המצע המלא

אזרחים ותיקים


 

מפלגת 'יש עתיד' רואה באזרחים הוותיקים בישראל נכס חברתי, ומכבדת ומוקירה את תרומתם לבניין הארץ, לתרבות, לחברה ולביטחון. אנו רואים במדינה כאחראית הבלעדית לרווחתה ולקיומה בכבוד של האוכלוסייה הוותיקה ומציעים מערך פתרונות אשר יבטיחו לאזרחים הוותיקים ביטחון אישי והזדקנות בכבוד.

בשנים האחרונות נמצאת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל בעלייה מתמדת, הן באופן מוחלט והן בשיעורה מכלל האוכלוסייה, ובעשרים השנים הבאות צפוי שיעורם לגדול בכ-50%. במקביל, ולאור השיפור בשירותי הרפואה, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ועומדת כיום על 81.6 שנים בממוצע. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מונה כ-800,000 ישראלים בני 65 ומעלה, אשר מהווים כ-10% מהאוכלוסייה הכללית ובשנת 2030 צפוי מספרם לעמוד על כ 1.4- מיליון אנשים אשר יהוו כ-14% מהאוכלוסייה. בתוך כך, שיעור האזרחים הוותיקים הסיעודיים גדל בקצב גבוה אף יותר.

מדינת ישראל ניצבת לא ערוכה אל מול הגידול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים: אחד מכל חמישה אזרחים וותיקים מוגבל בתפקודו, כרבע מהם מתגוררים לבד ללא משפחה. הפנסיה החודשית הממוצעת בישראל עומדת על כ-5,000 שקלים בלבד ורק שליש מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים נהנה ממנה. השאר חיים על חסכונות פרטיים או על קצבאות, ובפועל, אחד מכל שלושה אזרחים וותיקים מטופל על ידי שירותי הרווחה. האוכלוסייה הזקוקה ביותר לשירותי הרווחה הינה האוכלוסייה של אזרחים וותיקים תשושים, בודדים ומעוטי הכנסות. מדובר בבעיה המחייבת היערכות לאומית מידית וחוצת משרדי ממשלה.

ממשלות ישראל לא השכילו להתמודד עם האתגר, והיום אנו עדים להיעדר מערך תומך מספק, שיודע לתת טיפול מרבי בעלות סבירה: קיים מחסור חמור במיטות בבתי חולים שיקומיים וסיעודיים, מחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הגריאטריים, מחסור בבתי דיור מוגן, מחסור בתקציבים ופיצול הטיפול הרפואי בין מספר רב של נותני שירות.

במהלך השנתיים האחרונות פעלנו רבות על מנת לטפל ולחזק את האוכלוסייה הוותיקה והוצאנו אל הפועל חלקים גדולים מהתכנית עליה הכרזנו ערב הבחירות. התכנית מתייחסת לשלושה תחומי חיים עיקריים: הבריאותי, הכלכלי והחברתי, תחומים שלתפישתנו שזורים זה בזה ומחייבים התייחסות מקיפה ומעמיקה שתעניק לכל אזרח ותיק את הזכות לחיות את חייו בכבוד.

נמשיך לפעול לחיזוק ושיפור השירות הרפואי הניתן לאזרחים הוותיקים במדינת ישראל; למתן מענה לצורך בדיור מוגן בקרב האזרחים הוותיקים; לקידום הנגשתם של מוסדות תרבות וחינוך; ולהגנה מיטבית על זכויות הפנסיה של אזרחי ישראל .

נפעל להבטחת גובה קצבת הפנסיה, לעידוד תעסוקה מעל גיל 65, להוזלת עלויות הדיור המוגן ולהתאמה של התשלומים המתקבלים מביטוח לאומי, כך שכל האזרחים הוותיקים במדינת ישראל יחיו את חייהם בכבוד.



