המצע המלא

דיור


מחירי הדיור בישראל עלו מאז 2007 בלמעלה מ-80%. העשור האבוד של שוק הנדל"ן, נבע ממדיניות לא נכונה במקרה הטוב או מהיעדר מדיניות לפתרון משבר הדיור במקרה הרע. עומק המשבר הפך את הדיור לאיום אסטרטגי על דור שלם של צעירים, שוויתרו על החלום שיום אחד תהיה להם דירה.
 

מדינת ישראל, המחזיקה ב-93% מהקרקעות במדינה, לא רק שלא דאגה להיצע מספק של דירות באזורי הביקוש, אלא המשיכה והעלתה את מחירי הקרקע, כשבנוסף לכך היא גובה על כל עסקת נדל"ן מס. המדינה העדיפה להרוויח על חשבון הזוגות הצעירים במקום לעזור להם.
 

'יש עתיד' שמה לה למטרה שכל זוג צעיר ממעמד הביניים יהיה מסוגל לקנות דירה. בעבודה קשה וכהוצאה הגדולה שיעשו בחייהם, אבל שזה יהיה אפשרי. זו המשמעות של שינוי סדרי העדיפויות – להעמיד במרכז הכלכלה והחברה את מעמד הביניים, האדם העובד, שמשרת ומשלם מיסים ואת מי שנאבק להיות חלק ממנו.
 

כדי להתגבר על הפער העצום בין הביקוש להיצע צריך לעשות דבר מרכזי אחד – לבנות. לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בשנה, הרבה מעל הגידול הטבעי, גם לקניה וגם להשכרה. וזאת כדי לצמצם את הפער הגדול שנוצר בהתחלות הבנייה ולייצר עלייה משמעותית בהיצע.
 

עם מינויו לתפקיד שר האוצר, דרש יו"ר 'יש עתיד' יאיר לפיד את הקמת קבינט הדיור, ועדת שרים מיוחדת בה חברים כל משרדי הממשלה הרלבנטיים לעולם הדיור והרשויות התכנוניות והביצועיות, ופותרים בעיות: מתירים חסמים, מאיצים שיווקים ואישורים, מקדמים פיתוח תשתיות, מגבשים הסכמים משותפים ופתרונות מערכתיים.
 

יו"ר 'יש עתיד', יאיר לפיד, בתפקידו כשר האוצר וכיו"ר קבינט הדיור, גיבש תכנית לאומית לפתרון משבר הדיור, שיישומה הכולל יביא להורדת מחירי הדירות בישראל. התכנית נשענת על שלוש רגליים מרכזיות: הגדלת ההיצע; סיוע ממוקד לזוגות צעירים; ופיתוח והסדרת שוק השכירות. התכנית נותנת מענה גם לסוגיות של דיור בר-השגה והדיור הציבורי.
 

המדיניות שהובילה 'יש עתיד' לפתרון משבר הדיור ויישומה של התכנית, גם אם רק בחלקה, כבר הניבו תוצאות ראשונות, כאשר בחודש אוקטובר 2014 ירדו מחירי הדיור ב-1%, ירידה ראשונה במחירי הדיור מאז 2007.


 

קבינט הדיור

אחד הגורמים להתפתחות משבר הדיור היה היעדרו של גוף מתאם, אשר יתכלל את תפקידי משרדי הממשלה השונים בבניית שכונות חדשות ובהסרת חסמי בניה, בין שיווקי הקרקע ליכולת לייצר תשתיות ביוב וחשמל, נגישות לתחבורה ציבורית ופרטית ומוסדות חינוך.

לכן פעלנו להגדרת פתרון משבר הדיור בישראל כמשימה לאומית והקמנו את קבינט הדיור, ועדת שרים בראשה עמד שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. במסגרת הקבינט ישבו יחד שרי האוצר, הפנים, המשפטים, התחבורה, החינוך, האנרגיה והגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון.

תפקיד הקבינט לקבוע מדיניות ממשלתית בנושא הדיור, בכלל זה אישור וקידום רפורמות ושינויים מבניים לייעול מדיניות הממשלה בתחום המקרקעין, התכנון והבנייה למגורים, וכן קידום פרויקטים בתחום הבנייה למגורים, בין היתר לדיור להשכרה לטווח ארוך, ופרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי.

