המצע שלנו

מלחמה בשחיתות הציבורית



השחיתות השלטונית הפכה לאיום אסטרטגי על החברה ועל הדמוקרטיה הישראלית. היא מעדיפה אינטרסים פוליטיים, אישיים וכלכליים על פני נבחרי ציבור, שהם נאמניו, ולנגד עיניהם האינטרס הציבורי. בעצם נוכחותה חותרת השחיתות השלטונית תחת אמון הציבור במוסדות השלטון ובשיטה הדמוקרטית. השחיתות הציבורית נוגסת בשוויון ההזדמנויות וסותרת את חובת הנאמנות של נבחרי הציבור ומשרתיו לציבור. היא פוגעת בלכידות החברתית, באיכות החיים של אזרחי המדינה ותושביה ובצמיחה הכלכלית.

המדינה שלנו צריכה להיות שייכת למעמד הביניים ולאלה שנאבקים להיות חלק ממנו. לא למושחתים, לפוליטיקאים שעסוקים בעצמם ובטובתם האישית, לבעלי האינטרסים, לתאגידים הגדולים או לוועדים הגדולים. במשך שנים התנהל בישראל משחק לא הוגן ששירת קבוצות אינטרסים, בעלי הון וועדי עובדים. במשחק הזה מיליארדי שקלים עברו מצד לצד בלי שקיפות ובלי פיקוח. פוליטיקאים קיבלו כיבודים ריקים מתוכן - כמו התפקיד האבסורדי הקרוי "שר ללא תיק" - רק כדי שתהיה סיבה לתת להם נהג ולשכה. קומבינטורים מונו לנהל חברות ממשלתיות לא בזכות הכישורים, אלא רק בגלל הקשרים. 

הם קיבלו עדיפות בחלוקת המשאבים של החברה הישראלית, הם שקלו שיקולי טובה עצמית על פני טובת הציבור. זו אינה רק שחיתות ציבורית, זו שחיתות מוסרית, שבאה על חשבונו של מעמד הביניים הישראלי הקורס, ועל חשבונן של השכבות החלשות שנלחמות לא רק בעוני, אלא גם בתחושה שלאף אחד לא אכפת. לרוב הדומם, שעובד ומשרת בצבא ומשלם מיסים, ומרגיש שהמדינה בורחת לו מבין האצבעות, לא מוכן יותר לקבל התנהגות מושחתת אשר נתפסה כמקובלת בעבר. 

כמפלגה אשר מחויבת למאבק בשחיתות השלטונית והציבורית ולמיגורן, אנו רואים חובה בשמירה על אמון הציבור במערכות השלטוניות והציבוריות. הדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור היא בשמירה על טוהר המידות ועל שלטון החוק, ובהרחקת מי שסרח מהעולם הציבורי. 

המאבק בשחיתות הציבורית חייב להיות רב-מערכתי, לאורכן ולרוחבן של מערכות השלטון, כדי לטפל בתסמיני השחיתות, אבל בעיקר בשורשיה. לעצב מחדש את כללי המשחק באמצעות מגבלות וכללים משפטיים ברורים. לאתר את הסדקים המבניים דרכם השחיתות מחלחלת למכרזי הממשלה, לקבוע בחקיקה את המגבלות המוטלות על איש ציבור אשר נחקר, נאשם או מורשע. להגביר את שקיפות המערכות השלטוניות, כבלם הכרחי מפני שחיתות, ניגודי עניינים ושימוש לרעה בכספי ציבור.

'יש עתיד' מחויבת ליושרה, לשלטון החוק, להגינות ולמאבק שיטתי ובלתי מתפשר בשחיתות השלטונית. מימוש תכניתנו זו למלחמה בשחיתות השלטונית, אשר גובשה בסיוע המכון הישראלי לדמוקרטיה, תהיה תנאי יסוד להצטרפותנו לכל קואליציה שהיא.

