345

המצע שלנו

רווחה


 

שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, הוביל שינוי תפיסתי בנוגע למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. לא עוד משרד סעד המעניק טיפול מתערב, כי אם משרד רווחה הפועל להעצמת אוכלוסיות מוחלשות לקראת מציאות חדשה ומבטיחה עבורם. בתוך כך הכריז כהן על השבת האחריות לאוכלוסיות מוחלשות לידי המדינה. אוכלוסיות החיות מתחת לקו העוני, ילדים ובני נוער במצבי סיכון, קשישים וניצולי שואה, נשים הסובלות מאלימות בתוך המשפחה, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות במשבר, כל אלה אוכלוסיות שהמדינה התנערה מהן במהלך השנים, הגבירה את מעורבות המגזר השלישי בטיפול בהן ולמעשה הביאה להפרטת שירותי הרווחה. הטיפול בשכבות החלשות והסיוע להן, כולל את כל הקבוצות באוכלוסייה המקבלות שירותים ממשרד הרווחה, באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים הפועלות בתוך הרשויות המקומיות.
 

במשך שנים נעדרה הרווחה ממעלה סדר העדיפויות התקציבי והציבורי בישראל. התעלמות והזנחת צרכי קבוצות אלה באוכלוסייה הביא את שיעור העוני בישראל בתוך 30 שנים מהמקום ה-7 בקרב המדינות המפותחות (OECD) למקום הגבוה ביותר. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי ארבעה, מ-8.1% בשנת 1980 ל-30.8% בשנת 2013, על פי נתוני המועצה לשלום הילד.

מפלגת 'יש עתיד' הציבה בלב העשייה שלה את שינוי סדרי העדיפויות והטיפול במעמד הביניים והשכבות החלשות, אלה המחזיקים את המדינה על גבם ואלה הנאבקות כדי לשרוד.
שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, הוביל טיפול בבעיות השורש של העוני בישראל; ראשית על ידי מיפוי העוני והגורמים המבניים בכלכלה ובחברה הישראלית היוצרים אותו, ובהמשך על ידי אימוץ מלא ויישום מדורג של המלצות הוועדה הציבורית שהקים לטיפול בעוני בישראל.
מדיניות הרווחה שהובלנו נעה בין הטיפול הנחרץ בעוני לבין הטיפול הנמרץ שנדרש ביישום התכנית לביטחון תזונתי, בסיוע לקשישים ולניצולי השואה, בילדים ונוער בסיכון ובאנשים עם צרכים מיוחדים. זאת לצד הובלת שינויים מבניים במערכת הרווחה.

משרד הרווחה, בהובלתו של מאיר כהן, הפך ממוסד סעד למוסד רווחה. השינויים שהובלנו הביאו לחילוצם של 60,000 ילדים בישראל ממעגל העוני, כפי שפורסם בדוח הביטוח הלאומי. 


מלחמה בעוני וצמצום הפערים החברתיים

יישום מדורג של מסקנות הוועדה למלחמה בעוני
הטיפול בעוני בישראל הוזנח משך שנים רבות, ונגרם, בין היתר, על ידי מדיניות קצבאות שהייתה הסימפטום הבולט של מדיניות הסתר פנים של הממשלה מאוכלוסייה הולכת וגדלה, והיעדרות של קבוצות שלמות ממעגל העבודה בישראל.
שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, הקים לראשונה ועדה מקצועית מיוחדת למלחמה בעוני בישראל. על הוועדה הוטל למפות את מוקדי העוני בישראל ואת הגורמים להיווצרותו, כמו גם לגבש המלצות מעשיות שיאפשרו לטפל בשורשי העוני ולחלץ קבוצות שלמות בחברה הישראלית מתוכו.
הוועדה הגדירה לראשונה מהו עוני (כלכלי, חינוכי, תעסוקתי ובריאותי) וגיבשה צעדים אופרטיביים למלחמה בו.
המלצות הוועדה, אשר אומצו במלואן על ידי כהן, היו אמורות להיות מיושמות באופן מדורג בתקציב 2015, תקציב שאישורו נעצר בשל החלטת ראש המשלה לצאת לבחירות מוקדמות.
 

