המצע המלא

בריאות

מערכת הבריאות הציבורית הישראלית נחשבת לאחת הטובות בעולם. יש לנו רופאים ואחיות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ומוחות מבריקים ביותר. עם זאת מערכת הבריאות בישראל סובלת ממספר תופעות ומגמות מדאיגות, המביאות לכך שהיא מתקשה לתת מענה הולם לצרכים הרפואיים של הציבור בישראל. מגמות אלו נובעות בעיקר מירידה משמעותית בהשקעה הציבורית במערכת ובה בעת מעליה מדאיגה בהוצאה הפרטית לבריאות.
 

בעוד שממוצע ההוצאה הפרטית במדינות ה-OECD עומד על 28.5% וההשקעה הציבורית על כ–72%, הרי שמדינת ישראל משקיעה בבריאות רק כ 60%, והציבור מממן מכיסו 40%, כשעיקר ההוצאה היא על ביטוחי בריאות והשתתפויות עצמיות.
אנו עדים לכך, שהפערים בבריאות הולכים ומעמיקים, הן בין פריפריה למרכז, והן בין המגזרים השונים בחברה שלנו. המחסור במשאבים מביא לצפיפות גבוהה בבתי החולים, לזמני המתנה ארוכים בחדרי המיון, לתורים ארוכים לניתוחים ולמצוקה כספית בקופות החולים.
במטרה לתת מענה לצרכים של המערכת ושל הציבור, ולעצור את מגמת ההתדרדרות במערכת הבריאות הציבורית, הקימה שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן, את הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ("ועדת גרמן"). ועדת גרמן כללה חברים ממשרדי ממשלה רבים כגון: הבריאות, האוצר, המשפטים, משרד רה"מ, משפטים ובנק ישראל, וכן אנשי אקדמיה בכירים בתחום ונציגי ציבור. הוועדה ישבה במשך שנה והופיעו בפניה נציגי כל הגורמים במערכת הבריאות. לבסוף, פרסמה הוועדה סדרה של מסקנות והמלצות שמציעים תוכנית כוללת לשיפור פני מערכת הבריאות הציבורית ולחיזוקה.
'יש עתיד' אימצה את דו"ח הוועדה ותפעל ליישום המלצותיו.

 

קראו גם את תכנית 'יש עתיד' למלחמה בשחיתות הציבורית

 


חיזוק מערכת הבריאות הציבורית

קיצור זמני ההמתנה לטיפולים רפואיים במערכת הבריאות הציבורית 
שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, יזמה ותקצבה תכנית לאומית לקיצור תורים בעלות של כמיליארד שקלים, בין השאר תוך הפעלת "פולטיימרס" (רופאים העובדים רק במערכת הציבורית ונמצאים בה שעות נוספות). על פי המודל, רופאים מומחים יתגברו את מערכי האשפוז בשעות אחה"צ לטובת החולה הישראלי, בתמורה לתוספת בשכרם. בנוסף, הוכנה תוכנית מפורטת להוספת עשרות אלפי ניתוחים במערכת הציבורית.
צעד זה יוביל להגדלה משמעותית של מספר הפרוצדורות הרפואיות המבוצעות מידי יום ובכך יביא לקיצור זמני ההמתנה לניתוחים. כמו כן, התוספת התקציבית תיועד ליישום מסקנות "ועדת אור" לייעול התהליכים בחדרי המיון – המלרד"ים (מרכזים לרפואה דחופה) – וקיצור זמני ההמתנה בהם. זמני ההמתנה לניתוחים מפורסמים כבר היום (בזכות ועדת גרמן), וימשיכו להיות שקופים וגלויים לציבור.
כאמור, כדי ליישם את התוכנית יש צורך בתוספת תקציבית מיועדת של מיליארד ₪. תוספת זו אושרה על ידי שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ותוקצבה בשנים: 2014-2016.
 

