המצע המלא

חינוך

 

מערכת חינוך איכותית היא צורך קיומי למדינת ישראל והכלי העיקרי להגשמת יעדיה, כפי שהם מפורטים במגילת העצמאות: חברת מופת שוויונית, מובילה בהישגיה התרבותיים, המדעיים והכלכליים. מורים ומלמדים היו לדמויות המופת של החברה הישראלית וזכותו של כל ילד לחינוך, הפכה לאחת מאבני היסוד של החברה. מערכת חינוך ראויה היא גם המכשיר היחיד לצמצום הפערים החברתיים, כדי שכל אזרח יזכה בהזדמנות אמתית להגשמה עצמית, כלכלית ותרבותית. זוהי חובה מוסרית המאפשרת לכל אדם עתיד משמעותי, אך בה בעת מסייעת לחברה בישראל להתמודד עם התחרותיות הגדלה בעולם המודרני.
 

למערכת החינוך תפקיד מרכזי בעיצוב ערכי היסוד של אזרחי מדינת ישראל. תפקידה של מערכת החינוך הישראלית הוא לא רק להקנות לילדינו ידע והשכלה, אלא להוציא אותם אל העולם כשהם אנשים טובים יותר, ערכיים יותר, הרואים בעצמם חלק מקהילה ומרגישים מחויבים לתרום לה מעצמם.
 

במהלך כהונת הממשלה ה-33 הוביל שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, רפורמות אשר העמיקו את האחריות הכוללת של מערכת החינוך על תלמידיה, גם במהלך חופשת הקיץ, ואת כלי ההוראה והלמידה. זאת בכדי להעביר את מערכת החינוך מממוקדת מדידה לממוקדת למידה.
 

מערכת החינוך הישראלית התמקדה משך שנים רבות מדי במדדים החינוכיים, בציונים, בתהליך המדידה. השינוי שהובלנו החזיר את המדידה ולמקומה הנכון, כאמצעי ולא כלב המשימה החינוכית. לכן הפחתנו את בחינות הבגרות ובחינות המיצ"ב, ביטלנו את חובת הבחינה הפסיכומטרית; הרחבנו את הניהול העצמי של מוסדות החינוך ואת יכולתם של המנהלים לנהל ופתחנו מרווחי תוכן לצוות החינוכי של בית הספר. אתגרי התקופה חייבו הגדרה מחודשת של מטרות הלמידה, במסגרת מהפיכה פדגוגית, אותה הובלנו. לא עוד שינון, לימוד טכני שלא מבקש לחדור לעומק ההבנה, אלה למידה משמעותית שתכליתה: הבנה מעמיקה, עידוד ופיתוח סקרנות, רלוונטיות המשפיעה על נפש האדם והופכת את תכני הלימוד לאבני יסוד בבניין האישיות של התלמיד ונוטעת בו ערכים לעשיה חברתית ותרומה לכלל.
 

אנו רואים במערכת החינוך אמונה על הנחלת ערכי שילוב, הכלה וקבלת האחר, בין אם מקבוצות אוכלוסייה שונות ובין אם אנשים עם צרכים מיוחדים, קוגניטיביים, רגשיים או פיזיים. על מיגור הגזענות וחינוך לחיים משותפים של שכבות האוכלוסייה במדינת ישראל, ללא הבדל דת, גזע, מין, מוגבלות או זהות מינית. פעלנו לצמצום הפערים החברתיים במערכת החינוך לקירוב הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. העצמה חינוכית לאוכלוסיות מוחלשות תאפשר להן לשבור את תקרת הזכוכית ותגביר את יכולתן לפרוץ החוצה ולמצות את כישוריהן.
 

על שולחננו תכניות להתאמת יום הלימודים, בכל מערכת החינוך, לשעות המקובלות בשוק העבודה בישראל, תוך ניצול שעות הצהריים לפעילויות העשרה. נפעל להגדרה מחדש של הסמכות והאחריות במערכת החינוך, להעצמת תפקידה של המדינה כמעצבת מדיניות החינוך וכמפקחת על קיומה ולהעברת סמכויות הביצוע לשלטון המקומי, לתאגידי חינוך ולבתי הספר. 
 

השינויים שכבר יצאו לדרך במערכת החינוך בישראל מביאים רוח חדשה ותקווה למערכת החינוך. הם נוסכים משמעות ואמונה שיש בכוחנו להוביל את צעירי ישראל למקום לו הם ראויים. 

יום חינוך ארוך

 

בתי הספר של שעות הצהריים

כחלק מתפישת האחריות הכוללת של משרד החינוך על כל ילד מסביב לשעון, 'יש עתיד' תרחיב את תכנית "בתי הספר של החופש הגדול" ל"בתי הספר של הצהרים". התכנית תבטיח רצף חינוכי לאורך יום החינוך כולו.
 

במסגרת התכנית יאוגמו תקציבי יום חינוך ארוך, תכנית קרב ועוד, ישולבו תכניות פר"ח, פעילות תנועות הנוער והחברה למתנ"סים. ביום הלימודים, שיימשך עד השעה 16:45, יקבלו התלמידים חונכות אישית לליווי במטלות הלימודיות, ארוחת צהרים, פעילות ספורטיבית ותרבותית במסגרת תכנית קרב, וחוג חינם.
 

התכנית תפעל עד כיתה ד'. התשלום יקבע בהתאם לאשכולות סוציו-אקונומיים, כפי שמתקיים ב"בתי הספר של החופש הגדול".