מועמדי 'יש עתיד' לכנסת, למוסדות השלטון ולכל תפקיד ציבורי אחר יהיו נשים וגברים שלא דבק בהם רבב, הרואים במשרות שלטוניות שליחות הכרוכה באתוס ציבורי. לא נתמוך במועמדות למשרות ציבוריות של מי שלא ניחנו ביושרה אישית. נוקיע פומבית גילויים ותופעות של שחיתות שלטונית – בין אם היא פלילית ובין אם היא מפרה נורמות ציבוריות-מוסריות. גילויים ותופעות אלה מוציאים דיבה רעה על כלל משרתי הציבור בישראל, שרובם המכריע פועלים ביושר וללא דופי.

  • חקיקת מגבלות על אישי ציבור נחקרים, נאשמים ומורשעים

היעדרם של כללים ברורים באשר למגבלות החוקיות על אישי ציבור המצויים בחקירה פלילית, הוגש נגדם כתב אישום או הורשעו, מותירים מרחב שיקול דעת אישי רחב. התדירות ההולכת וגוברת של מעשי שחיתות בזירה הציבורית, מחייבת נעילת דלתות המרחב הציבורי בפני מי שהורשעו בעבר.

לכן נפעל לקבוע בחקיקה, כי אדם אשר הורשע בפסק דין סופי בביצוע עבירה שיש עמה קלון לא יוכל להתמודד לעולם לכל משרה ציבורית, בין אם כנבחר ציבור או כמינוי מקצועי לתפקיד בכיר במשרד ממשלתי, ללא תלות בפרק הזמן שחלף ממועד ההרשעה.

נפעל לאימוץ המלצות הועדה הציבורית, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס מאיר שמגר, לעניין גיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה, על ידי הממשלה, ולהחלתם גם על חברי הכנסת, ראשי רשויות מקומיות וכל נושאי משרה ציבורית אחרת. עיגון הכללים יהווה מסגרת נורמטיבית של התנהגות חברי הממשלה במישור האתי. בהתאם לכללים אלה, במקרה בו מייחסות רשויות החוק לחבר ממשלה מעשי עבירה חמורים, בהודעה רשמית של מי שמוסמך להגיש כתב אישום, עליו להשעות את עצמו או להתפטר מתפקידו. במקרה בו יבחר חבר הממשלה שלא לעשות כן, מובאת בפני ראש הממשלה החובה לבחון את השעייתו או העברתו מתפקידו. עוד קובעים הכללים איסור על חבר ממשלה הנחקר על ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירה, לא יימנע מלהשיב לשאלות החוקר.

נפעל לחיזוק ההרתעה על ידי הוספת פרק מיוחד בחוק העונשין שיעסוק בעבירות של שחיתות שלטונית. בפרק תיקבע חובת גזירת עונשי מינימום כבדים כנגד אישי ועובדי ציבור אשר סרחו.

  • הגדרת עבירת הפרת אמונים בחקיקה

עבירת הפרת אמונים לא קיבלה עד כה הגדרת משמעות וגבולות בחקיקה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, הגדיר פעולות שיש בהן הפרת אמונים "מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".

היעדר הגדרה מפורשת בחוק לעבירה הותיר שטח אפור נרחב, אשר שימש לא אחת כיתד היאחזות לפוליטיקאים שסרחו, כאשר נתלו בהיעדר הפליליות של מעשיהם והתעלמו מסוגיות האתיות והציבוריות העולות ממעשיהם.

נפעל להגדיר בחקיקה את עבירת הפרת האמונים, אשר תכלול פעולות שלטוניות המבוצעות תוך ניגוד עניינים; קבלת טובות הנאה; מרמה ציבורית והטעיה מכוונת של עובד ציבור או הסתרת מידע ממנו כדי להשפיע על שיקול דעתו והחלטותיו; שימוש פסול במידע פנימי לשם קידום ענין אישי; פעולה, או הימנעות מפעולה, בניגוד לאינטרס הציבורי.

  • הגברת השקיפות השלטונית

שקיפות של מעשי השלטון, בכל הדרגים, היא בלם הכרחי מפני שחיתות, ניגודי עניינים ושימוש לרעה במשאבי הציבור ובכסף שלטוני. שקיפות היא גם תנאי מוקדם והכרחי לאמון הציבור ביושרתן של מערכות השלטון. ככל שמידע מוצג בצורה נגישה, ברורה וזמינה יותר, כך תגבר היעילות של הפיקוח והבקרה הציבוריים על השלטון.