חיזוק תקציבי של מערכת הבריאות הציבורית 
'יש עתיד' מאמינה כי בריאות היא זכות יסוד של כל אזרח ולא מותרות ולכן באחריות המדינה לתקצב באופן ראוי את מערכת הבריאות הציבורית. לכן פעלנו לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, כך שתצמצם את הצורך ברפואה הפרטית, תוזיל את הביטוחים הרפואיים ותוריד את יוקר המחייה.
בתקציב המדינה לשנת 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ההשקעה בתקציב הבריאות גדלה באופן דרמטי ב-4 מיליארד שקלים. זאת, בין היתר, כדי להביא ליישום מסקנות ועדת גרמן לחיזוק הבריאות הציבורית ולשיפור הטיפול והשירות הניתנים לחולה בישראל.
במהלך הכהונה הגדילו גרמן ולפיד את התקציב בכמיליארד שקלים וכן ניהלו את המשבר בבית החולים הדסה, שאיים להביא לסגירתו, בעזרת סיוע חירום בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקלים.
בנושא מימון המערכת הציבורית המליצה הוועדה הציבורית לא להכניס שר"פ (שירות רפואי פרטי) לבתי החולים הציבוריים וכי יש להמשיך את ההגבלות והאיסורים על פעילות במימון פרטי בתוך בתי החולים הציבוריים; בבתי החולים הציבוריים בהם יש שר"פ, יש לדאוג לכך שזמני ההמתנה לפרוצדורות רפואיות, יהיו שווים, ככל האפשר, בין הציבורי לשר"פ;
'יש עתיד' אימצה את המלצת ועדת גרמן להצמיד את עלות סל הבריאות למדד הדמוגרפי של הלמ"ס ואף הכניסה המלצה זו לתקציב 2015 (שלא עבר). המשמעות התקציבית, היא תוספת של מאות אלפי ₪ לבסיס תקציבי קופות החולים;
יוגדל בסיס סל שירותי הבריאות כך שיכלול חלק ניכר מהתקציבים המועברים היום לקופות החולים באמצעות הסכמי הייצוב;
תוקם ועדה מיוחדת שתבחון מחדש את נושא התמחור במערכת הבריאות ואת שיטת ההתחשבנות הקיימת היום בין קופות החולים לבתי החולים;
עד שתשונה שיטת ההתחשבנות, ירוסן הגידול בבתי החולים הפרטיים, וזאת כדי לחזק את בתי החולים הציבוריים ולהחזיר חולים ורופאים למערכת הציבורית.
אנו סבורים שהמערכת הפרטית תורמת למדינה, ולמערכת הבריאות בכלל, ועונה על הצורך בבחירה חופשית. עם זאת, למערכת הפרטית השפעות שליליות על המערכת הציבורית (האצת מחירים ושימוש בכוח אדם זהה – רופאים ואחיות) ויש לפעול להפנמתן.

צמצום הצפיפות בבתי החולים 
מדינת ישראל היא המדינה הצפופה ביותר מבחינת אישפוז בבתי החולים. ממוצע האישפוז בישראל עומד על 98% במהלך כל השנה. בחורפים האישפוז עובר את ה- 100% תפוסה ומגיע למימדי תפוסה בלתי אפשריים.
ועדת גרמן נתנה דעתה על מצב האישפוז הכללי והמליצה על מספר פתרונות שורשיים לשיפור המצב בחדרי המיון/מלרד"ים (מרכזי רפואה דחופה).
מלבד תוספת מיטות וכוח אדם, מעבר לתוכנית הרב שנתית שקבעה הממשלה, המליצה הוועדה גם על:
מציאת מקומות אשפוז לחולים הגריאטריים, שמקומם בבתי החולים הגריאטריים ולא במחלקות האשפוז, זאת על ידי חיזוק כוח האדם הרפואי במחלקות הגריאטריות;
חיזוק יחידות האישפוז הביתי בקופות החולים, כך שיוכלו לתת טיפול המשך טוב לחולים כרוניים ולחולים קשים בביתם;
חיזוק ופיתוח היכולות הטכנולוגיות בכל נושא הטל-רפואה;
צמצום פניות מיותרות לחדרי מיון, על ידי חיזוק היכולות של קופות החולים בנושאי הרפואה הדחופה, עם תשתיות וכוח אדם איכותיים;
הקצאת כוח אדם אדמיניסטרטיבי ופרא רפואי, שיקל על הצוות הרפואי באותן פעולות שהם מבצעים היום שלא לצורך;
מינוי איש קשר עם קופות החולים, שיתאם את השחרור ויאפשר מתן המשך טיפול רפואי מתאים ורציף;
חיזוק המלרד"ים ויישום המלצות "ועדת אור", לרבות חיזוק מקצוע הרפואה הדחופה, תוספת תקנים בחדרי המיון, והפעלת הפיילוט המתקיים בבית חולים וולפסון.
התקציב של מיליארד שקלים שיועד לקיצור תורים, יועד גם לחיזוק המלרד"ים וליישום המלצות "ועדת אור". תקציב שהוקפא עקב הבחירות ואי העברת תקציב 2015.