 


מעבר ללמידה משמעותית, איכותית ומבוססת ערכים

 

הקטנת הצפיפות בכיתות

הצפיפות בכיתות אינה מאפשרת מתן יחס אישי לתלמיד ומקשה על קיום מהלך שיעור תקין. מחקרים רבים הדגישו את הקשר בין איכות ההוראה, והיחס המספרי בין מורה לתלמידים.
 

התכנית להקטנת הצפיפות בכיתות יוצרת פתרון חדשני, במסגרתו ניתן לשנות את היחס המספרי בין מורה לתלמידים ללא הגדלת כמות הכיתות, מהלך שאינו מתאפשר פיסית ברשויות ובבתי ספר רבים ברחבי הארץ.
 

במסגרת התכנית ישולבו פרחי הוראה בכיתות, כחלק מתהליך הכשרתם, כמקובל אצל רופאים, עורכי דין ורואי חשבון. צעד זה היה מספק מענה לצרכים רבים שהועלו על ידי מורים, הורים ותלמידים, בכך שבכל כיתה יהיו 2 מורים מלווים. תוספת זו של מורים מאפשרת להעניק יחס אישי רב יותר, להתמודד עם גודל הכיתה, לתת מענה לתלמידים מתקשים מול חזקים ואף ללמד כשהכיתה מפוצלת לשתי קבוצות.
 

תכנית זו היתה חלק מתקציב 2015 אשר אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, אך הליך יישומו נעצר בשל החלטת ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות מוקדמות.

'ישראל עולה כתה'

'יש עתיד' מאמינה כי תפקידה של מערכת החינוך הישראלית הוא לא רק להקנות לילדינו ידע והשכלה, אלא להוציא אותם אל העולם כשהם אנשים טובים יותר, ערכיים יותר, הרואים בעצמם חלק מקהילה ומרגישים מחויבים לתרום לה מעצמם. לכן הוביל שר החינוך את הרפורמה "ישראל עולה כיתה", בה מושם הדגש על למידה משמעותית המותאמת ליעדי המאה ה-21: פיתוח תחושת הסקרנות והרצון להרחיב את הידע; הקניית יכולות למידה עצמאיות, העמקת הרלוונטיות, המשמעות המוסרית והערכית של תכני הלמידה; הנעה לפעולה ולמעורבות חברתית פעילה בכל שכבות הגיל - מהגן עד כיתה י"ב.
 

הבאנו לעדכונם ולגיוונם של תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה והכנסנו לתכנית הלימוד כלים חדשים. במסגרת החזרת המדידה למקומה כאמצעי ולא במטרת העל של מערכת החינוך הופחתה תדירות מבחני המיצ"ב ובוטלו בחינות הבגרות בכיתות י'. מספר בחינות הבגרות הופחת מכ-22 אירועי בחינה לכל תלמיד בממוצע ל–10 בלבד.
 

פירון התנה את קבלת תעודת הבגרות בהשתתפות בפרויקט המחויבות האישית למשך 60 שעות שבועיות, לאורך שלוש שנות התיכון תוך הרחבת ערוצי המעורבות של הנוער. זאת בכדי להטמיע בתלמידים ערכי תרומה לקהילה ומעורבות חברתית ולהניח את התשתיות הערכיות לחתירה לחברת מופת, בה אנשים ערבים זה לזה.

 

הגדלה משמעותית של תקציבי תנועות וארגוני הנוער

'יש עתיד' מאמינה כי נוער מעורב וערכי, הלוקח חלק בפעילויות בקהילה, הוא המתכון לחברת מופת, חברה שאזרחיה ערבים זה לזה, נושאים באופן שווה בנטל ומחויבים להצעיד אותה קדימה. שר החינוך לשעבר, שי פירון, החליט להגדיל באופן חסר תקדים את תקציב ארגוני הנוער, מ-3 מיליון שקלים שהוקצו ב2013 ל-23 מיליון שקלים ב-2014 (בשנת 2012 תקציבם הוערך ב- 641 אלף שקלים בלבד). מדובר בגידול תקציבי חד, שמשמעותו שילובם של עשרות אלפי תלמידים נוספים בארגוני הנוער, והפיכתם לנוער מתנדב, מעורב חברתית, משפיע על השיח הדמוקרטי, מעודד סובלנות, מכבד את האחר ומוקיע תופעות של גזענות ואלימות.
 

'יש עתיד' תפעל להרחבת תקצובם של כעשרה ארגוני נוער נוספים, במטרה להרחיב את הפעילות בארגוני הנוער לכ-350 אלף בני נוער פעילים בעשר השנים הקרובות (לעומת כ-40 אלף תלמידים לפני תוספת משמעותית זו). באמצעות תוספת זו יוכלו עשרות אלפי תלמידים נוספים להצטרף לארגוני נוער קיימים וחדשים כ'נוער מד"א', 'אחריי', 'נוער גאה', 'פרחי הדגל ', 'תרבות', 'אות הנוער' ועוד. כמו כן הורחבו תקציבי תנועות הנוער, תקציבי שנת שירות, גרעיני צעירים ומחנכים.
 

פעלנו להעמקת הרצף החינוכי בין תנועות הנוער לבתי הספר. הבאנו להתחדשות ולהתרחבות של החברה למתנ"סים, לשיפור משמעותי בתכני הטלוויזיה החינוכית מתוך הבנה שכל ילד זקוק למעטפת חינוכית מקיפה בכל שעה, כל יום, כל השנה: "מחנכים מסביב לשעון".
 