התכנית לביטחון תזונתי
שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, הוציא לראשונה לפועל את התכנית לביטחון תזונתי. התכנית, שהיקפה הוכפל ונאמד כיום ב-230 מיליון שקלים, מספקת רשת ביטחון תזונתי עם למעלה מ- 200,000 ארוחות חמות לתלמידים בבתי הספר, לאוכלוסיות הנמצאות במסגרות רווחה, למפעלי שיקום ומעונות, לחלוקה באמצעות עמותות ולרכישת כרטיסי מזון למשפחות.
התכנית מספקת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון, באמצעות 126,000 חבילות סיוע: עוד 75,000 תלמידים מאשכולות סוציו-אקונומיים 1-5 מקבלים ארוחה חמה בבית הספר, ל-82,000 תלמידים נוספים הוגדל הסבסוד, 24,000 משפחות מקבלות סיוע (באמצעות כרטיסי מזון לרכישה בסופר) ו-27,500 מנות לאוכלוסיות הנמצאות במסגרות רווחה (6,000 קשישים חסרי עורף משפחתי, 8,000 אנשים עם צרכים מיוחדים המועסקים במפעלים מוגנים ו- 1,500 בני נוער בסיכון). זאת נוסף ל-145,000 תלמידים שנהנו ממפעל ההזנה עד הרחבת התכנית.
 

הגדלת קצבאות הזקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה
בישראל חיים 190 אלף קשישים מתחת לקו העוני. מלבד קצבת הזקנה הם זכאים לקבלת קצבת הבטחת הכנסה.
תקציב 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הגדיל את ההשקעה במשרדים החברתיים ביותר מ-10 מיליארד שקלים. תקציב משרד הרווחה גדל ב-2 מיליארד שקלים, מעבר לגידול הטבעי. על ידי תוספת זו ביקשנו להגדיל את קצבאות הבטחת ההכנסה של הקשישים החיים מתחת לקו העוני, על מנת לאפשר להם להזדקן בכבוד.
הגדלה זו של קצבאות הבטחת ההכנסה לקשישים נתקעה בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות מוקדמות. 

"נושמים לרווחה"
בישראל אלפי משפחות נתמכות רווחה הזקוקות לא רק לסיוע תקציבי אלא לליווי מעשי על מנת לתקן את התנהלותן הכלכלית, להיחלץ ממצבן הכלכלי ולהבטיח עתיד אחר לילדיהן.
תכנית "נושמים לרווחה", אשר בפיילוט שלה שתוכנן להתקיים בשנת 2015 אמורות היו לקחת חלק 5,000 משפחות, נועדה להעניק למשפחות נתמכות רווחה ליווי כלכלי וחברתי. ליווי זה עתיד היה לתת בידיהן את הכלים הנכונים להתנהלות כלכלית, חינוכית ומשפחתית על מנת להיחלץ ממצבן. בשל הבחירות, תמומש התכנית השנה במתכונת מצומצמת מזאת שתוכננה ותוקצבה.
 

מענק השתתפות בשירותי הרווחה ליישובי אשכול 1-4 בדרום בעלות של 60 מיליון שקלים
צמצום הפערים החברתיים בישראל ואי-השוויון – מדד נוסף שישראל נכשלת בו בהשוואה למדינות ה-OECD – היה יעד מרכזי במדיניות משרד הרווחה בהובלתו של מאיר כהן. במסגרת מדיניות זו הוחלט להגדיל את התמיכה הכספית ליישובים חלשים, בצורת מענק השתתפות בשירותי הרווחה לרשויות מקומיות ביישובי אשכולות סוציו-אקונומיים 1-4 בדרום הארץ.
יישום תכנית זו, שעלותה כ-60 מיליון שקלים, הביאה לביטול שיטת ה"מאצ'ינג" (השלמה) לתקציבי הרווחה, על פיה תוקצבו עד אז כלל שירותי הרווחה בישראל. על פי שיטה זו, הרשות המקומית מימנה 25% מעלויות שירותי הרווחה שהיא מעניקה לאזרחיה, והיתרה במימון המדינה, באמצעות משרד הרווחה. במקרים רבים, ברשויות חלשות כלכלית (אשכולות 1-4), לא היה די תקציב להשלים את חלקן, וכך למעשה התקציב חזר למשרד הרווחה ולא הגיע למי שזקוקים לו. ביטול שיטת המאצ'ינג יאפשר לרשויות החלשות לקבל מימון מלא לפעילות הרווחה בהן, ללא דרישה להשלים את המימון מתקציבן. כוונת משרד הרווחה הייתה להגיע במהלך 2015, לפטור מהשתתפות בתשלום שירותי הרווחה בכלל הרשויות החלשות.
החלטה זו מבטיחה כי יישובי אשכולות סוציו-אקונומיים 1-4 בדרום הארץ יזכו לשירותי רווחה ראויים אשר נחוצים להם. בשנת 2015 תוכננה הרחבת ההחלטה לכדי פטור מהשתתפות בתשלום שירותי הרווחה בכלל הרשויות החלשות בישראל.