לכל הרפורמות של 'יש עתיד' בבריאות לחצו כאן


הרחבת סל הבריאות ותוספות טכנולוגיות

סל הבריאות הוא רשימת השירותים הרפואיים והתרופות הניתנים לציבור בישראל במימון המדינה, על ידי קופות החולים. מדי שנה מנוהלים מאבקים כואבים של חולים הדורשים לכלול את הטיפול לו הם זקוקים בסל הבריאות. 'יש עתיד' מאמינה בחובת המדינה לספק לאזרחים סל בריאות רחב במימון ציבורי. אנו תומכים בקביעה לפיה התוספת הטכנולוגית השנתית לשירותים הניתנים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא תרד מ-0.8% בשנה.
שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ושרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, חתמו על הסכם להרחבת התקציב לטכנולוגיות ותרופות חדשות בסל הבריאות, בסכום של 900 מיליון ₪, על פני 3 שנים – 2013-2015. ההחלטה הביאה לתוספת מעשית לסל הבריאות ב-600 מיליון שקלים בשנים 2013-2014 ו-300 מיליון שקלים נוספים תוקצבו בתקציב 2015, שלדאבוננו לא עבר. בזכות תוספת משמעותית זו, נוספו 88 תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל הבריאות, והושם דגש על רפואה מונעת למניעת תחלואה.
לאור גילוי תרופות המביאות לריפוי מחלות חשוכות מרפא, כמו התרופה לדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס C), יש ליעד תקציב נוסף לסל התרופות, שיהיה רב שנתי וייעודי ויאפשר מימון התרופות החדשות ומיגור מחלת הכבד הנגיפית
'יש עתיד' מתנגדת להכללת תרופות מצילות חיים בביטוחי הבריאות של קופ"ח, כדי לשמור על שוויון במערכת הבריאות ולהביא לכך שהמדינה תמשיך לתקצב זאת.

שינויים מבניים במערכת הבריאות

הקמת רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים 
הקמת רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים היא המלצתה הראשונה של ועדת גרמן, והיא מטפלת לראשונה בבעיית "כפל הכובעים" של משרד הבריאות – היותו המפקח על בתי החולים הממשלתיים, ובו זמנית הבעלים שלהם.
החלטה זו, המאפשרת למשרד הבריאות להתמקד ולחזק תפקידו כרגולטור של כל המערכת, מוציאה את הפיקוח על בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות ומעבירה אותו לידי רשות עצמאית חדשה – רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים.
הרשות פועלת כיחידת סמך של משרד הבריאות, אך כפופה ישירות לשר הבריאות והיא צפויה להגביר את הפיקוח והבקרה על ניהול בתי החולים הממשלתיים.
 

החלת הסדר "קדנציות-רוטציות" על מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות 
כיום, תפקידי הניהול במערכת הבריאות אינם קצובים בזמן ולכן נדרשת רפורמה שמטרתה לספק תמריץ ואופק להון האנושי, הקיים במערכת ועידוד התמקצעות והתמחות בניהול רפואי. בנוסף, נוכח היעדר אופק תעסוקתי-רפואי במוסדות הרפואיים בארץ, אנשי מקצוע רבים וטובים מתחום הבריאות והמחקר אינם מוצאים מקום להשתלב במערכת הציבורית.
שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הובילה לאישור הממשלה את החלת הסדר "קדנציות רוטציות" על מנהלי בתי החולים ומנהלי המחלקות בתוכם. ההחלטה מגבילה את תקופת כהונת הבכירים בבתי החולים. במסגרת ההחלטה, תוגבל כהונתם של מנהלי בתי חולים ומחלקות לשתי קדנציות בלבד תוך החלת הסדר רוטציות שישמור על ההון האנושי האיכותי בתוך המערכת הציבורית.
 

הרחבת הסדרי הבחירה באשפוז הכללי 
כיום, אדם שנדרש להתאשפז, נשלח על ידי קופת החולים לאשפוז בבית חולים בהתאם למקום מגוריו. זאת בשל אלמנט כלכלי הנובע מהסכמי הסדרי בחירה. הסדרים אלו לא לוקחים בחשבון מקרים בהם אדם מעדיף להתאשפז בבית חולים אחר בשל מגוון סיבות, כקרבה למשפחתו. 
נפעל ליישום המלצת ועדת גרמן להרחיב את בתי החולים המוצעים למטופל לצורך אשפוז ל-3 בתי חולים, על פי כללים קבועים, ובכך לאפשר לאזרח חופש בחירה וכוח רחבים יותר.
 

הסדרת התיירות הרפואית 
'יש עתיד' תומכת בהמלצות ועדת גרמן להסדרת תיירות המרפא באופן שתשמור על מעמדו של המטופל הישראלי ותבטיח את זכויותיו של המטופל הזר.
הרפורמה מציעה לתקן מצב אבסורדי בו תיירים רפואיים מקבלים לעיתים קדימות בבית החולים, על חשבונו של החולה הישראלי. גובש מודל הכולל מספר עקרונות: הטיפול בתיירים רפואיים לא יבוא על חשבון המטופל הישראלי; הכספים מתיירות המרפא ייועדו לטובת המטופל הישראלי ולחיזוק המערכת הציבורית; יוטל היטל על תייר אשר משתמש בתשתיות רפואיות ישראליות, שעלו מיליארדי שקלים מכספי משלם המיסים הישראלי; יוסדר שוק סוכני התיווך, על ידי הקמת מנגנונים להגנה על זכויות תיירי המרפא.
 