הקלת נטל תשלומי ההורים

 

בתי הספר של החופש הגדול

מפלגת 'יש עתיד' מחויבת למעמד הביניים ולשכבות החלשות, ומאמינה שאלה הן הקבוצות אשר צריכות לעמוד בראש סדר העדיפויות התקציבי. לכן הפעלנו לראשונה בקיץ 2014 את תכנית "בתי הספר של החופש הגדול", קייטנות משרד החינוך. התכנית האריכה בפועל את שנת הלימודים בשלושה שבועות נוספים וקיצרה משמעותית את החופש הגדול.
 

בזכות התכנית נהנו כל תלמידי כיתות א' ו-ב' ברחבי הארץ, 200,000 תלמידים, ממסגרת חינוכית וחווייתית בחופש הגדול, אשר ניתנה בעלות בסיסית של עד 450 שקלים. הורי התלמידים חסכו 500-1,000 שקלים עבור כל ילד לעומת קייטנות במסגרות פרטיות. באשכולות סוציו-אקונומיים 1-3, שאוכלוסייתם סווגה כמשתייכת לרמות החברתיות-כלכליות נמוכות יותר, בתי הספר של החופש הגדול ניתנים ללא תשלום. על ידי כך התאפשר למשפחות שידן אינה משגת ליהנות מחופשת הקיץ כמו כל ילד בישראל.
 

התכנית זכתה להצלחה כבירה ותוכננה להתרחב בקיץ הקרוב ולכלול את 400,000 תלמידי כיתות א'-ד', ובהמשך להיות פרושה מגן חובה ועד כיתה ה'.
 

יישום התכנית נתקע בשל אי אישור תקציב 2015, אשר הגדיל את ההשקעה בחינוך ב-3.2 מיליארד שקלים. זאת בעקבות החלטתו של ראש הממשלה לפרק את הממשלה ולצאת לבחירות מוקדמות. אנו נמשיך ביישומה מדי לאחר הבחירות.

 

המשך הרחבת פרויקט השאלת ספרי לימוד

הנטל הכספי הכרוך ברכישת ספרי לימוד הכביד מאד על ההורים, העמיק את הפערים החברתיים ופגע בשוויון ההזדמנויות של התלמידים במערכת החינוך, שהוריהם לא יכלו לממן את ההוצאה ולצייד את ילדיהם כראוי.
 

תכנית השאלת הספרים פועלת כיום בהצלחה בכ-1,500 בתי ספר ברחבי הארץ. בתכנית הושקעו כ-35 מיליון שקלים והיא חוסכת להורים 280-1,000 שקלים עבור כל ילד (280-700 שקלים להורי תלמידי ביה"ס היסודי, 320-1000 שקלים להורי תלמידי התיכון). התכנית הורחבה כך שתחול על כלל בתי הספר בהדרגה, החל משנת הלימודים הקרובה. כבר בשנה האחרונה נוספו כ350 בתי ספר לתכנית.
 

מהלך זה מעניק הזדמנות שווה לכלל התלמידים להצטייד בסל ספרים מלא, תוך צמצום משמעותי של הנטל הכלכלי המוטל על ההורים. בנוסף, התכנית מסייעת בצמצום הפערים, מעודדת תחושת אחריות לרכוש בקרב התלמידים, תורמת לאיכות הסביבה ומחזקת את הקשר בין התלמידים לקהילה.


ספרי לימוד ללא עלות

שר החינוך לשעבר, שי פירון, הוביל צעד נוסף המצמצם את הוצאות ההורים על ספרי לימוד, באמצעות רכישת זכויות שימוש בספרים דיגיטליים שעלותם מגיעה לכדי 40% מעלותו של ספר לימוד רגיל.
 

ללמידה באמצעות ספרי לימוד דיגיטאליים יתרונות רבים: עדכניות החומר הנלמד, היכולת לעשות חיבורים ולהוסיף שכבות מידע, השיתופיות של המידע בין הילדים בכיתה, הפשטות ברכישת הספרים, המשקל שהתלמיד נושא על הגב, החיסכון המשמעותי בשימוש בנייר וזיהום הסביבה, ומתן מענה לאתגרים העתידיים העומדים בפני החברה ומדינת ישראל.
 

פרויקט זה נעשה במקביל ל"תכנית התקשוב בגישת מחשוב ענן", שמקדם משרד החינוך, שמהותה למידה באמצעות טאבלטים ומכשירים אישיים.

 

הגיל הרך וגני הילדים

 

ריכוז עולם החינוך תחת קורת גג אחת

אנו רואים בהיפוך הפירמידה ובהשקעה של משאבי כסף ומצוינות חינוכית בגיל הרך יעד אסטרטגי ראשון במעלה להצלחת מערכת החינוך. איכות ומצוינות בגיל הרך הם מפתח מרכזי לצמצום פערים ותיקון פערים חברתיים, לאבחון מוקדם שיש בכוחו לאפשר תיקון של חלק מהלקויות.
 

משרד החינוך יהיה אמון על כל המערכת החינוכית, לכלל הילדים, ויעניק לכל ילד טיפול הוליסטי, מגיל אפס ועד בגרות.