פנסיה

מסלול פנסיה ממלכתי - 
יצירת מסלול פנסיה ממלכתי בכל אחת מקרנות הפנסיה, שיהיה ברירת המחדל ויתנהל בדמי ניהול מינימליים. מסלול זה יעמוד בעיקר לטובת העובדים החלשים במשק, אשר כיום מופנים לאפיקי חיסכון עתירי דמי ניהול שאינם מתאימים להם.
מהלך זה יביא להורדת מחיר דמי הניהול של 750 אלף חוסכים לפנסיה, המשלמים היום את דמי הניהול המקסימליים ובעקבותיו להגדיל את קצבאות הפנסיה שלהם בין 10-15% אחוזים.

- הגברת התחרות באמצעות בחירה חופשית של סוכני הביטוח - 
החוסכים השכירים לפנסיה חופשיים לבחור את המוצרים הפנסיוניים שלהם, אך הם עדיין חייבים להפעיל את החיסכון דרך סוכן הביטוח ("סוכן ההסדר") שבוחר המעביד שלהם. כך שלמעשה, החוסך הינו לקוח שבוי של סוכן ההסדר, אשר לעיתים מנצל זאת על מנת לבצע הטיות או לגבות דמי ניהול עודפים.
הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק הפיקוח על מוצרים פנסיוניים, שהוביל סגן שר האוצר לשעבר, מיקי לוי, ועברה בקריאה ראשונה בכנסת, מאפשרת לחוסכים בחירה חופשית של סוכן ההסדר. על ידי עידוד התחרות בתחום הפנסיוני, יכולים החוסכים להשוות עלויות ולבחור במסלול הפנסיוני שמיטיב עימם ולהוזיל את דמי הניהול לפוליסה שהם משלמים.

ניהול אישי של החיסכון הפנסיוני –
על ידי מתן אפשרות לחוסכים לנהל באופן עצמאי את החיסכון הפנסיוני, יכול חוסך להוזיל האופן משמעותי את דמי הניהול של הפנסיה שלו לעומת המסלולים המנוהלים.
ניהול אישי מונע ניגודי אינטרסים ועסקאות בעלי עניין שעלולים להתרחש כאשר המוסדיים ובעלי השליטה משקיעים את כספי החוסכים על פי שיקול דעתם הבלעדי. תקנות שתיקן האוצר לטובת העניין המאפשרות חיסכון בניהול אישי לכל כספי קופות הגמל, הועברו למשרד המשפטים לחתימה אך נבלמו.

עידוד מעבידים להעניק לעובדיהם ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי –
החיסכון הפנסיוני הוא הצבירה הפיננסית המשמעותית ביותר לאדם הממוצע. מרבית העובדים אינם משתמשים בייעוץ פנסיוני בשל העלות החד-פעמית הגבוהה יחסית. נפעל להכיר בהוצאה של המעביד לייעוץ פנסיוני אובייקטיבי של העובדים שלהם כהוצאה מוכרת למס, על מנת לעודד זאת.

אזרחים ותיקים כנכס חברתי

מחקרים רבים בתחום הזקנה קובעים באופן מובהק כי ככל שאדם יותר פעיל כך הוא יותר בריא, או לחילופין, מתעכבות או נמנעות אצלו תופעות של בדידות, תחלואה, סיעוד וכד'. לצערנו, על אף התארכות תוחלת החיים, המדינה טרם דאגה לבניית תשתיות של פעילויות ועיסוקים בעשור שנוסף לאזרחים הוותיקים לאחר גיל הפרישה ולפיכך נאלצת המדינה להוצאות רבות על רווחה, בריאות וסיעוד בקרב קשישים.

בשונה מדימויים הרווח בחברה כקבוצת אוכלוסייה חלשה ונזקקת, מדובר באזרחים בעלי ידע, ניסיון, אחריות, וזמן רב לפעול למען החברה. בהשקעה בהקמת תשתיות בתחומי ההתנדבות, התעסוקה, התרבות וההשכלה, לצד הסטת תקציבים ושינוי התודעה הציבורית כלפי אוכלוסייה זו, ניתן יהיה להפוך את האזרחים הוותיקים מנטל כלכלי לנכס ולמשאב לאומי שישפיע לטובה על כלכלת ישראל וייטיב עם כלל אזרחי מדינת ישראל.
במסגרת זו נפעל להסרת חסמים לתעסוקת אזרחים ותיקים, למינוי ממונה אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות וידאג להתוות מדיניות מקדמת ותיקים במסגרתן, ולפיתוח מסגרות התנדבות לקשישים וחיבורם לקהילה.