התכנית הלאומית למניעת אובדנות 
מדי שנה מתאבדים בישראל למעלה מ- 500 איש, למעלה מ-6,000 איש בשנה מבצעים ניסיון התאבדות וההערכות הן כי מתקיימים עוד ניסיונות רבים שאינם מדווחים.
שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הובילה מהלך, המשותף למספר משרדי ממשלה והרשויות המקומיות, למלחמה בתופעת ההתאבדות, במסגרתו הוחלט על הפעלת תכנית לאומית למניעת התאבדות לצמצום מקרי ההתאבדות, ניסיונות ההתאבדות ומתן סיוע למשפחות אשר יקיריהן התאבדו.
התוכנית הלאומית תוטמע בכל יישובי הארץ בצורה הדרגתית לאורך מספר שנים. יישומה הופקד בידי יחידה מיוחדת שהוקמה לצורך כך במשרד הבריאות.
'יש עתיד' מחויבת לתוכנית הלאומית למניעת אובדנות ותדאג לתקצבה.

בריאות הנפש והאשפוז הפסיכיאטרי
'יש עתיד' מחויבת להמשך הרפורמה בבריאות הנפש. כמו כן, 'ש עתיד' תפעל לקידום רפורמה מקיפה בכל נושא האשפוז הפסיכיאטרי ובתחליפי האשפוז, לרבות הפעלת פתרונות בקהילה; תתווה לוחות זמנים למעבר בתי החולים הפסיכיאטרים לבתי החולים הכלליים ותקצה תקציבים ראויים למתן מענה ביניים למצב הבלתי נסבל מבחינת כוח אדם, פעילות המטופלים ומצב התשתיות של בתי החולים הפסיכיאטרים הקיימים.
 

רפורמת הביטוחים הרפואיים

הכוח המניע את הגידול הלא פרופורציונאלי ברפואה הפרטית כיום הם הביטוחים הרפואיים, ביטוחים פרטיים וביטוחים משלימים של קופות החולים, המתבססים על חשש הציבור לבריאותו ורצונו לדאוג לכיסוי רפואי לעת הצורך, במקביל לאי בהירות הפוליסות והשירותים הכלולים בהן.
כאשר אזרח רוכש ביטוח משלים או פוליסה פרטית אין לו אפשרות בחירה ברמת הכיסוי הביטוחי והוא נאלץ לשלם פרמיה גם על שירותים שאינו מעוניין בהם. בנוסף, למרבית האנשים קשה לרדת לפרטי הפוליסות והם רוכשים כיסויים כפולים ומיותרים, מבלי לדעת מה כוללת הפוליסה המלאה.
הרפורמה נועדה להביא להגברת השקיפות, לצמצום כפל הביטוחים ולהוזלת ההוצאה הגבוהה על ביטוחי בריאות. במסגרת הרפורמה יפורקו ביטוחי שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים ("המשלימים") לשלושה רכיבים שונים ובלתי תלויים: ניתוחים וייעוצים; תרופות, הריון, שיניים (משקם ומשמר), התפתחות הילד, העמקת שירותי סל; רכיב כללי לכל השאר. תכולת הרכיב הראשון ("ניתוחים וייעוצים") תיקבע באופן אחיד על ידי משרד הבריאות והממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ותהיה זהה בין כל קופות החולים וחברות הביטוח הפרטיות, כך שכל אחת ואחד יוכל לבטל כיסוי כפול.
הרפורמה תאפשר למבוטח גמישות ברכישת הביטוח והימנעות מתשלום על כפל ביטוח הקיים בקרב 25% מהאזרחים. בנוסף, הרפורמה מרחיבה את מרחב האפשרויות של האזרח בביצוע בחירה צרכנית מושכלת של השירותים הנדרשים לו, ולשלם עליהם בלבד, ובכך להביא להורדת יוקר הבריאות והמחייה.
בנוסף, יוקם אתר, באמצעותו יוכל אזרח מבוטח לבדוק את הפוליסות שיש לו ואת הכיסוי הרפואי המוענק במסגרתן.
 

הגברת השקיפות במערכת הבריאות הציבורית

אתר "כל הבריאות" 
משרד הבריאות, בראשותה של שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הקים את אתר האינטרנט "כל הבריאות", המאפשר לכל אזרח לבדוק בקלות את הזכויות המגיעות לו, ולבצע השוואה בין ביטוחי הבריאות השונים שמציעות קופות החולים.
באמצעות האתר, השקיפות שייצר והכוח שנותן בידי הציבור הישראלי, תגבר התחרותיות בין קופות החולים וחברות הביטוח הפרטיות. התחרות תביא להוזלה במחירי הביטוחים, ותאפשר לציבור לערוך השוואה עדכנית ושוטפת של מחירי השירותים הניתנים לו, ולכלכל את צעדיו בבחירת הביטוח הרפואי.

'יש עתיד' תפעל לשלב באתר "כל הבריאות" את נתוני ביטוחי הבריאות הפרטיים, כך שכל אזרח יוכל לבחון ולהשוות את כל פוליסות הבריאות בישראל באופן זמין ונוח, וכן לשלב אפשרות לבחינה אישית של ביטוחים, כך שכל אזרח יוכל לראות אילו ביטוחים יש לו והיכן.