 

הקמת מרכזי טיפול לגיל הרך

נקים מרכזי טיפול לגיל הרך, כאלה המאגמים את מכלול השירותים בתחומי החינוך הרווחה והבריאות תחת קורת גג אחד. במרכזים הללו הפעוטות יקבלו מסגרת חינוכית, אשר תחשוף את הפעוטות לגירויים הקוגניטיביים הנדרשים להתפתחותם, תספק מענה לצרכים הרגשיים שלהם ותיתן את הטיפול הראוי למכלול הצרכים הפיזיים של הפעוטות.
 

יש עתיד מאמינה כי יש לעבור מהתפישה השמרטפית לתפישה חינוכית, גם בגילאי 0-3, אז נוצקים היסודות החשובים ביותר לפעוט אשר מבטיחים התפתחות רגשית, פיזית ופדגוגית תקינה. 
 

מרכזי הטיפול יפעלו במתכונת יום חינוך ארוך, עד השעה 16:45.

 

גני הילדים של הצהריים

גני הילדים יפעלו במתכונת דומה לזו שתקקים ב"בתי הספר של הצהריים", תוך יצירת רצף חינוכי וטיפולי הכולל את הצהרון.
 

במסגרת התכנית יאוגמו תקציבי יום חינוך ארוך, תכנית קרב ועוד, ישולבו תכניות פר"ח והחברה למתנ"סים. ביום הלימודים, שיימשך עד השעה 16:45, יקבלו הילדים ארוחת צהרים, ופעילויות לימודיות ותרבותיות.
 

התשלום יקבע בהתאם לאשכולות סוציו-אקונומיים.

 

המערך החינוכי והטיפולי לגיל הרך

הגננות והסייעות הן הדמויות החינוכיות והטיפוליות המלוות את הילדים שעות רבות ביום, ואנו מחויבים לתת בידיהן את מלוא הכלים וההכשרה הנדרשים בכדי להבטיח את הטיפול הנאות בילדי הגן.
 

נרחיב את ההכשרות המקצועיות של הגננות והסייעות, נקבע תנאי סף למקצוע הסייעת ונחמיר את הקריטריונים בהעסקתן.

 

תגבור סייעות בגני ילדים

על מנת לאפשר להורים ליהנות מגנים עירוניים איכותיים, בהם המענה לילדיהם הולם את צרכיהם הפיזיים, החינוכיים והרגשיים, נוסיף איש צוות קבוע בכל גן, מטרום-טרום חובה ועד גן חובה. זאת בשילוב פרחי הוראה בגני הילדים, כחלק מהליך הכשרתם.

שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים

 

התוכנית לצמצום פערים

'יש עתיד' מחויבת להעמקת שוויון הזדמנויות בחינוך. צמצום פערים בישראל הוא יעד חברתי, כלכלי ומוסרי, ויש להקצות לשם כך משאבים. לכל ילד בישראל זכות שווה לחינוך זמין, איכותי ונגיש.
 

על מודל התקצוב להביא לידי ביטוי יעדים חשובים אלה ללא פגיעה באיכות ומצויינות בקרב כלל ילדי ישראל.

 

הכפלת קרן המלגות לתלמידים נזקקים

על מנת לדאוג לתלמידים נזקקים ולאפשר להם שוויון הזדמנויות אמיתי, הכפיל שר החינוך לשעבר, שי פירון, את היקף קרן המלגות המיוחדת.
 

הרחבה משמעותית זו, מ-50 מיליון שקלים ל-100 מיליון שקלים תסייע ל-130,000 תלמידים נוספים לרכוש את הציוד הלימודי הדרוש להם ולקחת חלק בפעילויות חינוכיות מחוץ לשטח בית הספר, כמו טיולים שנתיים, סיורים לימודים, סל תרבות ועוד.
 

לצד תוספת התקציב של קרן המלגות, הקצה משרד החינוך תקציבים נוספים לצורך הפעלת מפעל השאלת ספרי לימוד, תכנית התקשוב הלאומית והקצאת שעות לחיזוק לימודי.

 

החזרת החינוך המקצועי

'יש עתיד' רואה בממשלה האחראית על מתן שוויון הזדמנויות, ועל מיצוי הפוטנציאל האישי של כלל אזרחיה. כחלק מתפיסה זו הקצה שר החינוך לשעבר, שי פירון, כ-70 מיליון שקלים להגדלת תקציב המכללות הטכנולוגיות ב-70% ולהשקעה בחינוך הטכנולוגי. זאת על מנת להעניק אפשרות שוויונית לכל ילד ללמוד בהתאם ליכולותיו. 
 

בשיתוף ובתיאום עם התאחדות התעשיינים והאיגודים המקצועיים הרלבנטיים, הורכבה תכנית לשדרוג חמישה בתי ספר קיימים לבתי ספר מקצועיים, בתחומי הרכב, בניה, מלונאות ורתכות. וולהקמת 4 מרכזי הכשרה בתחומי הבניין, המלונאות, הרתכות והחקלאות.
 

נתונים מראים כי כ-80% מקרב התעשיינים בישראל מדווחים על קושי בגיוס של עובדים מקצועיים. זאת בעיקר על רקע המחסור במסגרות הכשרה מתאימות ודעיכת החינוך המקצועי בשלושת העשורים האחרונים. השאיפה היא ליצור מסלול חינוך מגוון, שיציב את מערכת החינוך המקצועית כחלופה אטרקטיבית וראויה, על מנת לכל תלמיד בישראל את המסלול הייחודי לו.

