הרפורמה בקק”ל

שלטון איכותי הוא קודם כל שלטון שבכל פעולה שהוא עושה יש לו רק אינטרס אחד: טובת האזרח. כל המשאבים הציבוריים – כספי המיסים, אוצרות הטבע של המדינה, הקרקעות – הכל צריך להיות מנותב לשם.

לאחר 67 שנים בהם הקרן הקיימת לישראל לא שילמה מיסים על הרווחים שלה, שנבעו בעיקר ממכירת קרקעות, יועברו מקופתה לקופת המדינה מיליארד שקלים.


הרפורמה בקק"ל נועדה לנהל בצורה יעילה וחסכונית את כספי הציבור, שלאיש לא היה מושג כיצד הוא מנוהל, על מנת להחזיר לציבור את הכספים המיותרים שהתנקזו לשם, באמצעות הרחבת השירותים החברתיים, הקלה על יוקר המחייה והסרת חסמים בהגדלת היצע יחידות הדיור כחלק מתכנית לאומית כללית להתמודדות עם בעיית הדיור.


החלטת הממשלה ההיסטורית "פיתוח לאומי" בדבר הסדרת העברת התשלומים השנתיים מקק"ל למדינה בגין ניהול קרקעותיה, שיזם וקידם, שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, נועדה להחזיר מיליארדי שקלים לטובת הציבור, כתוצאה מהסכמות עם הקרן הקיימת לישראל, על ידי רתימתה של הקרן לביצוע פרויקטים לפיתוח לאומי בהתאם לסדר העדיפויות הממשלתי.

במסגרת הצעת החוק והחלטת הממשלה הנלווית לה נקבע כי ועדת תיאום משותפת לממשלה ולקק"ל תקבע את הרכב הפרויקטים בו תשקיע קק"ל בכל שנת כספים. על פי הצעת החוק יעמוד היקף השקעות קק"ל בשנת 2015 בפרויקטים לאומיים על מיליארד שקלים ובכל שנה לאחר מכן על 65% מהכנסות קק"ל ממכירת קרקע.

 

בנוסף, קק"ל הופכת מהיות לגוף מפוקח, כאשר הכנסת אישרה את דרישתו של שר האוצר יאיר לפיד להכפיף את קק"ל לחוק יסודות התקציב. המשמעות היא מינוי חשב מטעם החשבת הכללית באוצר שיפקח על הוצאות הכספים של קק"ל, שפעילותה תתבצע תחת חובת חוק חובת המכרזים. פעולות אלה יביאו למנהל תקין, יגבירו את השקיפות הציבורית וייצרו בקרה ציבורית על התנהלות קק"ל.


הצעת החוק אושרה בממשלה ובקריאה ראשונה במליאת הכנסת אך השלמת הליך החקיקה נעצרה בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולהוביל לבחירות מוקדמות.

 

מה עוד עשינו? לכל הרפורמות

התקדמות החוק
  • הצעה
  • אישור ממשלה
  • קריאה טרומית
  • קריאה ראשונה
  • ועדות
  • קריאה שנייה
  • קריאה שלישית
  • חוק

רפורמות נוספות