פרסום זמני המתנה לניתוחים בבתי החולים השונים 
פרסום זמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים השונים מספק לחולים וללקוחות מערכת הבריאות סימן דרך אפקטיבי לגבי זמינות לפי סוג הפרוצדורה ובתי חולים בהם ניתן לבצעה.
מדידה מהימנה של זמני ההמתנה לניתוחים היא תנאי הכרחי להצלחת התוכנית לקיצור תורים שיזמה גרמן. היקף המדידה הורחב לסלי פרוצדורות בתחומים נוספים בהם זוהתה בעיה של זמני המתנה ארוכים לניתוחים.


חיזוק מערכת הבריאות בפריפריה וקידום שוויון בבריאות

חיזוק בתי החולים והשירותים הרפואיים בפריפריה 
כחלק מהמאמץ להביא לצמצום הפערים בשירותי הבריאות הציבוריים בין הפריפריה למרכז, הוקצה תקציב מיוחד במשרד הבריאות לחיזוק התשתיות והמכשור הרפואיים, ולהרחבת סל השירותים בבתי החולים בפריפריה.
במסגרת זו נפתחה מחלקת צינתורים חדשה בבית החולים 'הסקוטי' בנצרת; אושרה ומומנה תוספת של 5 מכשירי MRI לבתי החולים 'זיו' בצפת, 'הלל יפה' בחדרה, 'העמק' בעפולה, 'פוריה' בטבריה ו'וולפסון' בחולון; אושרה ומומנה הכנסת מכשיר מאיץ קווי לבית החולים 'זיו' בצפת למתן טיפולים בהקרנות לחולי סרטן בכל הצפון; הוחלט על הקמת מחלקת ניתוחי לב וחזה חדשה בבית החולים פוריה בטבריה; הוחלט על הקמת שלוש מחלקות שיקום בדרום: בבתי החולים 'סורוקה' בבאר שבע, 'ברזילי' באשקלון ובכפר השיקומי לאנשים עם צרכים מיוחדים 'עלה נגב'; אושרו מכשירי Pet-Ct בבתי החולים 'זיו' בצפת ו'אוגוסטה ויקטוריה' בירושלים; הוחלט על הגדלת תקציב לשיפוץ טיפות חלב בדרום; הוחלט על הקמת 6 מוקדי חירום קדמיים נוספים ביישובי הדרום וקודמה הכשרת אחיות מהמגזר הבדואי. מימוש ההחלטות שלעיל מותנה במדיניות תקציבית ובהצבת הבריאות במעלה סדר העדיפויות הכלכלי, כפי שנעשה בתקציב שהגיש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, לשנת 2015.
 

קידום הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע 
שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן הביאה לאישור הממשלה להקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. בית החולים סורוקה בבאר שבע מעניק שירותי רפואה ליותר ממיליון תושבי הנגב, אך עם מגמת גידול האוכלוסייה בדרום תיפגע יכולתו של כל אזרח לקבל שירות רפואי בדרומה של הארץ בזמני המתנה סבירים ובמכשור המתקדם ביותר.
המהלך להקמתו של בית חולים נוסף בבאר שבע, שיספק שירותי רפואה מתקדמים לתושבי הדרום, במקביל לסורוקה, משקף את שאיפתה של 'יש עתיד' להביא לצמצום פערים, ולספק לכל אזרח בישראל מערכת בריאות איתנה ושוויונית, שתספק מענה ראוי לצרכים ותקל על יוקר המחייה של תושבי הדרום הנאלצים בשל העומס להיעזר בשירותי רפואה פרטיים.
 

תוספת מענקים למתמחים בפריפריה ובמקצועות במצוקה
כחלק מהמאמץ להביא לחיזוק שירותי הבריאות בפריפריה ולחיזוק מקצועות רפואיים פחות מבוקשים, הגדיל שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, את היקף המענקים למתמחים בתחומים הנמצאים במצוקת כוח אדם ובאזורים אשר הביקוש להתמחות בהם נמוך.
בהסכם בין האוצר לרופאים, הוקצו לטובת המענקים כ-620 מיליון שקלים, בפריסה רב-שנתית, כמענק לרופאים במקצועות מצוקה ובפריפריה. לאור היענות הרופאים ליוזמה, ומיצוי כלל הסכום כבר ב-2014, החליטו השרים לפיד וגרמן על המשך הפרויקט והרחבתו בהיקף של 75 מיליון ₪ לשנת 2015.
המקצועות שנוספו השנה הם פסיכיאטריה מבוגרים ורפואת משפחה בפריפריה. מקצועות אלו נוספו למקצועות גריאטריה, פתולוגיה, נאונטולוגיה, הרדמה, רפואה דחופה, ופסיכיאטריה ילדים.
 