הרחבת הזכאות למענק עבודה לסיוע לאימהות חד-הוריות
הגדלת התקרה לקבלת מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) לאימהות חד-הוריות מטילה עליהן מגבלה באשר ליכולתן להשתכר ולפרנס את עצמן ואת ילדיהן. כחלק ממדיניות עידוד ההשתלבות בשוק העבודה גיבשנו תכנית אשר תעמיד סיוע לכלל משפחות ההורים היחידנים.
על ידי העלאת התקרה לקבלת מענק עבודה, הורים יחידנים יוכלו להשתכר סכום גבוה יותר ועדיין להיות זכאים לקבלת המענק. התקרה החדשה עלתה ממשכורת של 4,760 שקלים בחודש ל-7,500 שקלים בחודש. הטבה זו אינה מותנית בקבלת קצבת הבטחת הכנסה ותינתן לכלל ההורים היחידים העומדים בתנאי הזכאות.
לחקיקה שקידמנו בנושא תוכנן להצטרף בשנת 2015 מהלך משלים, אשר מבטל ההכרה בתשלום מזונות ל-18,000 אימהות חד-הוריות על ידי הביטוח הלאומי כקצבה, ובכך לאפשר להן לצאת למעגל התעסוקה מבלי לאבד את תשלום המזונות.
 

הקמת 162 מועדוני קשישים ברחבי הארץ
בכדי לספק לציבור הקשישים בישראל פעילויות מותאמות ותכניות העשרה הבאנו להקמתם של 162 מועדוני קשישים ברחבי הארץ. במועדוניות מתקיימות פעילויות תרבותיות וחברתיות שונות, ניתן סיוע סוציאלי ומוגשות ארוחות בוקר וצהרים ללא תשלום.


סיוע ושילוב אנשים עם צרכים מיוחדים

תוספת קצבה של למעלה מ- 1,000 שקלים בחודש להורים לילדים סיעודיים
הורים לילדים סיעודיים נאלצים לשאת בהוצאות כבדות לטיפול בילדיהם ולסיוע סיעודי לשם הטיפול בילד בזמן שהם יוצאים לעבודה.
שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, הגדיל את הקצבה לה זכאים ההורים לילדים סיעודיים ב-1,000 שקלים בחודש, החלטה אשר הביאה לשיפור משמעותי בחייהם ורווחתם של כ-5,000 ילדים המוגדרים כנכים קשים ועד עכשיו לא היו זכאים לתוספת שר"מ (שירותים מיוחדים). מדובר בילדים המוגדרים נכים קשים ביותר, בעלי שיתוק מוחין, פיגור שכלי, אוטיזם קשה וכדומה.
הגדלת הקצבה, אותה הובילה ח"כ קארין אלהרר, תסייע למשפחות בטיפול בעומס הטיפולי, כסיוע במימון העסקת עובד זר. בנוסף, תסייע להם הקצבה להעניק לילדיהם, שזקוקים לטיפול והשגחה רציפה, את הטיפול הטוב ביותר, במקביל לניסיון לנהל אורח חיים תקין, חיי משפחה, זוגיות וקריירה.