 

חיזוק כפרי הנוער

על מנת לדאוג לתלמידים, שיצאו מביתם למוסדות, ולאפשר להם שוויון הזדמנויות אמיתי, צריך לספק להם את התנאים האופטימליים ולעטוף אותם בסביבה תומכת. על כן גיבש שר החינוך לשעבר, שי פירון, תכנית כוללת בשיתוף "הפורום הציבורי", לשיפוץ מגורי החניכים בפנימיות ובכפרי הנוער.
 

יישום התכנית תתפרס על פני חמש שנים, עד אשר יושלם השיפוץ בכלל הפנימיות.
 

התוכנית, בעלות של כ50 מיליון שקלים בשנת תשע"ה, כוללת שיפוץ כ-130 מבני פנימייה ב- 42 כפרי נוער, הנותנים מענה ל-6,000 תלמידי פנימיות וכפרי נוער. בכך, לראשונה מאז קום המדינה, נכנסים הפנימיות וכפרי הנוער לתכנית שיפוץ.

 

שילוב חרדים במערכת החינוך כדרך לשלבם בשוק העבודה

 

חיוב לימודי ליב"ה בכלל מוסדות הלימוד בישראל 

לימודי הליב"ה המקנים ערכי יסוד, זהות משותפת וכלים להפיכה לאזרח יצרני במדינת ישראל. שר החינוך לשעבר, שי פירון חתם על הסכם היסטורי ופורץ דרך עם רשת החינוך התורני "אל המעיין", שמשמעותו הרחבת לימודי הליב"ה. במסגרת ההסכם ילמדו בתי הספר של הרשת לימודי ליב"ה באופן מלא, הופחת התקציב למוסדות הפטור (מוסדות חרדיים שאינם מלמדים את מקצועות הליב"ה, כפי שקובע התיקון לחוק לימוד חובה) ונעשה קיזוז של 20 מיליון שקלים למוסדות חרדיים שאינם מיישמים ליב"ה.
 

בבתי ספר אלו ילמדו התלמידים אנגלית, מתמטיקה, ועברית, וכן יורחבו שאר תחומי הלמידה כמקובל בתכנית הלימודית. הכיתות הקטנות בהם לומדים כ-10 תלמידים יאוחדו לכיתות גדולות יותר, ויסגרו בתי ספר קטנים.
 

במסגרת התוכנית להסדרת החינוך החרדי, צורפו כ56 מוסדות חינוך חרדיים לחינוך הציבורי, ועוד עשרות רבות של בתי ספר וגני ילדים הביעו עניין להצטרף. נבנו מסגרות להכשרה המונית של מורים חרדים - בשנת הלימודים תשע"ה התחילה הכשרתם של 1,075 מורים למקצועות הליב"ה .
 

על מנת לעודד ולקדם את הכנסת לימודי הליב"ה לכמה שיותר מוסדות חינוך בישראל, נקבעו תקנות לקיצוץ תקציבי המוסדות שאינם מלמדים את מקצועות הליב"ה. 

 

ביטול חוק נהרי

שר החינוך לשעבר, שי פירון, הוביל תכנית אסטרטגית כוללת להסדרת החינוך החרדי, כך שתכנית הלימודים תכלול את מקצועות הליב"ה, המקנים את הכלים הדרושים להשתלבות בעבודה. במסגרת תכנית זו בוטל חוק נהרי, תיקון לחוק חינוך ממלכתי שהועבר ב-2007 שחייב רשויות מקומיות לתקצב מוסדות חינוך המוגדרים כ"חינוך מוכר שאינו רשמי", כדוגמת המוסדות החרדיים.
 

עצירת המימון הממלכתי למוסדות שאינם מחויבים ללימודי ליב"ה, אשר מונעים את השתלבותם של עשרות חרדים בשוק העבודה בעתיד היא חלק ממדיניות מעודדת השתלבות בשוק העבודה, אשר מובילה 'יש עתיד'.
 

על ידי ביטול החוק נחסכו כ-400 מיליון שקלים מתקציבי השלטון המקומי. מימון מוסדות חינוך פרטיים על ידי הרשויות חזר להיות בגדר רשות ולא חובה.

 

הקמת מחוז ממלכתי חרדי במערכת החינוך

'יש עתיד' מאמינה כי מערכת החינוך צריכה להקנות לתלמידיה את הכלים הבסיסיים שיאפשרו להם להיות בעתיד אזרחים יצרניים במדינת ישראל ולהשתלב בשוק העבודה. בכדי לצייד את הדור הצעיר החרדי בכלים הדרושים להשתלבות בשוק העבודה, הקים שר החינוך לשעבר, שי פירון, מחוז ממלכתי חרדי במערכת החינוך. כעת, גיבוש תכניות הלימוד, הפיקוח על איכות ההוראה ועל מעבר כספי התמיכה במוסדות, ייעשה על ידי משרד החינוך.
 

עשרות מוסדות חינוך חרדיים צורפו לחינוך הציבורי, ועוד עשרות רבות של בתי ספר וגני ילדים הביעו עניין להצטרף.
 

במסגרת הקמת המחוז אף הופחת התקציב למוסדות הפטור, מוסדות חרדיים שאינם את מלמדים את מקצועות הליב"ה, כפי שקובע התיקון לחוק לימוד חובה, וקוצצו 20 מיליון שקלים ממוסדות חרדיים שאינם מלמדים את מקצועות הליב"ה - ברשתות החינוך "אל המעיין" והחינוך העצמאי.