תגבור מוקדי לילה בפריפריה וחיזוק שירותי הרפואה 
מוקדי הלילה (מרכזים לרפואה דחופה) וחדרי המיון הקדמיים מספקים מענה רפואי מיידי לתושבי הפריפריה שלעיתים מתגוררים במקום מרוחק מבית חולים.
כחלק מהמאמץ להגביר את טיב וזמינות השירותים הרפואיים בפריפריה פעלה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, לאישור הממשלה ולתקצוב פתיחת 6 מוקדי רפואה דחופה חדשים בפריפריה. המוקדים מיועדים להיפתח בנתיבות, אופקים, ערערה, לקיה/חורה, רהט וכסייפה. זאת בנוסף להמשך התמיכה ותפעול 6 מוקדים קיימים, בקרית גת, ערד, דימונה, הערבה התיכונה, ירוחם ומצפה רמון. התקציב למוקדים אלו הוא חלק מתקציב 2015.
נמשיך לפעול להקמת מוקדים נוספים במקומות המרוחקים מבתי החולים ולהגביר את טיב השירותים הרפואיים בפריפריה.
 

מיגון בית חולים 'ברזילי' באשקלון 
שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ושרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הגדילו בעוד 30 מיליון שקלים את התקציב למיגון המרכז הרפואי 'ברזילי' באשקלון.
הסכום מגיע כתוספת לפרויקט המיגון, בהמשך להחלטה קודמת אשר קבעה העברת 120 מיליון שקלים לטובת תכנית המיגון של בית החולים, שמצוי באזור קו האש הראשון, וחלקים נרחבים ממנו אינם ממוגנים.
תוספת זו, תאפשר בניה מהירה ללא עיכובים מיותרים, תביא למיגונם של כל חדרי הניתוח, מחלקת טיפול נמרץ, אזור האספקה הסטרילית והדימות בבית החולים.


קידום שוויון בין מגזרים
'יש עתיד' תפעל לייעד תקציב מוגדר לצמצום פערים בחברה הישראלית ולהעלאת השירות הרפואי הניתן למגזרים, כגון: המגזר הערבי, הבדואי והנוצרי. במסגרת זו, יש לשים דגש על מניעת ההשמנה והסכרת בקרב המגזר הערבי.
במסגרת הצעת התקציב לשנת 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ייעדה שרת הבריאות 100 מיליון ₪ לצורך תוכנית לצמצום פערים בין מגזרים.
 

שינוי חוק הפונדקאות 
הזכות להקים משפחה היא זכות בסיסית השמורה לכל אדם. במצב דברים רגיל הוא אינו זקוק לאישור המדינה כדי לממשן. על מנת לאפשר לזוגות חד מיניים ולנשים (ללא בן זוג) לממש את זכותם להפוך להורים, יזמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, את התיקון לחוק הפונדקאות, אשר עבר בקריאה ראשונה בכנסת.
הרפורמה בחוק תאפשר לגברים ונשים להיעזר בשירותי הפונדקאות בישראל, תסדיר את הליכי הפונדקאות בחו"ל ותרחיב את הקריטריונים, על מנת להגדיל את מספר הפונדקאיות בישראל. מנגד שומר החוק על זכויותיהן ורווחתן של הפונדקאיות אך מגביל את גובה הסכום שישולם לפונדקאיות.
'יש עתיד' מחויבת לתיקון לחוק הפונדקאות ותפעל להעברתו בקריאה שנייה ושלישית.
 

שינוי מדיניות תרומות הדם 
הנוהל הקיים מדיר ללא הצדקה רפואית קבוצות שונות באוכלוסייה ממאגר תורמי הדם הפוטנציאלי, ביניהן יוצאי אתיופיה ואנשי הקהילה הגאה.
במטרה לשנות מציאות מפלה זו, יזמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, את הקמתה של וועדה המדיניות בתחום תרומות הדם. הכנסת התפזרה בזמן גיבוש המלצותיה הסופיות של הוועדה.
נפעל לשינוי מדיניות תרומת הדם בישראל באופן שאינו מפלה, שומר על כבוד האדם ואינו פוגע או מסכן את בריאות הציבור.


טיפול במחלות יתומות 
כחלק משאיפתה של 'יש עתיד' לספק תנאי בריאות מקסימאליים לכלל האוכלוסייה, בהתאם לצרכים השונים, יזמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, תכנית לטיפול במחלות יתומות. מדובר במחלות נדירות שבשל כך, אין אינטרס כלכלי לחברות לפתח טיפולים להם.
במסגרת התכנית בחינת המחלות הנדירות ובדיקת תמריצים רוחביים, קידום המחקר ומכלול השירותים הניתנים לחולים בהן. יזמה שרת הבריאות הקמת ועדה רחבה לבחינת אופני הטיפול האפשריים באוכלוסייה זו. לאחר 8 חודשים של עבודה אינטנסיבית ובחינת מקורות רבים, הוגשו המלצות רבות, שכללו המלצות בתחומים של ייעוץ גנטי ותקציבים לפיתוח מחקר.