הרחבת מעגל הזכאים לקצבת השירותים המיוחדים
קצבת שר"מ (שירותים מיוחדים) היא קצבה הניתנת לנכים החיים בתוך הקהילה אך זקוקים לעזרה בביצוע פעולות יומיות או להשגחה. קביעת הזכאות לקצבה בוצעה עד כה באמצעות מבחן שנקרא ADL, הבוחן את רמת התלות בעזרת הזולת בפעולות יום יום בסיסיות. המבחן הביא בחשבון רק תלות מוטורית, וקבוצות אוכלוסייה שונות, הסובלות מקשיים אחרים, מצאו את עצמן במשך עשרות שנים ללא מענה.
'יש עתיד'" החליטה לשנות את הקריטריונים, שגרמו עוול לאוכלוסיות שלמות למעלה מ-30 שנה, כששרי האוצר והרווחה לשעבר, לפיד וכהן, החליטו להקצות תוספת של 110 מיליון שקלים לטובת הרחבת מעגל הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים. החלטה זו הכניסה למעגל הזכאים לקצבה אוכלוסיות שעד כה לא היו זכאיות לה: עיוורים, אנשים עם ליקוי נפשי-שכלי ואנשים עם ליקויים נוירולוגיים. בזכות השינוי שהובלנו כ-8,000 אנשים נוספים, עם צרכים מיוחדים, יכללו במעגל הזכאים.
מתן זכאות לקצבת השר"מ לאוכלוסיות אלה היא בגדר הכרה בזכותן לחיות בקהילה באופן עצמאי, בטיחותי ושוויוני.
 

הגדלת קצבאות חדשות לנכי נפש ולמוגבלים מונשמים
במסגרת הרחבת הסיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים פעל שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, להגדיל את הקצבאות המגיעות לעשרות אלפי נכי נפש ומוגבלים מונשמים, שיכולת התפקוד שלהם פגועה באופן ניכר.
עד לתוספת התקציבית האמורה הסתפקו אותם נכי נפש ומוגבלים מונשמים בקצבה בסיסית בלבד. קצבאות חדשות אלו נועדו לסייע להם במהלך שהותם במוסד ותסייע למשפחות המהוות את המעגל התומך, הנושא בעיקר נטל הטיפול.
 

הגדלת מספר התקנים של אנשים עם מוגבלויות בשירות לאומי כך שיהווה 10% מסך התקנים
מחקרים רבים מראים כי ביצוע שירות לאומי מגדיל משמעותית את אחוזי שילובם של צעירים עם מוגבלות בחברה ובשוק התעסוקה כבוגרים. עם זאת, כיום צעירים רבים המעוניינים לשרת נתקלים בסירוב. זאת בשל הקצאה מצומצמת של תקנים עבורם (כ-1,000 תקנים בלבד).
במסגרת תקציב 2015, אשר הגדיל את התוספת התקציבית למשרד הרווחה ב-2 מיליארד שקלים, הוגדל משמעותית מספר התקנים לשירות לאומי של צעירים עם מוגבלות, כך שיהווה 10% מסך התקנים. המשמעות היא תוספת של כ-1,000 תקנים נוספים והכפלת מספר הצעירים עם מוגבלות המשרתים.
 

הצמדת קצבאות הסיעוד לקשישים ונכים להעלאת שכר המינימום
במסגרת העלאת שכר המינימום, ועל מנת לספק פתרון לקשישים ולנכים המעסיקים עובד סיעודי, נתקבלה דרישתה של ח"כ קארין אלהרר להתנות את העלאת שכר המינימום בעדכון תואם של קצבת הסיעוד לקשישים ולנכים. כמו כן, נקבע כי אנשים עם מוגבלות המעסיקים עובדים סיעודיים, לרבות ילדים עם מוגבלויות קשות, יפוצו על העלייה בעלות ההעסקה.
אזרחים המוגדרים סיעודיים, זכאים כיום לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) שמטרתה לסייע במימון העסקתו של עובד סיעודי. כבר היום מסתכמת עלות ההעסקה של העובד בכ-7,000 ש"ח בחודש, בעוד שהקצבה המקסימלית עומדת על 4,500 ש"ח בלבד. את הפער העצום הזה מכסים האזרחים הסיעודיים בקושי רב מקצבאות הנכות, מחסכונות פרטיים או בסיוע של קרובים. בדומה לכך, מתקשים גם קשישים הזכאים לקצבת סיעוד וילדים הזכאים לגמלת ילד נכה לממן את העסקתם של העובדים הסיעודיים ונמצאים במאבק יום יומי על יכולתם לחיות בכבוד ולהתגורר בקהילה.
בכדי למנוע פגיעה נוספת באותן אוכלוסיות חלשות ממילא, דרשה ח"כ אלהרר לעדכן בהתאם לעליית שכר המינימום את קצבאות השר"מ, הסיעוד וגמלת ילד נכה הניתנות לאזרחים סיעודיים לצורך העסקתם של העובדים.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, בישראל חיים כיום כ-160,000 קשישים הנעזרים בעובד סיעודי המסייע להם בביצוע פעולות היום יום. כמו כן, מעסיקים עובדים סיעודיים גם כ-4,700 בוגרים וכ-830 ילדים עם מוגבלויות קשות.