'יש עתיד' תפעל לעיגון מעמדו של קבינט הדיור, להרחבת סמכויותיו ולהעברת רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון שבמשרד הפנים לסמכותו ואחריותו של יו"ר קבינט הדיור. זאת בכדי לאפשר את ריכוז המערך התכנוני תחת קורת גג אחת באופן שייעל את הליכי התכנון, הבניה והשיווקים, יוביל להגדלת היצע הדיור בישראל בקצב התואם את הביקושים, לפישוט הליך פינוי ובינוי במרכזי הערים, ולמתן תמריצים לזירוז משמעותי של ההליכים.
 


הגדלת ההיצע

  • הסכמי גג לבניית שכונות חדשות באזורי הביקוש

למעלה מ-62,000 יחידות דיור בשכונות חדשות יצאו לדרך במסגרת הסכמי הגג: 20,000 יחידות דיור בראשון לציון, 7,500 יחידות דיור שכבר משווקות בקרית גת, 12,000 דירות במודיעין, 7,500 בקרית ביאליק ו-15,000 יחידות דיור בראש העין.

מודל הסכמי הגג מספק מענה מהיר ומלא לצורך ההולך וגובר בקרב הציבור בכלל והזוגות הצעירים בפרט לדיור זמין באזורי הביקוש. הסכמי הגג לא רק שמוציאים אל הדרך פרויקטים בהיקפים של 7,500-20,000 יחידות דיור בכל מוקד, אלא מלווים אותם בהשקעה בתשתיות ביוב וחשמל, יצירת נגישות לתחבורה ציבורית ופרטית, בתי ספר, מעונות יום וגני ילדים, שטחי מסחר, פארקים ציבוריים וכל מה שהופך יחידת דיור שכזו לבית שאפשר לחיות בו.

הסכמי גג שטרם הספיקו להיחתם תוכננו לכלול גם את הערים הרצליה, יבנה ובאר שבע, ועתידים היו לספק כ-40,000 יחידות דיור נוספות לזוגות צעירים באזורי הביקוש.
 

  • הגדלת ההיצע בפריפריה

מדי שנה, בחמש השנים הקרובות, תוקצה קרקע לא מתוכננת ליזמים פרטיים, לבניית כ- 10,000 עד 15,000 יחידות דיור בפריפריה, עד 1,500 יחידות דיור ליזם. הקרקע תוקצה ליזמים ללא עלות, כנגד התחייבותם לתכנון זריז, קבלת אישורים, קביעת מועד תחילת אכלוס וקביעת מחיר תקרה.

 

  • הכפלת ועדות התכנון

נפעל להכפלת וועדות התכנון, כדי לאפשר את הגברת התפוקה באישור פרויקטים בכלל ומתחמי דיור בהליך מואץ להגדלת היצע הדירות (ותמ"ל) בפרט. לוועדת התכנון של מחוז המרכז, בידיה מרוכז עיקר עומס האישורים, יוקמו שתי ועדות נוספות, להאצת ההליכים. באופן דומה יתוגברו ועדות הערר.

נשלים את הרפורמה במינהל התכנון על ידי ביטול הליכים מיותרים, האצלת סמכויות לוועדות המקומיות וקיצור משך הזמנים.

  • תכנית 'נתיב לדירה' לחילוץ פרויקטים שנתקעו בשל בעיות פיתוח תשתיות

בנייתן של למעלה מ-50 אלף יחידות דיור בפרויקטים שונים ברחבי הארץ נעצרה באמצע תהליכי העבודה, לרוב בשל היעדר פיתוח תשתיות הולם, למשל, נגישות תחבורתית.

4.5 מיליארד שקלים הושקעו בפיתוח תשתיות ובהסרת חסמים בירוקרטיים בכדי לקדם את בינוי הפרויקטים הללו, ולשחרר אל שוק הדיור 50,000 דירות נוספות.