בריאות ילדים

הגיל הרך 
'יש עתיד' פעלה כדי לאפשר למשפחות לספק לילדיהן את מגוון השירותים החברתיים הנדרשים מבלי להיגרר להוצאות שיקשו על יוקר המחייה. לצורך כך הרחיבה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, את מערך השירותים הניתנים לגיל הרך במסגרת הבריאות הציבורית.
החל מתכנית חינוך לבריאות השן בגני הילדים, דרך הנגשת שירותי התפתחות הילד במרכזים לגיל הרך ולהתפתחות הילד שנפתחו ביישובים המשתתפים ב'תכנית 360' (התוכנית לטיפול בילדים ונוער בסיכון), הקמת פיילוט לבנק חלב אם ומימון הקמת בנק חלב אם בשני בתי חולים בפריפריה.
במקביל הורחבו הזכאויות לילדים בעלי תסמונת האלכוהול העוברי וננקטו פעולות לצמצמה.
 

שדרוג פגיות 
לידת פגים הפכה לתופעה רחבה בישראל. רק בשנת 2013 נולדו 12,516 תינוקות פגים המהווים 7.32% מסך 171,088 לידות בישראל באותה שנה. לצורך הטיפול בנושא, קידמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן שורה ארוכה של יוזמות. ביניהן התכנית לשיפור המעקב אחר הפגים בקהילה בתחנות טיפת חלב בשיתוף עם עמותת "אשלים", הכוללת הדרכות אחיות על הצרכים הייחודיים של פגים והטיפול בהם.
לצורך שיפור התפקוד בפגיות, נקבע מודל תמרוץ בעלות של- 80 מיליון שקלים בשנה ("מודל הכוכבים"), שיתווספו בהדרגה במשך 4 שנים והופעלה תכנית "לגעת באפס" להורדת זיהומים בפגיות.
 

בטיחות ילדים 
תאונות בהן מעורבים ילדים במרחב הפרטי והציבורי מהוות גורם התחלואה והתמותה מספר אחד בקרב ילדים בישראל. בצד הנזק הפיסי והנפשי העצום גובות פגיעות אלה גם מחיר כלכלי כבד מההורים, ממעסיקיהם, מחברות הביטוח וממערכת הבריאות. על פי ההערכות, העלויות הכלכליות.
העלויות למערכת הבריאות והרווחה בגין פגיעות ילדים נאמדות בלמעלה מ- 1.6 מיליארד שקלים בשנה. מפלגת 'יש עתיד' רואה בשמירה על ביטחונם של ילדי ישראל מטרה בעלת חשיבות לאומית ותפעל לצמצם את הפגיעה בהם ככל שניתן, תוך חיזוק הכלים למניעה ולהגברת בטיחות ילדים. נפעל ליישום התכנית הלאומית לבטיחות ילדים בהובלת משרד הבריאות, לפיתוח תכניות חינוך למניעה ולבטיחות, ויישומן ברמה המוניציפלית ולקידום חקיקה רלבנטית.

הורדת יוקר המחייה

רפורמה בייבוא מזון ותמרוקים 
כיום, ייבוא מזון ותמרוקים דורש בדיקות ואישורים רבים על ידי משרד הבריאות. הליך הייבוא המורכב יוצר עלויות ליבואני המזון, דבר המתגלגל לצרכן, מעלה את מחירי המוצרים ומגביר את יוקר מהחיה.
במהלך הקדנציה, קידמנו רפורמה בייבוא מזון ותמרוקים שעיקריה הם הפחתת ההליך הבירוקרטי בייבוא מוצרים, פתיחת השוק ליבוא מקביל, תוך הגברת האכיפה והענישה לייבואן שחורג מכללי משרד הבריאות. אנו מחויבים להשלים את הרפורמה ולהביא להורדת מחירי המזון והתמרוקים.
 

קידום קצבאות ייעודיות לחולי צליאק 
אוכלוסיית חולי הצליאק בישראל נדרשת להוצאות רבות על מזון, לרכישת מוצרים ספציפיים ללא גלוטן, שעלותם גבוהה בדרך כלל.
שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, קידמה מתן הקלות קצבאות ייעודיות לחולי הצליאק, על מנת להקל על יוקר המחייה של אוכלוסייה זו. במסגרת היוזמה הוחלט על הקמת ועדה בין משרדית שתגיש המלצות כיצד להקל על חולי הצליאק בקניית מוצרי מזון ללא גלוטן.


קליטת עלייה ברפואה הציבורית

הוספת תקנים לרופאים עולים 
רבים מקרב הרופאים שהם עולים חדשים, מתקשים להתקבל להתמחות בישראל, למרות שרכשו את השכלתם בארצות המוצא שלהם, ואף צברו שם ניסיון רב בתחום התמחותם. כתוצאה מכך, רבים מהם נאלצים לעבור התמחות חדשה, בתחומים הנדרשים במערך הרפואה בארץ. חלקם נותרים ללא תעסוקה והופכים לרופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים.
שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, הקצתה 50 תקנים חדשים למטרה זו. בעזרתם יוכלו כעת רופאים בעלי התמחות, שצברו ניסיון רב בארץ מוצאם, להמשיך ולעסוק במקצועם גם בישראל, ובכך להשתלב ולתרום לשוק העבודה בישראל. זאת במקביל לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, שתזכה למספר רב יותר של רופאים מוסמכים ובעלי ניסיון.
 

