הצטרפו אלינו!

אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק האומנה של ח”כ קארין אלהרר להסדרת מערך האומנה בישראל

06 דצמבר 2013 17:08 | יש עתיד

חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר המסדיר לראשונה בישראל את מערך האומנה בחוק, אושר היום במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

הצעת החוק, שנוסחה בשיתוף עם המועצה לשלום הילד מעגנת לראשונה את אחריות המדינה על מערך האומנה בחוק ומסדירה את זכויותיהם, חובותיהם וסמכויותיהם של כל הצדדים המעורבים בהליך.

להלן דבריה של ח"כ אלהרר בעת הצגת הצעת החוק במליאת הכנסת:

"אדוני יו"ר הכנסת חברותיי וחברי הכנסת.

תמיד מאוד משמח להציג הצעות חוק, אבל היום אני מתרגשת במיוחד, כי הצעת החוק הזאת תסדיר לראשונה במדינת ישראל את נושא האומנה בחקיקה ותשפיע באופן ישיר ומשמעותי על חייהם ועתידם של אלפי ילדים ומשפחות בישראל.

עד היום במדינת ישראל לא הוסדר בחקיקה נושא האומנה. דבר שהותיר

משפחות רבות שכל כולן נתינה, שנותנות בית חם ואוהב לילדים עושות זאת באהבה ובחמלה, ללא מסגרת חוקתית שתסדיר את זכויותיהם ואת מערכת היחסים העדינה בינם לבין ילד האומנה ובינם לבין המשפחה הביולוגית.

תתארו לכם את הסיטואציה הבאה: ילד מוצא מבית הוריו בשל קושי כזה או אחר של ההורים. הוא לא נשלח לאימוץ, אבל הוא זקוק למסגרת שתתן מענה לכל צרכיו. בניגוד לאימוץ, משפחת אומנה היא מסגרת משפחתית זמנית או קבועה, בה משולב ילד שהוריו הביולוגיים נמצאים בתמונה, אך הם נמצאו כבלתי כשירים לגדלו או שהם אינם מעוניינים בו. במקרים רבים, גם לאחר שהילד מגיע למשפחת האומנה, משפחתו הביולוגית נשארת עדיין חלק מחייו, מה שיוצר תמונה מורכבת המצריכה ליווי ועזרה ביצירת האיזונים הדרושים.

כבר כמעט 30 שנה שאנט ממן מבאר שבע פותחת את ביתה ולבה ומשמשת, היא, בעלה ז"ל וילדיה, כמשפחת אומנה לעשרות ילדים שהוצאו מבית הוריהם באזור הדרום.

במשך השנים ילדים רבים, לעיתים כאלה בני ימים ושבועות שננטשו בבתי החולים, הגיעו למשפחת ממן למשך תקופות קצרות וארוכות. אנט טיפלה, נקשרה, אהבה ולעיתים קרובות גם נפרדה. כשהפרידות הפכו קשות לה מידי, היא החליטה לדבריה לקחת "רק ילדים קשים". כאלה שלא יצאו לאימוץ אחר כך, כאלה ש"אף אחד לא עומד בתור כדי לאמץ..". כך, במהלך השנים קיבלו בביתה של אנט בית חם ואוהב ילדים עוד ועוד ילדים, חלקם הגדול ילדים עם מוגבלויות פיזיות וקוגנטיביות קשות שבמצב אחר היו גדלים מגיל אפס במוסדות.

כ- 10,000 ילדים שהוצאו מבית הוריהם מסיבה כזו או אחרת חיים כיום בישראל. חלקם, כמו ילדיה של אנט, זוכים להגיע למשפחת אומנה חמה ואוהבת, אך רובם הגדול נשלח היישר למוסדות. ילדים שגדלים ללא החיבוק, התמיכה והאהבה הפרטנית שניתן לקבל רק במסגרת משפחתית.