סיוע לאזרחים ותיקים בתחום הרווחה
 

יישום הדרגתי של מסקנות הוועדה למלחמה בעוני –
יישום מדורג של מסקנות ועדת אלאלוף להוצאת אוכלוסיות שלמות ממעגל העוני תוכנן להתחיל במסגרת תקציב 2015, בכלל זה תכנית "להזדקן בכבוד" המגבירה את הסיוע לקשישים בישראל. 

הגדלת קצבאות הזקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה -
בישראל חיים 190 אלף קשישים מתחת לקו העוני. מלבד קצבת הזקנה הם זכאים לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. תקציב 2015 שגיבש שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, הגדיל את ההשקעה במשרדים החברתיים ביותר מ-10 מיליארד שקלים. תקציב משרד הרווחה גדל ב-2 מיליארד שקלים, מעבר לגידול הטבעי. על ידי תוספת זו ביקשנו להגדיל את קצבאות הבטחת ההכנסה של הקשישים החיים מתחת לקו העוני, על מנת לאפשר להם להזדקן בכבוד. הגדלה זו של קצבאות הבטחת ההכנסה לקשישים נתקעה בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות מוקדמות. 

התכנית לביטחון תזונתי יצאה לדרך ותקציבה הוכפל –
התכנית שהיקפה נאמד היום בכ-230 מיליון ₪ מספקת רשת ביטחון תזונתי עם למעלה מ-200,000 ארוחות חמות לאוכלוסיות הנמצאות במסגרת הרווחה. הרחבת התכנית אפשרה חלוקת ארוחות חמות לציבורים המצויים במסגרות רווחה שונות. כך למשל 12,000 ארוחות חמות לקשישים, ניצולי ופליטי שואה השוהים במקבצי דיור וארוחות חמות ל- 6,000 קשישים חסרי עורף משפחתי המבקרים במועדונים.

שינויים מבניים במוסד לביטוח לאומי –
הובלנו שורה של שינויים מבניים במוסד לביטוח לאומי, במטרה להביא לייעול שיקדם את רווחתם וזכויותיהם של האזרחים המטופלים בו. בכלל זה, הוצאת ועדת הערר של הביטוח הלאומי למסגרות חוץ בלתי תלויות וקיצור זמני התורים בסניפים.

הגדלת קצבאות חדשות לנכי נפש ולמוגבלים מונשמים –
להגברת הסיוע למי שיכולות התפקוד שלהם פגועה באופן ניכר ועד היום קיבלו קצבה בסיסית לבד. עד לתוספת התקציבית האמורה הסתפקו אותם נכי נפש ומוגבלים מונשמים בקצבה בסיסית בלבד. קצבאות חדשות אלו נועדו לסייע להם במהלך שהותם במוסד ותסייע למשפחות המהוות את המעגל התומך, הנושא בעיקר נטל הטיפול.

ביטול גביית חוב לביטוח לאומי של נפטר מבני משפחתו –
לא ייגבה חוב של דמי ביטוח שחייב מבוטח שנפטר, גם כאשר קיימת מכוח הנפטר זכאות לגמלת שארים או תלויים על מנת להקל כלכלית על משפחות נפטרים בשעתן הקשה, תוך התמודדות עם האובדן, החליט שר הרווחה, מאיר כהן, לתקן עוול שהיה קיים בתקנות הביטוח הלאומי ולקבוע תחתן כי לא ייגבה חוב של דמי ביטוח שחייב מבוטח שנפטר, גם כאשר קיימת מכוח הנפטר זכאות לגמלת שארים או תלויים.
על פי התקנה הישנה, אם לנפטר היה חוב לביטוח הלאומי, היה המוסד גובה אותו ממשפחתו של הנפטר. מצב זה הוביל לכך שמשפחת הנפטר, שנאלצה גם כך להתמודד עם אבלה ועם הקשיים הרגשיים הנלווים לכך, נאלצה גם כן להתמודד עם חובות כספיים. התקנה החדשה קובעת כי חוב זה ייגנז.
 

