלמנטרי בנושאי דת ומדינה ואת השיח היהודי-דמוקרטי בכנסת ישראל. יזם את "חוק הגיור", '"חוק השבת" ו"חוק הכשרות" (תיקון לחוק). כיהן כיו"ר שדולת עם, דת ומדינה, יו"ר השדולה למען חיילים יוצאי אתיופיה וכיו"ר השדולה הפרלמנטרית של ניצולי השואה, במאבק להגדלת המשאבים לרווחת הניצולים בישראל.

שטרן הוביל לאישור החלטת ממשלה דרמטית לרפורמה במערך הגיור בישראל שעיקרה להקל את מערך הגיור על ידי הקמת הרכבים בני שלושה דיינים בראשות רבני ערים. ח"כ שטרן היה שותף בולט בוועדת השוויון בנטל לצד סיעת 'יש עתיד', כאשר במסגרתה נאבק למען הארכת שירות בני ישיבות ההסדר.

בשנת 1974 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים, שם הוא מילא שורה של תפקידי פיקוד. בשנת 1987 השתחרר מצה"ל והיה מורה בבית הספר התיכון "מקיף שרת" בנצרת עילית. לאחר מספר שנים חזר שטרן לשירות קבע והמשיך למלא תפקידי פיקוד ביחידות השדה: סגן מפקד חטיבה מרחבית, מפקד חטיבה, מפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1) ומפקד אוגדה משוריינת (מילואים).

כראש אגף כוח אדם, הוביל את צה"ל לעיסוק מוגבר בתחומי חינוך יהודי ודמוקרטי: יזם והקים את פרויקט הגיור "נתיב" שבמסגרתו התגיירו למעלה מ-8,000 מתגיירים יוצאי חבר העמים, קידם וטיפח את קליטת העלייה בצה"ל, חיזק את הקשר של צה"ל עם יהדות התפוצות והקים את תכנית מחצ"בים המקנה מנהיגות חינוכית יהודית ודמוקרטית לקצונה הבכירה בצה"ל ובשירותי הביטחון השונים.
יזם והוציא לפועל את פרויקט "עדים במדים", והוביל ועדה מיוחדת שניסחה מחדש את "רוח צה"ל". השתחרר מצה"ל בשנת 2009.

לפני כ-30 שנה הקים שטרן, יחד עם מספר חברים, את היישוב מצפה הושעיה בגליל, שם הוא מתגורר עד היום. 
פירסם שני ספרים: "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים" (2009) "משא כומתה - צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם" (2012) , שתורגם לאנגלית. 
בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל מ- 2010 ועד הצטרפותו לכנסת ישראל ב- 2012. בשנים 2011 עד 2012 כיהן כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP). 
בדצמבר 2014, פרש שטרן ממפלגת התנועה ובינואר 2015, הודיע על הצטרפותו למפלגת 'יש עתיד'.