הסיבה לכך היא שבניגוד למגמות בעולם, דווקא בישראל נושא האומנה הונח עד היום בתחתית סדר העדיפויות. הסדרת הנושא, לרבות הגדרות משפחת אומנה, ילד אומנה, תהליך קבלת ההחלטות עבור ילד האומנה והיחסים בין משפחת האומנה למשפחה הביולוגית הוסדרו רק בתקנון העבודה הסוציאלית שהן בבחינת נוהל פנימי של משרד הרווחה.

אחריות המדינה לילדים ולמשפחות האומנה אינה מעוגנת בחוק והתמיכה בהן מעולם לא הוכנסה לבסיס התקציב. הניהול השוטף של המערך מבוצע בעיקר ע"י עמותות, תחת פיקוחו הרופף יחסית של משרד הרווחה. מנגנוני הרישוי, התקצוב וההכשרה המשרתים את המשפחות מסורבלים ואפילו חלוקת הסמכויות בין הצדדים אינה מוסדרת. משפחות האומנה מוצאות עצמן לא אחת חסרות אונים, כאשר להורים שמגדלים ילד בביתם שנים אין  זכויות מוגדות או סמכות  לבצע החלטות פשוטות ובסיסיות באשר לחייו ועתידו.

המצב הנוכחי לא רק שמקשה על משפחות וילדי האומנה הנמצאים במערך כיום, אלא גם מונע מהמערך האומנה להתרחב ולספק בית לילדים רבים נוספים.

חוק האומנה, המתבסס על מסקנות ועדת סביונה רוטלוי, מעגן לראשונה את אחריות המדינה למערך האומנה בחוק. החוק מסדיר לראשונה את כל המנגנונים והביורוקרטיות הכרוכים בתהליך ההצטרפות לאומנה, שירותי ההכשרה, הליווי והפיקוח. כמו כן,  מעגן החוק את זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים הנוגעים בדבר ומבצע חלוקת סמכויות בין ההורים הביולוגיים להורי האומנה.

סעיף נוסף בחוק מגדיר לראשונה קרובי משפחה כמו סבים או דודים, אשר מגדלים ילד שלא יכול לגדול אצל הוריו כמשפחת אומנה.  עד היום קיבלו קרובים אלה 'גמלת ילד נטוש' ע"ס 1982 ש"ח בלבד, ללא שירותים נוספים כמו ליווי מקצועי או סל הוצאות מיוחדות. ילדים רבים הוצאו מהמעגל המשפחתי והתרבותי ממנו הגיעו, גם כשהיו להם קרובי משפחה שהיו כשירים ומעוניינים לגדלם.

חוק האומנה ישווה את הקצבה והשירותים שמקבלים קרובי המשפחה לאלה של משפחות אומנה שאינן בעלות קירבה משפחתית לילד, במטרה לעודד ככל האפשר הישארותם של ילדים במרחב המשפחתי הקרוב והמוכר.

מקריאת סעיפי החוק קשה מאוד להבין את חשיבותו והשפעתו המכרעת של מערך האומנה ואופן ניהולו על חייהם של ילדי האומנה ומשפחותיהם. אבל עבור מי שחי את האומנה- גדל או מגדל ילד בביתו, מדובר בשינוי ענק שיבטיח לראשונה את זכויותיו ויקל על התנהולו היומיומית. החוק ימנע סחבת ביורוקרטית, עיכובים בתשלומים וגם חיכוכים בין המשפחה הביולוגית למשפחת האומנה. 

כמו שאמר לי אתמול עידו, אבא לילד באומנה מזה 5 שנים- עבור משפחות האומנה, מדובר ביום חג של ממש!

כנבחרי ציבור , החוק הזה הוא הדרך שלנו להודות ולהוקיר את אותן משפחות שבחרו להיכנס למעגל של נתינה לשם הנתינה, גם בתוך התנאים הקשים עד בלתי אפשריים בהם נוהל מערך האומנה עד היום. בנוסף, תאפשר ההסדרה  למשרד הרווחה להרחיב בעתיד הקרוב את המערך ולהפחית את מספר הילדים המופנים למוסדות ופנימיות.