בין הפרויקטים הנכללים בתכנית: ביצוע פרויקטים תחבורתיים בעיר חריש בהיקף של 170 מיליוני שקלים, הרחבת כביש 444 ליד ראש העין, סלילת נת"צים והקמת מחלף כניסה לעיר בעלות של כ-500 מיליוני שקלים, בניית מחלף כניסה צפוני לאשקלון בעלות של 270 מיליוני שקלים, הוספת מקטע דרומי של כביש 38 עד בית שמש המתנה שיווק 10,000 יח"ד בעיר בעלות של 430 מיליוני שקלים, מימון מפרידן על כביש 65 שיאפשר בנייה במקום בו עומד מחנה 80 בעלות של 145 מיליוני שקלים.

 

  • שינוי הקריטריונים בדיור בר השגה

'יש עתיד' מאמינה בעידוד ההשתלבות במעגל העבודה ובהרחבתו, ובתגמול הציבור היצרני והתורם. לכן הבאנו לשינוי הקריטריונים בתנאי הזכאות לדיור בר השגה, על מנת שיהוו גורם מעודד, לצד גורמים נוספים, להגדלת ההשתתפות במעגל העבודה.

לכן קבענו את קריטריון "מיצוי כושר ההשתכרות" כאבן בוחן משמעותית בבחינת הזכאות לדיור בר השגה. במקביל ביטלנו את קריטריון "ותק בנישואין", שיצר אפליה ברורה לטובת הסקטור החרדי.

שינוי הקריטריונים מעודד השתלבות במעגל העבודה, מיטיב עם בני זוג עובדים, ומגביר את ההגינות בקריטריונים לטובת מעמד הביניים הישראלי.

 

  • תכנית 'מחיר מטרה'

שיווק יחידות דיור במחירים הנמוכים בכ-20% ממחירי השוק הנוכחיים, במטרה להשפיע על כלל הדירות הנמכרות במשק ולהביא להורדת מחיריהן. הזכאים לרכישת דיור במחיר מטרה הם חסרי דיור ומשפרי דיור.

תכנית "מחיר מטרה" מאפשרת שיווק יחידות דיור במחירים הנמוכים בכ-20% ממחירי השוק הנוכחיים. שיווקי מכרזי הקרקע ליחידות הדיור במסגרת מחיר מטרה מיועדים להתבצע בין השנים 2019-2014. המשתתפים במכרז יתחרו על תשלום המקסימלי בעד הקרקע, ויתחייבו למכור 80% מהדירות בכ-20% הנחה מהמחיר הממוצע, כפי שיקבע השמאי הממשלתי. בתכנית יכללו דירות שמחירן, אחרי קביעת הנחת מחיר מטרה, יעמוד על 16,000 שקלים למטר מרובע.

בסך הכול ישווקו במסגרת התכנית 66,000 דירות, כאשר בכל שנה ישווקו כ-12,000 יחידות דיור בבנייה רוויה (בניינים משותפים בהם ארבע דירות לפחות).

 

  • פינוי מחנות צה"ל 

פרויקט דגל שיצא לדרך ביצועית ותקציבית, עתיד להפנות 8,900 דונמים בלב אזורי הביקוש, שהם עוד 60,000 יחידות דיור ושטחי תעסוקה ומסחר רבים.

ההסכם נשען על כדאיות כלכלית – מימון המהלך על ידי הכנסות משיווקים בלבד (פינויים כלכליים); שווקים מהירים – שיווק למעלה מ- 60 אלף יחידות דיור בשנים הקרובות; זמינות תכנונית – התאמה בין מועד הפינוי למועד הזמינות התכנונית והתעצמות צה"ל – תכנית לשדרוג וייעול מערכים מרכזיים בצבא.

הפרויקט אשר גובש בשיתוף משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל יביא לפינוי הקרקעות עליהן ניצבים היום בסיסי צה"ל, ביניהם: שדה דב, סירקין, בסיס השלישות ברמת גן, מחנה צריפין, מחנה תל-השומר ועוד.

 

  • מע"מ אפס על תשומות בפרויקטים של תמ"א 38

הסרת חסמים מיסויים ותכנוניים בפרויקטים של התחדשות עירונית, שנועדה להביא להרחבה ניכרת של היצע הדירות ולסייע בהורדת מחירי הדיור.

במציאות הקיימת בשוק הדיור בישראל, ונוכח צפיפות הבנייה הגדולה ממילא, יש הכרח בעידוד פרויקטים של התחדשות עירונית, המביאים להגדלת מצאי הדירות בעיקר במרכזי הערים ולחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה.