 

הכשרת מורים ומפקחים ללימודי ליב"ה במגזר החרדי

כחלק מהתכנית האסטרטגית להסדרת פעילות החינוך החרדי ולהכנסת לימוד ליב"ה למוסדות החינוך החרדיים, התחילה בשנת הלימודים תשע"ה הכשרתם של 1,075 מורים.
 

לשם קידום יעד זה הוקצו כ- 50 מיליון שקלים, כאשר 10 מיליון שקלים הוקצו כבר בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ד) ועוד כ- 40 מיליון שקלים, בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ה).

 

שילוב ותמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים

 

תקצוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגילאי 3-4 הלומדים במסגרת חינוך חינם בגני עירייה

על מנת ליצור שוויון הזדמנויות אמיתי ולהקל על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך, החליט שר החינוך לשעבר, שי פירון, כי ילדים אלה בגילאי 3-4, הלומדים במסגרת חינוך חינם בגני עירייה יתוקצבו באופן מלא, גם אם טרם הוחל עליהם חינוך חובה.
 

החלטה זו מאפשרת לכלל הילדים עם הצרכים המיוחדים בגיל 3-4 להשתלב בגני הילדים הציבוריים ולהפוך, כבר מההתחלה, לחלק בלתי נפרד מהחברה. הסל יכלול תקציב לסייעת, ליווי של מומחים ושעות תמיכה.
 

החלת שילוב הילדים מגיל צעיר תאפשר יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי בשאיפה לחברה טובה ומכילה יותר בעתיד.

 

מימון מלווים לילדי החינוך המיוחד במסע לפולין

על מנת לשלב את התלמידים עם הצרכים המיוחדים ולהקל את נטל התשלומים על ההורים, החליט שר החינוך לשעבר, שי פירון, לתקצב לראשונה את צירופן של סייעות לילדי החינוך המיוחד במסעות לפולין.
 

טרם החלטה זו נאלצו הורי תלמידים אלה לשאת במימונם של שני הכרטיסים, כרטיס התלמיד/ה וכרטיס המלווה. תשלום גבוה זה מנע מרבים מהילדים עם הצרכים המיוחדים מלקחת חלק במסעות אלה.
 

סיוע זה מאפשר לאותם ילדים לחוות חוויה ייחודית זו, בשאיפה שכל תלמיד בישראל יוכל לקחת חלק במסע לפולין, המהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות ומההיסטוריה שלנו כעם.

 

תוספת של 5 שעות שבועיות לתלמידי החינוך המיוחד, אשר יקלו על נטל הוצאות ההורים וישפיעו על היקף עבודתם

על מנת להבטיח מסגרת חינוכית איכותית לכל ילד במערכת החינוך, ללא קשר למגבלותיו ולמצבה הכלכלי של משפחתו, החליט שר החינוך לשעבר, שי פירון, להאריך את יום הלימודים של תלמידי החינוך המיוחד ב-5 שעות שבועיות נוספות. החלטה זו מתייחסת לתלמידים הלומדים במוסדות החינוך המיוחד וכן לאלה הלומדים בכיתות של חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. צעד זה הביא לשיפור חייהם של כ1,620 תלמידים עם שיתוק מוחין ונכויות פיסיות קשות רב-בעייתיות וכן 2,633 תלמידים עם פיגור קל.
 

המהלך נועד לאפשר לתלמידי החינוך המיוחד ליהנות מתוספת מצטברת של שעות לימוד, התורמת לעולמם האישי, ובמקביל, מסייע רבות להורים לצאת ליום עבודה שלם. כמו כן, הביא המהלך להקלה בהוצאות הטיפול בילד של ההורים.
 

לקראת השינוי במסגרת השעות של התלמידים, ביצע המשרד את ההתאמות הנדרשות, תוך שמירה על מסגרת ההעסקה של המורים. בין ההתאמות נבנתה מערכת שעות התואמת את צורכיהם האישיים של התלמידים, תואמה עבודת הסייעות וכן מערך ההסעות אל מול הרשויות המקומיות.

 

הרחבת יישום מסקנות דו“ח דורנר לשילוב ילדים עם מוגבלויות, מ-78 ילדים ללמעלה מ- 2,000 ילדים

'יש עתיד' מאמינה כי חובתה של המדינה לאפשר לכל אזרח למצות את הפוטנציאל הגלום בו ולקדם את זכותו השתלב בקהילה על פי יכולותיו ורצונו.
 

כחלק מתפיסה זו, החליט שר החינוך לשעבר, שי פירון, להרחיב באופן משמעותי יישומן של מסקנות דו"ח ועדת דורנר לשילובם של ילדי החינוך המיוחד במסגרות החינוך הרגילות. התוכנית הורחבה מ-78 ילדים ללמעלה מ- 2,000 ילדים .
 

לפי המלצות דו"ח ועדת דורנר, שהוגש בשנת 2009, יש לתת להורים ולילד עם הצרכים המיוחדים, ככל שניתן, זכות לבחור במסגרת החינוכית שבה ילמד (חינוך מיוחד או שילוב בחינוך הרגיל). וכל ילד יזכה בתקציב אישי, על פי תפקודו, שיילך אחריו למסגרת החינוכית בה יבחר ללמוד.

 

מתן שוויון הזדמנויות לילדים עם צרכים מיוחדים

1,500 תלמידים במערכת החינוך הנזקקים לטיפול פולשני בשגרה (סוכרת נעורים) ולהשגחה בשל מצבם הבריאותי (רגישויות למזון, חולי אפילפסיה) יזכו לסייעות צמודות גם במהלך חודש יולי, על מנת לאפשר את השתתפותם ב"בתי הספר של החופש הגדול".
 