הקלות בבחינות הרישוי לסטודנטים הלומדים בחו"ל 
60% מהסטודנטים הישראלים לרפואה היום לומדים בחו"ל. על מנת להתגבר על מצוקת המחסור ברופאים במערכת הבריאות בישראל, הוחלט על מתן הקלות בבחינת הרישוי לסטודנטים שלמדו רפואה בחו"ל בכניסתם למערכת הרפואה בישראל, באופן שאינו מהווה פגיעה ברף המקצועיות.
במסגרת זו פעלה שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן, למתן פטור מהשלב השלישי ומהחלק המעשי בבחינת ה-USMLE, דבר שהקל משמעותית על סטודנטים שלמדו בחו"ל ובעבר נדרשו להרחיק עד לארצות הברית בשביל לבצע את הבחינה המעשית.
כצעד ממשיך, נפעל להכנת מבחן אחוד לכל בוגרי בתי הספר לרפואה.

אנשים עם צרכים מיוחדים במערכת הבריאות

'יש עתיד' רואה בהנגשה בכלל, ובמערכת הבריאות בפרט, כלי יסוד שכל מוסד מעניק שירותים חייב לספק לבאים בשעריו.
במשרד הבריאות בראשותה של שרת הבריאות יעל גרמן, החלו ברפורמה לייעול השירות לאנשים עם מוגבלויות. במסגרת זו, הפעילו שירות סביב השעון לנכים על כסאות גלגלים ממונעים, פתחו מסלול מהיר לנכים עם מחלות מתקדמות, קבעו לוחות זמנים מחייבים למתן תשובות, הנגישו את המשרדים בהם מקבלים את המטופלים, מיחשבו את הוועדות ועוד.
יש לפעול בשיתוף עם משרדי הרווחה, האוצר וביטוח לאומי, כדי להקל ולהנגיש את השירות לאנשים עם מוגבלויות שונות.
'יש עתיד' מחויבת להקמת מנגנון משותף, אשר יקצר את זמני ההמתנה וימנע את הפניות המרובות לקבלת האישורים הנדרשים בוועדות הרפואיות השונות ובועדות לאישור אביזרים ורכב.

הזדקנות האוכלוסייה וטיפול סיעודי

תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם והאוכלוסייה הולכת ומזדקנת. קשישים רבים חווים קשיים במימון טיפול סיעודי, חלקם אינם עומדים בקריטריונים הנוקשים המזכים אדם לסיוע ממשלתי במימון אשפוז סיעודי ונאבקים לממנו באופן עצמאי.
'יש עתיד' תפעל להקמת צוות משימה לאומי בין-משרדי לטיפול בנושא הזדקנות האוכלוסייה והצרכים הסיעודיים. הצוות יבחן, בין השאר, את מגמת הזדקנות האוכלוסייה בישראל ויגבש מנגנון לביטוח סיעודי והקמת רשות לאומית לטיפול בקשישים סיעודיים, מענה למחסור בכוח אדם רלוונטי ושינוי הקריטריונים לזכאות לגמלת סיעוד. יישום מסקנות הצוות ימומן על ידי רווחי הגז.

קידום בריאות הציבור

יש עתיד תומכת במתן דגש מיוחד על כל נושא המניעה וקידום בריאות הציבור. יש להקצות תקציבים ייעודיים להגברת המודעות לבריאות, לאורח חיים בריא ולשיפור הבריאות. יש לפעול להגברת המודעות לאוכל בריא, החל מגיל הגן ובתי הספר, ולזמינותו וכן להגברת המודעות לפעילות גופנית ובדיקות תקופתיות.

עידוד תרומות איברים

בהתאם למסקנות "ועדת בן יהודה" 'יש עתיד' תפעל להגברת המודעות לתרומת איברים, בין השאר, בחינוך והרצאות, שאלוני גיוס ורישיון נהיגה וקידום יום השתלות לאומי.

רפואה משלימה

כיום, הולכת וגוברת הפופולאריות של הרפואה המשלימה וההכרה בחשיבותה. עם זאת, השוק פרוץ ורבים מאלה העוסקים בתחום אינם בעלי הכשרה מקצועית מוכרת.
נפעל להסדרת התחום ולהגברת ההגנה על המטופלים מפני עוסקים שאינם בעלי הכשרה מקצועית מספקת.

טבעונות

תופעת הטבעונות נמצאת במגמת עליה עולמית שהתחזקה מאוד בשנים האחרונות, והיא צוברת תאוצה גם בארץ. רוב האנשים שאימצו אורח חיים טבעוני עושים זאת לרוב מעמדה מוסרית/הומנית ומתוך דאגה לסביבה. חלק קטן יותר, מאמצים זאת על רקע בריאותי.
'יש עתיד' תפעל להקל על אוכלוסיית הטבעונים בארץ: בזמינות וביוקר המזון, במרכזי הסעדה וביחס של הרשויות לנושא.