במטרה לעודד קבלנים ויזמים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית ועל מנת להגדיל את ההיתכנות הכלכלית שלהם, אישרנו תיקון לחוק המע"מ החוסך ליזמים ולקבלנים את המס על התשומות בפרויקטים מסוג זה. מדובר בצעד חשוב למימוש תמ״א 38 באופן נרחב יותר ובאזורים שבהם עד כה היו גבוליים מבחינה כלכלית.

מדובר בחסכון של עשרות אלפי שקלים לפרויקטים קטנים, של בניינים בני שלוש או ארבע קומות, שאלו מרבית הפרויקטים בתמ"א 38. בפרויקטים גדולים של פינוי בינוי התיקון יביא לחיסכון של מאות אלפי שקלים. הפרויקטים כוללים הן פינוי-בינוי והן תמ"א 38, לרבות התיקון השני לתוכנית המתאר הארצית המאפשר הריסת המבנה והקמתו מחדש (תמ"א 38/2). גם במקרים אלו יהיה מס בשיעור אפס על מתן שירותי בנייה.

 

  • רשות להתחדשות עירונית

נפעל לקידום החלטת קבינט הדיור להקמת רשות להתחדשות עירונית. הרשות תאתר שטחים עירוניים שניתן לבנות בהן דירות נוספות ותבצע בהם פרויקטים דרך עיבוי של מבנים קיימים או דרך פרויקטים של בינוי-פינוי-בינוי תוך חיזוק המרקם החברתי של השכונה.


סיוע ממוקד לזוגות צעירים
 

  • חוק מע“מ אפס לרוכשי דירה ראשונה

זוגות צעירים עם ילד, עובדים, אשר שירתו שירות צבאי או לאומי או אזרחי, ואשר אין בבעלותם דירה, יהיו זכאים לרכוש דירה ראשונה, חדשה, ללא תשלום המע"מ. ההנחה מגיעה עד ל-240,000 שקלים לדירה ראשונה. כל תא משפחתי, כולל משפחות חד הוריות, זוגות חד מיניים, רווקים מעל גיל 35 וזוגות מעל גיל 35 ללא ילדים יהיו זכאים גם הם להטבה בכפוף לתנאי החוק. בהתאם לקביעת היועץ המשפטי לממשלה, מי ששירת שירות צבאי, לאומי או אזרחי, יקבל הטבה גדולה הרבה יותר ממי שלא שירת.

חוק מע"מ אפס נועד להעניק סיוע ממוקד לזוגות הצעירים שנותרו מאחור נוכח משבר הדיור שחל בישראל בעשור האחרון. החוק נותן לזוגות צעירים ממעמד הביניים, אלו הנושאים בנטל, ולחמו במבצע "צוק איתן", את האפשרות לרכוש דירה בישראל.

לא רק שהחוק מעניק הטבה כלכלית משמעותית לזוגות הצעירים, הוא משנה את המשוואה שהייתה קיימת עד היום: במקום שהמדינה תרוויח מיליארדים על חשבונם, המדינה מוכנה להוציא מיליארדים בשבילם. למעשה, החוק משלים את מחיר מטרה, שכולל בתוכו אך ורק קרקעות מדינה באזורי הביקוש. חוק מע"מ אפס מתייחס לוויתור על הכנסות ממע"מ בכל רחבי הארץ, גם בפרויקטים על קרקע פרטית וגם בפרויקטים על קרקע מדינה.

 

  • תמריצים לראשי ערים לבניית דירות קטנות

במשך שנים העדיפו ראשי ערים ורשויות מקומיות לאשר בנייה של דירות גדולות ושל מתחמי סחר עירוניים, המניבים מסי ארנונה גבוהים, על פני אישור בנייה של הדירות הקטנות יותר, של 3-4 חדרים, אשר משמשות במיוחד זוגות צעירים. זאת מאחר והכנסות הארנונה מדירות אלה קטנות יותר וההוצאה העירונית בגינן גבוהה, בשירותי חינוך, רווחה ועוד.