חיזוק מערכת הבריאות הציבורית וההתמחות הגריאטרית
 

הרחבת סל הבריאות –
הבאנו להרחבת סל הבריאות על ידי תוספת של 300 מיליון שקלים בשנה. ההחלטה הביאה לתוספת מעשית של סל הבריאות ב-600 מיליון שקלים בשנים 2013-2014 ו-300 מיליון שקלים נוספים תוקצבו בתקציב 2015, המגדיל את ההשקעה בתקציב הבריאות ב-4 מיליארד שקלים. בזכות תוספת משמעותית זו, נוספו 88 תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל הבריאות, והושם דגש על רפואה מונעת למניעת תחלואה.

תוספת מענקים למתמחים ומקצועות במצוקה –
בין היתר רפואה פנימית וגריאטריה, בהיקף של 75 מיליון שקלים. תקציב זה הביא לשינוי משמעותי בבחירת מקצועות התמחות וחיזוק מקצועות במצוקה כרפואה פנימית, הרדמה וכירורגיה, ובדגש על הפריפריה. למענקים למקצועות רפואיים במצוקה נוספו מקצועות כמו פסיכיאטריה מבוגרים ורפואת משפחה בפריפריה. מקצועות אלו נוספו למקצועות גריאטריה, פתולוגיה, נאונטולוגיה, הרדמה, רפואה דחופה, ופסיכיאטריה ילדים.

הרחבת הסדרי הבחירה באשפוז הכללי –
כיום, אדם שנדרש להתאשפז, נשלח על ידי קופת החולים לאשפוז בבית חולים בהתאם למקום מגוריו. זאת בשל אלמנט כלכלי הנובע מהסכמי הסדרי בחירה. הסדרים אלה אינם לוקחים בחשבון מקרים בהם אדם מעדיף להתאשפז בבית חולים אחר בשל מגוון סיבות, כקרבה למשפחתו.  
יוזמתה של שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, המהווה יישום למסקנות ועדת גרמן לשיפור הרפואה הציבורית, מציעה להרחיב את בתי החולים המוצעים למטופל לצורך אשפוז ל-3 בתי חולים, על פי כללים. קבועים, ובכך לאפשר לאזרח חופש וכוח רחבים יותר.

דמי מחלה לאזרח בשל היעדרות לצורך טיפול בהורה חולה –
ביטול מגבלת הגיל (65) ומתן אפשרות לילדים שהוריהם הפכו תלויים לחלוטין לסעוד את הוריהם על חשבון ימי המחלה המגיעים על פי החוק. התיקון לחוק שיזמה ח"כ רינה פרנקל מאפשר לציבור העובדים בישראל לעשות שימוש בימי המחלה העומדים לרשותם מכוח החוק, לא רק עבור מחלה עצמית או מחלה של אחד מילדיהם, אלא גם לצורך טיפול בהורה חולה.
בני המשפחה להורים שהפכו להיות תלויים לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות היום יום יוכלו לסעוד את הוריהם על חשבון ימי המחלה המגיעים להם ע"פ החוק, וזאת ללא קשר לגיל ההורה. עד התיקון לחוק היתה מגבלה לפיה גיל המטופל חייב להיות מעל 65 שנים. תוספת נוספת לחוק שיזמה פרנקל הוא האפשרות לחלק את ימי המחלה לחצאים, מה שמאפשר להכפיל את תקופת המחלה ולהקדיש יותר זמן לבן המשפחה החולה.

הנגשת שירותי הבריאות לכל אזרחי המדינה –
הסדרת התקנות להנגשת מקומות המספקים שירותי בריאות במסגרת הבריאות הממלכתית כך שיותאמו לשירות אנשים עם מוגבלויות, ולהנגשה לשונית של תרופות.
התקנות כוללות; הוראות בדבר חובת ביצוע נגישות, אופן ביצוע התאמת נגישות בשירותי הבריאות ותחזוקתן, התאמות נגישות למוסדות הבריאות ובתוכם (התגברות על הפרשי גובה, אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה, מתקני תברואה נגישים, יחידות אשפוז מיוחדות, שילוט, אקוסטיקה ועוד). משרד הבריאות ויחידות הסמך, לרבות בתי-חולים, קופות החולים ומגוון השירותים הניתנים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כלולים בחובה זו.