 

במעמד זה אני רוצה להודות לשר הרווחה מאיר כהן ולעובדי משרד הרווחה שהלכו והולכים איתי יד ביד בקידום החוק, לגברת שלווה לייבוביץ' וגם למועצה לשלום הילד שלקחה חשוב חלק בניסוח הצעת החוק."

כתבות נוספות שיעניינו אותך

בואו ניקח אחריות - יחד

אם האזרחים והממשלה יעבדו יחד, נמנע את הסגר, נפתח את שנת הלימודים.
איך עושים את זה?
חיסונים, מסיכות, תו ירוק. איזון נכון בין הבריאות לכלכלה.

המשך לקריאה

לראשונה מזה שלוש שנים, הממשלה אישרה את תקציב המדינה.

הממשלה ה-36 הביאה הבוקר בשורה גדולה לישראל במגוון תחומי החיים. לאחר שלוש וחצי שנים של שיתוק, עבר הבוקר תקציב חברתי שידאג לחלשים ויחזק את הכלכלה הישראלית.

המשך לקריאה

התחלה חדשה באירופה

עברו הרבה יותר מעשר שנים בהן לא דיבר אף שר ישראלי בפני כנס שרי החוץ של האיחוד. עכשיו הדברים משתנים. יש ממשלה חדשה, אנרגיה חדשה, הגיע הזמן להתחלה חדשה.

המשך לקריאה

בשורה עבור כל ישראלי שמאמין בשוויון

בג"ץ זיהה את העוול שטמון בתהום שנפערה בין זעקת הציבור לבין הממשלה הקודמת. כעת נפעל כדי שהתינוקות הבאים להורים גאים יוולדו מוקפים חום ואהבה ורופאים דוברי עברית. פורסם לראשונה ב-ynet

המשך לקריאה

צפו: יו"ר יש עתיד ושר החוץ, יאיר לפיד התייחס בפתח ישיבת הסיעה לחוק האזרחות:

אם האופוזיציה תצביע נגד החוק, היא תוכיח שיותר חשוב לה להיות נגד הממשלה, מאשר להיות בעד המדינה.

המשך לקריאה

ילדיו של אברהם אוהבים כדורגל

סיכום ביקור היסטורי באיחוד האמירויות>>‌‌ ‌‌

המשך לקריאה

אירוע מיוחד לציון חודש הגאווה בראשות סגן שר החוץ עידן רול

סגן שר החוץ עידן רול: "כדי ליצור שינוי צריך אנשים רבים מכלל זירות החיים. שינוי יכול להיעשות על ידי מחוקקים ודיפלומטים, עיתונאים ואמנים, אבל לא פחות מכך על ידי אנשים שעובדים בהייטק או במשרות שונות ומבקשים ממנהלי הHR שלהם לערוך אירוע גאווה במשרד. אתה לא חייב להיות אקטיבסט חברתי כדי להיות חלק חשוב בשינוי".

המשך לקריאה

הודעה משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה:

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שרת האנרגיה קארין אלהרר, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת התחבורה מרב מיכאלי מצהירות: "נשתף פעולה בנושא מדיניות האקלים של ישראל, כדי להוביל להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה של ישראל עד 2050"

המשך לקריאה

לאור המחירים הגבוהים לחופשות בישראל החליט שר התיירות יואל רזבוזוב, לא להמשיך את הקמפיין הקורא לחופשה עירונית בישראל

עוד בטרם נכנס שר התיירות יואל רזבוזוב לתפקידו יצא משרד התיירות בקמפיין בערוצי התקשורת המעודד חופשה בערים בישראל. אלא שמאז עלו מחירי החופשות, זאת בין היתר בגלל משבר הקורונה, העלויות הגבוהות, החוסר בעובדים ומגבלות הכניסה לישראל.

המשך לקריאה

סדרת שיתופי פעולה של השרה לשוויון חברתי

כחלק ממשלת האחדות והרצון לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל, קידמה בשבוע האחרון השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, פעולות משותפות יחד עם שר האוצר, אביגדור ליברמן ושרת הפנים, איילת שקד.

המשך לקריאה

מצא את מטה השטח הקרוב אליך