ההספד שנשא שר האוצר יאיר לפיד אתמול בהלווייתו של רס”ן אמוץ גרינברג ז”ל שנפל אתמול בעזה

"לא את המתים אנחנו קוברים בלוויות, אלא את החיים שלא יהיו להם. 

ביום הזה, במקום הזה, אנחנו נפרדים מחיים שלמים שלא יקרו. אנחנו קוברים את טיול הבר מצווה עם אורי, שיישאר תמיד מתוכנן על הנייר. את הלילה שלא יהיה בו הוא יישב עם ליהיא ללמוד לבגרות. את הבוקר שלא יגיע שבו שירה תעלה לחטיבת הביניים. 

אנחנו קוברים ריצות של שבת בבוקר, ערב עם חברים, חקירה ברשות לניירות ערך שהיתה מרעישה את המדינה, טיול ארוך שנגמר בנשיקה עם שגית מול שקיעה או זריחה.

הנחמה היחידה היא שהחיים שלא יהיו, הם שיקוף מדוייק של החיים שהיו. של האהבה, של החברות, של המחוייבות כלפי המשפחה וכלפי המדינה. ככל שהכאב גדול יותר, ככל שהחלל שהשאיר החלל עמוק יותר, כך מהדהדת יותר העדות על מי היה, ומה היה, ובאיזה ערכים האמין.

רב סרן אמוץ גרינברג יכול היה להיות משוחרר ממבצע "צוק איתן". הוא היה בגיל שבו מותר להשתחרר, ועם שלושה ילדים בבית איש לא היה מאשים אותו. זה רק לא עלה בדעתו. מפני שאנחנו חיים בתוך המשפחה המורחבת הקרויה מדינת ישראל, והוא האמין שאדם אינו נוטש את משפחתו בעת שהיא זקוקה לו. 

אנו חיים בימים שבהם השוליים מאיימים להגדיר אותנו. אנחנו חיים בתקופה של שיח אלים וצעקני של קיצונים מימין ומשמאל שמנסים להשתיק כל מי שחושב אחרת מהם. לא על המדינה הזו יצא אמוץ ז"ל להגן. הוא יצא להלחם למען המדינה בה מניפים אנשים דגל בפתח ביתם, המדינה בה דואגים כל הלילה לכל חייל, המדינה שמאמינה בקדושת החיים ועושה כל מאמץ להימנע מפגיעה בחפים מפשע. על הגנת המדינה הזו שילם אתמול אמוץ בחייו. 

בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל באתי הנה כדי לומר למשפחתו ולחבריו של אמוץ שהוא היה הישראלי שאנחנו צריכים להיות, שאנחנו יכולים להיות, ושבמותו לא רק ציווה לנו את החיים, אלא גם את המחוייבות כלפיו לחיות אותם בהתאם לערכים שאותם ייצג. בשמם הלך להלחם על הגנת מולדתו, בשמם גם נפל על משמרתו. 

יהי זיכרו ברוך."