תנאי יסוד למימוש עקרון השקיפות הוא גילוי וחשיפה יזומים של מידע שבידי רשויות השלטון, בכפוף להגנה מצומצמת על זכויות וערכים אחרים, כגון הזכות לפרטיות והאינטרסים הביטחוניים של המדינה. שקיפות איננה מצטמצמת אך ורק למסירת מידע בעקבות בקשה, אלא לארגון ולהנגשה של כל המידע השלטוני באופן שיאפשר נגישות של הציבור אל המידע, הבנה שלו, וגם שימוש בו על ידי מגזרים נוספים בחברה.

 

  • הגברת השימוש במכרזים פומביים למשרות ולרכש ממשלתי

שקיפות בהליכי מינוי תפקידים במנהל הציבורי מבטיחה שוויון הזדמנויות בהתמודדות על משרות. נביא לכינון חוק יסוד: שירות הציבור, אשר יגדיר את כללי המינהל הציבורי המחייבים כל עובד ציבור לשים לנגד עיניו, בכל החלטה ועניין, את הנאמנות הציבורית. החוק יבטיח את העדפת הכישורים על הקשרים בעת מינוי נושא משרה לתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

שקיפות בהליכי הרכש היא כלי אפקטיבי במניעת שחיתות. בשנים האחרונות, ביזור מתן הפטור מחובת מכרזים הוביל לכך שכ-85% מההתקשרויות הממשלתיות מתבצעות ללא קיומו של מכרז. בכך נמנעים הזכות השווה להזדמנות שווה להתקשרות בחוזים ממשלתיים, אשר צריכה לעמוד לרשותו של כל אזרח והשימוש המושכל בכספי משלמי המיסים. נביא לבחינה מחודשת של הליכי הפטור ולשינוי הרשימה הקיימת היום בתקנות חובת המכרזים, ולצמצום את החריגים למספר בודד של מקרים.

 

  • תקציבים ייעודיים שקופים במקום כספים קואליציוניים

כספי תקציב שמוקצים למקבל באופן ישיר תמורת תמיכה פוליטית הינם כר פורה להתנהלות מושחתת. חוסר שקיפות, שיקול דעת נרחב ובלתי מונחה מגבירים את פוטנציאל השחיתות הטמון בהעברות תקציביות מסוג זה. יש לאמץ נהלים הדורשים שקיפות מלאה והקצאה לפי קריטריונים קבועים וברורים לרבות מבחני תמיכה, שאושרו משפטית.  חריגה מהם תתאפשר רק במקרים מיוחדים שאושרו משפטית והוצהר על העדר ניגוד עניינים ועל ההצדקה לחריגה.

במסגרת הקריטריונים יאסר להעביר תקציבים לגופים לא מפוקחים ולא שקופים. כמו כן יאסר על משרד האוצר להסכים להעברות תקציביות למוסדות ספציפיים, בתמורה לאישור תקציב מדינה או לקידום יוזמה מטעם משרד האוצר בוועדה מוועדות הכנסת.

 

  • הסדרת פעילותם של שדלנים בכנסת ובממשלה

נגביר את אכיפת וחומרת הכללים בתחום השדלנות, הנותנת בידי בעלי הון גישה ישירה למקבלי ההחלטות ומאפשרת ריכוז השפעה גדולה בידי קבוצה מצומצמת של אנשים. נגביל את מרחב הפעילות המותר לשדלנים, שעיסוקם שכנוע חברי הכנסת והשרים בענייני חקיקה והחלטות הכנסת, ונמנע את כניסתם למשרדי הממשלה.

נרחיב את חובת הגילוי הנאות כך ששדלנים יידרשו לציין גם את העניין המסוים שלשמו הם פועלים ולא רק את זהות לקוחותיהם. ייאסר על גופים ציבוריים להשתמש בשדלנים לשם השגת כספים ציבוריים. יוגברו הפיקוח, האכיפה והענישה בכל הנוגע להפרות דין וכללים על ידי שדלנים רשומים ולא רשומים.