שינויים מבניים במערך הרווחה

קידום חוק שירותי רווחה
משרד הרווחה בראשות השר מאיר כהן החל לקדם חוק שירכז ויעגן לראשונה בחקיקה את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. החוק נועד לתת מענה לכל אדם עם מוגבלות בכל הנוגע לשירותים ולקצבאות להן הוא זכאי, ולשנות את שיוך הזכויות הנקבע כיום על פי סוג המוגבלות לשיוך בהתאם לצרכים.
הפרק הראשון בחוק שירותי הרווחה עוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות תקשורתית (אוטיזם). עבודת המטה בין משרדי הממשלה על פרק זה הושלמה והוא הונח על שולחן הכנסת. הפרק השני יעסוק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות פיזית וחושית. לשם כך, מינה המשרד וועדה לבחינה ומיפוי של צרכי אוכלוסייה זו. נפעל להקמת ועדה דומה שתיבחן את צורכיהם של אנשים עם מוגבלות התפתחותית וקוגניטיבית ותנסח את הפרק השלישי לחוק.
 

ועדה לבחינת מדיניות הוצאת ילדים מביתם
במהלך 2013 הקים שר הרווחה וועדה, בראשות מנכ"ל משרדו, במטרה לבחון את מדיניות הרווחה בהוצאת ילדים מביתם, נושא רגיש שהפך לאחד התחומים המורכבים בחברה הישראלית.
במסגרת הוועדה התקבלו מספר החלטות חשובות ביניהם מימון יעוץ משפטי להורים הנמצאים בהליך של הוצאת ילדיהם מביתם, שינוי מבני יסודי הכולל הפרדת רשויות והכל תחת הקו המנחה כי הוצאת ילד מביתו הנו צעד קיצוני שיש ליישמו רק כאשר לילד נשקפת סכנה.
 

הסדרת מערך האומנה
בישראל אלפי משפחות אומנה ורבבות ילדים הממתינים לאומנה כמסגרת קהילתית וחמה. לפני שינוי זה, שעלותו 22 מיליון שקלים, תהליך האומנה שהיה ארוך ובלתי מוסדר, הביא לכך שילדים רבים שהמתינו למשפחה אומנת נפלטו לפנימיות ומסגרות חוץ ביתיות.
שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, וח"כ קארין אלהרר יזמנו וקידמו חוק המסדיר לראשונה את מערך האומנה בישראל. זאת על ידי עיגון אחריות המדינה למערך האומנה, הסדרת מנגנוני רישוי, פיקוח והכשרה למשפחות האומנה. הסדרת האומנה מפשטת ומקצרת את ההליכים הבירוקרטיים, מעודדת משפחות להירתם ולהיכלל במערך משפחות האומנה ומגבירה את הניסיון להשאיר ילדים שנאלצו לצאת מבתיהם בתחומי המשפחה המורחבת ככל שניתן.
החוק, שאושר בקריאה ראשונה, מכיר כמשפחות אומנה בקרובי משפחה של ילד המגדלים אותו מאחר ואינו יכול לגדול אצל הוריו. זאת במטרה לעודד ככל האפשר הישארותם של ילדים במרחב המשפחתי הקרוב והמוכר ולהפחית את מספר הילדים המופנים למוסדות ופנימיות או למשפחות שאינן מוכרות להם.
במקביל, על פי החלטתו של כהן, החל מהשנה הקרובה יפעל משרד הרווחה במדיניות חדשה במטרה ליצור מציאות הפוכה לזו של היום (מציאות בה לפחות 80% מהילדים ימצאו משפחות אומנה), על ידי כך שיספק הכוונה יתרה לאומנה על חשבון פנימיות ומסגרות חוץ ביתיות. בנוסף, הוספו תקציבים לעידוד סבים וסבתות להיות משפחות אומנה במידה ואין באפשרות הורי הילדים לדאוג להם.
 