במטרה להגדיל את היצע הדירות הקטנות בערים, תוך שמירה על יציבותן הכלכלית של הרשויות המקומיות, גובשה מערכת תמריצים לעידוד רשויות מקומיות לקידום בנית יחידות דיור קטנות לזוגות צעירים בתחומן. רשויות מקומיות שעתידות להגדיל באופן משמעותי את מספר יחידות הדיור בתחומן יקבלו מימון ממשלתי כולל לצרכי פיתוח תשתיות בהתאם לצרכים הקיימים.

לצורך מתן התמריצים הוקצו מאות מיליוני שקלים בפריסה רב שנתית, שיקדמו את בנייתן של אלפי יחידות דיור קטנות נוספות בכל רחבי הארץ.


 

פיתוח והסדרת שוק השכירות
 

  • 'דירה להשכיר' – פרויקט לבניית 150,000 דירות להשכרה לטווח ארוך

שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור לשעבר, יאיר לפיד, הביא להקמת חברת "דירה להשכיר". חברה זו קמה במטרה לבנות 150,000 יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך, בסטנדרט הבנייה הגבוה ביותר. הפרויקט מכניס משתנה חדש לשוק הנדל"ן, מגדיל משמעותית את היצע הדירות להשכרה ויוצר מציאות חדשה בתחום הדיור להשכרה בישראל.

עד היום לא היה בישראל דיור מוסדר להשכרה. היצע הדירות הפרטיות להשכרה מוגבל, אין בו יציבות וודאות לשוכרים מפני פינוי מוקדם או העלאת מחיר תכופה ואיכותו לרוב אינה גבוהה.

על ידי בניית מגדלי הדיור החדשים, יצטרפו לשוק הדיור להשכרה בעשור הקרוב 150,000 דירות להשכרה לטווח ארוך, רבע מהן במחיר מפוקח. הדירות יהיו מוארות וירוקות, ובנויות בסטנדרטים הגבוהים ביותר, בלב אזורי הביקוש. בנייתם של ארבעת מגדלי הדיור הראשונים בפרויקט כבר החלה ברמת השרון. מכרזים נוספים נחתמו גם בהרצליה ובחיפה. בנייתן של 2,000 דירות נוספות כבר אושרה על ידי קבינט הדיור.

 

  • החוק לשכירות הוגנת

החוק, אותו יזם יו"ר קבינט הדיור ושר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, נועד להביא להסדרת המסגרת החוקית ביחסי משכיר-שוכר של דירת מגורים ולהבטיח יציבות והגינות בשוק השכירות.

בעזרת החוק נוכל לספק לשוכרי הדירות ודאות לגבי מחיר הדירה שלהם לתקופה ארוכה יותר משנה, נוכל לוודא שהדירות המושכרות ראויות למגורים; נתמרץ הקמת מרשם שכירויות – שיכיל מאגר של חוזי שכירות, ונבטיח שבעל הדירה לא יוכל לבוא בדרישות בלתי סבירות לשוכרים.

החוק מורכב משלושה חלקים; הראשון מטפל בהגדרת יחסי שוכר משכיר וכולל את נושא הערבויות, תיקון פגמים בנכס המושכר ומסדיר את הנושא של ביטוח דירה. חלקו השני עוסק בהגדרת דירה ראויה להשכרה לצורך הבטחת רמת איכות מינימלית לשוכרי הדירות. החלק שלישי מגביר את הוודאות והיציבות של השוכר וכולל איסור על העלאת שכר הדירה משנה לשנה למשך 3 שנים ביותר מ-2% וחובת הצגת חוזה השכירות הקודם בפני הדייר החדש. הפרת חובת אי העלאת שכר הדירה תגרור פיצוי ללא הוכחת נזק.


 

  • בניית 5,000 דירות מעונות סטודנטים

משבר הדיור העמוק שנוצר הביא לעליית מחירי השכירות, שהכבידו במיוחד על ציבור הסטודנטים בישראל, במרכז ובפריפריה. בשיתוף הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, קידם שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור לשעבר, יאיר לפיד, תכנית להקמת כ-5,000 יחידות דיור למעונות סטודנטים בפריסה ארצית, 1,000 מהן בפריפריה ו-4,000 במרכז. התכנית, שהוקצו לה כ-160 מיליון שקלים, מיושמת בשני שלבים.