נדרוש חובת שקיפות מחברי הכנסת בכל הנוגע לקשר שהם מנהלים עם לוביסטים ומייצגי אינטרסים אחרים. כל מידע או מסמך אשר הועבר אליהם במסגרת הליכי חקיקה וסייע להם לגבש את עמדתם כפי שהוצבעה, בדגש על טיוטות של הצעות חוק אשר ניסחו עבורם גורמים אחרים. על חברי הכנסת תוטל חובה לציין את זהותם של הגורמים מהם נתקבלה האינפורמציה ואת הקשר שלהם לתהליך החקיקה. החובות המוטלות על חברי הכנסת יעוגנו בהחלטה של ועדת האתיקה של הכנסת. מזכירות הכנסת תהיה מחויבת לפרסם בהליך אישור כניסה ללוביסט לכנסת, בין אם קבוע או חד-פעמי, את לוח הפגישות של השדלן. 

  • הקמת יחידה למניעת שחיתות מנהלית ומבנית

יוקם כוח משימה אשר יפעל לגיבוש מסקנות מנהליות ומבניות העולות מפרשיות שחיתות אשר נחשפו. יבחנו דפוסי עבודה בעייתיים, שיש בהם כדי לעודד הופעת שחיתות וייבחנו האופנים לייעול הפעולה השלטונית ולהגברת שקיפותה.

לאחר פרסום פסק דין המתייחס להתנהגות מושחתת, גילוי ליקויים חמורים בתחום האתי או מעשי שחיתות במשרד ממשלתי, ביחידת סמך או בכנסת, או בעקבות פרסום חוות דעת ביקורתית של היועץ המשפטי לממשלה, במקרה שבו הוא מודיע על סגירת תיק בהיעדר ראיות מספיקות, אך מוצא לנכון למתוח ביקורת על החשודים. ההמלצות לשינויים מבניים למניעת הישנות מעשי שחיתות תועבר לשר הממונה ליישומן, למבקר המדינה ולוועדת הכנסת הרלוונטית ויתקיים מעקב אחר ביצוען.

במקרים בהם חקירה פלילית מסתיימת בסגירת תיק החקירה בהיעדר ראיות מספיקות, אגב ביקורת נוקבת על התנהלותם של נבחרי ציבור או עובדי ציבור ממונים תשמש הביקורת כבסיס למסקנות מנהליות.

 

  • חיזוק ההגנה על חושפי שחיתויות

חושפי שחיתויות ייהנו מסודיות מלאה ומהגנה מוסדית על ידי מבקר הפנים של המשרד הממשלתי הרלבנטי. במקרה שנגרם לחושף השחיתות נזק בשל פעולתו, הוא יוכל לקבל שיפוי בהליך מהיר מקרן שתיועד לכך ותנוהל במשרד מבקר המדינה. יתוקן החוק הנוגע למסירה ולפרסום של סודות רשמיים, ותוסף "הגנת אינטרס ציבורי" לעובד ציבור המוסר לגורם בלתי מוסמך סוד רשמי הנוגע לעבירה, למעשה שחיתות או למפגע בטיחותי, בריאותי או סביבתי.

במצב שיחסי העבודה אינם מאפשרים השבת העובד למשרתו כאמור בחוק ההגנה על חושפי השחיתויות או במצב שהעובד אינו מעוניין לחזור למקום עבודתו, יוכל העובד למלא משרה אחרת בשירות הציבורי, מקבילה למשרה שעזב ואשר הולמת את כישוריו. מי שיחשוף את שמו את של עובד ציבור אשר חשף שחיתות וכן מי שיתנכל לעובד ציבור אשר בתום לב חשף שחיתות, ובכלל זה הממונה על העובד, יהיה חשוף לסנקציות מנהליות, לרבות פיטורין.

 

  • חיזוק מעמדם של שומרי הסף בגופים ציבוריים וברשויות המקומיות

חיזוק מעמדם של היועצים המשפטיים, המבקרים הפנימיים וחשבי משרדי הממשלה, בגופים ציבוריים וברשויות המקומיות יגביר את השמירה על כללי המינהל התקין, יגביר את יכולתן של המערכות למנוע מעשי שחיתות טרם התרחשותם ולשמש כלי מסייע בפן המניעתי של השחיתות הציבורית.