שירות סביב השעון לנכים על כסאות גלגלים –
מתן שירות מלא לאורך כל שעות היממה ובמשך 7 ימים בשבוע לנכים. נקבע זמן שירות יעיל, לרבות מסלול מהיר לבעלי מחלות פרוגרסיביות. כחלק ממטרתה של 'יש עתיד' לספק לכלל הציבור שירותי בריאות ציבורית נאותים וראויים ולסייע לאנשים עם מוגבלויות, יזמה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן שירות מלא לחילוץ נכים, שיפעל 24/7 (7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה). השירות מיועד למקרים בהם מנגנון הנסיעה בכיסא מושבת, ואין באפשרות הנכה להתנייד או להיעזר במלווה.

סיעוד

מנגנון ביטוחי סיעודי –
בכדי לאפשר ביטחון סיעודי לאוכלוסייה זו, על המדינה לפעול וליזום מנגנון ביטוחי סיעודי-ממלכתי, אשר יביא להפחתה הדרגתית של דמי ההשתתפות העצמית והעומס על בני המשפחה. אופן המימון ייעשה באמצעות העלאה הדרגתית של מס הבריאות. על ידי כך תתאפשר השארת ניהול השירותים בידי המערכות הקיימות ללא יצירת זעזוע כלכלי-מבני.

חוק הסיעוד -
הזכאות לגמלת סיעוד קבועה בחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה -1995, לפיו קשישים המוגדרים סיעודיים רשאים לקבל מהמדינה מימון לטיפול סיעודי או לחלופין את ערכו בכסף. בהמשך הוחלט על תיקון לחוק, אשר שלל את הזכאות מקשישים השוהים בבתי אבות, כדי למנוע ממשרד הרווחה כפל תשלומים. החלטה זו מונעת מזקנים רבים לממן מגורים בבית אבות, משום שהם יודעים שללא גמלת הסיעוד לא יוכלו להיעזר במימון הטיפול בהם בבוא הצורך.
נפעל לתיקון שיקבע כי מגורים בבית אבות אינם שוללים באופן גורף את הזכאות לגמלת סיעוד, משום שלא כל בית אבות שמקבל קצבת סיעוד ממשרד הרווחה אכן מוגדר כ"מוסד סיעודי" ומצדיק שלילת זכאות אוטומטית מכל דייריו.

הקצאת עובדים זרים לסיעוד במוסדות הסיעודיים -
המדינה מתירה כיום לקשיש סיעודי הנמצא בקהילה לקבל עובד זר, ומנגד אינה מאפשרת למחלקות הסיעודיות תקנים להעסקת עובדים זרים. נפעל לשנות נוהל זה על מנת להגביר את היכולת לספק שירותי סיעוד בבתי אבות המספקים שירות לקשישים סיעודיים ולהגדיל את התחרות ביניהם, שתוביל להורדת מחיריהם לקשישים ולמשפחותיהם.
 

דיור מוגן

דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת מספק מענה לבעיית הבדידות הקשה בקרב האוכלוסייה המבוגרת, מקנה תחושת ביטחון אישית ומאפשר נגישות ישירה לשירותים חברתיים ורפואיים. במסגרת תקציב 2015 הקצינו 440 מיליון שקלים לבניית כ-4,000 דירות דיור מוגן לקשישים שמקבלים קצבת ביטוח לאומי או הבטחת הכנסה, ללא דירה בבעלותם בהווה או בעבר.
 

תחבורה ציבורית

ציבור האזרחים הוותיקים בישראל מסתייע רבות בשירותי התחבורה הציבורית. כיום מקנה חוק האזרח הוותיק הנחה של 50% מעלות הנסיעה בתחבורה הציבורית. נפעל להגדלת ההנחה כך ששירותי התחבורה הציבורית יינתנו לאזרחים הוותיקים בחינם. הנחה זו תהווה הקלה משמעותית ביוקר המחיה עבור ציבור הקשישים בישראל המתקיים בצמצום.