עד כה, סייעות רפואיות הממומנות על ידי משרד החינוך והבריאות לא הוקצו לליווי הילדים בחודשי הקיץ. הדבר מנע הלכה למעשה את השתתפותם של הילדים בקייטנות, שכן רבים מהם לא יכולים לשהות במסגרות מסוג זה ללא ליווי. לצד השינוי בנושא הסייעות הרפואיות, הנחה שר החינוך, כי גם הסייעות של החינוך המיוחד תלווינה את התלמידים הזכאים לליווי, בפעילויות החוץ של הקייטנות המפוקחות.
 

הרחבת היקף עבודת הסייעת תאפשר לילדים אלה, כמו לילדים הרגילים, ליהנות מחופשת הקיץ בקייטנות, באתרי הטבע ובאתרי מים, וכן תאפשר להוריהם לנהל מסגרת עבודה מסודרת.

 

הנגשת ההשכלה הגבוהה

 

כניסה לאוניברסיטה באמצעות תעודת הבגרות החדשה

'יש עתיד' מבקשת לאפשר לתלמידים, שהשקיעו ולמדו לבחינות הבגרות, ללמוד באוניברסיטאות ולרכוש השכלה מתקדמת, שתסייע להם להפוך לאזרחים יצרנים, הנושאים בנטל תשלום המסים. לכן הוחלט כי קבלתם של תלמידים אלו למוסדות להשכלה גבוהה לא תותנה עוד בהצלחתם בבחינה הפסיכומטרית. ההחלטה מבטלת למעשה את החובה להיבחן בבחינה הפסיכומטרית ומאפשרת קבלה לאקדמיה על סמך תעודת הבגרות בלבד.
 

תעודת הבגרות החדשה תשמש כמסלול כניסה מרכזי לאקדמיה, למגוון רחב של חוגים, ביניהם גם הנדסה ומדעים. זאת במטרה לעודד את התלמידים להעמיק במסלולים מוגברים באנגלית, מתמטיקה ומדעים.
 

כבר בשלב הראשון של התכנית אחד מכל שלושה מועמדים לאוניברסיטה וכמעט מחצית מהמועמדים למכללות יתקבלו ללימודים על סמך תעודת הבגרות בלבד. בנוסף, חמשת התלמידים המצטיינים בכל בית ספר בפריפריה החברתית-גאוגרפית יוכלו להתקבל להשכלה גבוהה ללא כל מיון נוסף. הבחינה הפסיכומטרית לא בוטלה לחלוטין, וזאת כדי להותיר הזדמנות נוספת לתלמידים שלא הצליחו להגיע להישגים מספקים בשנות התיכון ללמוד במסגרת ההשכלה הגבוהה.
 

על ידי צעד זה כלל הצדדים יצאו נשכרים: המצוינות תועמק, בוגרים רבים יוכלו לחסוך בזמן ובכסף וההשכלה הגבוהה תהיה נגישה לכלל החברה בישראל.

 

תוספת תקציבית להשכלה הגבוהה להגברת המצוינות האקדמית ועידוד המחקר

'יש עתיד' רואה בהשכלה הגבוהה אבן דרך להשתלבות בשוק העבודה ולהפיכתם של הסטודנטים לאזרחים יצרנים, בחברה דמוקרטית מתקדמת. מערכת ההשכלה הגבוהה היא חלון ההזדמנויות והכניסה של הפרט לעולם הכלכלה של המחר, ועליה להיות שוויונית ונגישה לכל אחת ואחד.
 

על מנת לחזק את ההשכלה הגבוהה ולהנגישה לאוכלוסיות רבות ככל שניתן, החליט שר החינוך לשעבר, שי פירון, על תוספת תקציבית של כחצי מיליארד שקלים למטרה זו. תוספת התקציב יוחדה להגברת המצוינות האקדמית ועידוד המחקר, בין היתר באמצעות תמיכה במרכזי מצוינות ותכניות להשבת מדענים לארץ.
 

יעד מרכזי נוסף בתכנית הינו הרחבת הנגישות לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסיית בני מיעוטים.
 

הקמת מעונות סטודנטים

התכנית להקמת אלפי יחידות מעונות סטודנטים, שקידמו שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, ושר החינוך לשעבר, שי פירון, נועדה לספק מענה מקביל לשני אתגרים – מצוקת הדיור של הציבור בכלל ושל הסטודנטים בפרט.
 

הרחבת היצע מעונות סטודנטים בפריסה ארצית, חלקם בפריפריה וחלקם בלב אזורי הביקוש, יגרום לפינויין של דירות לטובת הציבור בכללו, ובמקביל, יאפשר לסטודנטים להתגורר בסמוך למוסדות הלימוד בעלות מוזלת.
 

התכנית תביא להקמת כ-5,000 יחידות דיור שישמשו מעונות לסטודנטים. כ-3,000 מעונות סטודנטים בכל הארץ, בדגש על אזורים שבהם מצוקת הדיור גבוהה, כבר יצאו אל הפועל והחלו להיבנות. בשלב הבא של התכנית, תינתן תמיכה לפרויקטים שיובילו להקמת כ-2,000 יחידות דיור נוספות, חלקן בפריפריה וחלקן באזורי הביקוש. שלב זה יהיה פתוח גם למכללות לחינוך ולמוסדות אקדמיים שאינם מתוקצבים, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה נרחבים עם רשויות מקומיות. 