שינויים מבניים במוסד לביטוח לאומי
שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, הוביל שורה של שינויים מבניים במוסד לביטוח לאומי, במטרה לייעל את התהליך הבירוקרטי ולקדם את רווחתם וזכויותיהם של האזרחים המטופלים במסגרתו. כהן ניהל מאבק להוצאת ועדות הערר הרפואיות, הקובעות את אחוזי הנכות וקבלת הקצבאות, אל מחוץ למוסד לביטוח הלאומי, מתוך הבנה כי גוף אינו יכול להוות ערכאת ערעור ובדיקה על החלטותיו שלו.
על ידי יוזמה זו, שמוציאה סמכות זו אל חברה חיצונית ובלתי תלויה, תוקן מצב אבסורדי זה. מעתה יתאפשר מימוש זכותו של אזרח להגיש ערעור לגוף אחר מזה שהחליט בעניינו. לשינוי זה משמעות רבה, בייחוד כאשר מדובר בציבור חלש שאין לו משאבים לגייס עורכי דין ותפקיד משרד הרווחה לסייע לו.
שינוי מבני זה מבטיח לשים בראש סדר העדיפויות את טובתו של המטופל. יודגש כי במהלך זה לא נעשית הפרטה של סמכויות הביטוח הלאומי, מכיוון שרק גופים ציבוריים יכולים להשתתף במכרז.
שינוי חשוב נוסף, המממש את מסקנות ועדת בן יהודה, מבטל את המבחנים הפוגעניים שנערכו לקשישים כתנאי לזכאותם לשירותי סיעוד ברמות שונות.
 

רפורמה כוללת במערך הביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי הוא מוסד המאופיין בבירוקרטיה מורכבת, בהתייחסות חשדנית לאזרח עליו מוטלת חובת ההוכחה בפניה למימוש זכאות של קצבה או סיוע בנכות זו או אחרת, ובמשך טיפול ארוך בבקשות הציבור.
אופי השירותים, בהם נתקל כל אזרח בישראל, חייב להיות נגיש, שירותי, מהיר ויעיל. לכן פעל כהן לגיבוש רפורמה במוסד לביטוח לאומי, אשר מימושה יהווה מהפיכה של ממש בכל הנוגע לשירות שמעניק המוסד לכל אזרח בישראל.
הצעדים הראשונים בגיבוש הרפורמה כבר נבנו, והיא אף הוצגה להנהלת הביטוח הלאומי. נפעל ליישום מלא של הרפורמה ולהגברת טיב השירות הניתן לאזרח, בכלל זה הגדרת מספר המטופלים לכל אחד מנותני השירות הישיר, פיתוח הכשרות והדרכות עבור אנשי המקצוע לצורך העלאת איכות השרות ובדיקת איכות ויעילות השירות אחת לשנה.
 

רפורמה במערך הפיקוח על מוסדות הרווחה
עם כניסתו לתפקיד, ביצע שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, עשרות סיורי פתע במוסדות רווחה ונתקל במקרים קשים של הזנחה. כהן הקים ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, ואימץ את המלצותיה.
במסגרת הרפורמה הוגברו ביקורי הפתע במוסדות הנמצאים תחת פיקוח משרד הרווחה וכן במוסדות הפועלים ללא אישור, חל ריענון ושונו חוקים קיימים, סמכויות המפקח הועצמו ואחריותו גדלה. כל זאת על פי מודל ברור של שמירה על החוסים.
הרפורמה מהווה דוגמא נוספת למהפך שעשה משרד הרווחה בהובלתו של מאיר כהן ממוסד המספק סעד, למוסד רווחה. זאת על ידי תהליך של איתור האנשים הזקוקים לתמיכה, הענקת הסיוע וסיפוק הצרכים החשובים הבסיסיים להם.
 