כ-100 מיליון שקלים כבר הושקעו בכ-3,000 מעונות סטודנטים בכל הארץ, בדגש על אזורים שבהם מצוקת הדיור גבוהה. סטודנטים שיאכלסו את המעונות החדשים, ייהנו מיחידות דיור במחירים נוחים ובו זמנית יפנו דירות באזורי ביקוש להשכרה או לקניה.

השלב הבא של התכנית, בהיקף של כ-64 מיליון שקלים, יעניק תמיכה לפרויקטים בהיקף של 2,000 מעונות נוספים. שלב זה יהיה פתוח גם למכללות לחינוך ולמוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה נרחבים עם רשויות מקומיות.

 

  • אישור השימוש בקרקע חומה לדיור להשכרה

הגדרנו דיור להשכרה כמטרה ציבורית בחוק התכנון והבנייה כך שניתן לבנות דירות להשכרה לטווח ארוך על קרקעות "חומות", שהן שטחים המיועדים לבנייני ציבור. השינוי יגדיל את מלאי הקרקעות עליהן ניתן לבנות דיור להשכרה ויאפשר את הגדלת היצע הדירות להשכרה, בכלל זה דיור בר השגה.

הדיור הציבורי

  • יישום חוק הדיור הציבורי המאפשר מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן

בינואר 2014 הבאנו ליישום חוק הדיור הציבורי, לראשונה מאז נחקק בשנת 1998. החוק נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן גרו בהנחות משמעותיות של עד 80% ולעשות שימוש בכספי התמורה ממכירת הדירות הללו לרכישת דירות חדשות, שיפוץ דירות קיימות ומתן סיוע בשכר דירה לזכאים.

עם יישומו של החוק יכולים זכאי הדיור הציבורי לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית של עד 80% ממחיר הדירה, ולהפוך את המקום בו חיו כל חייהם לבית. כספי מכירת הדירות יועברו לקרן מיוחדת במשרד השיכון, ויופנו אך ורק לרכישת דירות חדשות לדיור הציבורי.

בכך למעשה אומצו עקרונות חוק הדיור הציבורי שנחקק בשנת 1999, והוקפא לאורך השנים בחוק ההסדרים, הקפאה שפגעה פגיעה מהותית באפשרות של הדיירים לממש את זכותם ומנעה את חידוש מלאי הדירות הציבוריות בכלל.

 

  • בחינה מחודשת של קריטריונים לזכאות לדיור ציבורי

'יש עתיד' תיזום הקמת ועדה ציבורית לבחינה מחודשת של הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. ועדה זו תקבע את התנאים לזכאות ואת הדרכים למימושן. מטרת בחינה זו לייצר שוויון בין זכאי משרד השיכון לזכאי משרד הקליטה.

 

  • העלאת הסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי

נפעל להעלאת הסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי אשר אין דירה פנויה לשכנם בה, באופן שישקף את מחירי השכירות.  

 

  • הקמת קרן הדיור הציבורי

על מנת לסייע לעשרות אלפי ממתינים לדירות הדיור הציבורי, הקים יו"ר קבינט הדיור ושר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, את "קרן הדיור הציבורי", קרן אשר תוקצבה ב-1.1 מיליארד שקלים. הקרן צפויה לרכוש כ-1,000 דירות חדשות עבור זכאי הדיור הציבורי, שזכאותם הוכרה, אך בשל המחסור החמור בדירות, נאלצו להמתין.

פעילות הקרן תסייע להתמודד עם המחסור הגדול הקיים בדירות הדיור הציבורי ולהגדיל משמעותית את הסיוע בשכר דירה לעשרות אלפי הזכאים הממתינים לדירות.

לצד הקמת הקרן התחייב משרד האוצר להקצאת תקציב שנתי של 110 מיליון שקל לשנה, במשך שלוש שנים, לצורך שיפוץ של כ-12 אלף דירות בדיור הציבורי.

 

  • הקמת רשות פיקוח על החברות המשכנות

'יש עתיד' תפעל להידוק הפיקוח על החברות המשכנות, על ידי הקמת רשות שלא תהיה כפופה למשרדי השיכון או הקליטה.