 

רפורמה מבנית במערכת החינוך

 

מועצה/רשות לאומית לחינוך

מערכת החינוך הישראלית סובלת מטלטלות גדולות. חילופים תכופים של שרי חינוך ומנכ"לים במשרד, הובילו להחלפתן של רפורמות ולשינויים תכופים במטרות וביעדי המשרד. 
 

מפלגת "יש עתיד" קוראת להקמת מועצה לאומית לחינוך ,שתשחרר את הזיקה הפסולה שבין חינוך לפוליטיקה ותבטיח גיבושן של תכניות מקצועיות ארוכות טווח.   
 

המועצה הלאומית לחינוך תורכב מאנשי המקצוע הטובים בישראל בתחום החינוך, מנציגי ארגוני המורים, המנהלים, ההורים והרשויות המקומיות. בראש המועצה יעמוד שר החינוך.

 

הרחבת הניהול העצמי והעצמת מנהלים

'יש עתיד' רואה במנהלי בתי הספר מנהיגים חינוכיים ומחויבת להעצים את מעמד המנהלים, ולהקנות להם אוטונומיה ניהולית. זאת על ידי הענקת סמכויות רבות בנוגע לתכני הלימודים, להחלטות תקציביות ולאחריות על צוות המורים.
 

במהלך כהונתו הרחיב שר החינוך לשעבר, שי פירון, את תכניות הניהול העצמי של בתי ספר, קיים פגישות התייעצות קבועות עם פורומים של מנהלים והרחיב את השתתפותם של מנהלי בתי ספר לכל צוותי החשיבה והפעולה של מדרש החינוך.

 

חיזוק מקצוע ההוראה

לקראת פתיחת השלב הבא בהסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" ועל מנת לחזק את מקצוע ההוראה, מפלגת "יש עתיד" תפעל להעלאת שכר המורים בהתאם לשכר הממוצע במשק.
 

בכדי לחזק את מקצוע ההוראה ואת איכות הפונים אליו נפעל להעלאת רף הקבלה ללימודי הוראה באוניברסיטאות ובמכללות להוראה. נוביל לשינוי תפישת אחריות המורה על תלמידיו, על ידי הרחבת האוטונומיה של המורה בכיתה ולשינוי דרמטי במשקל הערכת המורה בשקלול ציוני הסיום.
 

בנוסף תפעל 'יש עתיד' למתן חופש פעולה למורה בבחירת חלק מחומרי הלימוד ולשינוי מערכת היחסים בין המורה לתלמיד, תוך הרחבת סמכות המורים.

 

צמצום תופעת מורי הקבלן

במהלך כהונתו הביא שר החינוך לשעבר, שי פירון, להגברת האכיפה להשוואת תנאי עבודתם ושכרם של מורי ״כתף אל כתף״ (מורי קבלן שמלמדים את מקצועות הליבה בשעות החינוך הרגילות) למורים המועסקים ע״י משרד החינוך.
 

במקביל, פעלנו לוודא שתהא הקפדה על מתן זכויות מלאות המגיעות על פי חוק, בדיוק כפי שמקבלים מורים המועסקים ע״י משרד החינוך.
 

"יש עתיד" תמשיך לפעול לצמצום מורי הקבלן במערכת החינוך ולהעסקה ישירה של כל מורי הקבלן בישראל.

 

ועדת המשילות בהשכלה הגבוהה

על מנת לחזק את ההשכלה הגבוהה ולבצע הערכה מחודשת של מבנה המוסדות הרגולטוריים המופקדים על מערכת ההשכלה הגבוהה – המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב - כינס שר החינוך לשעבר, שי פירון, וועדה להסדרת המשילות בהשכלה הגבוהה בישראל.
 

קיומה של הוועדה נדרש על מנת לחזק את היכולת של הממשלה להגשים יעדים חברתיים, כלכליים וערכיים בהשכלה הגבוהה.

 

חיזוק לימודי יהדות פלורליסטית בחינוך הממלכתי

 

במסגרת התכנית לקידום לימודי מדעי הרוח, יזם משרד החינוך תכנית לחיזוק לימודי יהדות פלורליסטית בבתי ספר תיכונים בחינוך הממלכתי. התכנית צמחה כמענה לפנייתם של מנהלים, מחנכים והורים לתגבר את לימודי היהדות ברוח פלורליסטית במסגרת חיי היומיום של בית הספר הממלכתי
 

התגבור מתבטא בעיקרו בהעשרת תכנית הלימודים הרשמית בתכנים ובערכים יהודיים-ציוניים, להם השפעה על המוטיבציה של התלמידים לגיוס לצה"ל, היחס ליהדות התפוצות, ירידה מהארץ ועוד. הלמידה נעשית בצורה חווייתית באמצעות שעורי העשרה שאינם מיועדים לבגרות. 
 

במסגרת זו, כ-200 חטיבות ביניים ותיכונים שירצו בכך, יזכו לתקציב ייעודי לצורך קיום טקסים, סדנאות ושיתופי פעולה קהילתיים עם ארגונים ועמותות חוץ בית ספריות. לבתי הספר ניתנת האפשרות לקדם את נושא היהדות בהתאם לתפיסת עולמם וגילאי התלמידים. מהלך זה הביא לראשונה לכך שגם גופים בלתי פורמאליים שאינם אורתודוקסים יזכו למימון מהמדינה.