ביטול מדיניות ההפרטה
אנו רואים במדינה כגוף האמון לספק לציבור שירותי רווחה לאוכלוסיות מוחלשות. כחלק מתפיסה זו הבאנו להפסקת מדיניות ההפרטה בתחומי הרווחה והשבת שירותי המשרד שכבר הופרטו בחזרה למשרד.
 

העצמת מנהלי המחוזות
בכדי לחזק את הקשר בין משרד הרווחה לרשויות המקומיות, אשר מספקות את שירותי הרווחה בפועל לאזרח, פעל שר הרווחה לשעבר, מאיר כהן, לחיזוק הקשר בין המשרד לרשויות המקומיות. גובש שינוי מבני הכולל את העצמתם של מנהלי המחוזות, הגברת סמכויותיהם מול הרשויות המקומיות והרחבת אחריותם.

הצמדת מתורגמנים לרשות העובדים הסוציאליים
'יש עתיד' רואה חשיבות גדולה בהנגשת השירותים הציבוריים לכלל הקבוצות באוכלוסייה, ובפרט שירותי הרווחה. לכן פעלנו להגביר את ההנגשה הלשונית וזאת באמצעות הצמדת מתורגמנים לעובדים סוציאליים המטפלים במשפחות או ביחידים ואינם דוברים את שפתם.
כאשר מתבקש מכוח החוק להוציא את ילד מחזקת הוריו, מתחייבת תקשורת ישירה ומובנת בין גורמי הרווחה למטופלים על ידם. נוכחות המתורגמן הכרחית במיוחד כאשר מדובר בנושאים רגישים ומורכבים.
ח"כ פנינה תמנו-שטה יזמה וקידמה חוק הקובע כי בכל הליך של הוצאת ילדים מביתם, העובדים הסוציאליים יגיעו לביקורי הבתים בלוויית מתורגמן הדובר את שפת המשפחה. לעובדים הסוציאליים יוצמדו מתורגמנים בשפות ערבית, אנגלית, אמהרית ורוסית.
בשנים האחרונות הועלו לסדר היום מקרים רבים בהם הוצאת ילדי עולים מבית הוריהם הייתה עשויה להימנע, כמו גם העוול והטראומה שכרוכה בהחלטה מסוג זה, במידה וחוק זה היה קיים. כך לדוגמא ניתן למצוא לא פעם הבדלי תרבות וגישה אשר הופכים את הורי הילדים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע אל מול גורמי החוק והרווחה.
 

חיזוק מעמד העובדים הסוציאליים
העובדים הסוציאליים הם לוחמי החזית החברתית של ישראל. גובשו עקרונות כללים לשדרוג הסכמי השכר ותנאי עבודתם של עם העובדים הסוציאליים ופעלנו להגברת ביטחונם האישי. נפעל לשיפור מעמדם המקצועי ומקצועיותם של העובדים הסוציאליים.
 

טיפול באלימות נגד ילדים

התכנית למאבק בזנות קטינים -
הקצנו 6.5 מיליון שקלים לפתיחת מתחם מיוחד לטובת נערים ונערות העוסקים בזנות שיהיה פתוח 24/7, לתכניות שיקום, להקמת קווי חירום, לפתיחת מוקדים נוספים ולניידות לאיתור וטיפול בבני נוער שיפעלו גם הם 24 שעות ביממה.

משרד הרווחה, בראשותו של מאיר כהן, שם לו למטרה לאתר את בני הנוער הללו ולהגיע עם התמיכה הנדרשת ישירות עד אליהם. בסיורי שטח רבים שערך השר כהן, נתגלתה לפניו מציאות עגומה בכל הנוגע לזנות הקטינים בארץ, ולכן יזם תכנית כללית למאבק בזנות קטינים בעלות של 6.5 מיליון שקלים.
בישראל כ-700 נערים ונערות העוסקים בזנות. הם מתרכזים במספר מוקדים ברחבי הארץ- בעיקר בדרום תל אביב, בירושלים ובבאר שבע. מאיר כהן, שערך מספר סיורים במוקדי הזנות, זיהה את חומרת הסוגיה ודחיפותה.

במסגרת התכנית, אשר גובשה ויושמה בשיתוף עם 'עמותת עלם', הופעלו מנגנונים לאיתור פעילותם (בשטח ובאינטרנט) ונפתחה דירה הפועלת 24/7 לטובת הקטינים והטיפול האישי בהם. בנוסף, הוגדל המבנה לטיפול בנוער מנותק (קטינים המוכרים את גופם וישנים ברחוב), הופעלו ניידות לאיתור וטיפול והוקם מרכז גדול בדרום תל אביב בו הם ישנים ומטופלים.

שלילת אפוטרופסות על הורה שהורשע בעבירות מין
בעבר דרש החוק את הסכמת שני הוריו של הילד כדי לאשר טיפול בו, גם אם הוגש כתב אישום בעבירת מין או אלימות כנגד אחד ההורים. בכך אפשר החוק מצב בו ההורה הפוגע עלול למנוע טיפול חיוני מילדו הקטין, שנדרש לו בעקבות פגיעה שהוא עצמו גרם.
באמצעות חוק הסכמה בשם קטין שהורהו הואשם בעבירות מין ואלימות נגד ילדיו, שיזמה ח"כ יפעת קריב, הבאנו לתיקון העיוות ולביטול הדרישה להסכמה של הורה, שהוגש נגדו כתב אישום על עבירת מין או אלימות בילדו הקטין לצורך טיפול רפואי, אבחון, בדיקה וטיפול פסיכיאטרי. בנוסף, לא יינתן לאותו הורה מידע הנוגע לטיפול, אלא אם זוכה ההורה מהאישום.
 

סיוע במצבי משבר

ביטול גביית חוב לביטוח לאומי של נפטר מבני משפחתו
על מנת להקל כלכלית על משפחות נפטרים בשעתן הקשה, תוך התמודדות עם האובדן, החליט שר הרווחה, מאיר כהן, לתקן עוול שהיה קיים בתקנות הביטוח הלאומי ולקבוע תחתן כי לא ייגבה חוב של דמי ביטוח שחייב מבוטח שנפטר, גם כאשר קיימת מכוח הנפטר זכאות לגמלת שארים או תלויים.
על פי התקנה הישנה, אם לנפטר היה חוב לביטוח הלאומי, היה המוסד גובה אותו ממשפחתו של הנפטר. מצב זה הוביל לכך שמשפחת הנפטר, שנאלצה גם כך להתמודד עם אבלה ועם הקשיים הרגשיים הנלווים לכך, נאלצה גם כן להתמודד עם חובות כספיים. התקנה החדשה קובעת כי חוב זה ייגנז. בכך לפחות יוסר מהמשפחה האבלה קושי נוסף זה.
 

סיוע ליוצאים בשאלה מהעולם החרדי
אוכלוסיית היוצאים בשאלה היא אוכלוסייה הסובלת מבדידות ומהזנחה. מדובר באנשים שעזבו את ביתם ומשפחתם ולרוב אינם מצויים בקשרים עם העולם ממנו באו. בנוסף, בהיותם יוצאי העולם החרדי, הם סובלים מהיעדרו של חינוך מתאים להשתלבות בשוק העבודה. מפלגת 'יש עתיד' מעודדת את שילובן של אוכלוסיות חדשות בשוק התעסוקה והשתלבותן בחברה ובקהילה.
משרד הרווחה, בשיתוף עמותת "הלל" החליטו לחבק את אוכלוסיית היוצאים בשאלה וליצור יחד מיזם להקמת מקלטי חירום, בהם יהיו עובדים סוציאליים, שייקלו על המעבר ועל העומס הרגשי, וכמו כן, יעניקו ייעוץ לימודים ותעסוקה.
הקצנו תקציב לסיוע ולתמיכה ראשונית ליוצאים בשאלה מן העולם החרדי. השווינו תנאים בדיור, בתעסוקה ובהשלמת פערי השכלה, לרבות מלגות להשכלה גבוהה ומכינות.
 

חיזוק מערכי הרווחה בשעת חירום
במהלך מבצע "צוק איתן", פעלו מחלקות הרווחה בחזית האוכלוסייה האזרחית והובילו את הטיפול באוכלוסייה האזרחית בדרום, עם דגש על אוכלוסיות מוחלשות, ביניהם קשישים וילדים. שר הרווחה הורה על העברת תקציבים רבים לטובת חיזוק מערך החירום ברווחה כולל מימון הפוגות, אספקת ציוד ומזון לסופי השבוע למשפחות מוחלשות ועוד.